דעה: הדור האבוד

סיימתם תואר בכלכלה או במשפטים ואתם בטוחים שהמשרדים הגדולים מחכים להעסיק רק אתכם? אתם משוכנעים שלאקדמאים יש ערך מוסף מיוחד? ברוכים הבאים למועדון החברים של דור האשליות. מורי אמיתי בטור סיום לימודים.

בתום שלוש שנות לימוד מפרכות, מורי אמיתי גילה שגם הוא חלק מ"דור ה-Y" – הדור שלא מוכן לעבוד קשה מדי לפרנסתו, שחולם על עבודה שטומנת בחובה מימוש עצמי, ושמשוכנע שהוא יחיד במינו • הוסיפו אל התובנה הזו את העובדה שהיוצרים וההוגים הגדולים כלל לא עברו את המסלול האקדמי הרגיל, אלא "צמחו פרא", ותקבלו בלבול כואב של דור שלם • בוגר לימודים טרי, בטור אישי לקראת שנת הלימודים הממשמשת ובאה

ילדי הדור בפעולת מימוש עצמי. צילום: יהודית גרעין-כל

זהו, סיימתי. שלוש שנים של מבחנים, עבודות, סמינרים, לילות לבנים, משקאות אנרגיה וג'אנק פוד הגיעו לסיומם. ציונים טובים במדע המדינה (לנפש) ובכלכלה (לפרנסה) מאוניברסיטת תל-אביב. הגיע הזמן לקצור את הפירות ולמצוא עבודה טובה, בחברה גדולה, אולי אפילו עם טיסות לחו"ל, לונג'ים ובתי מלון יוקרתיים. החטיבה הפיננסית של גוגל או אפל? סיטיבנק או ברקלייס? מקנזי או בוסטון קונסולטינג גרופ? ואולי מישהו מחפש מדען מדינה? שמעתי שהמוסד מגייס אצלנו, או הסוכנות לביטחון לאומי. יש גם את תכנית הצוערים ותכנית הצעירים ומכוני מחקר. העולם הוא הצדפה שלי. כל רגע ממש. רק מעבר לפינה. אה, לא עברתי את הסיבוב השני? או-קיי הפסד שלהם, אני עוד אראה להם מה זה. אני ממתין. כל רגע.

כן, גם אני חלק מדור ה-Y, או כפי שתואר בכתבה שחרכה את הרשתות החברתיות – אני GYPSY. במשפחה שכולה מורכבת מאנשים שהלכו לתחומי המדעים, והמקצוע ההומני ביותר בה הוא עורך דין (אם ניתן לקרוא לעורך דין הומני), ולמרות כישרון טבעי בתחום המספרים, הלכתי ללמוד מדעי המדינה על מנת שאוכל להעשיר את דעתי וגם לעסוק בתחום שבו יהיה לי סיפוק עצמי. זאת במקום לחשוב על האופן שבו אפרנס את עצמי בעתיד באופן וודאי, בתחומים שבהם השוק משווע לידיים (עם עכבר ומקלדת) עובדות. השיקול שעשיתי נבע גם מהקלות שבה יכולתי לרכוש את התואר השני, וסביר להניח שאם המדינה לא היתה מסבסדת את התואר ב-30 אלף שקל בשנה לא הייתי הולך ללמוד זאת. למשק היו נחסכים 100 אלף ₪, ואני הייתי צריך לקרוא את לוק והנטינגטון בעצמי, כנראה בזמן לימודים של מדעי המחשב או משהו דומה. אז מסתבר שאני GYPSY כמו כולם: חולם על עבודה עם מימוש עצמי, אוהב חיים קלים ומשוכנע שאני מגדולי הדור. אבל אם מותר לי להשוויץ (בכל זאת גדול דור), מעולם לא באתי בדרישות לאף אחד שייתן לי, ישלם לי או יעסיק  אותי.

ביל וויטל, פרשן אמריקני שמרן, קורא לבעיה של הדור שלי "הבעיה האסימפטוטית". במאתיים השנים האחרונות העולם חווה צמיחה שלא תיאמן. העושר שאני וחבריי בעולם המערבי חשופים לו הוא מדהים. אנחנו עומדים בפסגה של הר מטפורי של אוצרות שנצברו בדורות האחרונים. אני ובני גילי בעולם המערבי מעולם לא חווינו כאב אמיתי, מחסור או רעב. אם יש כאב שיניים שפעם היה מוציא אנשים מדעתם, בתוך 24 שעות רופא שיניים מומחה יטפל בנו. הסופר הקרוב מלא במוצרים שמלך צרפת לואי ה-14 היה מקריב חצי מאוצרותיו על מנת לטעום. אם היה קר קנינו מעיל פליז ואם היה חם הדלקנו מזגן. וכל זאת בלי לעבוד קשה. (לפני שאתם קופצים, כמובן שמדובר כאן על הממוצע של העולם המערבי). ועכשיו הגענו לתקרת זכוכית, האסימפטוטה, שבה אנחנו מרגישים שלא נוכל להמשיך לצמוח באותו אופן שבו צמחו הדורות הקודמים.

לא רק זאת, ייתכן שבישראל יש איזה משהו שהופך את ה-GYPSY  המקומיים לבעייתיים במיוחד. אלקסיס דה-טוקוויל, הייצוא הצרפתי הטוב ביותר לאמריקה (אולי חוץ מסופי מרסו), ציין בספרו ה'דמוקרטיה באמריקה' הבדל משמעותי בין האירופאים לאמריקנים. כאשר הבריטי או הצרפתי נתקלים בבעיה, הם שולחים מכתב לנציגם בממשלה או לאיש רוח על מנת לעורר אותם לבעיה ולדרוש פתרון. האמריקני לעומתם מקים אגודה, כלומר מנסה בעזרת מוחו ומוחותיהם של חבריו לפתור את הבעיה בצורה עצמאית. אני סבור שעקרון זה עומד בבסיס הפיכתה של ארצות הברית למדינה הגדולה בהיסטוריה, אך זה לא העניין כרגע. העניין הוא האופן שבו הישראלי, ובמקרה הזה הישראלי בגילי שסיים תואר או שניים ומתקשה למצוא עבודה "מגשימה", מתמודד עם בעיה זו. הוא נושא כמין תפילת "שמע ישראל", הגרסה האטטיסטית: "הממשלה לא עושה מספיק", יחד עם אמונה שלהיטותה זהה למשתטחי קברים בכך שהפתרון טמון בחיקה החם של הממשלה. ישנה איזו תפיסה מיסטית, אפילו בקרב חבריי הליברלים, שהמדינה צריכה ויכולה לעודד את התחומים החשובים שבלעדיהם המדינה תהיה ריקה מתוכן ורוח, לטענתם.

סומכים על המדינה, לא על עצמם; סטודנטים במחאת 2011. צילום: גידי אברמוביץ

סטיב ג'ובס VS אמא מדינה

ישנן שתי נקודות בטענה זו שמפריעות לי. הראשונה היא פילוסופית: ההנחה החוזרת ונשמעת שיש איזה יתרון מהותי לסטודנטים בתחומי החברה והרוח אשר הופכים את החברה לעשירה יותר לעומת חברה של טכנוקרטים ורואי חשבון. נכון, אף אחד לא רוצה לחיות בחברה של אוטומטים חסרי רגשות, אבל לי באופן אישי קשה להבין איך אנשים מעדיפים חברה שבה יש יותר סטודנטים לשירה יפנית מהמאה ה-13 מאשר ביולוגים וכימאים שמחפשים תרופה לסרטן או מהנדסים שבונים מכוניות בטוחות יותר וחומרי בנייה טובים וזולים יותר. הייתי מעדיף עוד סטיב ג'ובס על פני רוני סומק, אבל הדיון כאן הוא כבר של טעם אישי.

הנקודה השנייה היא עובדתית: התפיסה שבלי עזרת אמא מדינה נהפוך לחברה שכולם בה מתעניינים בשורת הרווח הסופית (ונניח כי זה דבר שלילי). אני מסתכל סביבי על העולם התרבותי הקרוב אלי, הסופרים והמוזיקאים, האמנים והפילוסופים שאני קורא ומאזין ולומד להם ומהם – חלקם למדו לנגן במוסך של ההורים, אחרים עבדו בתור דוברים לתחנת כוח גרעינית או למדו באקדמיות צבאיות לפני שנהיו סופרים, אחת היא עוזרת הפקה שהפכה להיות אחת הסופרות והפילוסופיות המשפיעות במאה ה-20 ועוד ועוד ועוד. קשה לי לחשוב על איש תרבות ששאב את יכולות היצירה שלו מהקורסים שלו באוניברסיטה, וזאת לעומת חוקרים, כגון רולס, הנטיגטון או האייק, שהאקדמיה היא אחת מזירות הפעילות שלהם. שלושתם אגב למדו ולימדו במוסדות פרטיים.

מה הפתרון לבעיות אלו? לדרוש מהמדינה להפסיק להתערב, במקום שתתערב יותר. תני לנו להקים עסקים, לנסות, לטעות, להרוויח בגדול, ולהפסיד לפעמים. תני לנו לרכוש ארבעה ספרים במאה על מנת שנוכל להשכיל מחוץ למגדל השן. בטלי את המכסים על יבוא מוצרים שונים מחו"ל על מנת שיותר ילדים יוכלו להרשות לעצמם גיטרה חשמלית או קלידים ולהפוך לכוכבי הרוק הבאים. פתחי את השמיים על מנת שיותר אזרחים יוכלו לטוס לחו"ל, להסתובב בגלריות ומוזיאונים שונים ולטעום אמנות. הפסיקי את הסבסוד של תארים באוניברסיטה על מנת שרק אלו שבאמת מעוניינים בכך ילמדו את מקצועות הרוח השונים.

אני מסתכל על ארצות-הברית ועל עולמות התרבות והאקדמיה שם, שלאורך שנות קיומה של המדינה, ואף לפני הקמתה, מומנו מכספים פרטיים, ועל העושר התרבותי העצום שנצבר שם. אין סיבה שגם אצלנו לא יהיה עושר שכזה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

36 תגובות למאמר

  1. מסקנות עגומות. רצוי שתחזור לעשות דוקטורט ואז אולי תבין שהבעיה היא הקפיטליזם.

    1. אני אשמח אם תסביר לי איך הקפיטליזם אשם, במקום לשלוח אותי לבזבז עוד כמה שנים באקדמיה.

    2. אני לא הכותב, אבל עשיתי כבר ועוד לא הבנתי. כנראה לא במקצוע הנכון. אולי תשכיל אותי, באיזה מקצוע לומדים בדוקטורט 'שהבעיה היא הקפיטליזם', והאם זה דוקטורט מאוניברסיטת פטריס לומומבה?

    1. אתה אומר כאילו יש לי ברירה. אין בארץ מוסד פרטי שמעניק דוקטורטים.
      ובהתחשב בעובדה שב4 שנים האחרונות שילמתי מסים כמו גדוך, אלה גם כספי המיסים שלי.

  2. קפיטליזם טהור זן מערכת שבסופו של דבר משמידה את עצמה ע"י העברת רוב המשאבים לקבוצה קטנה של אנשים שלא בהכרח עבדו יום אחד בחייהם כדי להרוויח אותם

    1. ביבון,
      כידוע לך (?) קפיטליזם זה חופש כלכלי.
      בוא נכליל את האמירה שלך ונראה אם היא מתחברת למציאות.

      "קפיטליזם טהור זן מערכת שבסופו של דבר משמידה את עצמה ע”י העברת רוב המשאבים לקבוצה קטנה של אנשים שלא בהכרח עבדו יום אחד בחייהם כדי להרוויח אותם"
      >>>>>
      חופש טהור זן מערכת שבסופו של דבר משמידה את עצמה ע”י העברת רוב האפשרויות לקבוצה קטנה של אנשים שלא בהכרח היו חופשיים יום אחד בחייהם כדי לשאת בתוצאות מעשייהם.

      זה לא נשמע הגיוני, נכון?
      האם ההכללה שלי לא נכונה, או האמירה שלך?
      איך חופש יכול להיות בעיה?

  3. כדי להצליח בחיים לא צריך אוניברסיטה הצלחה זה עניין מולד, אבל ההסטוריה מוכיחה שאנשים משכילים מביאים דור חדש של משכילים שתורם לצמיחה ורווחה כלכלית לכולם והאלטרואיזם מביא לצמיחה פי כמה מהקפיטליזם

    1. אתה מתכוון למשל כמו אוניברסיטת סטנפורד, שבוגריה מייצרים תוצר בסך 2.7 טריליון דולר?

    2. אני מניח שכשאתה אומר אלטרואיזם, אתה בעצם מתכוון "המדינה תיקח מאנשים בכח ותחלק לפי מה שלדעתה הוא טובת הכלל". כלומר, אלטרואיזם כפוי. שזהו בבירור אוקסימורון, ולא ברור איך אף סוציאליסט עוד לא הבין את הסתירה המובנת באלטרואיזם סוציאליסטי.

      ומבאן נובע שלמעשה אלטרואיזם אמיתי יכול להתקיים רק במשטר קפיטליסטי. שהרי רק ללא כפייה יש לך את האפשרות להיות אלטרואיסט.

      אנא השכל אותנו, היכן בהיסטוריה ראינו שאלטרואיזם כפוי הוביל לצמיחה פי כמה מהקפיטלזים? אולי בברית המועצות? או אולי קובה? או שמא צפון קוריאה?

  4. שמישהו מבין סוציאליסטי הכורסא שמסתובבים כאן יסביר לי בבקשה, מה ההבדל בין בוגרי הפקולטות למדעי הרוח, שבטוחים שהמדינה צריכה לממן את מחייתם ולהמציא להם מקומות עבודה פיקטיביים כמו בימים היפים יותר בברה"מ של חרושצ'וב, על אף היותם בינוניים וחסרי אמירה לחלוטין(לא כולם כמובן- הרוב. נו, כמו בכל תחום) לבין האברכים שבטוחים שעלינו לממן את "לימוד התורה" שלהם מסיבות דומות מאוד- כי מהי מדינה יהודית בלי לימוד תורה? בעיני זו נבלה וזו טריפה. תודה לעונים.

    1. רק שבאמריקה אתה צריך לעבוד 5-6 שנים כדי לשלם על בית 😀

  5. קראת את המאמר באנגלית. כל הכבוד. אבל הגעת למסקנות הזויות. גם באמריקה, שם יש לא מעט סטודנטים שהולכים ללמוד מדעי הרוח, משלמים 45,000 דולר לשנה ולא מוצאים עבודה – לא קשור להגשמה עצמית.
    אנשים מסיימים לימודים עם חוב בגובה של בית והם אמורים להתחיל את החיים. השכלה גבוהה היא האינטרס של המדינה והחברה בכללותה וזה צריך להיות נגיש לכולם. עם זאת, נוצר מצב מסובך של אינפלציה בערך התואר. אתה רק צריך לדעת את זה כשאתה הולך ללמוד.

  6. אם קפיטליסטי הכורסא שמציפים את האתר הזה היו מבקרים יום בחייהם באוניברסיטה אמריקאית מובילה הם היו מגלים את ההבדל היסודי בין האקדמיה האמריקאית לשיטה המוצעת בישראל.
    כאשר שכר לימוד לשנה עולה כחמישים אלף דולר, וזה עוד לפני הוצאות מחיה ושכר דירה, היחידים שיכולים להרשות לעצמם ללמוד במוסדות הטובים הם אצולת הממון האמריקאית. אלה גם הסטודנטים שייחטפו אחרי כן בשוק על ידי חברות הענק בזמן שהאחרים יצטרכו להתפשר על כל מי שיהיה מוכן לקבל אותם. באופן הזה המערכת מנציחה את פערי המעמדות ומייצרת למעשה חברה מרובדת שההצלחה עוברת בה בירושה. נכון ישנם יחידי סגולה שהצליחו במוסך של הוריהם ופרצו את תקרת הזכוכית, אבל הרוב הצליחו לא בזכות המוסך אלא בזכות חשבון הבנק של אבא ואמא. התמונה הוורודה הזו של הפנומן האלמוני שפורץ רק בזכות כשרונו, בלי קשר לתנאי הבסיס שבהם צמח היא האשליה הגדולה שמניעה את הקפיטליסטים לתמוך בחברה שבסופו של דבר אין הרבה הבדל בינה לבין המערכת הפיאודלית העגומה של ימי הביניים.

    1. . אתה מדבר על האונברסיטאות הפרטיות בלבד. זכותם, הם עסק פרטי.

      ברקלי למשל, היא
      state
      והיא מהמובילות בעולם, לא צריך יותר מדי כסף. צריך להיות חכם…
      יש מאות כאלו בארה"ב

    2. אתה אשכרה חושב שמעסיקים הם סוג של פרות מטומטמות שפשוט שוכרים כל מי שיש לו תואר מהאוניבריסטה ה"נכונה", ולא חשוב אם אחר כך הוא מייצר ערך? אתה חושב שאוניברסטאות יוקרתיות, יכולות לקחת סכומי עתק, ללא קשר להכשרה ולסינון האיכות שהםן מבצעות? מה נראה לך? שכולם בשרשרת אידיוטים שמשלמים הון תועפות בעבור תואר שלא מוכיח כלום חוץ מהיכולת לשלם אותו?

      וכיצד אותם אידיוטים עשירים ממשיכים להתעשר עוד, רק בגלל שהיה להם בהתחלה כסף?

      חמוד, כסף לא גדל על העצים. גם לא על עצי כסף שנשתלו באמצעות כסף קודם.

      כמה קונספירטיבי ומנותק מהמציאות צריך להיות בשביל להחזיק בהנחות יסוד כה מופרכות?

    3. שכר הלימוד עלה בהתמדה בעשורים האחרונים לא בגלל הקפיטליזם אלא להיפך – בגלל מעורבות ממשלתית במתן הלוואות לסטודנטים, אשר הפכה את נטילת ההלוואות למימון התואר לנורמה וכך אפשרה למוסדות ההשכלה הגבוהה להעלות בהדרגה את שכר הלימוד.

      בנוסף, ברגע שנטילת הלוואה הפכה לנורמה בגלל המעורבות הממשלתית, נכנסו גם גופים פרטיים לעסקי ההלוואות לשכר הלימוד, וגם הם לוקחים חלק בהאמרה המתמשכת של שכר הלימוד.

      הורד את התערבות הממשלה – והאקדמיה תתיישר בהתאם, תיאלץ להסתפק בשכר לימוד נמוך יותר ותהיה פחות בזבזנית בהוצאותיה, כפי שהייתה לפני 50 שנה לערך.

      https://en.wikipedia.org/wiki/Student_loans_in_the_United_States

  7. חוסר סבסוד באוניברסיטאות יגרום למדעי הרוח באמת לפשוט רגל ולהעלם

    1. שטויות – ש"י עגנון לא למד את היכולות שלו באקדמיה.
      מצד שני, המורים לספרות שטרחו להשניא עלינו את ש"י עגנון, כן למדו שם.

      זה רק יעשה טוב אם מתי מעט (כמו חרדים) ילמדו את זה, כי הם ממש אוהבים את זה.

  8. אי אי אי. כמה שטויות בכתבה אחת. תאמין לי אתה לא רוצה להיות כמו ארה"ב. הפריחה באקדמיה בארה"ב חלה בדיוק בשנים שממשלת ארה"ב השקיעה באקדמיה הכי הרבה (שנות ה70 וה 60) ומאז זה בירידה מתמדת (כי ממשלת ארה"ב הפסיקה להשקיע). כבר מזמן מזמן ארה"ב מפסידה בתחרות, . מול מדינות כמו סין, אגב.
    חוצמיזה, אתה יודע כמה תואר ראשון בארה"ב עולה? חמישים אלף לשנה באוניברסיטאות הטובות,
    עשרים אלף בפחות טובות. זה תואר ראשון. בהצלחה.
    אגב, זה לא שהרבה אנשים לא מוצאים עבודה "מספקת אינטלקטואלית" אלא שהרבה אנשים לא מוצאים עבודה שהשכר בה מספיק להתקיים במדינה שלנו. אז חלאס כבר עם המנטרות האלה שכל העשירים בטירוף חוזרים עליהם, בזמן שהם חיים להם באחוזות מטורפות ולישראלי הממוצע אין כסף לשלם את חשבון החשמל.
    חביבי, כמו שאמרו לך פה, לך תלמד עוד קצת באמת חבל כל הכסף שהמדינה השקיעה בתואר השני
    שלך, כי לא עושה רושם שלמדת משהו.

    1. האוניברסטאות בארה"ב פרחו הרבה לפני שנות ה60 של המאה הקודמת. למעשה, הרבה הרבה הרבה לפני. הנה רשימה חלקית בהחלט:

      הארווארד הוקמה אי שם ב1636 (כן כן, במסצ'וסטס).
      אונ' ייל הוקמה ב1701.
      אונ' קולומביה הוקמה ב 1754.
      MIT הוקמה ב1861.
      סטנפורד ב1891.

      ללא ספק אוניברסטאות שתמיד נמצאות בעשירייה הפותחת בדירוג העולמי (כן, גם היום, שהאקדמיה בארה"ב "בירידה מתמדת" לפי דבריך). וכתוצאה מכך, מה יש להתפלא שהן דורשות שכר לימוד גבוה במיוחד? כשאתה רוצה את הטוב ביותר בעולם, אתה צריך לשלם.

      וכולן אגב, עד עצם היום הזה, פרטיות.

    2. אמיר, תבדיל בין "הוקמה" לבין "שגשגה" . כשהמוסדות האלה הוקמו הם לא היו יותר מאשר המשך ישיר עבור בני המעמד הגבוה הסופר עשיר. אגב" בחלק גדול מהם לא קיבלו בנות עד אמצע המאה העשרים בערך. זה היה סוג של השכלה מאוד מצומצמת לקהל מאוד מסוים. תעשה טובה ואל תדבר על דברים שאינך מכיר.

    3. זחיחות אינה סימן שהצדק עמך, אלא רק מוכיחה כמה אתה מנותק מהמציאות.

      אני אחזור שוב, מדובר במוסדות פרטיים. תקצובים מהמדינה זה לא מה שגרם לשגשוגם, כי הם פרטיים. הם משגשגים גם היום, למרות טענתך על "ירידה מתמדת" (דירוג עולמי בעשירייה הפותחת גם ב2013). והם שיגשגו הרבה הרבה לפני. אחרת הם לא היו מחזיקים מאות שנים.

      ולך, דוד, אין עובדות שמגבות את טענותיך. יהירות טהורה אינה תחליף ראוי לעובדות.

      העובדה שחלק מהאוניברסטאות הללו לא קיבלו נשים – לא סותרת את העובדה שהן שיגשגו. נשים היו מופלות בכל העולם. גם שחורים. ועוד רבים וטובים אחרים (בינהם גם גברים לבנים – שאינם נוצרים). העובדה שלא פעלו ללא אפליה כמו שנהוג היום, אינה אינדיקציה שהאוניברסיטאות הללו לא שיגשגו.

  9. מצחיק שאנשים מאשימים את הקפיטליזם בעוד שהוא אינו קיים בשום מדינה בעולם (חוץ מסינגפור אולי), אוהל, לפי דעתי אתה צריך לעשות דוקטורט, ומומלץ לא באוניברסיטה.

  10. כשתקבל את החופש ואת העושר שלך, יש לך מושג מה אתה רוצה לעשות איתם?

    לא קראתי בסוף המאמר פיתרון לשאלה, אלא רק העצמה שלה.

    1. אורי,
      .אני לא מבין מה אכפת לך מה יעשה אדם עם כספו
      למה שלא תתעסק בעיניינים שלך?
      פאשיסט

  11. אויה.
    חבל לי על המערכת שבה קיבלת תואר שני – למעשה, במערכת צודקת, לא היית אמור לעבור פסיכומטרי עם כישורי הסקה שכאלו.

    אף אחד לא דורש מהמדינה עבודה. אנחנו דורשים שהמדינה תפסיק לתגמל עושק ותעשה את עבודה – כשעבודתה או פירוק מונופולים וווידוא שהשוק הוגן. לא מסובך.

  12. מה עם מקצועות כמו כימיה וביולגיה למיניהם ומדעים מדויקים מקוצעות מאוד יצרנים ששוק לא יכול לקלות אותם מראה ששיטה נכשלה בגדול ויש להחליפה