מנצחים את המקרתיזם

המחלקה לפוליטיקה וממשל של אוניברסיטת בן-גוריון נחלה ניצחון מוחץ: כנגד היוזמות לפגוע בה באמצעות תקציבי מחקר ותקני סגל בכיר, הצליחה המחלקה לחתום על הסכם כניעה ללא-תנאי לדרישות המל"ג. כפי שזעקו כותרות העיתונים, סוף סוף קם לוחם אמת משורות האקדמיה, והביס את שלטון המל"ג המקרתיסטית על-ידי התחייבות מפורשת ליישם את דרישותיה "ככתבן וכלשונן".

בשבועות האחרונים חוגגת אוניברסיטת בן-גוריון את ניצחונה הגדול. חרב הפסקת רישום התלמידים שנופפה מעליה המועצה להשכלה גבוהה הוסרה, והמחלקה לפוליטיקה וממשל קיבלה את האישור הנכסף לפתוח את ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. מכיוון שסוף סוף הושב החופש האקדמי על כנו, שוב אין לחשוש, ואפשר לחשוף את האמת הנוקבת אודות הרדיפה הפוליטית של המחלקה לפוליטיקה וממשל.

זהו סיפור קשה, על מועצת מומחים בין-לאומית שמחליטה לבצע חקירה חשוכה של מוסד אקדמי יוקרתי, אשר בסיומה ניתנת המלצה קשה לרדוף את המחלקה באמצעות תוספות תקציביות והגדלה של כוח האדם האקדמי ב-30%.

הכול התחיל בביקורת פוליטית שהחליטה המל"ג לערוך למחלקה, במטרה מובהקת לנקום בחוג בשל הדעות הפוליטיות הביקורתיות של הסגל. בכדי להסוות את המהלך האנטי-דמוקרטי, ערכה המל"ג, בנכלוליות ראויה לציון, ביקורות דומות בשאר שבע המחלקות למדע-המדינה באוניברסיטאות האחרות. התואנה? "בדיקה שגרתית".

שלא במפתיע, המלצות וועדת המומחים, שהוגשו בספטמבר 2011, היו פוליטיות לחלוטין, והתעלמו במפגיע מהרמה האקדמית הגבוהה השוררת במחלקה. כך למשל, קבעה הוועדה כי

כרגע ישנה חולשה משמעותית במחלקה בכל הנוגע לגרעין המקצועי של מדע המדינה… במובנים של מספר אנשי הסגל, נושאי הלימוד ותחומי המחקר.

 ובהתבטאות פוליטית להחריד קבעו המומחים כי

מתוך תשעת אנשי הסגל, רק לארבעה הכשרה מקצועית בתחום מדע המדינה. בעוד השאר מגיעים מתחומים משיקים כמו גיאוגרפיה פוליטית, מדיניות רפואית, לימודי שואה ופסיכולוגיה פוליטית

 כאילו לא די בכך, הרהיבו-עוז האינקוויזיטורים להטיל ספק באיכות הפרסומים האקדמיים של המחלקה:

מעט מאוד מספריהם של חוקרי המחלקה פורסמו על ידי הוצאות ספרים אוניברסיטאיות נחשבות, ואף אחד מהמאמרים שהוצגו בפנינו לא פורסמו בכתבי העת המקצועיים המובילים.

את החמור מכל, שמרו המבקרים לשלב ההמלצות, בו נחשפה המטרה האמתית של מחברי הדו"ח: לפגוע אנושות במחלקה לפוליטיקה וממשל, וזאת באמצעות

קריאה לאוניברסיטת בן גוריון ולמועצה להשכלה גבוהה לתמוך במאמצים אלו, לדוגמא: באמצעות העברה של משאבים אוניברסיטאיים לטובת המחלקה.

עוד מאותו דבר

אוניברסיטת בן-גוריון והעומדת בראשה פרופ' רבקה כרמי נדהמו, והחליטו שלא להיכנע לניסיונות ההשתקה. על כן אזרה האוניברסיטה עוז, וגייסה – באמצעות כספים שהוענקו לה בערמומיות יוצאת דופן –שלושה אנשי סגל נוספים שהחלו לעבוד במחלקה בתחילת השנה הנוכחית.

אלא שהרודפים לא הסתפקו בכך. גם הצעד האמיץ הזה עורר התנגדות בתחילת השנה. הגוף המקרתיסטי המכונה "וועדת המשנה" של המל"ג בחן את אנשי הסגל הללו והודיע כי הם אינם עונים על התנאים ה"מקצועיים" הנדרשים:

על אף שהנהלת האוניברסיטה הקצתה את התקנים הנדרשים לגיוס סגל במחלקה לפוליטיקה וממשל, גויסו בפועל חברי סגל שמרביתם משתייכים לתחומים/לנושאים להם ממילא ייצוג יתר במחלקה כיום, ובכך למעשה הוחרפה הבעיה של העדר גיוון במחלקה לפוליטיקה וממשל.

 זה היה כבר יותר מדי. מילא שמכריחים את המחלקה האומללה לגייס סגל נוסף, כעת עוד דורשים מהם לגייס אקדמאים לפי קריטריונים מקצועיים? אם זו איננה חצייה מסוכנת של קווים אדומים של חופש אקדמי, אין חופש אקדמי בעולם.

הכפשה מתונה

אולם, אנשי בן-גוריון לא אנשי ריב ומדון הם, ועל כן תגובתם לצעדים אלו הייתה מדודה ושקולה. במתינות ונחת, הם הסתפקו, מתוך אינסטינקט ממלכתי-אקדמי, בהשקת קמפיין בינלאומי נרחב נגד המל"ג, ברוח ההמלצה שוחרת-השלום שלהלן (שפורסמה בעבר ב 'מידה'):

להפעיל לחץ בינלאומי – במינון מתאים – תוך טיפטוף של מכתבים ממספר אגודות ובעלי שם עולמי – שחלק יגיעו לתקשורת … אם יהיה צורך לפעילות מאסיבית יותר, יש רשימות מוכנות של אגודות מדעיות ושל הרבה מאד אנשי אקדמיה מכל העולם ומכל התחומים – ועם מגוון דעות פוליטיות די רחבות … אחד מהמסרים צריך להיות הנזק שעושים לתדמית ולמעמד של המדע והאקדמיה הישראלית בעולם … המעורבות הפוליטית בנושאים האקדמיים גורמים נזק רב לישראל.

אך האויב לא שעה לסימוני השלום האקדמיים, והמשיך, תוך הפגנת קשיחות ואטימות שלא ישוערו, להתמיד בהתנגדותו הפוליטית. וכך, בהחלטה שקיבל המל"ג במהלך אוקטובר, הודיעו חברי המועצה כי על האוניברסיטה

להציג בתוך שלושה שבועות התחייבות מפורטת לתיקון הליקויים … עד שהאוניברסיטה לא תפעל לתיקון רציני ואמיתי של הליקויים עליהם הצביעה הוועדה הבינלאומית לא יתאפשר רישום של מחזור חדש של סטודנטים לשנת הלימודים תשע”ד.

הסחבת מובילה לנצחון

בשלב זה נדרש שינוי משמעותי בטקטיקה. היכן שכשלו העצומות והמכתבים, הוחלט באומץ לנסות את הסחבת. זו הייתה תקופה קשה, ועורכי הדין של האוניברסיטה צעדו בדרך חתחתים. שלוש פעמים הם הגישו למל"ג מכתבי התחייבות לתיקון הליקויים, אך המל"ג לא נתרצתה. חברי המל"ג תרצו זאת בכך שהמכתבים היו "ארוכים ומנוסחים על-ידי עורכי-דין, באופן פתלתל שנועד לאפשר לאוניברסיטה להתנער בהמשך מהתחייבויותיה", כפי שסיפר אחד מהם ל'מידה'.

אך השבח לאל, סבלנותם של אנשי בן-גוריון השתלמה. לאחר מאמצים נמרצים, הצליחו עורכי הדין לגבש נוסחת-פלא נהדרת, שהיוותה נוק-אאוט מוחלט לדרישות לסגור את המחלקה. כך, בשבוע שעבר העבירה פרופ' רבקה כרמי את המסר המנצח:

הריני מעבירה אליכם בזאת את התחייבותה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב למלא אחר המלצות ועדת המשנה … כמקשה אחת, ככתבה וכלשונה של ההמלצה.

פריצת-הדרך הזו סימלה סוף-סוף את הניצחון הגדול. כנגד ניסיונות ההשתקה הפוליטיים, וכנגד היוזמות להרעיף על המחלקה השברירית תקנים ותקציבי מחקר, הצליחה נשיאת האוניברסיטה להיכנע ללא תנאים לדרישות המל"ג. המקרתיזם, כפי שהכריזו כל כותרות העיתונים, הובס, האוניברסיטה השכילה להביס את המל"ג, ושחר של יום חדש מפציע במחלקה לפוליטיקה וממשל בנגב.