שיאים חדשים בהיקפי האלימות הפלסטינית. 100 בקבוקי תבערה הושלכו לעבר כוחות הביטחון באבו-דיס. צה"ל מצידו מעביר מיידים שנלכדו לידי המשטרה הפלסטינית
ביומיים האחרונים, בעקבות הביקורת הציבורית והתקשורתית כנגד מדיניות ההכלה בפיקוד המרכז (עליה התרענו ב'מידה' כבר בדצמבר 2012), התפרסמו בכלי-התקשורת מספר דיווחים על שיפור בהוראות הפתיחה באש לעבר המתפרעים הפלסטינים, דוגמת החזרה לשימוש ברובו הטוטו (0.22 מ"מ) לאחר תקופה ארוכה שבה נאסר להשתמש בו.
יחד עם זאת, האירועים בשטח, וכל הגורמים עימם שוחחנו ביממה האחרונה, מעידים כי מדובר במקרים נקודתיים בלבד, הנובעים כנראה מרצון של הפיקוד הבכיר למתן את הביקורת הציבורית, בעוד במרבית הגזרות מדיניות ההכלה נמשכת ואף מחמירה. המצב הביטחוני ביהודה ושומרון ממשיך להידרדר, ובמקומות רבים נרשמו בימים האחרונים אירועים קשים, שרק בנס לא גבו את חייהם של אזרחים וחיילים.
בקת"בים ומטענים
בלילה שבין שישי לשבת, בין השעות 20:00 ל-1:00, הושלכו לא פחות מ-100 בקבוקי תבערה ו-10 מטענים לעבר כוחות מג"ב באבו דיס ובאל-עזרייה, נתון חסר-תקדים המצביע על היקף ההפקרות וחוסר-ההרתעה אליהם הידרדרה הגיזרה.
לאורך כל סוף השבוע אירעו במקום עימותים חריפים במהלכם אף פרצו הפלסטינים פתח של כחמישה מטרים בחומת-ההפרדה. בסרטון הבא ניתן לראות כיצד הפלסטינים מפרקים את החומה לאור יום, פעולה שנמשכה דקות ארוכות, בלא חשש מתגובת כוחות-הביטחון.
אתמול נרשמו לפחות עשרה מקרים של זריקת בקבוקי תבערה לעבר כוחות-הביטחון באזור אבו-דיס ואל-עזריה, שמצטרפים לתשעה בקבוקי תבערה שהושלכו לעבר כוחות צה"ל ומג"ב בשועפט במוצאי שבת.
בנוסף, בשעה 22:15 פגע בקבוק תבערה באוטובוס בקו 160 בסמוך למחנה הפליטים אל-ערוב. הבקבוק התלקח על האוטובוס אולם נכבה כעבור זמן קצר, לפני שהספיק להדליק את האוטובוס עצמו. באוטובוס שהו באותה עת כמה עשרות נוסעים. חשוב לציין כי מדובר בנקודת חיכוך ידועה, בה נזרקים באופן קבוע אבנים ובקת"בים לעבר רכבים ישראליים.
עצם העובדה שבקבוק תבערה הושלך בציר כה מרכזי ממרחק שמאפשר פגיעה ישירה באוטובוס, מהווה כשלון מבצעי חמור. במקום ממוקם פילבוקס צה"לי ובשעות התנועה המרכזיות מוצב בו בדרך כלל גם רכב סיור אחד לפחות; אך הוראות הפתיחה באש מגבילות את תגובת החיילים ומאפשרות לפלסטינים ליידות אבנים ובקת"בים במקום באופן שגרתי.
במקרה אחר שאירע סמוך לישוב עפרה הושלך בקבוק תבערה לעבר ניידת משטרה. בסרטון המצורף (באדיבות מחלקת הבטחון עפרה), שצולם על ידי מצלמות האבטחה של הישוב עפרה, ניתן לראות את זריקת הבקת"ב לעבר הרכב שנע על הכביש בסמוך לתחנת ההסעה. כפי שניתן לראות, השוטרים הפנימו היטב את מדיניות ההכלה, והניידת נמלטת מן המקום בנסיעה מבלי לחתור למגע, וזאת למרות שהמחבלים יכולים היו לפגוע ברכבים שהמשיכו לנוע על הציר:
ביום רביעי האחרון, במסגרת התפרעויות יום הנאכבה, נפצעו ארבעה חיילים בעקבות השלכת בקבוק תבערה לעבר הג'יפ בו נסעו. שניים מהחיילים נפצעו באורח בינוני ואושפזו בבית החולים סורוקה עם כוויות בגב ובפנים, לאחר שבקבוק תבערה חדר לג'יפ. הבקת"ב התלקח בתוך הרכב, וגרם להתהפכותו ולפציעת הלוחמים מגדוד הסיור של גבעתי. התקרית אירעה במשולש חורסה שבגזרת חברון – בסמוך ליישוב נגוהות – ותועדה על-ידי צלמים רבים שמלווים את ההתפרעויות בלא-חשש ובאין מפריע.
את הג'יפ הבוער בדקות שלאחר התקרית ניתן לראות בסרטון הבא:
בסרטון אחר ניתן לראות תקרית נוספת בה תקפו מחבלים באין מפריע רכב צה"לי ויידו לעברו בקת"בים ממרחק מטרים ספורים:
צה"ל משחרר מיידי בקת"בים ומתעלם מחומרת המצב
בינתיים מתברר כי היחס המקל כלפי מיידי בקבוקי התבערה מתבטא לא רק בקשירת ידי החיילים בשטח, אלא גם בחוסר ענישה הולם כלפי מיידי בקת"בים שנלכדים. בהודעה שפרסם דובר צה"ל ביום שני האחרון, אשר הועברה לידי כתבים צבאיים, נכתב כי כוחות צה"ל לכדו מיידי בקת"בים וכי המחבלים הועברו לטיפול הרשות הפלסטינית. בהודעה נכתב: "לעדכונכם: כוח צה"ל תפס לפני זמן קצר 3 פלס' בעודם מנסים להצית 5 בקת"בים וכן נתפסה על גופם סכין באורך 12 ס"מ סמוך לנקודת הבידוק חווארה דר' לשכם. הפלסטינים הועברו לטיפול מנגנוני הביטחון הפלסטינים". גורמים צבאיים מסרו כי החשודים המדוברים היו נערים, שניים מהם מתחת לגיל האחריות הפלילית.
עוד מתברר כי למרות ההידרדרות הביטחונית החריפה, גל האירועים האלימים, ופציעתם של עשרות חיילים בשבועות האחרונים, ממשיכה הקצונה הבכירה להתעלם מההחמרה במצב. בשיחות סגורות שנערכו בימים האחרונים התבטאו קצינים בכירים בפיקוד מרכז וטענו כי המקרים שפורסמו, ובכללם הסרטונים בהם נראים חיילים מותקפים באבנים ובקת"בים מבלי להגיב, נובעים מטעויות נקודתיות ולא ממדיניות שגויה של צמרת הפיקוד.
לדברי גורמים שנכחו בפגישות עם הקצונה הבכירה בפיקוד, צמרת פיקוד מרכז מתנערת מאחריותה למתרחש בשטח, ולמרות שמדובר במאות מקרים שונים, מסרב הפיקוד לבחון מחדש את הוראות הפתיחה באש ומבקש לגלגל את האחריות לעבר המפקדים הזוטרים. דברים מעין אלה זה התפרסמו בסוף השבוע בתחקיר 'מעריב', ודומים להם נאמרו על-ידי גורם צבאי בכיר בפיקוד מרכז בשיחה עם קצינים במילואים שמתחו ביקורת על מדיניות ההכלה וההבלגה של צה"ל, שלדבריהם רק גורמת להחמרת המציאות הביטחונית ביו"ש.
דובר צה"ל לא מסר תגובה לתחקיר שפרסמנו לפני כעשרה ימים ובו עדויות של לוחמים רבים שמעידים כי הם מרגישים מופקרים וכי צה"ל מעדיף לסכן חיי לוחמים ואזרחים על מנת להמנע מפגיעה בפלסטינים, גם כאלו שמיידים בקת"בים ואבנים לעבר החיילים.
תגובת דובר צה"ל להודעה על שחרור מיידי בקבוקי התבערה סמוך למחסום חווארה:
"ככלל, העברת הטיפול בחשודים המעוכבים על ידי כוחות צה"ל נקבעת על פי הערכת המצב בשטח, המתבצעת בשיתוף עם כלל גורמי הביטחון הרלוונטיים. במקרה המדובר לכד כוח צה"ל, בשעת מעשה, שלושה פלסטיניים אשר ניסו להצית בקבוקי תבערה סמוך לנקודת הבידוק "חווארה", דרומית לשכם. הכוח מנע מהחשודים להצית את בקבוקי התבערה והחרימם. בהמשך, בהתאם להערכת המצב ולשיקולים הביטחוניים, הוחלט להעבירם לטיפול מנגנוני הביטחון הפלסטיניים".
לירות על מנת להרוג!
אז אתם אומרים שעקב הלחץ התקשורתי שהפעלתם צה״ל הקל את כללי הפתיחה באש ועכשיו המצב מסלים?
אני אחכה שתעשו את החשבון בראש…
עודד, או שאתה טרול ממש גרוע, או שמעולם לא ראיתי אדם שיעוות לעצמו את תפיסת המציאות בצורה כל כך קיצונית כדי שתתאים לחד צדדיות החולנית שלו. מה שכתוב כאן זה שבמקרים בודדים מתוך מאות או אלפי מקרים של זריקות אבנים ובקבוקי תבערה בימים האחרונים, צה"ל עשה את מה שצריך לעשות, וזה לתת אישור לירי ברובה המצחיק הזה שנקרא טוטו. הביזיון נמשך ורק מחמיר. זה מה שכתוב בכתבה. אפשר לדעת באיזה בית ספר למדת כי לפי רמת הבנת הנקרא שלך אני לא רוצה לשלוח לשם בטעות את אחד הילדים או האחיינים שלי
If it walks like a troll, and talks like a troll…
…its a cigarette.
ארז – חשבתי שתנועת "אם תרצו" שאתה עומד בראשה תומכת בצה"ל. כתבות כאלו יוצאות כנגד צה"ל ומזיקות לו!
גור, אתה אמיתי?
מה נראה לך, שאם בנית לעצמך קלישאה מעוותת של מה זה אם תרצו ומי זה ארז תדמור אני אמור להתיישר לפי הקלישאה שלך ולקפוץ לדום על כל דבר שצה"ל עושה?
ולעצם הטענה המוזרה שלך, הכתבה לא יוצאת כנגד צה"ל אלא כנגד המדיניות שצה"ל נוקט בה. אין שום בעיה עקרונית לבקר את צה"ל כמו שאין שום בעיה לבקר כל גוף אחר במדינת ישראל. ביקורת, מימין, משמאל, מלמעלה ומלמטה, היא רצויה ומבורכת, כל עוד מטרתה לשפר ולהועיל, ולא להכפיש, להעליל ולייצר לישראל ולצה"ל דימוי פשיסטי ופרוטו נאצי כמו שכמה וכמה ארגוני שמאל קיצוני אותם אני מבקר נוהגים לעשות.
השאלה האם אתה מסוגל לראות את ההבדל בין שני סוגי הביקורת צריכה להיות מופנית אליך, לא אלי.
ארז. מרתק, תודה רבה , בוא נקווה שזה ייעזוק במשהו.
ארז,
אני חייל לשעבר בגבעתי, והמראות של אחי לנשק בג'יפ השרוף כואבים לי לא פחות מלכל אחד אחר. ועדיין אני חושב שכותרות כאלו "פיקוד מרכז הולך מדחי אל דחי" פוגעות בצה"ל. הן מעודדות בני נוער לזלזל בצה"ל ולהמנע מגיוס (במו אזני שמעתי בני נוער אומרים שאינם מעוניינים להתגייס לצה"ל מכיוון שלא יוכלו להגיב על זריקת אבנים). וכן אפילו ביקורת כלפי קצינים בכירים, כמו גם ביקורת על מדיניות לטעמי מפריעה לקציני צה"ל לעסוק בעיקר – הגנה על אזרחי מדינת ישראל. קציני צה"ל צריכים להיות לטעמי נקיים משיקולי "נראות ציבורית", עלינו לחזק אותם ולדאוג שהחלטותיהם תהיינה מקצועיות ולא תולדה של לחץ תקשורתי. כתבה כזו, גם אם נכתבה מתוך דאגה וכוונה טובה, יוצרת לדעתי נזק לצה"ל ולפיקוד המרכז אשר בימים אלו זקוק לחיזוק ולא לביקורת והחלשה.
ביקורת על מדיניות מפריעה לצה"ל לעסוק בעיקר? איפה אתה חי ברוסיה הצארית? בבריה"מ? מה זה הקשקוש הזה?ומה זה הבבל"ת הזה על החלטות נקיות משיקולי נראות ציבורית? הרי כל מדיניות ההכלה וההתקפלות מגיעה מתוך שיקולי נראות ציבורית והפחד מאמנסטי, בצלם והבי.בי.סי. צה"ל זקוק לחיזוק כשהוא פועל כראוי ולביקורת כשהוא פועל בצורה שהיא עלבון לשכל הישר וחרפה מוסרית שבה חיי מחבלים נראים למפקדים חשובים יותר מהבטחת הבטחון של הלוחמים והאזרחים בגזרה. ביקורת היא דבר חיובי והמחשבה שאסור לבקר את צה"ל כי זה יפגע בפעילות שלו היא מטומטמת, נאיבית ולא דמוקרטית גם יחד.
דן,
יש בעיה מהותית עם הטיעון שלך – אתה פותח סכר. ברגע בו ביקורת על נרפות צה"ל הופכת ללגיטימית, וראיונות עם חיילים על שירותם הופכים לכלי לגיטימי, אתה למעשה מכשיר את "בצלם", "שוברים שתיקה" ואפילו את אלו המבקשים להעמיד קצינים בכירים בצה"ל לדין בבתי דין בחו"ל.
אני חושב שביקורת על מדיניות צה"ל צריכה להגיע מתוך דרגים מקצועיים בצבא אשר זה תפקידם או ע"י נבחרי ציבור המעורים במצב. לנו לרוב אין מספיק מידע ומודיעין. אני מניח שאם צה"ל בוחר לנהוג באיפוק זה יוצא מהנחה שמדניות זו היא המדיניות שתגן בצורה האפקטיבית ביותר על אזרחי ישראל.
באשר לטענתי על הפגיעה במעמדו של צה"ל ועל החשש מירידת מוטבציה לגיוס לא הגבת.
אבקש שתתייחס לדברי בכבוד הראוי, גם אם אינך מסכים עמי.
גור, אתה מדבר בסיסמאות ולא בצורה עניינית.
בוא ונבחן לרגע מהי פעילות הארגונים אותם הזכרת.
'בצלם' מפיקים דו"חות ומחלקים מצלמות לפלסטינים במטרה להציג מעשים לא ראויים שמבוצעים על ידי צה"ל. עד כאן הכל טוב ויפה, אמנם חד צדדי ומונע מאג'נדה חד צדדית, אבל לו זה היה נעשה בצורה הגונה שמייחסת חשיבות לעובדות ולאמת, הייתי מתייחס אליהם בצורה הרבה פחות ביקורתית.
הבעיה עם פעילות 'בצלם' היא לא עצם העובדה שהם מבקרים את צה"ל, אלא העובדה שהם נוקטים במדיניות לפיה המטרה (הפסקת הכיבוש בכל מחיר) מקדשת את האמצעים (סילופים, טעויות, הטעיות, מגמתיות וחד צדדיות מוחלטת) – ישנן מאות דוגמאות, ואולי יותר, לאי דיוקים, סילופים, טעויות והטעיות בדוחות של 'בצלם' – ע"ע מחקריו של יונתן דחוח הלוי.
'שוברים שתיקה', בערך אותו כנ"ל. שוב מקרה של מטרה שמקדשת את האמצעים, כאשר הבעיה המרכזית עם הפעילות שלהם היא לא המטרה המוצהרת של הארגון – לגרום לצה"ל לפעול בצורה מוסרית כביכול – אלא האמצעים: הצגת עדויות של לוחמים לשעבר שטוענים שצה"ל מבצע מעשים לא ראויים ואף פשעי מלחמה וכדומה כאשר ברוב מכריע של המקרים לא ניתן להפריך או להוכיח את טענות הארגון. כלומר שימוש בטכניקה שלמעשה גורסת שצה"ל אשם כל עוד לא הוכחה חפותו, מבלי שניתן להוכיח את חפותו כי במרבית העדויות, בודאי החמורות שבהן, אין שמות של החיילים, שמות של היחידות, תאריכים, מקומות וכן הלאה.
עם שני הארגונים ישנן גם שתי בעיות נוספת מבחינה דמוקרטית.
הראשונה: הארגונים הללו ודומיהם מקבלים כסף מממשלות זרות ולמעשה משמשים כסוכנים זרים של ממשלות זרות שפועלות בצורה לא לגיטימית מבחינה דיפלומטית על מנת לכופף את ידיה של ישראל.
השנייה: מרכיב מרכזי בפעילות של שני הארגונים הללו ודומיהם היא הפנייה לתקשורת הזרה, למקבלי החלטות ולדעת הקהל העולמית, שוב מתוך מטרה להגביר את הלחץ החיצוני על ישראל. כלומר, להפוך את הכרעות הציבור הישראלי – שמכיר את המציאות והוא שישלם את המחיר על צעדים שגויים מדינית וביטחונית – ללא רלוונטיות.
שוב, הכל בצורה חד צדדית ומגמתית, שבה עיקר ההשפעה של אותם ארגונים נוסעת מכך שמדובר בארגונים ישראלים ובאנשים ישראלים שתוקפים את ישראל ובכך פוגעים במעמדה, בדימויה ובלגיטימציה שלה ושל צה"ל יותר מכל דובר אחר שמעורב במתרחש בשטח – פלסטיני או זר.
בקיצור, ביקורת על צה"ל כמו על כל גוף אחר בחברה ומדינה דמוקרטיים, היא מבורכת ורצויה, כל עוד מהטרה היא לשפר ולהועיל ולא להכפיש ולייצר דה-לגיטימציה.
הטענה לפיה רק מי שיש לו את מלוא המודיעין והמידע מותר לבקר את צה"ל היא טענה בעייתית מבחינה דמוקרטית שפותחת פתח למעשים פסולים.
לאור הכרותי החלקית והשטחית עם עמדותיך השמאליות אני מרשה לעצמי לזרוק את ההשערה הפרועה שזו לא באמת העמדה שלך, אלא רק דחליל שאתה משתמש בו כדי לנסות ולתקוף אותי ואת המאמר לעיני קהל קוראים ימני. קהל שמשום מה נראה לך שהסיסמאות הללו לפיהן כל ביקורת על צה"ל היא פסולה, מדברות אליו.
שלום ארז,
אני שמח שהגבת לי, ושמח עוד יותר על הערתך האחרונה. אתה צודק. אני איש שמאל. מזה שנים אני משתתף בהפגנות שמאל, מצביע למפלגות הנמצאות בצדה השמאלי של הקשת הפוליטית, וכן מפרסם את דעותי בפורומים שונים.
אלא שאני משתדל מאוד להיות חשוף לטיעוני הימין או לפחות לטיעוני הצדדים שכנגד. אני קורא קבוע של "הארץ" ו"ישראל היום", חבר של תנועת "אם תרצו" בפייסבוק, קורא ב"מידה", חבר של פייגלין ואלדד בפייסבוק וכן הלאה.
אני חושב שאחד הטיעונים שמשתמשים בהם לא מעט בתנועת "אם תרצו" הוא הטיעון בדבר צביעות השמאל הישראלי והשימוש בסטנדרטים כפולים. העובדה שהשמאל מרשה לעצמו לבקר אנשי ימין על פעולות אותן הוא בעצמו עושה, ובמידה רבה אף יותר – שהשמאל מתעלם מהאלימות הפלסטינית (או מקל בה ראש) אך מבקר כל גילוי של אגרסיביות של צה"ל או המתנחלים. לעיתים יש בטיעון הזה הרבה מן האמת. אכן השאל הישראלי אינו מבקר מספיק תופעות ראויות לגינוי בחברה הישראלית ובראשה האלימות כלפי חיילים ואזרחים. העדר ביקורת היא כמתן לגיטימציה באופן סמוי. ואני חושב שאכן ראוי לבקר עמדה זו של השמאל.
אלא שאני מאמין, ולא הצלחת לשנות את דעתי, שיש בגישה אותה ייצגת בכתה מידה דומה של נקיטת סטנדרטים כפולים – לא ניתן לבקר את צה"ל על כך שהוא נוהג ביד "רכה" בפלסטינים ביו"ש מחד, ומאידך לשלול לגיטימיות של ארגונים המבקרים את צה"ל על כך שהוא נוהג ביד "קשה" כלפי אותם אנשים בדיוק.
לא ניתן לטעון שאין מקום לארגונים בהם חיילי צה"ל מדווחים על פשעי המערכת הצה"לית, ובאותה הנשימה לראיין חיילים המבקרים את צה"ל על כך שאינו נותן להם מספיק חופש פעולה. דין "נוהל שכן" כדין "נהלי הפתיחה באש".
באשר לטענתך אודות אי דיוקים בדו"חות כאלו ואחרים של בצלם, רק אומר שכל זאת אומר שעלינו לקחת בעירבון מוגבל כל דו"ח של כל עמותה או ארגון. ולבחון את מידת האמינות הנצברת של אותו מוסד לאורך השנים, את מחברי הדו"ח, את שיטות המחקר, ולבסוף לבדוק את העובדות באופן ביקורתי. כל "אמת" חייבת לעמוד במבחן המציאות והביקורת.
גור שלום,
נראה לי שפיספסת את העיקר בדברייו של ארז:
הבעתיות בארגונים כגון "בצלם" ודומייו איננה בביקורת שהם מעבירים.
הבעיה היא בסילופים ובעיוותים, בפנייה (בעיקר) לתקשורת הזרה, בחד צדדיות מכוונת, שימוש בדמויות אנונימיות ובאירועים אנונימיים ועוד ועוד.
את אף אחד מהדברים הנ"ל לא תוכל להצמיד ל"אם תרצו" ודומייה וכאן, טמון ההבדל.
נ.ב.
הכוונה בחד צדדיות מכוונת הינה לדוגמא:
עריכת סרטונים מגמתית, השמטת אירועים מקדימים, השמטת נתונים וכו.
גור, אנחנו חיים בעולם לא מושלם. לכל פעולה שלנו יש השלכות, ותמיד גם השלכות שליליות, ואפילו כאלו שלא צפינו מראש. עם זאת, אני מניח שאתה מסכים איתי שלמרות העובדה הנ"ל – אל לנו לשבת תמיד בחיבוק ידיים, מפחד מההשלכות השליליות, היודועת ושאינן ידועות, לפעולותינו.
לאחר שהבנו את זה, כל מה שנותר להכריע הוא: מה יותר חשוב? פגיעה קטנה וזמנית בגיוס לצה"ל (שכן אם הביקורת תעורר שינוי, ניתן יהיה להגיב על ידויי אבנים, ואז אלה שלא מוכנים להתגייס, יסכימו שוב להתגייס), או חיי אדם שיאבדו כתוצאה מפקודות פתיחה באש מופקרות…
אם אתה חושב שמשהו שגוי, אל תרחץ בניקיון כפיך. עשה מה שצריך כדי לשנותו.
התנהלות פיקוד המרכז היא על פי מדיניות משרד הביטחון והמינהל האזרחי, מדיניות שטופחה מאז דעיכת ה"אינתיפאדה" השניה בשנת 2004 וקובעה ביתר שאת בימי שלוט אהוד ברק במשרד הביטחון.
לצערי, נראה כי השר הנוכחי, רא"ל (מילץ) משה יעלון, לא מגלה נכונות לשנות מדיניות זו.
ועוד: בעוד שבצה"ל מרבים לדבר על "יוזמות מקומיות" של אויבינו בגזרות השונות, הרי כבר ב"התנתקות" (היא הגירוש של יהודים מגוש קטיף וצפון השומרון) ובמלחמת לבנון השניה הוכח כי הפיקוד הבכיר והבינוני של צה"ל מורכב מקצינים שמצייתים באופן עיוור להוראות שר הביטחון ואינם מגלים כל יוזמה וכל רצון לנסות להשפיע על המדיניות. מסר זה מחלחל לחיילים שבשטח, ולכן גם הם נמנעים מלגלות יוזמה התקפית ומעדיפים לברוח.
אני חושש שהדבר כבר נהפך למחלה כרונית בצה"ל ולא אופתע אם בעימות הרציני הבא לא נראה תוצאות טובות יותר מ-2006, אלא אם יבוא שינוי מהפכני בקו החשיבה הקלוקל של משרד הביטחון והעומד בראשו.
יש פה איפה ואיפה. מדוע אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון לא זכאים לאותו ביטחון שלו זכאים אזרחי המדינה. מדוע צה״ל מפקיר אזרחים בידי פורעים ובמזל עד היום לא הסתיים ברצח תושבים. יש לצה״ל אג׳נדה שאם זה חייל זה נורא ולא ניתן לעבור לסדר היום על הפגיעה. ( עדיין לא נהרגו חיילים, ברוך השם(
יש להלחם הנחישות בכל זורקי האבנים והבקטבים ללא הפסק. להשקיע מאמצים ואז התופעה תעלם או תקטן משמעותית