בית-המשפט העליון פסק השבוע כי לאזרחי ישראל אין מעמד מיוחד, וממשיך להאמין שכל בעיות העולם הן משפטיות. אלון מזרחי מבקש: "הביאו את הדמוקרטיה"!
בית-המשפט העליון פסק השבוע כי לאזרחי ישראל אין מעמד מיוחד מול מסתננים החודרים באופן לא-חוקי לשטח שבריבונותם, ונתן ביטוי נוסף לרעיון המוזר, לפיו כל בעיות העולם הן משפטיות ותפקידו של בית המשפט הוא לפתור אותן. אלון מזרחי מבקש: "הביאו את הדמוקרטיה"!
ההגנה על גופו ורכושו של האדם הפרטי היא אבן יסוד של מערכת משפט עם יומרה לצדק. במדינה של אנשים חופשיים אסור לאף אחד, בייחוד לא לריבון, לפגוע בגופך או ברכושך בהיעדר ראיה ממשית, שתעמוד למבחן עצמאי, לכך שביצעת פשע. במקומות רבים נהוג לחשוב שהמסורת המשפטית של הדמוקרטיות מתחילה עם הצו "הביאס קורפוס" ("הביאו את האדם") שמתקבל כנורמה משפטית באנגליה של המאה ה-12. החוק הזה אפשר לבית-המשפט לאסור על כל אדם, בדגש על המלך, להחזיק אנשים כלואים בלא סיבה ממשית שנובעת מהחוק האובייקטיבי.
הטענה הפילוסופית שמאחורי ההביאס קורפוס, שכל אדם הוא חופשי, והמלך, הריבון, איננו רשאי לנהוג בגחמנות בגופו וברכושו, היא מאדני המחשבה של תפיסת החופש במשפט. באנגליה של ימי-הביניים באה לידי ביטוי התפיסה שהחוק הוא ישות לעצמו, ישות המנותקת מדמותו של שליט ספציפי. סנדלר כמלך, כולם כפופים לחוק, וכולם שווים בפניו.
בג"ץ 21/6417 שניתן השבוע, שפסק כי מעצר של מסתננים בישראל איננו חוקי, הוא במידה רבה עיבוד לעברית בת ימינו של הטקסט הלטיני-אנגלי הקדום של ההביאס קורפוס. לא ניתן לעצור אדם בלא אשמה ממשית –
רגע. צעד אחורה. משהו בפרשנות הזאת מרגיש לא נכון.
ראשית לכל: המסתננים אינם אזרחים ישראלים. בית-המשפט הישראלי – שממומן מכספי המיסים של אזרחי ישראל וקיים מכוח תפיסת החוק והשלטון של אזרחי ישראל – מדוע בית-המשפט הזה מקדיש זמן ומשאבים יקרים להתעסקות בעניינם של אנשים שאינם שייכים למדינה על-פי חוק? מה פתאום סודנים ואריתראים ואחרים נהנים מההגנה החוקית והכלכלית שבנו עבור עצמם, בממון ועמל רב, אזרחי ישראל?
האם שוטרי תנועה ישראלים מחלקים דו"חות באוסטרליה? משרד האוצר הישראלי מנסח את ספר התקציב של גאנה? אז באיזה רשות מעניק בית-המשפט העליון גישה ללב השלטון בישראל למי שאינם אזרחי המדינה?
יענה השמאלן שופט בג"ץ: מערכת המשפט הישראלית איננה יכולה להתיר לישראלים לנהוג כרצונם בבני עמים אחרים. זה שאדם איננו ישראלי אין פירושו שמותר לאזרח ישראל להתעלל בו, לגנוב ממנו או לכלוא אותו.
נכון, אבל זאת בכלל לא הסוגיה שלפנינו. הנטייה להתעסק בסוגיות-דמה, כמובן, אופיינית לאסכולה המחשבתית של השמאל. המסתננים שמגיעים לכאן הם לא אזרחים זרים פרטיים שניהלו סכסוך עסקי או אנושי ועליהם חייב החוק הישראלי להגן, אלא קבוצה אנושית זרה שבאה לכאן ככזו ומציבה את האתגר הלא-אינדיבדואלי שמציבות קבוצות. בית-המשפט העליון איננו מבין את האמת שמבין כל ילד עם ראש על הכתפיים: מסתננים לא-חוקיים זכאים להגנה מפני התעללות כבני אדם פרטיים, אבל הם אינם זכאים למעמד חוקי כקבוצה בישראל. כזה יש רק לישראלים.
שגיאות פטאליות
הטעות הפטאלית הראשונה שעשה בית-המשפט העליון השבוע היא להקנות גישה למערכות השלטון הישראליות למי שאינם אזרחי הארץ, ולפיכך לשים את אזרחי ישראל על מישור אחד עם קבוצה של לא-אזרחים ולמעשה לרוקן מתוכן את המשמעות שיש לאזרחות הזאת. הרי אם לא צריך להיות אזרח בשביל לגור פה וליהנות מכל ההגנות, השירותים והזכויות של המקום, אז למה כן צריך להיות אזרח? כדי להיות זכאים לדו"חות תנועה? למס הפרוטקשן המכונה "אגרת טלוויזיה"?
אנחנו מעוניינים לומר לנציגי התמיכה של בית המשפט: ריקון האזרחות הישראלית מתוכן הוא מה זה לא שירות שהזמנו. נציג המכירות שלכם שיקר לנו כל הדרך.
הטעות השניה שעשה בית-המשפט העליון השבוע היא עדות למגלומניה כבירה אפילו יותר. כי מרוב שיושבים השופטים בגלימותיהם, בארמונותיהם ובכיסאותיהם הנעימים הם לוקים באשליה שלוקים בה בעלי הכוח המוגזם בכל מקום ובכל זמן: נדמה להם שבידם המפתח לפתרון כל הבעיות ושהם, מחמת אישיותם המיוחדת ושכלם העוצמתי, לגמרי חייבים לפתור את כל בעיות העולם.
הדבר הגרוטסקי השני שעשה בג"ץ, לבד מהצבת פולשים בלתי-חוקיים על מישור ערכי שאמור להיות שמור לאזרחים חוקיים בלבד, הוא קידום הפנטזיה שכל הבעיות בעולם הן ביסודן משפטיות, ולכן בית-המשפט צריך להכריע בכולן.
בגישה הזאת מקופלים כל כך הרבה איוולת ועיוורון, שהיא באמת ובתמים עושה חשק להזיל כמה דמעות בתפילה מתוסכלת לבורא עולם שיושיע. כי לא רק שרוב בעיות העולם בכלל לא משפטיות – אף אחת מהבעיות המהותיות בעולם אינה משפטית. המאבק בין האסלאם לשאר העולם איננו משפטי. ההכרעה בין גישות כלכליות מתחרות היא נטולת משמעות עבור המשפטן. ה"התחממות הגלובלית" (המומצאת) איננה סוגיה משפטית. טרור איננו סוגיה משפטית. היחסים בין גבר לאישה אינם סוגיה משפטית (אבל שופטים מהאסכולה של אהרן ברק היו מוכנים לפסוק, ברצינות גמורה ועל פני 500 עמודים, להיכן מותר לצאת בדייט ראשון (סביבה פמיניסטית) ומי צריך לשלם (הגבר)). מגמות ארכיטקטוניות? לא קשור למשפט. התפתחות המדיום הטלוויזיוני? חסר-משמעות משפטית.
הרשימה הזאת יכולה להמשיך עוד ועוד אבל העיקרון ברור: בית-המשפט לא נועד לנהל את העולם. ניסיונו לעשות כן איננו שונה מכל דחף דיקטטורי-מגלומני אחר. מעבר לזה, הגישה של המשפט כדת טוטאלית מעלימה את האמת: הבעיות המכריעות בעולם הן בעיות תרבותיות, מכיוון שהתרבות היא האקלים שבתוכו פועלים כולם, משרברבים ועד ראשי פקולטות ואלופי פיקוד. אם התרבות היא של כוחנות ומניפולציה – כולם יהיו כוחניים ומניפולטיביים. אם התרבות היא של יושר ואומץ – גם ילדים בני חמש ינסו להתנהג כך. ואם התרבות היא "הכל שפיט", כולם ינסו להתאים את עצמם ואת החשיבה שלהם לדיבור של עורכי דין: הרבה מילים, מעט תוכן, תעופה מילולית תלושה, עיוות האמת ונפיחות, וכולם יישמעו ככה, ממאמני כדורגל ועד שופטי בית-המשפט העליון.
אופיה והרכבה האנושי של מדינת היהודים אינם סוגיה משפטית. הם סוגיה תרבותית טהורה. לכן לבית-המשפט אסור להתעסק בהם, מכיוון שאיש לא מינה אותו להיות בורר-על בסוגיות תרבותיות. מעולם לא היה פה משאל עם שבו נשאלו אזרחי המדינה אם הם מעוניינים שבית-המשפט יכריע בסוגיות זהותה ואופייה של המדינה.
ואם לא שאלו אותנו, מי נתן להם את הכוח העצום הזה? הרי מההביאס קורפוס למדנו שאפילו השליט, במיוחד השליט, חייב להיות כפוף לחוק. לאיזה חוק בדיוק כפוף בית-המשפט העליון, שהוא זרוע שלטונית לכל דבר? מישהו מאיתנו הצביע אי-פעם בעד חיים במדינה שבה ספר החוקים מורכב מסעיף אחד, "מה שבית-המשפט העליון יחליט באותו יום"? ואם לא הצבענו בעד זה, איך לעזאזל זה דמוקרטי?
בג"ץ 21/6417 קובע שפל חדש בהידרדרות הנמשכת של בית-המשפט העליון מאז התמנה לראשו האלוהים-המחליף אהרון ברק: הוא קובע שלאזרחי ישראל אין מעמד מיוחד בתחומי מדינת ישראל ושאין להם זכות להכריע באמצעות נציגיהם הנבחרים מי יתיישב במדינתם. לבסוף הוא מחזק עוד קצת את הנורמה שהתפיסה של שופטי בית-המשפט העליון היא לאמיתו של דבר החוק היחיד. שאין גבול לסמכותם ואין סוגיה שנמצאת מחוץ לתחום השיפוט שלהם.
ובית-המשפט טוטאליטרי לא רק מבחינת התפיסה שלו, אלא גם מבחינה טכנית: מערכת היחסים עם בית-המשפט העליון היא חד-כיוונית. לאזרח הישראלי אין שום דרך להשפיע על החלטות בית-המשפט העליון. השופטים שלו לא עומדים לבחירה או ביקורת. אנחנו לא בוחרים אותם ואין לנו דרך להדיח אותם. ההכרעות שלו אינן יכולות להיות מבוטלות על ידי הצבעה. מעשית זה אומר שאנחנו לא רשאים להשתתף בדיון על הסוגיות הכי מהותיות בחיינו.
הציבור הישראלי צריך לדרוש הביאס קורפוס לדמוקרטיה הישראלית. המסתננים חייבים ללכת. וגם הגישה העריצה של בית-המשפט העליון.
הבעיה היא אחרת: ישראל לא מוכנה לבדוק מי פליט ומי לא וזה שורש הבעיה, אם היא הייתה בודקת למי מגיע מעמד פליט ולמי לא היינו במצב שונה לגמרי, הטמטום של הממשלה הימנית היא הגורם לכול הבעיות.
כנראה שלא קראת את המאמר כי גם אם הם פליטים אני לא רוצה אותם פה
אין ספק יוסי שאתה לא יפה נפש.
רון,
מדוע זה נראה לך הגיוני שאתה תכפה עלי לארח בביתי ״פליטים״?
מעבר לעובדה שהם כולם גנבו את הגבול במטרה למצוא עבודה
אילו היית אדם הומאני, היית משאיר זאת לבחירתי החופשית, או לכל הפחות להצבעה דמוקרטית.
אבל הדבר החשוב באמת הוא חוסר הלגיטימיות המוסרית של בג״ץ
אתה גם לא חככם במיוחד. איך האנשים האלה יכולים להיחשב פליטים אם אין לנו גבול משותף עם מדינות המוצא שלהם? נוגד את חוקי הפליטות. בקיצור מדובר אך ורק במסתננים שראוי לזרוק מפה לכל הרוחות.
שרגא, אתה מכיר את החוק הבינלאומי, או שאתה ממציא, או שקראת בוואלה איזה טוקבק מוצלח?
יוסף, ישראל היא בין המדינות שקידמו את האמנה הבינלאומית של האום בנושא הפליטים. אחת הסיבות לכך היא השואה וכל הסיפור הזה על זה ש-"לא רצו אותנו בשום מקום". מה דעתך על זה? מציע שתפנה למשרד החינוך ותגיד להם שיפסיקו להתבכיין על זה פעם בשנה בבתי הספר. הרי איש לא רוצה פליטים בדיוק כמוך, אז למה לבוא בטענות לאומות העולם?
Anonymous,
טוב שדיברת עם כל אחד ואחד מהם ואתה יודע למה הם הגיעו לכאן. כל הכבוד על המחקר המעמיק.
ראוי לציין לטובה את דניאל פרידמן, שפעל להגבלת כוחו של בית המשפט, אם כי ללא הרבה הצלחה
כל מי שלומד משפטים נתקל מתישהו בתרגיל כיתה מתחכם בסגנון שלהלן: "אדם נכנס לחנות לקנות שקית בוטנים. נתחו את השאלות המשפטיות העולות מהאירוע".
התרגיל הזה הוא מופת לאיוולת של האמונה הדתית ב"הכל שפיט". כל סטודנט יכול לכלות כמה עמודי בבל"ת על השאלות המשפטיות העולות מהאירוע. אבל לא רק סטודנט למשפטים: אפשר לדבר על האירוע גם מזווית כלכלית, רפואית, סוציולוגית, היסטורית, מינהל עסקים, ביולוגית, כימית, גסטרונומית, טכנולוגית מזון, חקלאות – אפילו להזויים מלימודי מגדר יהיה בטח משהו לומר על הצדודית הפאלית של הבוטנים.
כל הדיסציפלינות באוניברסיטה ימצאו תמיד משהו לומר על כל דבר בעולם. אבל יש רק דיסציפלינה אחת שחושבת שמה שיש לה לומר הוא תמיד חשוב, תמיד רלוונטי, ותמיד אפשר לכפות באמצעות את רצון הכלל. וזו הפקולטה למשפטים.
תענוג זיו. תגובה שגרמה לי לשחרר צחוק בריא.
(1) רק התחלתי לקרוא את המאמר, וכבר נתקלתי בהחלקה (טעות או בכוונה תחילה?): תחילה מספר לנו הכותב על זכותו של כל אדם לחופש משרירות לבו של השלטון. ואז פתאום הוא קובע שרק אזרחים זכאים לחופש הזה. איך אדם הופך אצלו פתאום לאזרח?
(2) עכשיו לשטות אמיתית: הוא אומר שמי שאינו אזרח ישראלי אינו כפוף לחוק הישראלי. קשקוש. כל אדם שנמצא בשטח מדינת ישראל כפוף לחוק הישראלי. שוטרי תנועה בישראל אמנם לא רושמים דוחות תנועה לאוסטרלים באוסטרליה, אבל הם כן רושמים דוחות תנועה לאוסטרלים שנוהגים מכוניות בשטח ישראל. אפילו מי שנכנס לישראל שלא על-פי חוק כפוף לחוק הישראלי, הן מצד החובות והן מצד הזכויות. אם הוא עבריין, הוא צריך לעמוד לדין ויש לו זכות להתגונן.
(3) יש אזרחים זרים שזכאים להגנה קבוצתית בישראל. זו התחייבות בינלאומית של ישראל לפי אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. מדובר באנשים שצפויה להם סכנה במולדתם. האמנות האלה הן במידה רבה לקח ממלחמת העולם השנייה שבה יהודים ניסו להימלט מאימת הנאצים ולא מצאו מקום מקלט. משום מה הכותב חושב שרק אנשי עסקים זרים זכאים להגנת החוק הישראלי. אז לא – יש גם אנשים שנמלטים על נפשם וזקוקים להגנה, וישראל התחייבה לספק להם הגנה כזאת. תטען שהם משקרים? אולי, אבל עדיין שמורה להם הזכות להוכיח את אמינותם, ואפילו את זה לא נותנים להם.
(4) מהי בעיה משפטית? לא כל הבעיות בעולם הן משפטיות, אבל כליאת אנשים היא סוגיה משפטית מובהקת. אין רשות למדינה לכלוא סתם כך אנשים. אנשים, ולא רק אזרחים. אם הכנסת מחוקקת חוק שמאפשר כליאה שרירותית, הרי זה חוק פסול שחותר תחת העקרונות המשפטיים (וגם המוסריים) שהמדינה בנויה עליהם. זה בפירוש עניין לבג"ץ. בדיוק בשביל מקרים כאלה הקימו אותו.
בקיצור – גיבוב כזה של הטעיות ושטויות לא קראתי כבר הרבה זמן.
) לאזרח וללא אזרח יש אותן זכויות? אז שנבטל את עמדת ביקורת הדרכונים בבן גוריון?
2) החוק הישראלי הגדיר דרכי כניסה מותרות ואסורות לישראל. נכנסת בדרך אסורה? אתה עבריין לפי החוק. נכנסת כחוק ופגה אשרתך? כנ"ל. נכנסת כחוק והמדינה התחרטה? כנ"ל.
3) "אמנות בינלאומיות", גם אם אני מקבל את דבריך כעובדה, לא יכולות לכפות עלי לאבד את מדינתי. האמנות הבינלאומיות, אגב, לא מפריעות לאוסטרליה לגרש ולכלוא בחופשיות כל מסתנן,וכן לא לשאר מדינות העולם השפויות.
4) אני לא מכריח אותם להיעצר. הם יכולים לעזוב. שיבחרו בין חזרה הביתה או שהייה במעצר מעיק. לא רוצה אותם ברחובות שלי. זו מדינה יהודית, ליהודים. איך?
ובכל התגובה הכועסת והנפוחה שלך אין שום התייחסות לזה שאולי יש אנשים שרואים או מפרשים דברים אחרת ממך. למשל את המקום שיש לתת לאמנות בינלאומיות במכלול השיקולים הלאומי או את תפקידו של בג"ץ. או אפילו את היחס הספציפי למסתננים מהמקום הכי מטונף ואכזרי בעולם שהם לא קורבנות שלו, אלא שותפים ונציגים שלו. לכן אתה שמאלן. כי אין לך דמיון ויש לך נטיה לעריצות.
כולם שוכחים דבר אחד – כל הסיפור הזה של משמורת הוא זמני, עד שיתבררו טענות הפליטות וההגנה של המסתננים. במידה ובקשת השהייה/פליטות או מה שזה לא יהיה שהמסתנן הגיש נענית בחיוב, הוא משוחרר מיידית בכפוף לאשרת השהייה שמנפיק לו המשרד לענייני לא-יודע-מה.
על פי החוק (לשעבר), אם המדינה לא דנה בבקשתו במשך שלושה חודשים, או לא החליטה בעניין במשך תשעה חודשים – הוא משוחרר.
וגם, אם לא קרה כלום (גירוש/אשרת שהייה) במשך שלוש שנים הוא משוחרר ישר לדרום תל-אביב.
היהודים שברחו מאימי הנאצים היו מתים לקבל תנאים כאלה באנגליה, ארצות הברית או פלשתינה.
זו לא "כליאה" וזה לא "ללא משפט". ואם זה כן, אזי אין מה לעשות עם מסתננים או שוהים לא חוקיים מלבד לכעוס עליהם ולהעמיד אותם בפינה. וכנראה שצריך באמת לבטל את עמדת בדיקת הדרכונים בנתב"ג.
למה האנשים שלך לא נשארים במצרים?
אלון מזרחי,
אתה קצת מפספס את הנקודה.
כשאדם עובר על חוק, הוא נשפט על העבירה ומקבל את העונש על פי המוגדר בחוק. המדינה כלל לא רוצה לשפוט את אותם האנשים, אלא להכניס אותם לכלא לשלוש שנים בלי שום ברור.
אתה מרגיש את ההבדל? משפט והוכחת אשמה או כליאה של אנשים סתם ככה לשלוש שנים?
נניח ואתה צודק והם עבריינים חמורים כי הם עוברים את הגדר. מדינת ישראל עדיין אמורה לברור את מצב ולגרש אותם בחזרה או לתת להם סטטוס של פליט. היא לא עושה לא את זה ולא את זה. בג"ץ מפריע לה בכך?
למה אתה מפנה אצבע מאשימה כלפי בג"ץ? למה אתה לא מתייחס לזה שבאופן שיטתי ומכוון שולחים את המסתננים לדרום תל אביב ולמקומות דומים אחרים? גם את זה השופטים עושים?
למה אתה לא שואל מדוע ישראל חתומה מלכתחילה על האמנה של האום בנושא הפליטים? למה אתה לא מתעסק בשאלה פשוטה ביותר של מה הסיכוי שישראל תכיר אי פעם במישהו שהוא לא יהודי כפליט?
לשמאלנים אולי אין דמיון, אבל הימניים מאוד רוצים ללכת בלי ולהרגיש עם. תלכו עם זה עד הסוף: תקראו לממשלת ישראל לשגת מהחתימה על אמנת הפליטים (הרי גם ככה אתם לא רוצים פה איש שהוא לא יהודי), ככה ישראל בכלל לא תצטרך לברור את מצבם של אותם אפריקאים ותוכל אולי גם לירות בהם בגבול.
אבל תלכו עם זה עד הסוף, ותציעו למשרד החינך שיפסיק לספר לילדים בבתי הספר איך האנגלים והאמריקאים לא רצו לקבל יהודים במלחמת העולם השניה. הרי, לפי הגישה שלך, למה הם היו אמורים לרצות לקבל יהודים במדינות בעלות גוון נוצרי מובהק, לא?
אלון התשובות לשאלותיך נענו בפס"ד בנק המזרחי. ממליץ לך לעיין. ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי 500 עמ' בהצלחה
פסק דין בנק המזרחי הוא תוצאה קלאסית של טיפשות רודפת טיפשות. קודם מחוקקים חוק "מיוחד" בנוכחות מספר זניח של חברי כנסת ובלי שהדבר עבר דיון ציבורי, אחר כך מתמודדים עם טענות מוזרות שמערבבות דיני קניין ובעלות עם אותו חוק מטופש, ואחר כך לוקחים את אותה עתירה מוזרה המתבססת על אותו חוק משונה כדי להקים, פלא פלאים, מסד פילוסופי שלם לזכות בית המשפט להחליט הכל (!) מבלי שנתבקש לכך ובלי דיון ציבורי.
ההתפלספות האינסופית של שופטים, באמת אינסופית ובלתי נסבלת, נובעת מהקושי של ראשיהם החלולים להתמודד עם מציאות עניינית ושל אישיותם המגלומנית להסתפק בתפקיד של בורר ומפשר ולא של פורץ דרכים. זה כמו ש"אבו מאזן" מעדיף לדבר על התנגדות מאשר על ליצור מקומות עבודה: זה קל ומוציא אותו גיבור, זה קשה ואין בו תהילה.
השופטים שלנו רוצים להיות פילוסופים, לא שופטים. והם גם פילוסופים גרועים מאוד וגם שליחי ציבור שבעצם מועלים בתפקידם.
מה מערבב דיני קניין? כתוב בחוק "לא יפגעו בקניינו של אדם".
בקיצור אלון, אני באמת חושב שכדאי לך להתעמק יותר במשפט חוקתי. הדעה שתחווה אז תהיה הרבה יותר מלומדת, מנומקת, ומקיפה.
אני מבין שגם אתה לא קראת גיא
לאלון מזרחי:
1. בתור אזרח יש לך זכויות-יתר במדינה שלך, אבל יש זכויות שחלות על כל אדם. למשל, אסור לשלטון לכלוא בן-אדם באופן שרירותי. זה חל על כל אדם שנמצא במדינה.
2. אם נכנסת כחוק המדינה לא יכולה להתחרט. אסור למדינה לפעול בצורה שרירותית. אם עברת על החוק, צריך להעמיד אותך לדין ולתת לך זכות להתגונן. אי-אפשר לזרוק אותך אוטומטית לכלא רק בגלל שאין לך ויזה. זה בדיוק מה שבג"ץ אמר – אין מאסר שרירותי.
3. אמנות בינלאומיות הן התחייבויות של מדינת ישראל. ההתחייבויות האלה כפופות כמובן לאפשרויות של המדינה, אבל אתה באמת רוצה לטעון שמדינת ישראל במצב כל-כך גרוע שהיא אינה יכולה לקלוט כמה עשרות אלפי פליטים? אם מצבה של ישראל כל-כך קשה, כולנו צריכים להיות עכשיו בפאניקה.
4. גירוש זו הדרך המקובלת להתגבר על בעיה של הגירה לא חוקית. יש רק בעיה אחת – היא בלתי אפשרית במקרה שלנו. מדינת ישראל התחייבה לא לשלוח אנשים חזרה למקום שבו יש סכנה לחייהם. סודן ואריתראה הן ארצות שמוגדרות מסוכנות לצורך העניין (זה דיון נפרד למה בדיוק הן מוגדרות כך). אפילו אם החלטת שאתה מתעלם ממוסר בסיסי (ואני מקווה שלא) עדיין אתה צריך לקחת בחשבון את הפגיעה במעמד של מדינה שמפרה את ההתחייבויות שלה בצורה כל-כך בוטה. ממשלת ישראל ניסתה "לעקוף" את הבעיה באמצעות כליאת האנשים שאסור לה לגרש מהמדינה. בא בג"ץ והבהיר למדינה שה"פטנט" הזה הוא לא-חוקתי. אפשר להכניס אדם למאסר אם הוא פושע, אי-אפשר להכניס אדם למאסר רק בגלל שאין אפשרות לשלוח אותו הביתה.
את יתר הדברים שכתבת אני לא מצליח להבין. זה כנראה קוד פנימי של לא-שמאלנים. אתך הסליחה.
תשמע אתה אטום בצורה מפחידה ממש. אני אקח מתגובך בעיקר את "לא הבנתי".
אלון,
הוא בסך הכל שואל אותך שאלה מאוד פשוטה, שגם אני שאלתי: למה לחתום על אמנה שאתה לא מתכוון לכבד אף פעם?
כי "שמאלנים"?
הכותב מתבלבל בין תפקידי זרועות השלטון. אז רק להזכיר בקצרה: הכנסת צריכה לחוקק חוקים חוקתיים, המשטרה צריכה לאכוף אותם, בית המשפט צריך להזכיר לנ"ל את תפקידם. והעם צריך לבחור את נבחריו בשכל. ויפה שעה אחת קודם.
אה.
הבג"ץ בישראל הוא שיקוץ שככל הנראה אין כמוהו בעולם. מדובר בקללה שנכפתה עלינו על ידי המנדט הבריטי בשנת 1918 והיא לא באה להועיל לעם היושב בציון אלא להזיק לו.
הגיע הזמן לתקן את הליקוי הזה על ידי פיצולו לבית המשפט לחוקה (שייבחר בבחירות דמוקרטיות), ובית משפט לערעורים שככל הנראה יהיה במתכונת הנוכחית בתוספת שיפורים ושקיפות בהליכי בחירתם של האדונים.
אין לנו חוקה, וטוב לנו בלי חוקה, אז בית משפט לחוקה – לשם מה לנו צרה זו? לא תודה. כל עניין ייבחן לפי נסיבותיו ובא לציון גואל. חוקה ובתי משפט לחוקה זה אינקובטור לשופטים מגלומנים.
אלון, אני מתנגד נמרץ לאקטיביזם שיפוטי.
ובכל זאת, במאמר שלך יש הרבה נקודות צורמות.
בית המשפט העמיד את הכנסת על בעיה אמיתית- אם אתה רוצה לכלוא אדם אתה חייב להעמיד אותו למשפט.
אי אפשר סתם לכלוא. לא משנה אם אתה אזרח או לא.
חוקי מדינת ישראל חלים על כל מי שנמצא בשטחה. לא משנה באיזו אזרחות הם מחזיקים. דווקא בגלל זה הם יכולים להיות מואשמים בכניסה למדינה שלא כחוק ולהשלח לכלא. הצד השני של המטבע הוא שהם יכולים גם לערער על ההחלטה כמו כל אדם אחר.
מה שאתה אומר מסוכן. אם אתה נוסע למדינה זרה, אתה מצפה שחוקי המדינה יחולו עליך- מי שיפגע בך ייענש, ואם אתה תפגע באחר תידון על פי החוק המקומי. כך אם תהיה בארה"ב ותעבור על חוקי המס תעמוד לדין, ואולי גם תשב בכלא. אבל אם המעצר שלך לא היה על פי הפרוטוקול, הפרקליט לא יוכל לומר שזה לא נורא כי אינך אזרח.
על אף ההגיון שבתגובתךקיימות שלוש בעיות:
ראשית שוטר יכול לקנוס אותך ללא משפט. לא כל ענישה חייבת בית משפט. גם פקח חניה יכול אגב.
שנית הוא יכול לערער לבית המשפט, גם אם הוא כלוא. זה לא אומר שאסור לכלוא אותו.
שלישית בית המשפט בישראל בעל דעות פוליטיות מאוד מסוימות. לא סתם הם מקבלים את הטענות של הפליטים, דנים בוועדת שישינסקי,מסיתים את גדר הבטחון,קובעים שאם תרצו תנועה פשיסטית, מונעים ישובים ליהודים בלבד (ולא להפך) אבל פוסלים חוקים נגד הפליטים, לא מתערבים בעסקת שליט,לא מתערבים בשחרור אסירים,מכריחים את המדינה להרוס התנחלויות ובאופן כללי מדברים על "סכנה לדמוקרטיה".
החוק בדיוק נועד לעקוף את מעוז השמאל הלא דמוקרטי הזה.
בארצות ניכר כמו אנגליה, ארה"ב ,אירלנד, ומספר נוסף של ארצות אדם המופיע ללא ויזה או ללא כמות מסוימת של כסף כפי שנכתב באשרת הכניסה, יאסר. והוא לא יאסר עם משפט אלא יאסר מיידית עד שיגורש למדינתו. אם בית המשפט העליון הישראלי היה קובע פה עובדות, ההתנהגות הזו הייתה נאסרת על משטרת הגבולות של אותן ארצות. אך בעניין הזה כמו בענייני מלחמה – מה שמותר לארה"ב ואנגליה אסור לישראל.