הפלסטינים מעדיפים את הסכסוך

מחאה פלסטינית יצירתית ששמה את איכות החיים על סדר היום הציבורי, התקבלה בחוסר הבנה ובזעם ברחוב הפלסטיני. ההמונים וההנהגה הפלסטינית, כך מתברר, מעדיפים לכלות את זמנם בשאיפות להשמיד את ישראל, במקום לנסות לשפר את מצבם החומרי במסגרת המציאות הנתונה

הפלסטינים מאוכזבים מאובמה. "אנחנו לא מצפים לדבר. העובדה שהוא אומר 'אני לא בא עם תכנית מדינית' מדברת בעד עצמה. כלומר, הוא בא לטייל," אמר ד"ר סופיאן אבו-זיידה, בכיר בתנועת הפת"ח. אם הייתה לפלסטינים תקווה כלשהי שאחת ממטרות ביקורו של הנשיא האמריקני היא קידום התהליך מדיני, הרי שעתה ברור לכל שזו כלל לא עמדה על הפרק. ממילא, כל שנותרה היא ההזדמנות להביע מחאה באופן ישיר מול אובמה, כאשר הלה יבקר ברמאללה ובבית-לחם.

ואכן, כבר בזמן טקס קבלת הפנים שנערך בנמל התעופה בן-גוריון, עלו מאות פלסטינים ופעילי שמאל לשטח E1 שליד מעלה אדומים והקימו מחדש את המאחז הבלתי-חוקי באב אל-שמס. עבדאללה אבו-רחמה, אחד הפעילים הפלסטינים, אמר לאתר 'הארץ' כי הפעולה נועדה להסב את דעת הקהל להתנגדות הפלסטינית לבנייה בהתנחלויות ולשלטון 'הכיבוש' וכן כתביעה מאובמה לפעול להקמת מדינה פלסטינית. כמו בשטחי הרשות הפלסטינית, גם ברצועת עזה כבר החלו תהלוכות והפגנות במחאה על ביקורו של אובמה המהווה, לדברי תנועת חמאס, הכשרה ולגיטימציה לכיבוש.

זכות השיבה? זכות הגלישה!

אולם אחת מאותן המחאות מעוררת עניין מיוחד, בעיקר בשל הצלחתה לעורר אף את חמת-הזעם של הפלסטינים עצמם. מספר ימים לפני הביקור התעוררו תושבי רמאללה ובית-לחם לגלות שלטי חוצות וכרזות פזורים ברחבי הערים, עליהם נכתב: "הנשיא אובמה – אל תביא את מכשיר הסלולר החכם שלך לרמאללה, לא תהיה לך גישה ניידת לאינטרנט; אין לנו 3G בפלסטין!".

בתחילה לא היה ברור מי עומד מאחורי הקמפיין המוזר. חלק מהפלסטינים טענו כי אלו חברות הסלולר המקומיות, ג'וואל ואל-וטניה, המבקשות לנצל את האירוע לצרכי פרסום, בעוד אחרים טענו כי מדובר ביוזמה מקומית של בני נוער. מסתבר כי שתי הטענות אינן רחוקות מן האמת.

לאחר חיפושים קצרים, התברר כי מי שעומד מאחורי הקמפיין הוא מאהִר עלאונה, תושב רמאללה ומרצה לתקשורת ורשתות חברתיות. בשיחה עם 'מידה' הוא מסביר כיצד נולד הרעיון ומה עומד מאחוריו.

ישבנו כמה חברים ושוחחנו על כך שאנו צריכים לעשות משהו לקראת הגעתו של אובמה, משהו שיבהיר לו איך נראים החיים בפלסטין. ניסינו לעשות משהו יצירתי, אז עיצבנו את הכרזה והתחלנו דרך תפוצת דואר אלקטרוני לקבוצות חברים. אחר-כך עברנו לרשתות החברתיות והשגנו קהל גדול. אחרי ששלחנו את הכרזה במייל למשרד התקשורת הפלסטיני, שר התקשורת ד"ר ספא נאסר אל-דין אמר לנו שזה רעיון טוב ונתן את ברכתו. גם ד"ר סברי סידם, שהוא יועץ של הנשיא (עבאס), אמר לנו שזה רעיון "מצוין וגאוני" ושנפיץ אותו.
ובאמת באותן קבוצות אליהן שלחנו את המייל היו אנשי תעשייה שקשורים לתחום התקשורת שאמרו "למה שלא תשלחו לנו את העיצוב ואנחנו נדפיס אותו עבורך", אז אמרתי לעצמי "למה לא? והרי הכוונה שלנו היא להפיץ את הקמפיין כמה שיותר". וכך הקמפיין הגיע לבסוף גם לרחובות ולאתרי אינטרנט פלסטינים שונים.

אז מה בעצם הרעיון המרכזי של הקמפיין?

לקחנו את הרעיון להתייחס לטכנולוגיה סלולרית מאחד הנאומים של אובמה, כשהוא אמר "אני לא אעזוב את הבלק-ברי שלי". אם עבורך הדבר כה חשוב אז הנה, תראה, בפלסטין אי אפשר להשתמש בו. אל תשכח שפלסטין היא המדינה היחידה בעולם שאי אפשר להשתמש בה בטכנולוגיית 3G.
הנקודה היא שהאירופאים והאמריקנים מעולם לא חוו את הבעיות שלנו. ה-3G הוא סמל לכל שאר הבעיות. לקחנו נושא מינורי אבל הוא בעצם צורך מאוד בסיסי ומובן מאליו שישראל לא מתירה לפלסטינים. כל האנשים שלנו (הפלסטינים) תמיד מדברים על כל הנושאים הגדולים, אך ישנה בעיה שגם הדברים הקטנים אסורים לפלסטינים. דווקא את הבעיות הקטנות אף אחד מהפלסטינים מעולם לא טרח להעלות בפני מנהיגים שמגיעים מחו"ל.
החיים שלנו בפלסטין אומללים. הכל נשלט על-ידי ישראל: התדרים, הגבולות, המים וכו'. עתה, נוסף לכל, הם שולטים בסגנון החיים שלנו. כל דבר שאנחנו רוצים לעשות אנחנו צריכים לקבל אישור. התדרים (של ה-3G) שייכים לחברות הסלולר הפלסטיניות, אבל ישראל אומרת "לא". אז אלו הנושאים הקטנים, קודם כל, שמפריעים לחיים התקינים שלנו.

ומה לגבי השאלות הגדולות כמו הפליטים והכיבוש?

אני חושב שצריך להיות ראליים. את הבעיות הגדולות ברור שישראל לא תוכל לפתור עבורנו, וגם כל הלחץ של אובמה לא יוכל לעזור. אבל עד שמטפלים בנושאים האלה יש כל-כך הרבה שאפשר לשפר בדרך, ואת זה חשוב שאנשים יבינו. אין שום הצדקה ביטחונית לחסימת תדרים סלולאריים ולמניעת שירותים אחרים מהאוכלוסייה הפלסטינית.

לא מבינים

במפתיע או שלא, רבים ברחוב הפלסטיני התקשו להבין את המסרים המתוחכמים של הקמפיין, והתגובות החריפות והמתלהמות לא איחרו להגיע. "המטרה הפלסטינית הרבה יותר גדולה מהנושא של ה-3G," אמר פעיל פת"ח עלי ח'אדר, "זהו רעיון מטופש שאינו מסייע לפלסטינים". "ומה עם האסירים השובתים רעב?," שאל בכיר אחר בתנועה, "מה עם המחסומים וההתנחלויות?". הלה הוסיף ואמר כי הוא וחלק מהקולגות שלו פנו למשרדו של נשיא הרשות אבו-מאזן בדרישה להסיר מיד את השלטים והכרזות.

מאהא אלמצרי, סטודנט מאוניברסיטת ביר-זית הוקיע את הכרזות כ"עלבון למטרה הפלסטינית". סטודנטית אחרת הוסיפה כי לדעתה הכרזות "יוצרות מצג שווא כאילו הכל טוב בגדה המערבית והבעיה היחידה העומדת בפני הפלסטינים בימים אלה היא החיסרון של טכנולוגיית 3G".

הגדילה לעשות קבוצה של תושבים זועמים בבית לחם שמצאה שימוש לכרזות השנויות במחלוקת: במקום סתם לשרוף דגלי ארצות-הברית, הללו שרפו את הכרזות, ציירו עליהן צלבי-קרס ודרכו על פניו של אובמה, המתנוססות לצד הכיתוב.

"בין שתי מדינות שיש בהן סניפי מק'דונלדס לא תיתכן מלחמה" קבע בזמנו תומס פרידמן, מתוך הנחה שעמים המעוניינים באיכות חיים מערבית יתרחקו ממלחמה כמו מאש. הפלסטינים, כפי שמתברר, עסוקים כיום בוויכוח אם הם רוצים בכלל מק'דונלדס או שכל שמעניין אותם הוא הפליטים, האסירים והכיבוש. עד שהם יחליטו בעניין, מוטב לו לאובמה שישאיר את הבלק-ברי שלו בבית.