חופש ביטוי נוסח אנגליה: אין כניסה למבקרי האסלאם

בעוד שייח'ים אסלאמיסטים אולטרה-רדיקליים ותומכי טרור דוגמת שיח' מוחמד אל-עריפי משוטטים בימים אלה ברחובות לונדון, החליט משרד הפנים האנגלי לאסור על שני בלוגרים אמריקניים את הכניסה לממלכה הגדולה, בשל התבטאויותיהם נגד האסלאם הרדיקלי. חופש הביטוי הבריטי במיטבו

שרת הפנים האנגלית תרזה מאי נכנעה ללחצים והורתה למשרד-הפנים לאסור על הבלוגרים האמריקנים רוברט ספנסר ופמלה גלר להיכנס לאנגליה, זאת בשל החשש שיביעו עמדות "שאינן מקדמות את טובת הציבור".

השניים, המובילים בימים אלה קמפיין משותף נגד בניית מסגד ב'גראונד זירו' (המיקום לשעבר של מגדלי התאומים), הוזמנו לנאום בסוף השבוע הזה בצעדה שתקיים 'ליגת ההגנה האנגלית' (EDL) ברובע וולוויץ' שבלונדון, במקום בו נערף ראשו של החייל הבריטי לי ריגבי בידי טרוריסטים מוסלמים לפני כחודש. אולם ביום שלישי האחרון (25.6) הם הופתעו לקבל מכתב רשמי, הקובע כי נוכחותם בממלכה אינה רצויה בשל "עמדותיהם האסלאמופוביות", וכי החלטה זו תיבחן מחדש רק עוד 3 עד 5 שנים.

ספנסר וגלר ידועים בעמדותיהם הבלתי-מתפשרות כלפי האסלאם. מזה שנים ספנסר מנהל עבודת מעקב מרשימה אחר פעילות ג'יהאדיסטית בכל העולם, והבלוג שלו Jihad Watch, הפועל תחת חסותו של 'מרכז החופש של דויד הורוביץ', מתואר כאחד האתרים הימנים האנטי-אסלאמיסטיים המובילים בעולם. ספנסר, חוקר המתמחה בכתבי האסלאם, חיבר כבר מעל 12 ספרים שונים, חלקם רבי-מכר, ומרצה במוסדות ביטחון ואקדמיה באמריקה ובשאר רחבי העולם.

פמלה גלר היא כתבת ותיקה, אשר, כמו ספנסר, מנהלת כבר שנים ארוכות בלוג פעיל בשם 'מרד הנפילים'. גלר, תומכת נלהבת של מדינת ישראל ויהודייה בעצמה, ידועה כמבקרת חריפה של האסלאם הרדיקלי והפוליטי. לא מזמן היא עמדה בפני פרשייה דומה: בחודש שעבר גלר הייתה אמורה להרצות בבית כנסת של חב"ד בקנדה, אך בשל חששם של השלטונות המקומיים שההרצאה "תעורר פשעי שנאה", נאלץ רב בית-הכנסת לבטלה. ההרצאה התקיימה לבסוף בבית חב"ד שבלונג איילנד, בפרברי ניו-יורק.

עבר של השתקה

אין זו הפעם הראשונה שרשויות אנגליה מטילות הגבלות חמורות כלפי אנשים הבוחרים להביע בגלוי את ביקורתם כלפי האסלאם. כך קרה גם בשנת 2009 כאשר משרד-הפנים האנגלי אסר על הפוליטיקאי ההולנדי הימני חֵרט וילדרס  לערוך ביקור במדינה, בשל כוונתו להקרין את סרטו 'פיתנא', בו הוא מגדיר את הקוראן כספר פאשיסטי.

באותו מקרה בוטלה הגזרה, כאשר בית-דין לענייני הגירה הפך את החלטת משרד הפנים, בהסבירו כי על-אף שוילדרס מביע את דעותיו בחריפות ובצורה פוגענית, הזכות לחופש הביטוי חשובה עבור משטר דמוקרטי. "יש צורך בראיות מוצקות של פגיעה לפני שיהיה זה הוגן מצד הממשלה למנוע את הדיון וההתבטאות בנושאים המעצבים את דעתם של מחוקקים, קובעי מדיניות ומצביעים", אמר השופט אוקלטון, שעמד באותה העת בראש בית-הדין להגירה. "יותר חשוב לאפשר את חופש הביטוי מאפשר לנקוט פעולות מגבילות על בסיס ספקולטיבי", הוסיף.

ה'אחר' מנצח

מאחורי מגמת ההשתקה עומדת קבוצה הדוגלת באידיאולוגיית הרב-תרבותיות והכלת ה'אחר', זו המכפרת על פשעי העבר הקולוניאליסטי האירופאי האכזרי, ומביעה דאגה כנה לרגשות המוסלמים.

את עניינה המרכזי של קבוצה זו היטיב לבטא טוני לויד, חבר מפלגת הלייבור והנציב לענייני משטרה ופשיעה של מחוז מנצ'סטר, שאמר כי "שני האינדיבידואלים הללו [ספנסר וגלר – א.ג], שה-EDL הזמין לארצנו מארצות-הברית, אינם אלא מטיפי שנאה – בדיוק כמו אלו שעושים שימוש באסלאם כדי להפיץ שנאה". לויד הוסיף כי הוא תומך אדוק בחופש הביטוי, ומאמין בזכותם של ה-EDL להתבטא למרות שאינו מסכים איתם, אך זהו צעד אחד יותר מדי. "ספנסר וגלר הם מסוכנים", הדגיש לויד, "כל עניין ביקורם הוא לעורר שנאה ולהצית אלימות".

הפוליטיקאי הבריטי הנאור מזדעזע עמוקות מאנשים אשר לדבריו מפיצים שנאה, אך אינו רואה כל בעיה להצטרף למשלחת אירופאית לעזה, ולהיפגש עם גדול פעילי השלום והאחווה אסמאעיל הנייה; דמות חיובית לכל הדעות, אשר פעילותו רודפת השלום מתעופפת אל-עבר תושבי עוטף-עזה מפעם לפעם. לדידו, אין ספק כי ספנסר וגלר – הם ה"מסוכנים".

לא מצאנו את אנשי הרב-תרבותיות, דוגמת לויד, מזדעקים אודות נוכחותו של השיח' הסלפי הרדיקלי מוחמד אל-עריפי, שהגיע לביקור בממלכה הנאורה רק לפני כשבועיים. אולי נעלמו מעיניהם נאומיו חוצבי הלהבות ונוטפי הארס נגד יהודים, המערב ולאחרונה גם נגד השיעה והעלאווים. נאומים אלה לא נעלמו מעיני הקהילה השיעית באנגליה, שגינתה בתוקף את נוכחתו. שני שיעים ממוצא עיראקי החליטו אף הגדילו לעשות כשלקחו את החוק לידיים, הכו את אל-עריפי ושומרי ראשו ושלחו אותו לבית-החולים.

אולם למה לדבר על אל-עריפי האורח, כשלנגד עיניהם ניצב תושב אנגלי כמו אנג'ם צ'ודרי, מוסלמי ממוצא פקיסטאני, לשעבר מראשי תנועת אל-מוהג'ירון הרדיקלית ועתה דובר תנועת Islam4UK, המסית ומדיח חדשות לבקרים להשתלטות אסלאמית על אירופה, למלחמה בכופרים ולג'יהאד נגד השיעים.

נלחמים על הבית

באנגליה ייתכן והקרב עדיין לא הוכרע: הניסיון לסלק מאנגליה דמויות דוגמת מיודענו השיח' ראאד סלאח; גירושו של איש הדת הרדיקלי אבו-קתאדה, מי שכונה "יד ימינו של בן לאדן באירופה" (תהליך שנמשך כעשור שנים); והאיסור שהוטל על כניסת המטיף ההודי האסלאמיסטי הקיצוני זאקיר נאיק, הינם דוגמה לכך שבמשרד הפנים האנגלי עדיין פועל שכל הישר, המבחין בכך שאנשים אלו אינם אלא אויבי העולם המערבי.

גם מי שאינו אוהד מושבע של גלר או של ספנסר אמור להבדיל בינם לבין האסלאמיסטים הרדיקליים השורצים בממלכה: בעוד אלו האחרונים אינם מהססים לנצל את ערכי העולם החופשי לצורך חתירה תחתיו, הרי שהבלוגרים האמריקנים לוחמים עבור חופש הבחירה והביטוי גם בארצות האסלאם. טוב יעשו הרשויות בבריטניה אם ישכילו לחזור בהם מהחלטתם האומללה. עד אז, יזכר היום שבו נאסרה כניסתם לאנגליה, כאחת מנקודות השפל של חופש הביטוי בממלכה.