חשיפה: גיורא איילנד – נתניהו עמד לתקוף באיראן, אובמה הטיל ווטו

בלעדי: ראש-הממשלה בנימין נתניהו עמד להורות על תקיפה באיראן אך ביטל את הפעולה בעקבות לחץ אמריקני, כך על-פי גיורא איילנד, אלוף (במיל.) ולשעבר ראש המועצה לבטחון לאומי • איילנד, שהעלה את הטענה בכנס סגור של אגף חברה וביטחון לפני כשבועיים, הוסיף כי לישראל "יש יכולת אמיתית להשמיד את תוכנית הגרעין של איראן", וכי יתכן כי הווטו שהטילו האמריקנים קשור למרוץ לנשיאות בארצות-הברית, שהיה אז בעיצומו (כתב: רותם סלע)

"באותו זמן חשב ראש הממשלה כי הגענו לצומת של הכרעה בנושא האיראני, ותכנן להוציא לפועל תקיפה", אמר איילנד בכנס שהתקיים ב-19 באוגוסט, וציין כי "ישראל אמנם לא צריכה עקרונית אישור אמריקני לפעולות צבאיות, אלא אם כן האמריקנים דורשים חד-משמעית שנמנע מפעולה כלשהי". לטענת איילנד, דרישה כזו הועלתה בפגישה בין נתניהו לגורמים אמריקניים, בה הובהר לו כי התקיפה המתוכננת אינה באה בחשבון מבחינתם, מה שהוביל לביטולה.

מאז ביטול המתקפה המתוכננת ועד היום המשיכה תוכנית הגרעין האיראנית להתקדם. כיום, טוען איילנד, ניצבת ישראל שוב בפני ברירה קשה. "חלף זמן והגענו לאותה צומת בדיוק, עם פחות זמן כשהברירה היא בין הדבר לכולרה", אמר איילנד. לדבריו, "גם אי-החלטה היא החלטה דרמטית".

מעוניינים להישאר מעודכנים – לחצו כאן להצטרפות לקפיטליסט היומי בפייסבוק 

בשיחה עמנו, אישר איילנד את טענותיו: "בהרבה מאוד נושאים ישראל יכולה לבצע דברים באופן עצמאי. בבנייה בירושלים, בתקיפה בעזה או בנושאים אחרים הנוגעים לגזרה שלנו אנחנו לא צריכים לשאול את האמריקנים כשאנו פועלים, גם אם הם לא אוהבים את זה. עם זאת כשמדובר במשהו שנוגע לאינטרסים אמריקניים רחבים אנחנו לא יכולים לפעול בניגוד לשיקול הדעת שלהם". איילנד אישר כי באותו זמן הגיע נתניהו למסקנה כי יש להקדים ולתקוף באיראן.

הבחירות לנשיאות דחו המתקפה

התרחיש הטוב ביותר לישראל, סבור איילנד, הוא התקפה אמריקנית באיראן. "חוסר ההתלהבות האמריקנית לפעולה בסוריה מאותת שהאפשרות הזו לא ריאלית". בנוגע לאישור להתקפה ישראלית, כאן השאלה פתוחה. "יש משתנים שהשתנו מאז השנה שעברה בעיקר בכל הנוגע לענייני הפנים של ארצות-הברית, שהייתה אז בעיצומה במערכת בחירות". כזכור, באותו זמן היה אובמה נתון במצוקה, נוכח כישלונו בעימות הטלוויזיוני עם רומני. ייתכן כי הוא העדיף להימנע מהצתת מלחמה, שעלולה הייתה לפגוע בקמפיין הבחירות.

גם ללא התקפה באיראן הייתה אותה תקופה רוויה פעילות הקשורה בפרויקט הגרעין האיראני. כך, למשל, ביטל נתניהו בתחילת אותו חודש ישיבה של הקבינט הביטחוני, בעקבות הדלפה של דיון בו ניתנה סקירה של זרועות הביטחון על התקדמות פרויקט הגרעין. יתכן כי הדיון היה אמור לעסוק בנושא הפתרונות הצבאיים האפשריים למשבר האיראני.

איראן עצמה נאלצה להתמודד עם לחצים דיפלומטיים הולכים ומתעצמים, שכללו את סגירת השגרירות הקנדית על רקע תמיכת האיראנים בבשאר אסד; הצהרה של צרפת וגרמניה כי הן תומכות בסנקציות חדשות על סחר וייצוא נפט מאיראן; ומניעת כניסתם של עשרים דיפלומטיים איראניים לארצות-הברית, שביקשו להגיע לעצרת האו"ם בניו-יורק.

האם הנסיבות הקיימות בימים אלה יאפשרו לנתניהו לתקוף? קשה להעריך. אך בעוד הסיפור הסורי והיסוסיו של אובמה כובשים את הכותרות, חשוב לזכור כי הדרמה האמיתית נשארה הספירה לאחור לקראת הפצצה האיראנית.