התוכנית לסגירה והפעלה מחדש של רשות השידור כוללת טוויסט מעניין: גביית כסף למימון הציבורי בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מציבור שעד כה לא נשא בנטל – החרדים.
גלעד ארדן רוצה שהחרדים יתחילו לשלם על טלוויזיה. מדיניות חדשה ששוקל בימים אלו שר התקשורת, מבקשת להחליף את אגרת הטלוויזיה הנגבית אך ורק מאזרחים שבבעלותם מקלט, באגרת רדיו הנגבית יחד עם אגרת הרישוי מכל בעלי כלי־רכב. החרדים שעד כה לא מימנו את רשות השידור יאלצו לתרום לשידור הציבורי עשרות מיליוני שקלים. (כתב רותם סלע)
מדיניות הגבייה החדשה היא חלק מתוכנית מקיפה של ארדן לסגור את רשות השידור במתכונתה הקיימת ולהחליפה בגוף חדש שלא יסבול מהתחלואים, הוועדים ועודפי כוח-האדם של הגוף הקודם. להערכת גורמים במשרד התקשורת ובאוצר עלותו של גוף כזה צפוי להיות קרובה ל-500 מיליון שקלים בשנה — כמחצית מסך התקציב הקיים. הקיצוץ החד בעלות השידור הציבורי יושג על-ידי צמצום היקף כוח האדם המועסק, מ-2,000 איש כיום ל-250-300 עובדים במתכונת החדשה.
כדי להבטיח שהכנסות הגוף החדש יהיו יציבות שוקל ארדן להעביר את המימון השוטף של התכנית לאגרת הרדיו. ציבור מחזיקי הטלוויזיות צפוי ליהנות מהצעד של ארדן, שכן חלקם בנטל עשוי להצטמצם, אך אותם חלקים בציבור שאין בבעלותם מכשיר טלוויזיה אך מחזיקים מכונית יסבלו ממנו. עד כמה? בישראל ישנם כ-2.2 מיליון בעלי כלי־רכב, כך שעלות הערוץ הראשון 2.0, הנאמדת בכחצי-מיליארד שקלים, משמעותה עלות ממוצעת של 227 שקל לשנה לכל בעל רכב, שהם 19 שקל לחודש עבור ערוץ טלוויזיה שלחלק מבעלי הרכב אין כלל אפשרות לראות.
ניתן לבחון את הנתונים מזווית אחרת. פרוייקט אנשים של הסוציולוג פרופסור עוז אלמוג המבקש למפות את החברה הישראלית, אומד את שיעור החרדים באוכלוסיה הכללית ב-8-11 אחוז. שיעור בעלי המקלטים, לפי נתוני הלמ"ס, הוא כ-88.4 אחוז; שיעור בעלי מקלטי טלוויזיה ביהודה ושומרון ובירושלים הוא כ-65 אחוז. אם מניחים שהאוכלוסייה החרדית אינה משלמת היום אגרת טלוויזיה, וכי שכיחות כלי־הרכב הפרטיים אצלה נמוכה בכמחצית מזו של האוכלוסיה בכללה, הרי שבעקבות השינוי שמציע ארדן הם צפויים לשלם לפחות כ-20 מיליון שקלים על השידור הציבורי.
בסופו של דבר, זו עסקה קצת סיבובית לגבות את זה מהחילונים, לא?
ארדן עושה רק חצי עבודה.
מפחית את תקציב השידור הציבורי ממליארד לחצי מליארד.
לא רק חרדים, גם אני, חילוני למהדרין, אסבול מהטריק…
אבל למה להשאיר את זה בתור אגרה ולא פשוט חלק מתקציב המדינה?
אז תגידו למה שמי שאין לו טלוויזיה ישלם על זה. התשובה מחולקת ל-2:
א. אם כבר מנתקים את הזיקה בין בעלות על טלוויזיה לתשלום האגרה זה כבר די אותו דבר.
ב. גם אני לא נהנה מחלקים גדולים מאוד של תקציב המדינה שהולכים לטובת שירותים שאני לא צורך.
ומי שיטען שזה לא "חברתי" – בדיוק להיפך. מס הכנסה הוא פרוגרסיבי. האגרה היא רגרסיבית. מה שיצא בסוף זה שהעשירונים העליונים יממנו את הטלוויזיה של העשירונים התחתונים, והחרדים לא ישלמו ולא יהנו, מכאן שאין להם מה להתלונן.
לא הבנתי, האם הוא מעוניין להשית חלק מעלויות הטלוויזיה על אגרת הרדיו?
לדעתי גם אם מקבלים את ההנחה המופרכת שעל המדינה לעסוק בתקשורת ותרבות , יש להפריד בין הרדיו והטלוויזיה ולקבוע את האגרות ע"פ החלק היחסי של כל אחד מהם.
אין שום הצדקה לתקצב את רשות השידור מתקציב המדינה ובכך להשית גם על אלו שאינם משתמשים ברדיו או טלוויזיה את עלויות התפעול.
זה לא נכון להגדיר את זה כרדיו וטלויזיה, מכיוון שמדובר בערוץ הראשון שכרגע ממומן ממי שיש לו טלויזיה למרות שרוב הסיכויים שהוא לא רואה את הערוץ צהראשון, אז גם מי ששומע רדיו מיכול לממן את זה..
מישהו יודע מה אחוז ההוצאות על שכר מתוך התקציב השנתי של רשות השידור?
כי זה נראה שהוא מתכוון להוריד את מצבת כח האדם ב85% אבל לקצץ בתקציב רק ב50%, זה אומר שתקציב השכר הוא בערך 60% מהתקציב השנתי.
אני יכול להבין את הצדדים לחייב אוכלוסיות שאין ברשותם מקלטים והסיבה היא – שהתקשורת ובמקרה זה טלוויזיה היא כלב השמירה על
הדמוקרטיה ובסופו של דבר כולם כולל כולם נהנים מכך
…אבל ופה האבל הענק
הטלוויזיה מזמן מזמן לא מפקחת ולא חושפת שחיתויות ולא חוקרת
ומעבר לשידורי אקטואליה וחדשות שאר התוכניות המשודרות להם אין כל עניין וזה אכן עוול עבורם .