שמים פתוחים: משתחררים מלפיתת ההסתדרות

הסכם 'שמיים פתוחים' עבר ברוב גדול בממשלה, ובהסתדרות מיהרו להכריז על שביתה כללית בנתב"ג • למרות האיומים על פיטוריהם של אלפי עובדים ועל נסיקת עלויות, הדברים יתרחשו בדיוק להיפך: אלפי מקומות עבודה חדשים יצטרפו למשק הישראלי, ומחירי הטיסות צפויים לרדת באופן דרמטי • מי יודע, אולי בגלל המהלך תקום ענקית תעופה בינלאומית, כחול־לבן. 

בראשית המאה ה-19, כאשר רוחות המהפכה התעשייתית החלו לנשב בחוזקה באנגליה ולאיים על ענפי מסחר מסורתיים, קמה לה קבוצת פועלים אשר ראו בפיתוחים הטכנולוגיים בענף האריגה והטווייה סכנה לפרנסתם ולדרכי עבודתם המסורתיות מזה מאות שנים. עובדים אלו החלו להרוס מכונות ומפעלים, במחאה על אימוץ הטכנולוגיות החדישות. הממשלה באנגליה לא נשארה אדישה, והגיבה במאבק אלים נגד אותם עובדים. עונש מוות נקבע להורסי המכונות החדשות. בפרק זמן מסוים, פעלו יותר חיילים בריטים מול הלודיטים מאשר מול צבאות נפוליאון ביבשת אירופה.

200 שנה אחרי, ועובדי חברות התעופה יכולים לענוד על דש חליפתם לום אריגה שבור עם כנפיים, ולקרוא לעצמם בגאווה "הלודיטים המעופפים".

בעקבות החלטת הממשלה אתמול לחתום על הסכם 'שמיים פתוחים' עם האיחוד האירופי, ובכך להגביר את היצע הטיסות אשר יגיעו לארץ וממנה לכל רחבי אירופה, פתחו העובדים של חברות התעופה הישראליות בשביתה מקיפה ובהפגנות סוערות, ואף ניסו לפרוץ למשרד ראש הממשלה. זעקות שבר בוקעות מגרונם של נציגי ההסתדרות, על כך שסוף העולם יגיע עם חתימת ההסכם, ופרשי האפוקליפסה ידהרו בשמיים ריקים ממטוסים עבריים. הנימוקים בפיהם רבים, אך כמו שכל בוגר צה"ל יודע, ניתן לחלק את טענות המתנגדים להסכם לשלוש: "הכלכליים" "הרומנטיים-רגשיים" ו"הביטחוניים" .

הכלכליים יספרו לנו שפתיחת הענף לתחרות אולי תוביל בטווח הקצר להורדת מחירים, אך יום אחרי שחברות התעופה הישראליות ייסגרו יעלו מיד המחירים לרמתם הקודמת ואף למעלה ממנה. כך ייאלצו אזרחי ישראל גם לשלם יותר וגם להתמודד עם עשרות אלפי מובטלי החברות השונות, אשר ייצבאו על לשכות התעסוקה ודלתות הביטוח הלאומי.

הרומנטיים יספרו לנו שגם אם הוזלת המחירים תמשיך, והישראלים ישלמו מעתה בזול על כרטיסי הטיסה שלהם, אלפי העובדים אשר נשאו על דש חולצתם סיכה בצבעי כחול לבן של מדינת ישראל יוחלפו עתה בגויים אירופאים קרים ומנוכרים, והלב יתקשה וייתכווץ כאשר את זנב מטוס הבואינג (או האייר-באס, בכל זאת, אירופאים קרים ומנוכרים), ייעטר לא מגן דוד גאה אלא כתר הולנדי אנמי.

אם כל אלו לא יעזרו, יקומו הביטחוניסטים ויספרו לנו סיפורי אימה על עיתות משבר מהעבר, בהן חברות התעופה הזרות הסתלקו מכאן בלא יוצאת מהכלל, ורק החברות הישראליות המשיכו להפעיל טיסות, ועל מה שיקרה כאשר יתחילו לעוף טילים מיהודה ושומרון על נתב"ג. הם יזכירו לנו שהמטוסים הישראליים טסים בדרכים ארוכות כדי להמנע ממעבר מעל אדמת אויב, ולכן מטוסים ציוניים אלה הם משאב לאומי עליו יש להגן בקפידה.

התנגדויות סרק

ובכן, האם כצעקתה? את הטיעון הכלכלי קל לסתור. ענף התעופה, כאשר איננו תחת מגבלות ממשלתיות, הוא אחד הענפים הדינמיים ביותר במשק. חברות פושטות רגל נקנות או מוכרות את המלאי שלהן לחברות אחרות, והתחרות פותחת את השער בפני ענפים אחרים בתחום התיירות. הגידול הצפוי בכמות הטיסות ארצה וממנה ידרוש הקמת שדות תעופה מקומיים בצפון ובדרום, וזה בתורו יתרום לפיתוח אותם אזורים. הורדת מחירים לצורך העלאה מאוחרת שלהם, היא מיתוס שתומס סואל הפריך בספרו 'יסודות הכלכלה'. זה פשוט לא מתרחש בשוק תחרותי, שתמיד יפתה את אחד המתמודדים להוריד מחירים ולמשוך לקוחות (ראו את רמי לוי). בנוגע לעובדים המפוטרים, פרופ' עומר מואב מהאוניברסיטה העברית, יועץ שר האוצר לשעבר, טוען כי כאשר בוחנים בצורה אמפירית את השוק, פתיחה לתחרות (ולייבוא) הולכת יד ביד עם גידול בתעסוקה. הסיפור על עשרות אלפי מפוטרים לא מחזיק מים. אותם עובדים מפוטרים יימצאו מקום עבודה אמיתי, ולא יחזיקו בתפקיד מלאכותי אשר מוחזק בחסות כוח חקיקתי המונע תחרות. לפי הערכות של משרד האוצר, המהלך דווקא צפוי להניב עשרת אלפים מקומות עבודה חדשים, כדי לספק את צרכיהן של החברות הזרות.

הפנייה לרגש אינה נשמעת כבעבר. אפילו חברת הכנסת שלי יחימוביץ' דוממה מנועים. הציבור הישראלי אינו רוצה להיות בן ערובה של קבוצות אינטרסים, אשר גורמות לו לשלם סכומי עתק מיותרים. הוא מבין שכחול-לבן זה יפה למי שרוצה, אך כמו שגברת ישראלה ישראלי יכולה לקנות רכב זר ולא סוסיתא, היא מעוניינת גם לטוס בחברת התעופה שתציע לה את ההצעה הטובה מכולן.

וכמובן, הטיעון הביטחוני; חברות התעופה הזרות מטיסות כבר כיום ישראלים מעל שטחי אויב, ועדיין לא נרשמו תקריות מיוחדות. אין סיבה להניח שהן ינקטו בצעדי ביטחון שונים ממה שננהגו עד עכשיו. במקרה של טילים על נתב"ג, יש לפתור את הבעיה ע"י גורמי הביטחון. אסור לעוות את כל המשק ולסובב אותו 359 מעלות, כדי לפתור מעלה בעייתית אחת.

משועבדים לשעת-חירום

נקודה זו מתקשרת לבעיה ארגונית הרווחת בארץ: קיימת נטייה לתכנן את מבנה המשק ולקבוע את דרכי הפעולה שלו בהתאם לתרחיש הקיצוני ביותר, במקום לתת לשוק לעשות את שלו ולתכנן תוכניות פעולה ייעודיות למקרי חירום, שבהם יידרשו צעדים מיוחדים. כך לדוגמא, ענפי המזון בארץ אשר אינם פתוחים לתחרות מבחוץ (ענף החלב למשל), טוענים שיש לשמור על משק אוטרקי, שכן בזמן מלחמה לא נוכל לייבא מזון לישראל. ב־99% מהזמן אין לכך כל סיבה, והתחרות תעשה רק טוב לצרכן הישראלי, אך 1% של עיתות חירום מכתיב את כל ההתנהלות. זו טעות. המשק אמור לפעול במתכונת רגילה, ואת תוכניות הפעולה לזמן מלחמה וחירום יש לשמור לזמן מלחמה וחירום. ניתן לחשוב על מספר פתרונות יעילים לשוק התעופה: החכרת מטוסים זרים והכשרת טייסי מילואים (שכבר כיום טסים באל-על).

את הטיעון היחיד שראוי להתייחס אליו ברצינות, העלה מנכ"ל אל-על ומפקד חיל האוויר לשעבר, אליעזר שקדי. שקדי טוען שהוא אמנם בעד תחרות ושמיים פתוחים, אך ממשלת ישראל מטילה הגבלות ביטחוניות על חברות התעופה הישראליות, שמונעות מהן להתחרות ביתר החברות שאינן כפופות לדרישות אלו. (הממשלה אף מממנת חלק מהוצאות אלה – מימון אשר ייגבר תחת ההסכם החדש). אם כן, על שקדי לדרוש מממשלת ישראל לבטל את ההגבלות על מטוסי החברה, ולאפשר לה לפעול בשוק תחרותי אמיתי. גם אחרי הסרת ההגבלות, אל-על תמיד יכולה למתג עצמה – מרצונה החופשי ולא בכוח כפייה ממשלתית – כחברה שמספקת ביטחון מירבי לנוסעים, ואם לקוחות רבים יחפצו בכך המהלך אף עשוי להיות רווחי.

בספרה של איין ראנד, 'מרד הנפילים', מחליטים ראשי ענף הרכבות בארצות־הברית לחתום על הסכם "איסור תחרות אדם לאדם זאב", שבו החברות הגדולות והוותיקות בענף מטילות הגבלות על החברות הצעירות והיעילות, אשר יימנעו מהן להתחרות בהן ולפגוע במונופול שאותו הן משמרות. ראשי ההסתדרות וחברות התעופה רואים בצעד זה מודל לחיקוי.

ענקית תעופה כחול־לבן

יש לקוות שפתיחת השוק לתחרות אמיתית תוביל לצמיחה של 'Ryanair' מקומית – חברה אשר התחילה בקטן וכיום היא אחת מחברות התעופה הגדולות באירופה, תוך שהיא שומרת על המחירים הנמוכים ביותר, בטיחות גבוהה ושירות טוב. אין סיבה שהחברות הישראליות לא יתאימו עצמן לשוק התחרותי ולתנאים ששוררים בו, ואולי אף יהפכו לענקיות תעופה בעצמן שיעשירו את קופת המדינה. כפי שאמר השר כץ, באל-על 40 מטוסים ו־6,000 עובדים, וב'אייר ברלין' 200 מטוסים ו־9,000 עובדים. אם אל-על תתייעל לרמתה של אייר ברלין, יהיו בה 1,800 עובדים בלבד – חסכון עצום בעלויות, שייתבטא בהוזלת עלויות הטיסה לאזרחים.

יישומו של ההסכם יתחיל בשנה הבאה, על מנת לאפשר לחברות המקומיות להכין עצמן לשינויים. כבר כתבנו כאן ב'מידה', שיישום הסכם 'שמיים פתוחים' הוא הוא הצעד הראשון שעל שר התחבורה ישראל כץ לקדם, על מנת להקל על חייהם של מיליוני אזרחי ישראל המוחזקים כיום בני ערובה. השר כץ דחף בכוח למימוש ההסכם, ועל כך יש לשבח אותו ואת יתר השרים שתמכו במהלך, למרות איומים וכוחנות מצד עופר עיני וחבריו. צעד זה יכול לפתוח סכר אל שורה של צעדים שישחררו את המשק הישראלי ממלתעות ההסתדרות והמונופולים הכוחניים. לכשייתגשמו התחזיות לגבי התועלת הרבה שתצמח למשק הישראלי בעקבות מהלך זה, יוכלו שרי הממשלה לקדם ביתר שאת שוק חופשי בארץ, ללא מורא והפחדות סרק.

מורי אמיתי הוא חבר הפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה