בסרטונים שהפיץ 'מרכז אדוה' מנסים הללו לרתום את העגלה המקרטעת של הכיבוש אל הסוסים הדוהרים של המחאה החברתית.
למרות שעיקר עיסוקו של 'מרכז אדוה' הוא במדיניות כלכלית-סוציאליסטית, רואים ראשיו לנכון לעסוק באובססיביות גם ב"מחיר הכיבוש" • בסדרה של סרטונים שהפיץ המרכז לאחרונה מנסים הללו לרתום את העגלה המקרטעת של הכיבוש אל הסוסים הדוהרים של המחאה החברתית • התוצאה: פתטית
כל מי שנוהג לשוטט בפייסבוק מעת לעת, לא יכול להתעלם מסרטוני "מחיר הכיבוש" שמפיץ 'מרכז אדוה' בזמן האחרון. הסרטונים מבוססים על הדו"ח "מחיר הכיבוש: נטל הסכסוך הישראלי-פלסטיני" של ד"ר שלמה סבירסקי שפורסם לפני שנה וככל הנראה לא עורר מספיק אדוות בתקשורת. על-כן, עתה מבקש המרכז למחזרו, ולעורר את דעת הקהל בעזרת סרטונים קצרים וקליטים. הקמפיין הנוכחי מצטרף לקמפיין של 'שלום עכשיו' על "מחיר ההתנחלויות", וביחד מנסים צמד החמד לרתום את העגלה המקרטעת של הכיבוש אל הסוסים הדוהרים של המחאה החברתית. אולם לצערם של ארגוני השמאל, בשנים האחרונות נפל הסכסוך עם הפלסטינים מראש רשימת הנושאים המובילים את סדר-היום הישראלי. הניסיונות להפוך את הגלגל בחזרה אינם אלא פתטיים.
אבל לפני שניגע בסרטונים, מה ל'מרכז אדוה' ולסכסוך? הרי לפי הגדרתו הוא "מתמקד בחקר במדיניות החברתית בישראל וניתוחה, ובוחן באופן ביקורתי את הצעדים הננקטים בתחומי התקציב, המיסוי והשירותים החברתיים"? וממתי גוף מחקרי מפרסם סרטוני תעמולה לקהל הרחב? השאלה האחרונה מתחזקת לאור העובדה שבנושאים החברתיים 'מרכז אדוה' אינו נוהג לפרסם סרטוני תעמולה על-אף שרוב עיסוקו בהם.
ובכן, למי שאין זמן או כוח לראות את הסרטונים, ניתן לתמצת אותם למשפט אחד: הסכסוך עם הפלסטינים פוגע בכלכלת ישראל וברווחת תושביה, וביתר שאת כשפורצות אינתיפאדות. אין ספק שזו תגלית מרעישה. מי יודע, אולי בדו"ח הבא שלהם ייחשף שמלחמות פוגעות בתחושת הביטחון שלנו. ישנן שתי אפשרויות מדוע בכל זאת רואים 'מרכז אדוה' לנכון להפיץ ברבים את התגלית: האחת – הם סבורים שחלק מהעם, נקרא לו ימין, מעוניין במלחמה עם הפלסטינים או בכלל עם המדינות השכנות, ורואה בה כלי לקידום רווחת אזרחי המדינה. השנייה – הם סבורים שיש אקסיומה שהחיכוך בן מאה השנים בינינו לפלסטינים הוא אך ורק בגלל הכיבוש, ועל כן נסיגה במסגרת הסכם תפתור את כל הבעיות ותביא למזרח תיכון חדש. תחליטו אתם איזו אפשרות הזויה יותר.
קצרה היריעה מלתאר את כל ההטיות והמניפולציות הקיימות בדו"ח של סבירסקי. נאמר רק כי רובן תיחשפנה על-ידי כל סטודנט שלמד שיטות מחקר וסטטיסטיקה בסיסית. כך לדוגמה, מושווית הצמיחה של ישראל בעשור האחרון לסין ולהודו על-מנת להצביע על מחיר הסכסוך, זאת בזמן שביחס למדינות המפותחות ישראל עמדה מעל הממוצע. פנינה נוספת במסמך ממחישה את ההוצאות הגבוהות של ישראל על ביטחון, ולשם כך מובאים כמה פרויקטים יקרים במיוחד. רק מה, בראש הרשימה, ובפער כספי גדול, נמצאות חומת ההפרדה (13 מיליארד) וההתנתקות (9 מיליארד). אולי לא שמו לב ב'מרכז אדוה', אבל זה המחיר של הניסיונות לפתור את הסכסוך בשיטה המומלצת על ידם.
נשאלת השאלה, האם עלתה בראשם של כותבי המסמך כמה יעלה הסכם עם הפלסטינים שיגרור התנתקות נוספת מיהודה ושומרון? או שמא לכך דווקא מוכנים במרכז לשעבד את ילדינו ונכדינו? בכלל, אין חישוב עלות של האלטרנטיבה אותה מציע הדו"ח, כפי שמצופה ממסמך כלכלי רציני. מבצע 'עופרת יצוקה' ומיגון יישובי עוטף עזה עלו ביחד 5.8 מיליארד שקלים. ועתה ילדים, חישבו כמה תעלה למדינה לחימה עם החמאס לאחר פינוי יהודה ושומרון, כאשר כל קסאם עלול לפגוע במגדלי עזריאלי, וכל נ"ט במטוס שממריא מנתב"ג. ולא לשכוח, כמובן, להוסיף את עלויות המיגון של כל ערי מישור החוף.
מבט מפוכח יותר על הסכסוך והשלכותיו יגלה כי בניגוד לנאמר בדו"ח, לפלסטינים בכלל לא דחוף לשבת למשא-ומתן. הם עושים הכל על מנת להתחמק ממנו משום שגם הם יודעים שסופו ידוע מראש. הפערים בין שני הצדדים בלתי-ניתנים לגישור, וככל הנראה שני הצדדים לא כל-כך סובלים מהמצב הקיים. זה אולי מאכזב לשמוע, אבל ישראל לעולם לא תהיה שווייץ, ותקציב הביטחון שלנו תמיד יהיה גדול בהרבה ממדינות אחרות, גם אם (או בעיקר אם) יהיה הסכם עם הפלסטינים.
אם ב'מרכז אדוה' מעוניינים בכל זאת לקרב את כלכלת ישראל אל מדינות המערב ולהגדיל את הצמיחה, אולי כדאי להפנות את הזרקור דווקא למדיניות הסוציאליסטית-ריכוזית אליה מטיפים חוקרי המרכז. יש לשער כי גורם זה מקשה על הכלכלה הישראלית הרבה יותר מאשר האחיזה הישראלית בחבלי-הארץ ההיסטוריים שלה.
עצם הניסיון להציב בכפיפה אחת את ההתנתקות ואת השאיפה להסכם ממחישים את עומק השקר שבו חי הימין הישראלי.
בואו נזכיר את העובדות: ההתנתקות הייתה מהלך חד צדדי, ללא הסכם, שהשאיר שטח נטול ריבונות אפקטיבית ועקב כך נפל לידיים של ארגוני טרור. לא, לא ארגון ביחיד, אלא ארגונים ברבים. מרבית הירי שנעשה על ישובי הדרום (עוד עובדה שנשמטה מתפישת המציאות של הימין בישראל) לא נעשית על ידי הריבון הרשמי בשטחים (דהיינו, החמאס) אלא על ידי ארגוני טרור אחרים כמו הג'יהאד האיסלאמי ואל קעידה (כן, כן. גם אל קעידה נמצאת שם. לא צריך להרחיק עד אפגניסטן), שנמצאים על פי רוב במצב של עימות עם החמאס (או במילים אחרות, אנשי החמאס יורים עליהם ולהפך).
הניסיון לפשט את המציאות לשבלונות של "יציאה מהשטחים" או "המשך הכיבוש", תוך התעלמות ממגוון אפשרויות הביניים המורכבות שבדרך הוא הסיבה העיקרית שהימין הישראלי שקוע בשיח אידיאולוגי עיוור ואנכרוניסטי, באופן מנותק לחלוטין מהמציאות.
העיוור האמיתי למציאות הוא מי שממציא כל שנה נוסחא חדשה ו"מורכבת" לפתרון, עד שהנוסחא מתפוצצת לו בפנים. הו אז הוא פתאום מתמם וטוען שמלכתחילה הוא היה נגד הנוסחא החדשה ובכלל יש רעיון חדש ומבריק שיפתור את כל הבעיות והנוסחא הישנה היא בכלל קונספירציה של הימין.
די חלאס, שמאלנים, אתם מנותקים מהמציאות, מנותקים מהעם, מנותקים מהכלכלה ומהחיים. לא יצאתם בחיים שלכם לשטח לראות את העובדות. לא ניסיתם בחיים שלכם לבדוק אם הרעיונות שלכם הצליחו או יש להם סיכוי להצליח.
חיים בהזיות.
עודד, כמה בעיות בטענות שלך:
1. התנתקות = מהלך חד-צדדי. בזה אתה צודק. אבל אל תשכח, שכשישראל יצאה מעזה, מי ששלט בשטח (כריבון) היתה הרש"פ (בראשות אבו-מאזן). ישראל אפילו השאירה את החממות לערבים. וכולנו זוכרים את הזמירות של פרס על "סינגפור של המזרח התיכון). לכן, למרות שזה לא נעשה בהסכם, זה עדיין נעשה "בהסכמה".
2. השטח נפל לידיים של החמאס, לא בגלל ההתנתקות, אלא בגלל הבחירות הדמוקרטיות ב-2006 (תודה אולמרט ובוש). שבעצם העלו את חמאס לשלטון (גם ביו"ש דרך אגב – רק שם, ישראל נשארה בשטח, ולכן החמאס לא ממש הצליח להשתלט). אם לא ישראל, היו נשחטים יותר אנשי פת"ח (הוצאנו את חלקם מעזה). אבו-מאזן כבר הרבה זמן לא נשיא לגיטימי (הכהונה בת מספר השנים שלו הסתיימה לפני כמה שנים כבר…) – אז גם זה לא מדוייק לחלוטין. אם תנסה לטעון שחמאס נבחר בגלל ההתנתקות – אז אתה תטעה. חמאס נבחר בגלל שהוא נראה כאלטרנטיבה לשחיתות של הרש"פ.
3. ירי טילים על ידי ארגונים "סוררים". נתחיל מזה שעד לא מזמן, לא היו באמת ארגונים סוררים (אלו שהם סוררים היום מסונפים לאל-קעידה שמתחרים בחמאס). גא"פ ודומיו היו מנגנון שחרור לחצים של חמאס במקרים רבים (כמו בלבנון שארגונים "פלסטינים" יורים עלינו וחיזבאללה יכול לשמור על ידיים "נקיות").
4. הגיע הזמן שאנשים יבינו שאין פיתרון לסכסוך הזה (לפחות לא בטווח הנראה לעין). כי הצד השני לא מחנך את עמו לפיתרון (עזוב את עזה – זה אבוד). יתרה מזאת, זה לא סכסוך על שטח. שטח הוא אספקט חשוב, אבל לא הכי חשוב. זה סכסוך דתי בסופו של דבר. ועם דת אין פשרה.
עודד שלום
מיתוס 'הארגון הסורר' נוצל עד כלות על ידי ערפאת בימי אוסלו – קרא קצת על הטקטיקה שלו להשתמש בחמאס כזרוע לקצור הישגים דיפלומטים.
לאחר הנסיגה היו בחירות מפוקחות, לצערנו למדנו שאלמלא כידוני צה"ל "המתונים"(יחסית) לא פופולרים ולא מייצגים את דעת ההמון הערבי בעזה וכנראה שגם ביו"ש(ע"ס סקרים)
בכל מקרה, עלות גדר ההפרדה היא אבסורד מרגע שהיא 'עלות הכיבוש' שכן הרי כל תהליך ש'יסיים כיבוש' יחייב הקמת מכשול גבול בין ישראל 'המוסכמת' לבין המדינה הערבית שתקום. לכן זוהי איננה הוצאה על הכיבוש כמו שאיננה של פתרונו אלא הוצאה מכורח נסיבות הקיום.
טענתך לפשטונות 'הימין'(נהדר שבראת גוף אחיד ודמיוני לתקוף אותו) הרי מועידה על 'הפוסל במומו פוסל'.
"מרבית הירי שנעשה על ישובי הדרום"
אפשר נתון סטטיסטי שיבסס את הטענה? אפר לדעת האם מרבית הירי בזמן גשמיקיץ או עופרת יצוקה היה של החמאס או לא?
הקיצר דעות ללא עובדות = מיץ גזר
אגב, דווקא מההסיק הראשוני שלך עולה שאלה אחרת. מניין לך שהסכם לא יוביל לאותו המצב בדיוק? מניין לך שהסכם(גם לו היה מתקבל) היה מבטיח שרידותו של שלטון "מתון" למשך נאמר שנה? שנתיים?חמש? עשר?
הפזיזות של דעת השמאל המדיני להמר על גורלות וחיים בשביל סיכוי מינורי אם קיים בכלל להרמוניה מעוררת זעם בלבי -לךבי הפשוט הרואה בבני אדם כבני אדם ולא עכברי מעבדה מדינית.
*תיקון לפיסקה השניה הכוונה שאלמלא כידוני צה"ל הקבוצות הרדיקליות והמהפכניות והאלימות ביותר מלהיבות המון ומשתלטות בזכות אירגונם והארגומנטים שלהם.
לעודד – הסכם זה בהחלט אחלה מילה, רק חבל שמאחוריה אין כלום.
בוא נניח, שבמקום תוכנית ההתנתקות היינו יוצאים מרצועת עזה בהסכם. נו, האם חמאס לא היה עולה לשלטון שם בבחירות דמוקרטיות? האם אתה יכול להסביר למה לא?
סבבה, נניח שהכיבוש יעיל כלכלית (וזה חתיכת נניח). אז? גם האפרטהייד (להבדיל) היה מאוד יעיל כלכלית ללבנים.
הקפיצה הלוגית לכך שהכיבוש הוא אחלה, ההתנחלויות הן סבבה, מערכת חוקית נפרדת לשני סוגי תושבים זה מגניב, יש לעם היהודי זכות קולקטיבית על א"י השלמה ודמוקרטיה זה לחנונים, היא לא פחות ממעוררת רחמים.
(ואל תקשקשו על צרכי ביטחון כי אין קשר בין יישוב אזרחים לצרכי ביטחון).
ימנים, אתם אשכרה משכנעים את עצמכם?
טענו חיטים והודה לו בשעורים.
יש לך מה להגיד בזכותם של "מחקרי" מכון אדווה או לאו?
לא.
התישבות בודאי איננה לצרכי בטחון. ההיפך – בטחון נצרך על ידי מתישבים, בשומרון כמו בנתניה.
אלא שהטענות ההזויות, שבריחה מן השטחים תביא שלום או רווחה כלכלית, פשוט מגוחכות.
אין ספק שמתוה הכבוש כפי שהוא היום גרוע מאד – גם כלכלית, גם בטחונית, וגם מדינית.
מדינת ישראל מדשדשת בענין הזה, ומשאירה את המצב על כנו, ולכן הוא מדרדר בהתמדה.
הצעת השמאל פסולה מכל בחינה לוגית, כפי שהדגשתי למעלה.
מה שנותר הוא, כמובן, לחשוב על אחד הפתרונות הימניים הישנים ביותר – הפרדת אוכלוסיות בלי נסיגה מצדנו: שהצד השני יסוג. אתה יכול לקרוא לזה טרנספר, אתה יכול לקרוא לזה מצוד אחר הנהגת ארגוני הטרור והאוכלוסיה התומכת (רק השבת המצב לימי טרום-אוסלו כבר תהיה אוטופיה לעומת מה שיש לנו היום), ואתה יכול לקרוא לזה בשמו העתיק – נצחון. כולם עדיפים על פני "יאלה נלך משם כבר ונקוה שאיכשהו העולם יהפוך למקום ירוק וחתיך ומסביר פנים פתאום, כי המשיח ביילין\חומסקי\בורג (מחק את המיותרים) הבטיח".
אין כאן המקום להכנס לפרטים, ובכל מקרה צריך קדם לקבל החלטה עקרונית לאן פנינו מועדות – אחר כך יש מספיק מומחים שיכולים לגבש יחד תכנית אסטרטגית שתגיע ליעד.
ומהיכן הכסף
?
-בין השאר מהחשודים הרגילים
Heinrich Boell Stiftung
European Commission
Ford Foundation
New Israel Fund
Oxfam GB
אני מבין שהכותב הינו איש הרוצה ומנסה להגיע לשלום עם שכניו אך לאכזבתו לא מצליח.
ראיתי את הסירטונים הודות לכתבה ואני מבין את ההגיון שלהם. ישראל לעולם לא תהיה שוויץ זה משפט של לוזרים.
הבעיה היא אנחנו. עם שמוציא מעצמו גידולי פרא כאלה, ואינו מסוגל לרסן אותם או לצפצף עליהם, איבד את רצון הקיום הלאומי שלו. זו תוצאה של דורות של חינוך שמחביא את צדקת דרכנו ואת מורשתנו. אדם שאינו יודע מי היה אברהם אבינו ולמה הארץ הזו שלנו, טבעי שיצדיק את הערבים.