הכסף התורכי והנגב הלא-חוקי

מעקב אחר הפרסומים ברשת, מגלה כי מלבד הפרויקט השנתי הגדול ארגוני התנועה עוסקים בשלל משימות אחרות שנועדו "לחזק את העמידה" של הבדואים תושבי הנגב. באתר PLS48, אתר חדשותי של התנועה האסלאמית, מדווח באופן שגרתי למדי על שיפוצים במבנים לא-חוקיים; על בניה מחדש של מבנים אותם הרסה המדינה ועל מתן תמיכות כאלה ואחרות לתושבי הכפרים הלא-חוקיים, כמו חיבורים פיראטיים למערכת המים וכדומה.

ברבים מדיווחים אלו מוזכרת 'קרן הנגב לאדם ולאדמה' כגוף המתאם והמבצע, שעל-פיה, ועל-פי העומד בראשה אחמד אל-סייד, יישק דבר. לדבריו, הקרן רואה "חובה דתית ומוסרית בעמידה לצד אחינו בנגב, במיוחד על רקע האווירה הגזענית במדינה ותחילת האישור של תכנית פראוור".

מפעל חביב במיוחד על קרן הנגב הוא פרויקט האנרגיה הסולארית שהחל לפני כחודשיים. לפי הפרסומים, זהו אחד מהפרויקטים "הנרחבים ביותר אותה מבצעת הקרן", שנועד לספק חשמל "למשפחות ברוכות ילדים ומעוטות יכולת שאינן מסוגלות לרכוש גנרטור בכוחות עצמן", אשר נשללה מהן הברכה החשמלית מכיוון ש"הממסד הישראלי לא מכיר בכפרים אלו". לדברי אל-סייד, הפרוייקט מהווה "צעד משמעותי בדרך לחיזוק עמידתם של הכפרים הלא-מוכרים לנוכח מדיניות הנישול, ההזנחה והקיפוח של הממסד הישראלי".

המימון התורכי

פרוייקט האנרגיה מאפשר לנו גם הצצה לשיטת המימון והארגון של הקרן: כפי שמוזכר בפרסומים, אחד הגופים המממנים את הפרוייקט הסלולארי הוא ארגון תורכי בשם 'יד ביד', אשר הוקם באנקרה בשנת 2012, "על מנת  להקל על אלו הגרים בשטחים שנכבשו על-ידי ישראל בשנת 1948". על-פי אתר הארגון, פעילותם מתרכזת בעיקר ב"פרוייקטים מקומיים בתחומי: בתי-ספר, חינוך חברתי, בריאות, שינון ולימוד הקוראן המכובד".

לפי אתר 'יד ביד', מסתבר כי מעורבותו בנעשה בישראל גבוהה למדי: הארגון מממן השתלמויות מורים נרחבות להוראת הקוראן, תומך בפעילות לחיזוק האחיזה במסגד 'אל-אקצא' והמקומות הקדושים, ומסייע בשלל פעולות חינוכיות ותרבותיות.

בין שלל הנושאים, מייחד הארגון גם פינה חמה לנגב ולבדואים, בשלושה פרוייקטים מרכזיים: האנרגיה הסולארית; "בית בנגב" לתמיכה בבניה בכפרים הלא-חוקיים; ו"מים בכפר" המספק מים לכפרים אלו.

במסמכים נלווים המופיעים באתר מתוארים הפרוייקטים בפירוט רב. המסמך המתאר את פרוייקט "בית בנגב", למשל, כולל פירוט רב של מדיניות "הנישול" הישראלית, שחוקקה חוקי קרקעות במטרה "לתפוס את האדמות של הפלסטינאים בנגב ולייהד אותו". בכדי להיאבק במדיניות זו, מעוניין הארגון לבנות 60 בתים בכפרים הלא-חוקיים, בעלות כוללת של 195,000 דולר, על-מנת "למנוע הגירה כפויה של האנשים והחרמה של הקרקע". במסמכי פרוייקט האנרגיה הסולארית, מצויין כי עלותם של 10 פאנלים שכאלה עומדת על 23,000 יורו. בכל המקרים מצויין כי הגוף המופקד על ביצוע המיזמים היא מיודעתנו 'קרן הנגב לאדם ואדמה'.

גם ארגון 'יד ביד' לא פועל לבדו. הארגון מקיים שיתוף פעולה פורה עם ארגון ה-IHH המוכר לנו מפרשת המרמרה. כפי שפרסם אריה גלוזמן באתר NEWS1, ה-IHH נתמך על-ידי מפלגתו של ארדואן, 'מפלגת הצדק והפיתוח', לה מסורת מסורת ארוכה של תמיכה בארגונים אסלאמיים. בשל כך לא מן הנמנע כי ארדואן ומפלגתו נמצאים מאחורי הקלעים גם במקרה של 'יד ביד'. חשוב לציין בהקשר זה כי ה-IHH התורכי הנו חלק מ"קואליציית הצדקה", ארגון גג של קרנות אסלאמיות בינלאומיות – התומך בין היתר גם בחמאס – שעם מועצת נאמניו נמנה גם השיח' ראא'ד סלאח.

לאחוז בקרן

'קרן הנגב לאדם ואדמה' איננה גוף עלום. מדובר בחברה הרשומה כחוק ברשם החברות הישראלי, אשר כתובתה בעיירה הבדואית רהט. בין שאר מחזיקי המניות של החברה נמנה אחמד אל-סייד, המוזכר בפרסומים רבים כמנכ"ל קרן הנגב, אשר מרואיין תדיר בכל הנוגע למיזמים שבאחריותו. עובדה זו אמורה, לכאורה, להטיל על הארגון וראשיו גם אחריות פלילית לעבירות על חוקי התכנון והבניה של ישראל.

דבר מעניין נוסף המתברר בבדיקה הוא כי על שם חברה זו רשומה גם כתובת בבאר-שבע, במבנה המתואר כסניף חדש של הארגון. באופן מפתיע 'קרן הנגב לאדם ולאדמה' חולקת מבנה זה עם ארגון נוסף – 'מיזאן' שמו, המסונף גם הוא לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. ארגון זה, שמרכזו בנצרת, משמש כזרוע המשפטית של התנועה האסלאמית. לפי מסמכים השמורים בארכיון רשם העמותות, זכה בעבר למימון מ"חברת אלאגאת'ה אל אינסאניה" (ששמה הרשמי הוא "המוסד לסיוע הומניטרי"), אשר עמדה בשנת 2003 במרכזה של פרשת הקשר בין התנועה האסלאמית בישראל לבין ארגון החמאס. על-פי חקירת המשטרה, חברה זו הואשמה בהשתתפות ב"פעילות רחבה של גיוס כספים של מיליוני דולרים מארגוני חמאס בחו"ל והעברת כספים אלה, בין היתר, לארגוני צדקה של החמאס ביהודה ושומרון ורצועת עזה".

ראשי ארגון 'מיזאן' הם גם מראשי ומנהיגי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. שמות כמו עו"ד מוחמד אבו עובייד, שייצג את התנועה האסלאמית במשפטי החמאס בשנת 2003; או עו"ד זאהי נוג'ידאת, המשמש כדובר התנועה האסלאמית, הם רק חלק מהשמות המעניינים הרשומים בהנהלת 'מיזאן'. העובדה ש'מיזאן' ו'קרן הנגב' חולקים משרדים מעידה על טיבו של הקשר בין הארגונים, ועל כך שהם ככל-הנראה חולקים מטרות משותפות.

דפוס הפעולה של התנועה האסלאמית בנגב מציב בפני ישראל סימן אזהרה חמור ביותר. המשך הזנחתו של הנגב, כמו גם הניסיונות לפתור את בעיותיו באמצעות תכניות "הסדרה בהסכמה" גרנדיוזיות יוצרות למעשה וואקום ריבוני נרחב, המאפשר לגורמים עוינים במימון מדינות זרות להתערב באחת הסוגיות הבוערות ביותר שעל סדר יומה הלאומי של ישראל.

תודה לאריה גלוזמן ולאריק גרינשטיין על הסיוע בהכנת הכתבה.