דעה: ציונות לבני-מיעוטים

אברהם בורג, לשעבר יו"ר הכנסת והסוכנות היהודית, קרא לא להשתתף במרוץ השליחים תנ"ך-תש"ח משום שהוא "מדיר ערבים". לטענתו של בורג, קיום מרוץ שמסלולו עובר במקומות שהתגוררו בהם ערבים לפני תש"ח ללא ציון ה"אסון" שנגרם להם הוא מחדל.

כל המסלולים הנפלאים האלה שאני רץ בהם כמעט פעם בשבוע, עוברים באדמות שהיו פעם – לפני תש"ח – של ערבים. אני בכלל לא רוצה לפתוח את סוגיית הנכבה. זה גדול על שנינו. אבל הריצה שתכננתם עוברת בתוך ישובים ערבים קיימים… והנה אתה גורר את המועצה להדרה מוחלטת של האוכלוסייה הערבית. גם במיתוג, גם בתכנים וגם בהתעלמות מוחלטת מהקהילות הערביות של אבו גוש, בית נקובה, ועין ראפא.

מבחינת בורג לא ראוי שבמרוץ יציינו רק את מלחמת העצמאות, אלא יש לציין גם את "מלחמת 48", בה גורשו אלפי ערבים. הדבר שקול לכך שב-4 ביולי האמריקנים יציינו גם את סבלם של הבריטים ואת גזל אדמות האינדיאנים, או לחילופין שביום השואה נתאבל גם על הרוגי ההפצצה בדרזדן.

נראה שבורג של השנים האחרונות מפרסם את דעותיו רק כדי להכעיס, אבל דווקא הצעתו להזמין למרוץ אזרחים ערבים היא ראויה, אם כי לא מהסיבה שאליה התכוון: עלינו לחבר את אזרחיה הערבים של ישראל להיסטוריה היהודית והציונית. אין שום סיבה להתבייש.

מדינת ישראל שוגה פעם אחר פעם ביחסה למיעוטיה. במקום להתגאות במורשת היהודית ובהיסטוריה הציונית בפני כלל אזרחיה, ישראל מגמגמת בפני אזרחיה הלא-יהודים. את החלל שמותיר הגמגום ממלאים גורמים אנטי-ציוניים, והחברה הלא-יהודית עוברת תהליך של הקצנה נגד המדינה.

בחודשים האחרונים אני מעורב בפרוייקט מעורר השראה, בו אזרחים נוצרים פועלים למען גיוס בני העדה הנוצרית לצה"ל. הם מעוניינים להשתלב בחברה הישראלית, מרגישים ישראלים ומזדהים עם חלק גדול מערכי המדינה היהודית. וכל זה קורה למרות העדר המדיניות של מדינת ישראל.

בטעות אנחנו קוראים להם ערבים-נוצרים, למרות שרובם לא הגיעו מחצי-האי ערב. למעשה הנוצרים הגיעו לאזור ממקומות שונים ובתקופות שונות (החל במאה ה-3, בימי האימפריה הביזנטית, וכלה באלו שהגיעו במסעות הצלב של ימי-הביניים). מדוע אנחנו קוראים להם ערבים-נוצרים? משום שלאורך השנים למדו את שפת השליטים המוסלמים, שכבשו את הארץ שנים לאחר הגעת הנוצרים.

בבתי-הספר של הנוצרים במדינת ישראל לא לומדים היסטוריה ציונית או יהודית, אבל כן לומדים היסטוריה מוסלמית. במקום לחבר את הנוצרים למדינת ישראל וללמד על יהושע בן-נון ועל בן-גוריון, הם לומדים על צאלח א-דין ועל הנכבה.

אבל הנוצרים הם רק דוגמה לבעיה. על המדינה לחבר את כל אזרחיה, גם הלא-יהודים, לנראטיב הציוני – בבתי-הספר, בתנועות הנוער וגם באירועי תרבות וספורט דוגמת מרוץ תנ"ך-תש"ח. מדובר בתהליך ארוך וקשה, תהיה התנגדות רבה במגזר הערבי, ואסור לשגות באשליה כי בסוף התהליך כולם יהפכו לציונים. אלו שכן יזדהו עם מדינת ישראל ויבינו שהם אזרחים שווים במדינה יהודית-דמוקרטית, יהיו אזרחים נאמנים, שייוצגו בכנסת על-ידי חברי-כנסת לא מתלהמים ויוכלו להוביל ריצה משותפת של כלל אזרחי מדינת ישראל.

אולם אם נמשיך לגמגם, יהיה זה הצד שכנגד שימלא את החלל.