אבטלה וחוסר השכלה הן רק חלק מהצרות של צעירי העולם הערבי. נכון לעכשיו העתיד נראה שחור, אך ישנו גם שביב תקווה בדמות יוזמה ויצירתיות.
מצב האוכלוסייה הצעירה בארצות ערב אינו מזהיר, בלשון המעטה • העולם הערבי מתקשה להתמודד עם גידול האוכלוסין והצעירים סובלים: האבטלה גואה, רמת ההשכלה נמוכה, לאקדמאים אין שימוש בתארים שלהם ונשים נדחקות משוק העבודה • הקושי במציאת הכנסה הגונה מקשה עליהם לרכוש דירות ובכך מונע מהם להינשא • התסכול אמנם מופנה בעיקר לאלימות, אך מסתמנים גם ניצנים מעוררי תקווה של יוזמה ויצירתיות
הדמוגרפיה הערבית בעשורים האחרונים רשמה עלייה משמעותית: מאז שנת 1970 מספרם של הערבים בעולם הוכפל והם מונים כיום כ-350 מיליון; ולמרות מגמות של ירידה בשיעור הגידול שלה, מומחים לדמוגרפיה סבורים כי היא עתידה לגדול עד לכדי 600 מיליון נפשות בשנת 2050.
הגידול המספרי העצום באוכלוסייה הוביל את המדינות הערביות לאתגרי צמיחה עצומים בתחומי הכלכלה, החינוך והתעסוקה, ונכון לעכשיו נדמה כי בשלושתם הן נכשלו לחלוטין. דו"חות שונים שחוברו על-ידי ה-OECD וארגונים אחרים מעלים כי פלח האוכלוסייה שנפגע מכך במידה הגבוהה ביותר הם הצעירים.
הנתונים מלמדים כי הצעירים בכל מדינות ערב סובלים משיעור אבטלה גבוה במיוחד – הגבוה ביותר בעולם: האבטלה רווחת אמנם במדינות העניות כמו תימן ומצרים, בהן התמ"ג לנפש נמוך במיוחד, אך היא כלל אינה תופעה ייחודית למדינות אלו, ורווחת גם במדינות הערביות העשירות כמו קטאר וערב הסעודית, הנהנות ממאגרי נפט גדולים במיוחד.
הכול חינוך
המדינות הערביות, בכלל זה מדינות בעלות תמ"ג גבוה לנפש המשקיעות הון בחינוך, אינן מצליחות להוביל את תלמידיהן להצלחה לימודית. ערב הסעודית, למשל, משקיעה שיעור גבוה מהתמ"ג שלה בחינוך (5.6 אחוז, או כ-40 מיליארד דולר), הגבוה יותר ממרבית המדינות המערביות המבוססות (הממוצע באיחוד האירופי, למשל, עומד על כ-5 אחוז, מתוך תמ"ג נמוך מזה של סעודיה).
עם זאת, במבחני המתמטיקה הבינלאומיים התלמידים מערב הסעודית השיגו ציונים נמוכים במיוחד, וחצי מהתלמידים במדינה השיגו את הציון הנמוך ביותר האפשרי. בקושי אחוז אחד מהתלמידים השיגו את הציון 'מתקדם' בהשוואה ל-47 אחוז בצפון-קוריאה, ו-8 אחוז באנגליה. כאשר אחת הסיבות הבולטות לכך היא תכנית הלימודים העמוסה בלימודי דת המקשה על ההתמקדות בלימודי המתמטיקה.
ערב הסעודית אינה המדינה הערבית היחידה שתלמידיה משיגים ציונים נמוכים במבחנים הבינלאומיים. במבחני ההשוואה הבינלאומיים TIMSS, המשווים את הביצועים המתמטיים של תלמידים מ-63 מדינות, תשע מתוך עשר המדינות הנחשלות ביותר היו מדינות ערביות. תלמידיה של קטאר, אחת המדינות עם התמ"ג הגבוה ביותר בעולם, השיגו ציונים נמוכים יותר בקריאה, מדעים ומתמטיקה במבחני פיז"ה בשנת 2009 מתלמידיה של אלבניה המרוששת.
נשים: משכילות יותר, עובדות פחות
מעמדן של הנשים בשוק העבודה מסביר גם הוא חלק ניכר מהתופעה. למעשה, תופעת אי-השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה הוא פרדוקסלי, שכן במקרים רבים הישגיהן הלימודיים של הנשים עוקפים בפער עצום את הישגיהם של הגברים המפונקים, בניגוד למרבית מדינות העולם בהן הישגיהם של גברים ונשים דומים. אלא שלמרות רמת ההשכלה המרשימה שלהן, שיעורי ההשתתפות של הנשים הערביות בכוח העבודה נמוכים באופן קיצוני. לדוגמה, בקושי 15 אחוז מהנשים באלג'יריה נוטלות חלק בשוק התעסוקה בהשוואה ל-58 אחוז מהנשים בארצות-הברית.
הפער בין הנשים לגברים ניכר גם בסוג העבודה. מרבית הנשים שכבר נוטלות חלק בשוק התעסוקה מוצאות את מקומן בעבודות כפיים שאינן מצריכות מיומנויות גבוהות. למעשה, הפער בין רמת המקצועיות בעבודה הנדרשת מנשים לבין זו הנדרשת מגברים במדינות הערביות הוא הגבוה ביותר בעולם.
אקדמאים מובטלים, הצעירים לא מתחתנים
מלבד שיעורי האבטלה הגבוהים, מגלה דו"ח הבנק העולמי כי מרבית הצעירים הללו אף אינם מחפשים עבודה ואינם נמצאים בלימודים או בהכשרה תעסוקתית. הבעיה החמורה יותר היא שבניגוד לעולם המערבי, בו תואר אקדמי מהווה כניסה לעולם התעסוקה, הרי שבמדינות הערביות המצב הוא למעשה הפוך.
הנתונים מלמדים, למשל, כי בתוניסיה שיעורי האבטלה בקרב צעירים בעלי השכלה אקדמאית עומד סביב 60 אחוז, בעוד ששיעור האבטלה בקרב אלו שסיימו רק את בית-הספר היסודי עומד סביב ה-25 אחוז בלבד. האבטלה בקרב צעירים בעלי ההשכלה התיכונית גבוהה קצת יותר, ועומדת על כ-32 אחוז.
הנתונים הללו אינם ייחודיים לתוניסיה אלא קיימים גם במרוקו, ירדן, מצרים, עיראק ועוד. במובנים מסוימים, במדינות הערביות האוניברסיטה מהווה למעשה חסם בפני הכניסה לשוק התעסוקה.
השלכותיה של האבטלה בקרב הצעירים הערבים חמורות במיוחד, לאור העובדה שהיא מונעת מהצעירים להינשא וכופה עליהם להישאר בבית הוריהם לתקופות ארוכות. האבטלה וסיבות נוספות גורמות לכך שהצעירים הערבים מתקשים לרכוש דירה למגורים. בשונה ממדינות מערביות, בחברה הערבית בעלות על דירה הינה תנאי הכרחי לנישואין ולמעשה תנאי הכרחי לקיום יחסי מין.
במדינות הערביות עולה הביקוש לדיור על ההיצע, וצעירים רבים, שכאמור, סובלים משיעורי אבטלה גבוהים מאוד, אינם מצליחים להשיג דיור הולם ולמעשה נשארים שבויים בבית הוריהם תקופות ארוכות. הגיל הממוצע לנישואין במדינות הערביות עלה בצורה דרסטית בעשורים האחרונים באופן שאינו בחירי.
צעירים חסרי מנוח
המצוקה הגדולה של הצעירים המשכילים מובילה לשתי תופעות מנוגדות.
התופעה המרכזית, הבולטת והמוכרת יותר היא האביב הערבי. אין זה מקרה שהאביב הערבי פרץ בעקבות צעיר שהצית עצמו למוות לאחר שמכר ללא רישיון את מרכולתו בעגלת יד. הצעיר, מוחמד בו-עזיזי, היה בעל השכלה אקדמית שניסה להיאבק על זכותו להתפרנס. מצוקתם של מיליוני צעירים ערבים, בייחוד בוגרי האוניברסיטאות, הובילה לכך שרק בשנה האחרונה הציתו את עצמם למוות כשמונים צעירים.
במאי האחרון, למשל, ירקן נואש בריאד, בירת ערב הסעודית, הצית עצמו לאחר שהמשטרה החרימה את הסחורה שלו. פעולות אלו מלמדות על תחושת אין האונים והנואשות של אותם צעירים ערביים בוגרי מוסדות לימודים אקדמיים.
אולם בחברה הערבית מתחוללת גם תופעה נוספת, שהיא במובנים רבים הפוכה מהמרד ומההתקוממות, הבאה לידי ביטוי בפריחה מסוימת של יצירה ויזמות. במדינות הערביות ניתן למצוא צעירים רבים שלוקחים את הבעיות לידיים שלהם, ולא באמצעים אלימים או פיזיים. הצעירים הללו שונים מאוד מהוריהם, ומפגינים מעורבות גבוהה יחסית בחברה ובתרבות, שהמתינו בשקט לטובותיה של הממשלה. הם מקימים עסקים קטנים חדשים, מצטרפים לקבוצות התנדבותיות, ובדומה למה שהתרחש במדינות מערביות רבות בשנות השישים הם שוברים את המבנה של הפטריארכיה בדרכים חדשות.
כך, המוסיקה והאומנות הערבית נמצאות בפריחה שלא נראתה כמותה קודם ולא רק בבירות של התרבות הערבית, דוגמת ביירות וקהיר, אלא גם בערים פרובינציאליות. בתרבות הפנאי, צעירים סעודיים רבים עוקפים את מגבלות השלטון בעזרתה של הטכנולוגיה. הצעירים הללו יוצרים סרטי וידאו קומיים, תיאטרון ביתי והופעות מוזיקליות. תת-תרבות של דפוסים של שחרור מהווה ניגוד הולך ומתחזק כנגד התרבות הדתית הדומיננטית.
תופעה זו חיובית ומבורכת, אך נכון לעכשיו אינה דומיננטית דיה בכדי לשפר את מצב הצעירים בעולם הערבי הנחשל. לצד שינוי תפיסה – זניחת האלימות לטובת היצירתיות והיוזמה – יש צורך בשינוי עמוק במערכת החינוך, הכלכלה והתעסוקה של העולם הערבי. כפי שהמצב נראה כרגע לא תתקיים רגיעה, והמתח הקיים בעולם הערבי פנימה רק ילך ויגבר.
