לא משנה כמה עטיפות מתנה ושוחד הכרתי יש סביב היקום שלו, גם אנחנו עדיין כאן, חיים וקיימים ונחושים לנצח ורעבים להמבורגר.
כידוע לכל בר דעת, ישנם שני מחנות פוליטיים בעולם: מחנה אחד שמתעסק בפוליטיקה, עם כל הלכלוך, השחיתות, רדיפת הכבוד ואי-ההבנה של תפקיד משרת הציבור אשר אופיניים למשלח היד הזה. מחנה זה הוא הימין. וישנו המחנה הנוסף, אשר תפקידו עלי אדמות הוא לתווך עבור האנושות, תרצה או לא תרצה, את הטוב והצדק המרהיבים והמוחלטים. מחנה זה הוא השמאל.
ובהתאם לתפקידם בעולמנו זה – הימין בשלטון מנשל, מדיר, מדכא את הפרט וזכויותיו וכולי, בעוד שהשמאל מתמקד בשחרור עתיר השראה וחף מכל אידיוטיזם של האנושות מתחלואיה. השניים מתנהלים בשני עולמות מקבילים: הימין בעולם הזה, המיוזע והמאובק, שרובו דיקטטורות רצחניות ומיעוטו איים מבודדים של שפיות; השמאל – ביקום מקביל שבו כל בני האדם נראים ונשמעים כאילו יצאו מפרסומת לטיטולים. עולם שבו לשנוא אדם (או חלילה קבוצה) הוא חטא נורא יותר מלהירצח בידי אותו אדם, או אותה קבוצה. פרסומת לטיטולים, כאמור.
ובהתאם לתפקידו הפנימי כמשיח ומושיע של האנושות כולה לדורותיה, השמאלני הממוצע מתנהל בעולמו של הבורא כבתוך שלו. הוא יחנך, הוא יקבע, הוא יטיף, הוא יסדיר, הוא יחליט מי ידבר, הוא יגזור שתיקה על זה או על אחר.
אך טבעי, אם כך, ששמאלנים, כשהם עובדים עבור משלם המיסים הישראלי באקדמיה שפירות עמלו הקימו, מרגישים חופשיים לקרוא בעולם להחרמת אותו משלם מיסים. כי אמנם משלם המיסים הישראלי, בעיניי השמאלן שעובד באקדמיה, ראוי לגינוי מוסרי והחרמה, אבל הוא איננו ראוי לעונש הנורא מכל – שהשמאלן העובד באקדמיה, למשל, יסרב לקחת את כספו. וזה קורה מכיוון שהשמאל מתנהל בעולם של ערכים, לא של הון, ובעולם של ערכים השמאל לאמיתו של דבר עושה טובה גדולה לימין שהוא מסכים לקחת את כספו.
לתפיסת העולם הייחודית בעוצמתה הזאת כבר התרגלנו: יושבים שמאלנים שעובדים עבור משלם המיסים הישראלי באקדמיה, ברשות השידור, או בבית-המשפט, ומסבירים לו, במילים שאף אחת מהן איננה קצרה משמונה הברות, מדוע הוא רע ואינו מוסרי ועתידו לוט בערפל במקרה הטוב. וכך ביקום אחד, ימני, עתידו של הפשיסט הישראלי הממוצע לוט בערפל מחמת פשיסטיותו; ביקום מקביל, שמאלני, ישבנו של אותו מתקן חברה מהולל מרופד היטב בכספם של ישראלים מהיקום הנוכחי שלעולם לא יבינו מה רוצה מהם פטפוט האווזים הבלתי-פוסק הזה עם הכיבוש, הנאכבה וזכויות הסודני שמפטפטות פרופסוריות עם שיער סגול (כל השמאלנים באקדמיה הם פרופסוריות עם שיער סגול, שזה דבר שיש לתת עליו את הדעת) ממחלקת רוח כלשהי.
בשר זה נכבה
ועכשיו מצטרף לפרופסוריות עם השיער הסגול אחד, עמרי פדן. מולטי-מגה-אולטרה-מיליונר ישראלי והבעלים של מקדונלדס ישראל. איש עסקים בעל מצפון כה מפותח, שאדם רגיל בקושי יכול לעמוד לידו. ואותו עמרי פדן ענוג וצח-מצפון, לא איכפת לו לעשות מאות מיליונים מרשת עולמית שיש לה סניפים בעזה, שלא בלתי-אפשרי לדמיין ששהיד או שניים אכלו שם בטרם יצאו לפגע בישראל, או שהם מספקים משלוחים למפקדות החמאס והג'יהאד (ארגונים להמתת-חסד המונית). ולא מפריע לו שלמקדונלדס יש סניפים במצרים, ביתם העשוי שוקולד של האחים המוסלמים (יורשיהם של האחים גרים).
ביקום הנוכחי ישראלים מתים בגלל מחבלים מעזה וממצרים, ודיקטטורים ממדינות-ערב ואחרות רוצחים במגלומניה תאבת-דם; ביקום המקביל, זה שחי בו השמאל, מקדונלדס נשארת רשת טהורה כל עוד אין לה סניפים – לא בבייג'ין, במוסקבה או בריאד – אלא באריאל.
ולכן עמרי פדן מחרים את אריאל. כי הוא שייך לכת הזאת שנשלחה אל העולם כדי לתקן את האנושות, כת השמאל. כת שאף אחד לא חשב בה אף פעם שהחקלאים שמגדלים את העגבניות והמלפפונים, נהגי המשאיות שמסיעים את הסחורה, הלקוחות שקונים ברבבותיהם – אינם רוצים שיטיפו להם. הם שונאים צביעות, הם שונאים מי שמתיימרים לדברר מוסר נצחי שהוא כל כך אבסורדי ומוכה שקר וצבוע.
ואני אומר: יתכבדו נא אחי ואחיותיי שאיתרע מזלם לחיות, כמוני, בג'ינס וטריקו, ביקום המאובק והמיוזע והמאוים הזה שיש בו טרור ומשוגעים ועם יהודי שעדיין מצופה ממנו להתנצל שהוא קיים, ולא ביקום החלופי של השמאל, יקום של בגדי מעצבים, שפע כלכלי חסר הצדקה (ולכן משחית) ושיער סגול, ויסבירו לו, בלשון שאינה ניתנת לפרשנות, לשון של שורה תחתונה במאזן כספי, שהיקום הזה שאנחנו חיים בו – והוא לא – הוא היקום האמיתי היחיד.
ואנחנו חייבים להכאיב לעמרי פדן בכיס כדי שלא נשכח לעולם שלא משנה כמה עטיפות מתנה ושוחד הכרתי יש סביב היקום שלו, בעולם הזה שלנו, יש אמנם אייאטולות ודיקטטורים מטורפים ושמאלנים מנותקים, אבל גם אנחנו עדיין כאן – באופקים ותל-אביב ואריאל. ואנחנו לא הולכים לאף מקום, ואנחנו חיים וקיימים ונחושים לנצח ורעבים להמבורגר – אבל לא של מטיף צבוע, מר פדן; לא להמבורגר שלך.
בואו לא נאכל מקדונלדס סתם כי זה לא בריא, לא טעים, לא משביע ויקר מדי.
אבל בעיקר בגלל שהם מחרימים אנשים רק בגלל מקום מגוריהם. זוהי שנאה מיותרת ומטופשת, המשדרת מסר מעוות ושיקרי. אני יכול להבין חרם על אדם שפשע. אבל איך בכלל ניתן לקרוא לאדם פושע רק בגלל שהוא בחר לגור היכן שהוא? ונניח, שמדובר בפשע אחר, ולא מקום מגוריו – את הפשע הזה צריך להוכיח. אי אפשר פשוט להכריז באופן קטגורלי על קבוצה שלמה כפושעים – זה לא מה שהשמאל תמיד טוען?
אמיר ש:
תגיד, אתה מטומטם? זו אופציה אחת. האופציה השניה היא שאתה חושב שאנחנו מטומטמים, ולכן משתמש בדמגוגיה זולה שמפרידה בין המיקום שאדם גר בו לאמונות שלו. תושבי אריאל לא בחרו לגור באריאל בשרירותיות המשתמעת מהתגובה שלך; הם בחרו לגור שם כי זה תואם את האידיאולוגיה שלהם, אידיאולוגיה של אחיזה בשטחים וכיבוש.
אפשר להתווכח אם זה נכון או לא, אבל עמרי פדן לא מסכים עם , זה, וזכותו לא לשתף פעולה עם אידיאולוגיה שהוא לא מאמין בה.
הדס – סחטיין על הרמה הגבוהה של הטיעונים, המלווים בשפה נקייה ומליצית.
ועכשיו לעיקר: הוכחת יפה את הנקודה שלי – השמאל, ביהירותו ההמזלזלת והכה תלושה מהמציאות, חושב שאמנותיו קדושות – ומי שחושב אחרת ממנו הוא בן חושך, רשע מרושע, שצריך להיענש (אמנם השמאל אוהב להיתקרא ליברלי – אך יש גבול! לחשוב אחרת?! זה כבר יותר מדי).
מי שבחר לגור בהתנחלות, הוא מאמין בהתנחלויות – ולכן פושע. מה הפשע? דעותיו! למה? הוא חושב אחרת מהשמאל!
אז אני, גבירתי המאוד מאוד לא נכבדה, לא מקבל התנהגות כזו. ואמנם עמרי פדן יכול להחרים כל מי שחושב אחרת ממנו, אבל אני, למרות שאיני מתנחל ומעולם לא הייתי, אחרים אותו בתגובה על התנהגות חשוכה שכזו.
והדס – דבר אחרון.
את, באופן מוטעה לחלוטין, מאמינה שכל מי שגר מעבר לקו הירוק עושה זאת בגלל אידאולוגיה. זוהי שטות מוחלטת.
יש לא מעט אנשים שפוליטיקה ממש לא מעניינת אותם. הם הלכו לגור באריאל כי זה זול, או כי זה קרוב לאוניברסיטת אריאל, או בגלל נוחות, או אילוצים, או בגלל אלף ואחד דברים אחרים. אפילו לשיטתך המופרכת (יש להם אידאולוגיה שונה משלי = מותר להפלות אותם), זוהי ענישה קולקטיבית שאינה מוצדקת ואינה מוסרית.
האמת שגם בשמאל מאמינים שיש יקום אמיתי. הם פשוט מאמינים שכדי ללמוד עליו צריך לקרוא ספרים ולחקור אותו (זה מה שעושים באקדמיה. תקפוץ לבקר פעם) ולא מספיק לקרוא ״ישראל היום״.
קודם כל, השמאל לא מאמין ב"אמת", כי כידוע למילה אמת בעיברית אין צורת רבים. דבר שני, השמאל אכן מאמין שכדי ללמוד על היקום צריך לקרוא ספרים (שכתבו אותם שמאלנים אחרים), ולא חס וחלילה, לחקור אותו באופן בלתי אמצעי, ולבחון האם ההנחות שלנו עומדות במבחן המציאות. מה שמסביר איך אחרי 100 שנה של כשלון חרוץ השמאל ממשיך בדיוק באותה הגישה. אכן השמאל בז לכל אלה הקוראים "ישראל היום" בטענה שהעיתון מוטה, אך לא ברור למה השמאל לא מפעיל את אותו הדין על "הארץ" שבו, כידוע, אין הטיה בכלל…
אני עברתי לגור באריאל כי אני רוצה להיות שכן של הפלסטינאים ולגור ממש לידם ולחיות איתם את החיים היפים
אז זה אומר שאני ימני? ההיפך, אולי אפילו שמאל קיצוני
אבל מה לעשות שהם לא רוצים שאני אהיה שכן שלהם כי אני יהודי
כל כך הרבה פאתוס כדי להגיד שאתה רוצה להחרים את מקדונלד'ס בישראל? פשוט תחרים. רק זכור שמאמר דומה, שהיה קורא להחרים את מוצרי B&D, או פטריות מתקוע, וכו', היה נחשב עילה לתביעה אזרחית, אבל המאמר שלך, אעפס, לא.
לא, אתה טועה ומטעה. מאמר שהיה קורא להחרים את מוצרי B&D בגלל שהם בעצמם מחרימים את אריאל, או כל ישוב אחר (לאו דווקא התנחלות), לא היה נחשב לעילה לתביעה אזרחית. וגם לא אם היה קוראים להחרים את פטריות תקוע כי הם מתעללים בפטריות. ובעצם כל סיבה אחרת למעט אחת – רק אם קוראים להחרים אדם/ישוב/חברה וכו' מחמת "זיקתו לישראל" הוא בגדר עוולה אזרחית.
זהו, ערן, שהיקום של הספרים והמחקרים האדיוטיים של המחלקות לסוציולוגיה ושות' הוא הדבר הכי מופרך שיש. בשביל להכיר את העולם צריך לחיות ולעבוד בו, לא לשבת מוגן בקביעות באיזה מגדל שן מנותק ולהטיף לכל השאר. אה, ותהיה בטוח שקראתי יותר ממך ומכל שאר מגיבי השמאל שיבואו אחריך – ביחד.
גיבוב של אנשי קש ורגשי נחיתות. חבל כי באיזשהו מקום היתה שם נקודה טובה.
לא הבנתי מה הקשר בין התגובה שלך לתגובה שלי, מעבר לציווי "כאן הנקודה חלשה, יש להרים את הקול".
וכמובן שלא התייחסת לנקודה שלי: מאמר מקביל הקורא לחרם, אבל מהצד השני של המפה הפוליטית, יכול להיות עילה לתביעה אזרחית.
לא הבנת – תקרא שוב.
אני תוהה האם אני כבעל עסק רשאי להחליט איפה אני פותח או לא פותח סניף, מהשיקולים שאני רואה לנכונים – כדאיות כלכלית, ביטחון, ריח חמצמץ באוויר או טעמים אידיאולוגיים.
אני יכול לראות להחרים את מקדונדלס על היחס המבזה שהיא מעניקה לעובדיה ובעלי החיים שנרצחים מעשה ידיה בכל יום אבל על ההחלטה הכלכלית לא לפתוח סניף כזה או אחר? אני לא חושב שיש מקום להתערב בהחלטה.
אז מבחינתך, אין כל פסול בכך שמקדולנד'ס מפלה אנשים על רקע אזור מגורם. תסביר לי איך זה שונה מחברה שמפלה אנשים על רקע נטייתם המינית? איך היית מגיב, אם מקדונדל'ס לא הייתה מוכנה לפתוח סניף באיזור מסויים בתל אביב בגלל "שמדיניות הרשת היא לא לפתוח סניף היכן שיש ריכוזים גבוהים של הומואים ולסביות".
אני מסכים שהמדינה לא צריכה להתערב. אבל אנחנו, כאזרחים שלא מקבלים אפליה כזו כלגיטימית, בוודאי שצריכים להכאיב לבעלי העסקים הסוררים היכן שכואב – בכיס.
אתה מיתמם. הרי הוא אמר במפורש שהוא לא פותח סניף באריאל בגלל ה"כיבוש" ולא בגלל הריח החמצמץ שבאוויר.
כן, אני מקבלת את האפליה הזו כלגיטימית. כשם שאתה מוצא לנכון להקים נקודת התיישבות עמוק לתוך הקו הירוק, באופן כזה שלא יאפשר באמת לעשות חלוקה הגיונית של השטחים
ולהחזיר את הגדה, אם נרצה בכך.
ומילה על הכיבוש ודעתי על השלום:
אני ציונית, אוהבת ארץ ישראל ומאמינה בהגנה על העם שלי ובזכאותו לעצמאות ולמדינה. עם זאת, אני לא עיוורת ובמקרה שמתי לב שיש מיליון ומשהו פלסטינים שחיים תחת כיבוש במדינה שלי. עצם ההחזקה שלהם תחת כיבוש עולה לי המון- בטחונית וכלכלית (ומוסרית, אבל זה לא מעניין את אנשי הימין). המצב הזה בוודאות לא יוכל להימשך לנצח- או שהם יקימו מדינה באופן חד צדדי, או שתהיה הפיכה אלימה שתנבע מחוסר תקווה וחוסר מוצא.
הם לא מלאכים. רחוק מזה. אבל הם פה, הם קיימים, ואל לנו להתעלם מהבעיה ולקוות שתיפתר בעצמה, כי היא לא. צריך להיות בוגרים ולחלק את השטח בינינו, וכן יהיו פשרות כי בכל תהליך שלום יש כאלו. היישוב אריאל הוא מסמר בגלגליו של תהליך שכזה, ולכן אני מתנגדת לקיומו. ולכן, אם הייתה לי רשת מזון, הייתי בוחרת שלא להרחיב את עסקי לשם ולתקוע עוד יתד במפעל שאני מתנגדת לעצם קיומו.
הדס – מתגובותיך עולה ריח חריף של שנאת מתנחלים. חבל כל כך שמרוב שנאה את כבר לא מסוגלת לחשוב בביקורתיות על כל שטות שהכניסו לך לראש.
לא נעים לי לזעזע את אושיות עולמך, אבל:
1) ההתנחלויות אינן הגורם לסכסוך (אש"ף ופת"ח הוקמו שנים לפני מלחמת ששת הימים).
2) ההתנחלויות אינן מכשול לשלום. כי שלום ניתן להשיג בהרבה דרכים. אבל גם אם תניחי שניתן להשיג שלום רק ע"י פתרון 2 מדינות ל2 עמים (הנחה מופרכת – כבר 100 שנה שהפתרון הזה נוסה ללא הצלחה), עדיין ההתנחלויות אינן מונעות את חלוקת הארץ. הרי במדינת ישראל יש 20% ערבים. למה שלא יהיו בפלסטין 20% יהודים? ובכלל, מה גורם לך לחשוב שאותו מספר מתנחלים ישאר לאחר הקמת המדינה הפלסטינית? אם אני הייתי מתנחל ומדינת ישראל הייתה מוסרת את ריבונותי לפלסטינים, לא הייתי נשאר דקה אחת מיותרת. אני מניח שהרוב המוחלט של המתנחלים היה עושה כמוני.
3) עוולה אחת אינה מצדיקה עוולה אחרת. גם אם תניחי שאכן התנחלות היא בגדר עוולה (הכיצד? ממתי בנייה וישוב על קרקע שוממה היא עוולה?), אין הצדקה לבצע עוולה נגדית. המתנחלים הם בני אדם, ואם אסור להפלות אחרים, אסור להפלות גם אותם.
4) גם ליהודים יש זכויות על הארץ הזו. כן, גם על החלק ששיחררנו בששת הימים. המתנחלים התיישבו על שטחי ארץ שוממים, וזוהי זכותם הקניינית המלאה (ואיפה שיש שמץ של טענה פלסטינית – בג"ץ ישר מורה על הרס ללא משפט צדק, אבל זה נושא אחר). ולא, אני לא מאמין לך שאת אוהבת את ארץ ישראל, לפחות לא את יו"ש. כי עולה בבירור מתגובותיך שאת רואה בה רכוש גזול, בה אין ליהודים שום שמץ של זכות.
5) הפלשתינים לא רוצים אותך. כן כן. אותך – זו שרוצה להתפשר איתם. הם לא מוכנים להתפשר איתך. כי את גזלנית. ולא, לא גזלת רק את יהודה ושומרון. אלא גם את תל אביב וחיפה. הרצון לפשרה קיים אצל היהודים ממזמן. וניסינו להתפשר. ושילמנו בדם ודמים ("קורבנות השלום"). אבל מעולם לא נוכל להתפשר על קיום מדינת ישראל. המצב הנוכחי ישאר, כי הוא לא תלוי בנו. היחידים שיכולים לשנות אותו הם הפלסטינים. אבל כבר 100 שנה שהם לא מסכימים. ואת, למרות שהמציאות מכה אותך שוב ושוב בפנים, מסרבת להכיר בכך. Wishful thinking is not enough – get real!
6) ועוד משהו מאמי – אריאל אינה "עמוק בתוך הקו הירוק". אריאל היא ממש קרובה לקו הירוק, ליתר דיוק כרבע שעה נסיעה מן הקו הירוק.
הצטרפו לדף הפייסבוק מחרימים את מקדונלדס
https://www.facebook.com/BoycottMcDonaldsil
ערן המחרימים זה אתם
חרם על אריאל בראש הכתבה
תקרא ותחכים
עומרי פדן לא פתח סניפים בעזה ולא במצרים ולא מנהל סניפים בעזה ולא במצרים. עמרי פדן הוא הזכיין של מקדונלדס ישראל כך שלא ממש ברור מה אתה מצפה שיעשה בנוגע למשלוחים שאתה מדמיין שסניף מקדונלדס בג'בליה עושה למפקדת הג'יהאד האיסלאמי.
עכשיו, עמרי פדן לא מחרים את המתנחלים ולא מחרים אף אדם בגלל מקום מגוריו. תושב עופרה שיכנס לסניף מקדונלדס בפתח תקוה יזכה לקבל את אותה ערימת צואה שמגישים שם לכל לקוח אחר. עמרי פדן לא מוכן לפתוח סניף של המסעדה שלו במקום שהלגיטימיות של השליטה של מדינת ישראל בו היא, בלשון המעטה, שנויה במחלוקת.
כן כן, אולי פספסת את זה, אבל יש מחלוקת מרה בחברה הישראלית בכמה עשורים האחרונים סביב השליטה הצבאית של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. כך, אתה מבין, הרצון שלך לכפות על פדן פתיחת סניף מקדולנדס באריאל היא פחות עמידה על זכותם של תושבי אריאל שיהיה בעירם סניף של מקדונלדס (זכות משונה), ויותר נסיון לכפות על בן אדם שבעמדותיו משתייך לצד א בויכוח לנהוג בהתאם לעמדות של צד ב.
וזה, ידידי היקר ואכול הסיוטים, ממש לא סבבה.
אין מחלוקת "מרה" על שום דבר מעבר לראש של שכבונת קטנטנה ובלתי מייצגת של שמאלני קצה. הרוב הישראלי בכלל והרוב היהודי בפרט מבין היטב את הקשר של העם היהודי ליהודה ושומרון. זאת אומרת – הקשר הלשוני די חזק פה. יהודים, יהודה וכו'.
והייתי מביע פליאה על הסגנון הקלוקל של הדס, שאולי חושבת שזה אתר תגובות של YNET. זה לא. מעבר לעניינים סגנוניים, כל עוד יהיה ערבי אחד בתחומי מדינת ישראל הוא יטען שהוא כבוש. לשיטתך, הדרך הטובה ביותר לסיים את הכיבוש היא לדאוג שלא יהיו ערבים בכלל תחת שליטה יהודית: לא בנצרת ולא בנגב ולא ביהודה. זה כנראה לא הולך לקרות בקרוב, והדבר החשוב הוא לא איזה כותרת תהיה לנוכחות הערבית (הם יתבכיינו בכל מקרה – זה הדבר היחיד שהם יודעים לעשות כקולקטיב. זאת אומרת זה או מלחמת שבטים) אלא איזו מהות וביטחון תהיה לנוכחות היהודית.
הערבים פה אינם קבוצה אחת, אין להם שאיפות משותפות, וכל השטויות האלה על עם וכיבוש לא נועדו אלא להרתיע ולכרסם בתחושת הצדק והבעלות של עם ישראל על כבשת הרש הקטנטנה שלו – ארץ ישראל.
מקדונלדס לא מפלה אנשים על רקע אזור מגוריהם. לא ראיתי שבכניסה למקדונלדס מבקשים תעודות זהות ומסרבים למכור למי שכתובתו נמצאת מעבר לקו הירוק. לכן, זו אינה אפליה. זהו סירוב לפתוח סניף בשטח שנמצא במחלוקת פוליטית בחברה הישראלית ובעולם, דהיינו, נקיטת עמדה פוליטית, שסביר להניח שתפגע בכיסו של עמרי פדן. על כך יש לשבח אותו, שהוא אינו מקריב את ערכיו (גם אם אינך מסכים עימם) תמורת חופן שקלים, לא לגנות אותו. אתה ואחרים מוזמנים להתווכח עם העמדה הפוליטית שלו, אך באותה נשימה, שבחו אותו על כך שהוא נאמן לאידאולוגיה שלו (שאיתה, כמובן, אינכם מסכימים).
וכאמור, אין לי בעיה עם החרם שמציע כותב המאמר. אדרבא. אני חושב שחרם צרכני הוא כלי חשוב וחבל שלא משתמשים בו יותר (צרכנים שלא פועלים בכוח משותף תמיד ימצאו בנחיתות מול תאגידים, כל העניין של שחקן חוזר, פערי מידע, וכל הג'אז הזה), והקהילה החרדית מדגימה את כוחה הצרכני בחרמות השכם והערב.
רק אזכיר שוב שקריאה מקבילה לחרם מהצד השני של המפה הפוליטית עשויה להיות עילה לתביעה. חוסר הסימטריה הזה זועק לשמים.
זוהי כן אפליה. נניח שפדן היה בעל של חברת שליחויות, ולא היה מבצע משלוחים ליו"ש בגלל שהוא לא רוצה לתת יד להתנחלויות. מה ההבדל? ומה המרחק הגדול בין לא לתת שירות שמגיע עד להתנחלויות (כדי לא לתת יד להתנחלויות), לבין לא לתת שירות למי שגר בהתנחלויות (כדי לא לתת יד להתנחלויות)? לדעתי סתם הבדל סמנטי, המהות היא אותה מהות – אתה בסופו של דבר מחרים אנשים בדיוק מאותה סיבה.
ומה אם אני לא אקבל ערבים לעבודה כי אני לא רוצה לתת יד להפיכת ישראל למדינה לא יהודית? האם גם אז תשבח אותי על דבקות באידואולוגיה שלי? ומה אם אני לא אפתח סניף בכפרים ערבים כי אני לא רוצה לחזק את האחיזה הערבית בארץ? או בתל אביב כדי לא לחזק את התנועות נגד מבנה המשפחה המסורתית? כנראה שלא. כי האידאולוגיות האלו הן לא פוליטיקלי קורקט. אסור להחזיק בהן. אבל באידיאולגיה של שלום עכשיו? הם הנאורים, להם מותר.
ושוב אין לי בעיה, אתה יכול לבחור להגיד שמותר להפלות, או להגיד שאסור. אבל תהיה עקבי. אל תקרא לאפליה שמאלנית מותרת. ואגב, החוק אוסר לחלוטין להפלות, על רקע מין, דת וכו'. כך שאם כבר יש כאן חוסר סימטריה, היא הרבה יותר כנגד הימין, שיש לו חוק אחד מסכן שעורר הרבה רעש שמכוון נגד קבוצות מסויימות בשמאל (שאוסר אפליה כנגד מתנחלים), ולשמאל יש כל כך הרבה שמכוונים נגד קבוצות מסוימיות בימין (שאוסרים אפליה נגד ערבים, גויים, חילוניים, רפורמים וכו').
אתה בטוח שאין מחלוקת? מוזר, אני הייתי בטוח שהעובדה שאחרי ההתנתקות קדימה עלתה פה לשלטון ברוב גדול על מצע של המשך הנסיגה דווקא מרמזת שאולי דווקא יש מחלוקת. אולי גם המוני סקרים שניסו למפות את יחסם של הישראלים לנסיגה מרמזים זאת. לא שהתמונה חד משמעית, ולא שאין בה תנודות בזמן, ולא שהעובדה שבן אדם מצהיר שהוא מוכן לקבל נסיגה אומרת שהוא תומך אידאולוגי נלהב בה. אבל בכל זאת, אני די בטוח שיש מחלוקת גם מחוץ לראש של אותה שכבה קטנטנה של שמאלני קצה.
חוץ מזה, גם אם הויכוח היה בין עומרי פדן לבדו מול כל שאר הישראלים השפויים שמבינים שבגלל שהם קוראים לחבל הארץ הזה יהודה אז ברור שהוא צריך להיות בשליטתם, גם אז הנקודה היא אותה נקודה: לכפות על עומרי פדן פתיחת סניף מקדונלדס באריאל היא כפיית העמדה שלך עליו בויכוח.
ודבר אחרון, אני באמת חושב שכדאי לך לפגוש ערבי. לא כדי להיות החבר הכי טוב שלו, אלא סתם להחליף איתו כמה מילים על מי הוא ומה הוא רוצה בעולם הזה. אתה עשוי לגלות שאולי יש שמץ כנות בתודעה הלאומית שלו, ואולי גם פחות מעניין אותו לגזול את כבשת הרש של עם ישראל ויותר מעניין אותו לחיות חיים נורמאליים כאזרח שווה זכויות תחת שלטון שיש לו את הזכות לבחור את נציגיו בו במקום שלטון צבאי.
אבל לא יודע, אולי אלו רק הפנטזיות השמאלניות שלי.
יותם, הכפייה הזו קיימת גם על הרב אליהו כשעליו אוסרים לקרוא לא למכור דירות לערבים. או על חברה קבלנית שלא הסכימה למכור דירה לערבי. או על כל סוג של אפלייה אחרת. זוהי אותה כפייה בדיוק. אבל איכשהו לשמאל זה נראה מאוד ראוי שהוא יכפה על אחרים, אבל כשכופים עליו זה כבר הרס הדמוקרטיה. השמאל פשוט החליט שהאידאולוגיה שלו היא נאורה, ולאחרות אין זכות קיום. כי הן מסתיימות ב"איזם" (דנוניזם, פייגליניזם וכו'). או החליט לקחת את האידואולוגיה הנאצית הנוראה ולהדביק לכל מה שהוא שבא לו, על מנת לסתום פיות (כמו החרמת הומואים – מה הקשר לגזענות? הומואים אינם גזע נפרד, הם נמצאים בכל הגזעים).
אני מציע לך לבדוק קצת סקרים על דעת קהל הפלסטינית, ולראות האם פעם אחת בהיסטוריה היה חלק משמעותי (נגיד מעל 15%), לא חס וחלילה רוב, שהיה מוכן לוותר על דרישת השיבה למען הסכם שלום.
רוב הסיכויים שאפילו החבר הערבי שלך יתנגד.
.היטבת לתאר את המציאות האבסורדית, מבחינתי מקדולנלד לא קיימים
* בכרום המלל בתגובות מיושר לשמאל וזה מרגיז יותר מהפדן