המרקר: קפיטליסטים לפעמים יעילים כמו ביורוקרטים, אבל לא בישראל

ב"המרקר" סבורים כי מוטב יהיה לשים סוף לעידן הבעלות הפרטית לטובת שליטה של ביורוקרטיה תאגידית. בטור דעה שפרסם איתן אבריאל – אחד מבכירי העיתון הכלכלי – הוא דן בשאלה האם גופים פיננסיים בישראל צריכים להיות מנוהלים על ידי גרעיני שליטה, או להיות מוחזקים בבעלות מבוזרת של הציבור? על אם הדרך חושף אבריאל מה הוא באמת חושב על יזמים עסקיים וישראלים. (כתב: רותם סלע)

נחלץ את תפיסותיו של אבריאל על יזמים ובעלי עסקים מתוך הטיעונים שהוא פורש במאמר:

1. "עובדה שבעלי שליטה עושים לעיתים שימוש לרעה בכסף ציבורי שהחברות שלהם מנהלים". במילים אחרות, אנשי עסקים גורמים להשחתה רבה יותר של עסק מאשר מנגנונים של ביורוקרטיה תאגידית השומרים אותו זך וטהור.

2. "כשגוף מוחזק על ידי משפחה אחת, הוא עובר בהמשך בירושה לילדיו (הניסוח הבעייתי במקור, ר.ס) – והניסיון מלמד שאלה נכשלים לעיתים קרובות בניהול שלו, מפרקים את החברה בין היורשים ואף מוכרים אותה. זו הסיבה שבגללה החברות הגדולות בארצות הברית ובאנגליה מוחזקות על ידי הציבור: הן פעם היו חברות משפחתיות, אך עם השנים היורשים מכרו אותן. ואם זהו ממילא הגורל של החברות, מדוע צריך להגיע לשליטה המבוזרת רק לאחר שני דורות?"

במילים אחרות אין קשר סיבתי בין השקעת דם, יזע, דמעות וכישרון של דור המייסדים, שזיהה את עצמו כבעל השליטה בחברה, והצלחתה של החברה. לכן, מוטב כי היא תהפוך לכל המוקדם לחברה הנשלטת על ידי ביורוקרטיה תאגידית המתנהלת לא רק בצורה זכה וטהורה יותר (ראו סעיף 1), אלא גם ככל הנראה באותה רמה של חיות, דינמיות ויעילות.

3. "דווקא לרגולטורים יותר קשה לפקח ולבקר חברות עם גרעין שליטה, כי בעל השליטה תמיד יעלה את הטיעון של 'זכות הקניין' בכל נסיון התערבות של הרגולטור. בשליטה מבוזרת, למנהל אין טיעון כזה". כאן אנו מגיעים ללב הבעיה: בעל השליטה בחברה הוא לא רק מושחת יותר מהביורוקרט התאגידי וטיפש/כשרוני באותה מידה, הוא גם לא מבין מהו מקומו הראוי. בגלל שליטתו דה-יורה בחברה הוא נוטה להפריע למי שאמור על פי המידה הטובה להיות בעל הבית האמיתי — הביורוקרט המוכשר — לנהל את העניינים בחברה לטובת האינטרס הכללי.

אלא שכאן לא מסתיים הטור-דעה-דה-פורס של אבריאל. הוא מסייג מעט את דבריו אך ממהר ומפלפל אותם בהבחנה תרבותית מעניינת: "גם המודל החלופי של שליטה מבוזרת אינו מושלם: החברות הללו נשלטות על ידי ההנהלות שלהן, ובעולם כבר היו מקרים שההנהלה פעלה לטובת עצמה תוך התעלמות מהאינטרס של בעלי המניות. אבל במציאות הישראלית זהו המודל העדיף". אבריאל מתאמץ לתקף את הטענה האחרונה והמשונה שלו בעדויות אמפיריות, אך בשורה התחתונה ניתן לסכם את דבריו כך: שלטון הביורוקרטים עדיף לאין ערוך על שלטונם של הקפיטליסטים, ובפרט שמדובר בילידים פרימיטיביים כמו הישראלים.