בטוחים שהאנושות בדרך לקריסה? מאט רידלי מוכיח שאתם טועים בגדול. "סקס בין רעיונות", כתוצאה ממסחר, מבטיח את עתידנו.
מאט רידלי, האופטימיסט הרציונלי (אנגלית), 2010, הוצאת הארפר-קולינס
תחזיות שליליות מדירות שינה מעיניכם? בטוחים שהאנושות בדרך לקריסה? שהעולם מתכלה ומתבקע מבפנים? מאט רידלי מוכיח שאתם טועים בגדול. לא הייתה תקופה בהיסטוריה בה האנושות שגשגה כל כך, תוך עשיית שימוש יעיל וחסכוני כל כך במשאבים. העושר והאושר פה על-מנת להישאר, למורת רוחם של רואי השחורות. איך קרה הנס? "סקס בין רעיונות" כתוצאה ממסחר
לעיתים נדירות בלבד יוצא ספר בעל חשיבות גדולה לבניית השקפת-העולם של האדם, ספר שיש בו צורת הסתכלות כוללת על המציאות, ההיסטוריה, המדע והפילוסופיה, ספר המסוגל להעניק לקוראיו פרספקטיבה רחבה בצורה נכונה ומתוך התבססות על עובדות.
ה"אופטימיסט הרציונלי", ספרו החשוב של מאט רידלי, שיצא לאור בשנת 2010, עונה על ההגדרה הזאת. מדובר באחד הספרים החשובים שיצאו לאור בשנים האחרונות, ובמאמר מוסגר, כדאי שיתורגם במהרה לעברית.
רידלי הוא מדען בעל תואר שלישי בזואולוגיה, ששימש מספר שנים כעורך המדעי של השבועון הבריטי היוקרתי The Economist. הוא עסק גם בתחומים אחרים, ואף שימש כיו"ר בנק אנגלי בשם Northern Rock בין השנים 2004 ל-2007. רידלי, שאמתחתו כבר מספר ספרים קודמים, הוא כיום אחת הדמויות הבולטות המייצגות את התפיסה הליברלית הקלסית, הן בתחום הכלכלה והן בתחום החברה.
מעולם לא היה טוב יותר
הספר האופטימיסט הרציונלי טוען טענה מרכזית אחת, לפיה יש להבין את תולדות האנושות משחר ההיסטוריה ועד היום: רעיונות עושים סקס ("Ideas have sex"), טענה המתארת את דרך התפתחותם של רעיונות: תהליך הפרייה הדדית, המתאפשר בזכות מסחר בין אנשים, מביא ליצירת מעין "שכל קבוצתי", כלל החכמה האנושית. ככל שרמת הקשרים בין האנשים הולכת וגדלה, וככל שישנם יותר אנשים בעולם, ה"שכל הקבוצתי" גדל ומשתכלל ויכולת האדם להתקדם גדלה ומשתפרת.
במידה רבה, הספר נכתב כתגובה לנטייה להתלונן על ההווה ולפתח חרדה מפני העתיד, תוך הסתכלות נוסטלגית ולא-מציאותית על העבר. רידלי רוצה להרגיע אותנו: מצבנו טוב, ואפילו מצוין. לא רק שמעולם לא היה טוב כל-כך ושיהיה עוד הרבה יותר טוב בעתיד, מדובר למעשה בתוצאה של תהליך בלתי-הפיך, כנראה, של התקדמות אנושית.
בכל קנה-מידה העולם שלנו טוב יותר ממה שהיה בעבר: אנחנו הרבה יותר עשירים ממה שאי-פעם דומיין כאפשרי. כתוצאה מכך, אנו חיים הרבה יותר זמן, ובמצב טוב ובריא יותר משהיה אי-פעם. בממוצע עולמי, האלימות, המלחמות, הפשיעה וחוסר-הביטחון האישי נמצאים בשפל היסטורי חסר-תקדים, ואנו נהנים מרמת נוחות גשמית שהייתה מדהימה את אבותינו. גם בתחום החופש האישי, מרבית העולם מתאפיין ברמת חופש גדולה הרבה יותר מן העבר.
תובנות אלו מבוססות על סדרה של נתונים גלובליים: בדרום-קוריאה חיים בממוצע 26 שנים יותר היום מאשר ב-1955 ומרוויחים פי 15 יותר; תמותת הילדים פחותה היום בנפאל ממה שהייתה באיטליה ב-1951; בניגריה חיים 9 שנים יותר ומרוויחים כפול ממה שהרוויחו ב-1955; מרוויחים היום יותר בבוטסוואנה מאשר בפינלנד ב-1955; ואזרחי מקסיקו חיים חיים ארוכים יותר היום מאשר הבריטים בשנות ה-50. ולא ששנות ה-50 הייתה תקופה ענייה: היא הייתה התקופה הטובה והעשירה ביותר בתולדות האנושות עד אז. אמנם, יש מספר יוצאים מן הכלל, בעיקר באפריקה, אך ככלל, המצב השתפר בצורה דרסטית.
כדאי לציין שהערכת המציאות הזו איננה מפתיעה. אסיה, למשל, צמחה בדור האחרון בקצב פנומנלי, וכמעט חיסלה ב-30 שנה את העוני המוחלט. מיליארדים של בני-אדם שיפרו את חייהם ללא-הכר בתקופת זמן קצרה ביותר.
להבין את השפע
מעניין ביותר לנסות ולהבין איך הגיעה האנושות למצב זה. לשם כך יש להיעזר במודל הפריית הרעיונות של רידלי, אך לפני כן יש חובה לציין שרידלי למעשה לא המציא דבר חדש: חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק הקדים אותו בהפכו את מושג "חברת הידע" לפופולרי. ועוד לפניו עשו שימוש ברעיונות דומים לודוויג וון-מיזס וכלכלנים אחרים של האסכולה האוסטרית. אך רידלי מעדכן ומנגיש רעיונות אלו לקהל הרחב בצורה קולעת, פשוטה, מובנת ומעניינת, ולעיתים אף מצחיקה. והוא מסוגל לבסס טיעונים אלו מבחינה היסטורית בצורה רחבה מאוד, כמעט חסרת-תקדים בהיקפה.
רידלי מראה באופן משכנע כי מרבית התקדמות של המין האנושי התרחשה כתוצאה מסחר חופשי בין בני-אדם. דפוס הפעולה זה חוזר על עצמו לאורך עשרות-אלפי שנות היסטוריה: ככל שחברה מסוימת גדולה יותר, כך היא נעשית מתקדמת יותר. ואין דרך טובה מסחר כדי להגדיל ולהרחיב את מערכת היחסים בין בני-האדם, ובכך להגדיל למעשה את גבולות החברה.
הפלא של הסחר החופשי עובד על בסיס התובנה המפורסמת הקרויה "היתרון היחסי", שהוזכרה כבר על-ידי אדם סמית' ופותחה על-ידי הכלכלן האנגלי בן המאה ה-19, דוד ריקרדו. הרעיון הבסיסי פשוט מאוד: במקום שכל אחד יעסוק בשלל פעולות ומקצועות, מוטב שכל אדם יתמקצע בדבר אותו הוא מסוגל לבצע הכי טוב, ולאחר מכן יסחור עם מישהו אחר הפועל לפי אותו עיקרון. כך יוכל כל אדם להתמקצע, להתקדם, לשפר את תוצרתו, יעילותו, תפוקתו ויצרנותו, ואז לחלוק את פרי-עמלו עם זולתו. וככל שהוא יעשה זאת טוב יותר, כך יהיה עשיר יותר, וכך גם אנשים רבים יותר יוכלו ליהנות ממנו ומעמלו.
אך גם מעבר למוצרים ולשרותים, סחר מאפשר להפגיש בני-אדם ורעיונות, האחראים בתורם להתקדמות האנושית. במקומות בהם חיו קהילות סגורות ומנותקות משאר האנושות, למשל, דוגמא אחת, באי טסמניה (דרומית לאוסטרליה), התושבים לא הצליחו לשמור על רמה אינטלקטואלית ורמת מיומנויות שונות בהעדר מסה קריטית של בני-אדם ופגישה עם שאר האנושות. כאשר גילו את תושבי האי במאה ה-17, הם חיו פחות או יותר כניאנדרטלים, ולא מפני שהשכל שלהם נופל פיזית משאר האנושות, אלא משום שבהיעדר קשרים עם בני-אדם אחרים, ה"שכל הקולקטיבי" הטסמני כמו התכווץ.
לעומת הטסמנים, אנשים שחיו בקהילות קטנות אך פתוחות, ואפילו מרוחקות מאוד, כמו למשל אנשי 'ארץ האש' בקצה הדרומי של דרום-אמריקה, לא נסוגו והמשיכו את התפתחותם. גודל היישוב אינו העיקר, אלא היכולת לתקשר עם שאר בני-האדם ולהיכנס אתם בקשרי מסחר.
העובדות שרידלי מביא הן מאירות עיניים בפשטותן. וכישרונו הרב בא לידי ביטוי בעושר המידע שהוא מביא, בצורת הגשתו, בהסברים ההיסטוריים העמוקים וגם בתחזיותיו.
מסקנה בלתי-נמנעת מקריאת הספר היא שב-200 השנים האחרונות קצב ההתקדמות האנושית גדל לאין שיעור, והוא ורק הולך וגובר. אם בני-האדם לא יקלקלו זאת באמצעות ניסיונות ממשלתיים לכפות מדיניות מוטעית, האנושות תוכל למצוא את דרכה לבטח אל עבר עתיד טוב עוד יותר.
אמיר וייטמן הוא יועץ השקעות וממייסדי התנועה הליברלית החדשה
אהלן, תודה על הביקורת.
האם הספר מתייחס גם לעתיד, ואם כן באיזו מידת פירוט ושכנוע? איך הוא מתמודד עם טענות לעניין הדרדרות כלכלית הדרגתית כתוצאה מעליה במחירי הנפט (דילול המאגרים), פיצוץ אוכלוסין עולמי וכו'?
תודה.
הספר בהחלט מתייחס לעתיד, וכאמור בצורה חיובית. כל החששות שהעלת ככל הנראה יתבדו ויתגלו כחששות שווא.
זה מה שכתוב על רידלי באינטרנט. האם בכל זאת אפשר להתייחס ברצינות לספר שהוא כתב?
Under the chairmanship of Matt Ridley Northern Rock had a business plan which involved borrowing heavily in the UK and international money markets, extending mortgages to customers based on this funding, and then re-selling these mortgages on international capital markets, a process known as securitisation. In August 2007, when the global demand from investors for securitised mortgages was falling away, the lack of money raised by this means meant that Northern Rock became unable to repay loans from the money market. This problem had been anticipated by the financial markets, which drew greater attention to it. On 14 September 2007, the bank sought and received a liquidity support facility from the Bank of England, to replace funds it was unable to raise from the money market. This led to panic among individual depositors, who feared that their savings might not be available should Northern Rock go into receivership. The result was a bank run – the UK's first in 150 years – where depositors lined up outside the bank to withdraw all of their savings as quickly as possible, particularly since everyone else was doing the same.[2]
On 22 February 2008, the bank was taken into state ownership as a result of two unsuccessful bids to take over the bank, neither being able to fully commit to repayment of taxpayers' money within three years.[69] The bank is managed at "arms length" by the government through UK Financial Investments Limited.[70]
The bank planned to repay the government debt within three to four years, primarily by encouraging mortgage customers to take their mortgage to another lender. Costs were also reduced by reducing numbers of staff.[71] As of 3 March 2009, the bank was repaying the loan well ahead of target, owing a net balance of only £8.9 billion of the loan which stood at £26.9 billion at the end of 2007.[72]
By October, customers appeared to be regaining confidence in the bank, when it emerged that there had been a surge in the number of new accounts which had been opened.[73]People perceived Northern Rock as a safe place to put their money, given that it is currently government owned. However there is no guarantee that if Northern Rock was to fail that the government would top-up any compensation over and above the standard £85,000 offered by the Financial Services Compensation Scheme.[74]
מה כל זה רלוונטי לספר? גם אם הוא היה אחראי לסיפור הזה, וזה כנראה לא נכון או נכון חלקית בלבד, מה הקשר לספר?
טיעון כזה הוא אפילו לא טיעון ומראה על חוסר רצינות מצד המגיב
הספר אכן הופיע בעברית זמן קצר לאחר העלאת סקירה זו, בתרגום עדי מרקוזה-הס ובהוצאת כנרת זמורה ביתן. קראתי ואני מצטרף להמלצה. אפרט בקרוב במקום אחר.
אני רק בתחילת הספר, ונכון שמרוב הבחינות מצבו של האדם הממוצע בעולם המערבי טוב יותר היום מאשר לפני כמה מאות שנים, אך נראה שמדובר בספר המעלה את האדם לדרגת נזר הבריאה, וסוגד לאלוהי הצמיחה הכלכלית תוך השמטת העובדות שאינן נוחות לתפיסה הזו, כמו למשל העובדה שגם לצמיחה יש גבולות, קרובים מאי פעם, או למשל ההשוואה המקוממת בין חיי האייל ה"פשוטים" לחיי נזר הבריאה ה"מורכבים".
http://ecowiki.org.il/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)
בקיצור, אם בהמשך הספר לא יהיה שינוי מהותי (ואני אעדכן אם כן), הייתי משכתב את מה שכתוב על כריכת הספר למשהו קולע יותר: "אין עוד ספר שטוען ביהירות עזת מצח שכזו, תוך רדידות רבה כל כך, נגד הקריאות להתעוררות כלכלית ואקולוגית הנדחקות לפינה".