אידיוטים שימושיים: מנפלאות השמירה הבדואית

שליפר זמזם את אחד משירי הדרך המושלמים האלה, מהסוג שמשמיעים היום ברדיו, בזמן שנסע להנאתו באחד מהכבישים החדשים של פרויקט "דרך ללא פקקים", עליה הכריז משרד התחבורה בשבוע שעבר.

היה זה אחד מהמיזמים הלאומיים המוצלחים ביותר שהקימה ישראל בשנים האחרונות, ואחד היישומים הכי מבריקים של הטכנולוגיה החדישה למניעת אסונות שפותחה בתחילת המאה.

בעודו חולף על פני אחד מאתרי ההנצחה ההיסטוריים לתאונות הדרכים שהקים בצידי הדרך ארגון 'יד-ושם', נופף שליפר בנון-שלנטיות לכיוון צריף הבקרה שזה-עתה חלף על פניו, בו מוצב החיישן המקומי של מחולל אא"ב – אי-אסון בדואי – המופקד על מקטעי הכביש החדש. כפי שכבר התרגלו אזרחי ישראל, מפעיל האא"ב רושם את פרטי הרכב החולף, ודרישת התשלום כבר מוצאת את דרכה על הלקוח. שהרי – כמו שאוהבים לומר באא"ב – "אנחנו יודעים איפה אתה גר".

בחברת אא"ב הכל עובד חלק, ואפילו בעיות גבייה אין לה, לאחר שנוכחו נהגי ישראל לדעת שבאין הבדואי מוצב על מקומו "תאונות קורות".

סטארט-אפ קיבוצי

אומרים שאת הבסיס לטכנולוגיה הזו גילו כמה מקיבוצי הדרום אי-שם בראשית המאה. אל חלוצי הטכנולוגיה המדברית הגיעו עדויות מעוררות השתאות על קיומה של תופעת-טבע ייחודית: לפי מה שסופר, בכל מקום בו היה שומר בדואי, צנחו באופן דראסטי שיעורי הגניבות והנזקים לרכוש.

כאשר החלו העדויות להצטבר, התברר כי הטבע חנן את הפרא האציל בתכונה ייחודית: נוכחותו בתשלום של נציג (זכר) מבני העדה במקום מסוים, מסוגלת למנוע אסונות בהסתברות גבוהה ביותר.

נאמנים לרוחו היזמית של בן-גוריון, ישבו טובי המוחות של התק"מ במתקן מחקר סודי בנגב, ופיענחו את הצופן הנסתר של האושר האנושי.

כבכל המצאה פורצת-דרך, הראשונים לאמץ את התגלית המרעישה היו המשקים הקיבוציים: ותחילה היו אלו בריכות השחייה – על פי נתוני המחקר, במקומות בהם הועסק מציל בדואי נרשמה ירידה של יותר מ-60% בשיעורי הטביעה; וירידה חדה במספר המתלוננים על אצבעות תפוסות מתחת למים. וכאשר הוענקו למציל זכויות סוציאליות ורכב צמוד, הצטמצמו שיעורי הטביעה כמעט לאפס.

לאור ההצלחה הגדולה בבריכות, סופקו מחוללי אי-אסון בדואים גם לחדרי האוכל – שחיסלו את תופעת הקרום בחלב; לרפתות – בהן נגמרו הזיהומים ומחלות העטין; ולבתי הילדים – בהם נעלמו בין-לילה תסביכי ילדות קשים והרטבת הלילה.

שומרים על העולם

בשלב זה כבר היה קשה למנוע את החשיפה. כתבות שפורסמו חדשות לבקרים תיעדו את הפריחה המחודשת של הקיבוצים, וועדות הקליטה קרסו תחת הנטל. ולאחר שההצלחה גרמה לאיחוד המחודש של עין-חרוד איחוד ועין-חרוד מאוחד לכדי עיירה בינונית, החלו רשויות המדינה להבין שמשהו חדש התחיל.

מאז הניסים לא הפסיקו לנחות על אזרחי המדינה: לאחר פיילוט מוצלח במשרד הרווחה – שהביא לראשונה בהיסטוריה את מדד הג'יני לאי שיוויון להתכנס סביב האפס – החלו משרדי הממשלה אט-אט לאמץ את טכנולוגיית האא"ב. חדשות לבקרים דווח על מינויים של שומרים בדואים בכירים לאגפי האוצר, התמ"ת והפנים; שהובילו מיידית למיגורם של הגירעון, המיתון והאינפלציה. כאשר הוצמד אא"ב לנגיד בנק ישראל הופסקה התנודתיות בשער הדולר; ועם הכנסת השומר לבית ראש הממשלה נעלמה כלא-הייתה התופעה הידועה בשם "סינדרום שרה".

גם המלחמות הישנות הן דבר שכבר נלמד בשיעורי ההיסטוריה. מאז נכנס לתפקידו שומר אא"ב במשרד הביטחון חלפו לבלי-שוב הימים בהם צבאות לאומיים הרגו זה בזה ללא רחם.

אבל באג אחד עדיין נותר: שומרי האא"ב הם אכן יעילים מאוד בכל הנוגע למניעת אסונות, אך התברר כי אצל חלק מהטיפוסים קיימת נטייה לפגוע בשומרי אא"ב אחרים. תצפיות שנערכו בתנאי מעבדה גילו כי זנים שונים אא"ב נוטרים טינה זה לזה עקב סימפטומים הידועים במחקר כ "שטחי השפעה" או "כבוד המשפחה". כאשר אנרגיות אלו מגיעות אל הסף הקריטי, גילו החוקרים כי חלק מפריטי האא"ב "נעלמים" בשקט.

למרבה המזל, קצב הריבוי של מרבית הזנים משביע רצון, כך שלא צפוי להיווצר מחסור.

שליפר כבר החל להתקרב אל הבית, שמאז הותקן בו בהצלחה מאא"ב לא נראו בו עכברים או נזילות-מים, והרהר באושר הצפוי לו. אל מסיבת יום-ההולדת שלו, המתוכננת למחר, הוא מזמין עשרות חברים וקרובי משפחה. לעניין ההכנות הוא לא צריך לדאוג, חייך שליפר לעצמו, שהרי מאז החלו הישראלים להתחתן עם נשים בדואיות, נעלמו גם התלונות והמריבות מחיי הנישואין.