ההודעה הדרמטית של חברת 'טבע' על פיטורי 5,000 עובדים, הקפיצה את שלי יחימוביץ' וחבריה. ועדיין, למרות הכאב, חובה לאפשר לחברות במשק לעשות את שלהן ולהתייעל
כאשר הומצאו מכונות הטקסטיל המודרניות בבריטניה, אלפי חייטים ואורגים מצאו עצמם חסרי תועלת כלכלית • זה לא הפריע להם להכריז מלחמה על המכונות החדשות, שהסתיימה במותם של רבים מהם • זה אמנם לא המצב בחברת 'טבע', שהכריזה היום בצהריים על פיטורים של 5,000 מעובדיה לצורכי ייעול ומחקר, אך העיקרון נשאר זהה: אי אפשר לעצור את הקידמה וההתייעלות, ואסור להפריע לחברות להסתגל אליהם. כן, גם במחיר פיטורים
לפני שעות אחדות הודיעה ענקית התרופות הישראלית, 'טבע', על פיטורים צפויים של 5,000 עובדים, מתוכם כמה מאות בישראל. לפי מנכ"ל החברה, ג'רמי לוין, מדובר במהלך של התייעלות שתוכנן כבר אשתקד, אשר יחסוך ל'טבע' קרוב לשני מליארד שקלים מדי שנה.
מתוך יושרה, ואולי בעיקר מתוך רצון להרגיע את בעלי המניות, הבהיר לוין שלא מדובר בפיטורים בעקבות קשיים, אלא מתוך רצון להתאים את החברה לאתגרים המשתנים, ולהשקיע יותר במחקר ופיתוח:
טבע ממוקדת בהשגת רמת יעילות גבוהה בטווח הקצר, ובמקביל פועלת לניצול הזדמנויות בטווח הארוך. ההאצה בתכנית ההתייעלות תחזק את טבע, תוך שיפור מעמדה התחרותי בשווקים הגלובליים. […] זו החלטה שהחלטנו עם הדירקטוריון כדי להתמודד עם האתגרים בעולם […] חשוב לנו להשקיע במחקר ופיתוח.
לסיום, לוין הוסיף את המתבקש מכל מנכ"ל שנוקט בצעדים דומים:
אנו מודעים לכך שזו עשויה להיות תקופה קשה עבור רבים מעובדינו, ואנו מחויבים לפעול בהגינות, יושר וכבוד ולספק תמיכה בתקופה זו.
כצפוי, למשמע ההודעה הדרמטית הגיב ועד העובדים של החברה באיומים מרומזים, וחביבת הוועדים הגדולים, שלי יחימוביץ', מיהרה לתקוף את ההחלטה החזירית בדף הפייסבוק שלה.
הרס יצירתי
אין צורך להכיר לעומק את חברת טבע ואת מנהליה, כדי להבין שמהלכים כאלה הם קריטיים לשגשוגן של חברות וכלכלות.
בראשית המאה ה-19, כאשר המהפכה התעשייתית בבריטניה הביאה לעולם את מכונות הטקסטיל והאריגה, הפכו במחי יד אלפי פועלי כפיים בריטים למיותרים. המכונות עלו עליהם בהספק וביעילות, ולבעלי ההון לא היה בהם עוד צורך. אולם, פועלי הטקסטיל לא נשארו חייבים. הם התארגנו בכנופיות ("הלודיטים") והחלו לחבל במכונות שהתפשטו ברחבי האי הבריטי. כאשר התופעה הפכה למגפה, הממשלה הבריטית השיבה מלחמה, כפשוטו, ולודיטים רבים נהרגו בהתנגשויות עם הצבא הבריטי.
הסוף ידוע לכולם – אם אינכם במקרה מהאלפיון העליון, אתם כנראה לובשים בגדים תעשייתיים.
הלודיטים אינם היחידים שנפגעו אנושות מהמהפכה המדעית ולאחריה מהמהפכה התעשייתית: לאורך ההיסטוריה המודרנית, כל מיכון וכל טכנולוגיה חדשים משמעם ייתור עובדים ופיטורם. כך החליפה מכונת הכביסה את הכובסות, המכוניות את העגלונים והקומביינים את האריסים בשדות.
בטווח הקצר מדובר במהלך כואב לפועלים, אך בטווח הארוך – וזו נקודה קריטית להבנה – מדובר במהלך חיוני מאין כמוהו להמשך שגשוג הכלכלה וצמיחתה. אחרי ההלם הראשוני, רבים מהפועלים המפוטרים מוצאים אט-אט את מקומם בענפים החדשים שמתפתחים, ומסייעים להם בהצעדת הכלכלה קדימה. וחוזר חלילה. אם תרצו, העגלונים המיותרים יכולים להשתלב בתעשיות הרכב והמוסכים שקמו לאחר המצאת המכונית.
יוזף שומפטר, המשפטן-כלכלן המחונן יליד אוסטריה, המשיג ופיתח את התהליך הזה בספרו 'תיאוריה של התפתחות כלכלית'. לדבריו, תהליך הפירוק והבנייה של ענפים ותחומים בכלכלה, הוא בבחינת "הרס יצירתי", שבלעדיו אין יכולת לכלכלה להתפתח. ההרס, שנראה במבט ראשון כשלב כואב ומיותר, הוא הכרחי ליצירתם ופיתוחם של העסקים. בלעדיו לא ניתן להתקדם. כמו אצל הלודיטים, לא ניתן לעבור לשלב מכונות הטקסטיל בלי לוותר על פועלי הכפיים. הרי האזרח קונה את אותו בגד רק פעם אחת.
ההרס הוא בעצם תוצאה של יוזמה ותבונה, אשר מאתרות ליקוי או פרימיטיביות בענף מסוים, ותוך כדי פיתוח המוצר החדש מחסלים את הישן ש"נגוע" בחוסר יעילות.
לא רק תרחישים דרמטיים
תהליך ההרס היצירתי איננו פועל רק בתרחישים דרמטיים, דוגמת מכונות הכביסה שמייתרות את הכובסות הידניות. הוא עובד שעות נוספות גם, ואולי בעיקר, בפיתוחים הקטנים ובחידושים הלא-דרמטיים שנוצרים ללא הרף: תוכנה חדשה שפוטרת בעיה ספציפית בתחום כלשהו, נוסחה כימית שמשליכה על תפקוד של חומר מסוים, או סתם שיפור קל שהוכנס במכשיר תעשייתי כבד. בסופו של דבר, בכל ענף (או אשכול ענפים שמושפעים זה מזה) מצטברים חידושים, וכאשר הם הופכים למסה קריטית – בכל תחום לפי הנסיבות והתנאים – הם יכריעו חברות ומפעלים שלא התייעלו והסתגלו בזמן לשינויים. החברות הזריזות והגמישות יותר, שהשכילו לאמץ את הפיתוחים החדשים או לבצע באופן עצמאי הרס יצירתי עצמי, יכריעו ביעילותן את החברות שהתאבנו.
חברות שאינן מסוגלות להטמיע טכנולוגיות חדשות או להקצות משאבים למחקר ולפיתוח, בגלל לחצים של פוליטיקאים וועדי עובדים, יפסידו בסופו של יום את כל הקופה. בטווח הקצר יישמרו מקומות העבודה של העובדים המיותרים, אך בטווח הארוך החברה כולה תרד לטמיון.
אמנם, לפעמים הדרגה הכלכלית שמעל המפעלים – הלוא היא המדינה – מחליטה בצעד פופוליסטי לספוג את כשלון החברה המאובנת, ואז האזרח הקטן נאלץ לסבסד את המפעל הכושל. כך, במשבר הכלכלי האחרון בארה"ב התפוצצה בועת תעשיית הרכב האמריקנית, כאשר התברר שתאגידי ענק דוגמת ג'נרל מוטורס לא באמת התמודדו עם התחרות שכפו עליהן חברות הרכב היפניות, אלא בחרו להסתתר מאחורי סובסידיות ממשלתיות ומכסי מגן ששמרו עליהם מהענקים היפניים ממזרח. במקום התייעלות הן הפעילו לובינג במסדרונות הממשל. בטווח הקצר מקומות העבודה האמריקניים ניצלו, אך בטווח הארוך הקריסה היתה כואבת בהרבה.
לא להפריע לטבע
לכן, עם כל הכאב על פיטוריהם הצפויים של עובדי 'טבע', יש לקוות שאף גורם, פוליטי או אזרחי, לא יכשיל את החברה מלבצע את המהלך. סביר שהמנכ"ל דובר אמת ביחס לרצונה של 'טבע' להשקיע במחקר ופיתוח ובהתייעלות, ומניעה פופוליסטית של המהלך עלולה לגרום להתאבנותה של החברה. עדיף לוותר על כמה מאות מעובדי החברה היום, מאשר על עשרות אלפי עובדיה בעתיד.
בטבע כמו בטבע, הסתגלן הגמיש שורד טוב יותר בתחרות, וזה שסובל מסטגנציה נמחק. הבה נניח לגופים העסקיים הפרטיים לנהל את מלחמת הקיום שלהם כמיטב הבנתם, ולערוך בעצמם באופן יזום תהליכים של הרס יצירתי. הם יודעים לעשות זאת טוב יותר מכל אחד אחר.
לא אמרו שאם המדינה תעלה את מס החברות ותבטל/תצמצם את חוק עידוד החברות הגדולות, יהיה טוב?
הנה, לא נגעו ב"טבע" ועדיין מפטרים עובדים.
זה לא היה אמור להיות הפוך?
התבלבלת יוסף, נגעו ב"טבע" העלו את מס החברות וקיצצו את חוק עידוד ההשקעות, ובאמת ייתכן שזה השפיע על היכולת של טבע לעמוד מול השינויים הבאים מולה. אתה לא מודע לזה כי התקשורת הסוציאליסטית בישראל לא מבליטה את המידע הזה. תבדוק את המידע שלך לפני שאתה מדבר.
גישה ליברטריאנית קלאסית דווקא מתנגדת לחוקים בסגנון עידוד חברות.
מה בדיוק החידוש פה שבגללו טבע צריכה לפטר כ"כ הרבה?!
המציאו מכונה חדשה שמייתרת עובדים?!
ואיך פתאום צריך לפטר כל כך הרבה?!
טבע עדיין תחת חרב ביטול חלק מהטבות המס והדבר לא קשור- לא צריך לשפוך את התינוק עם המים- החברה ניהלה את עצמה היטב ופתאום כולם קופצים כדי לאחוז גם בהגה? האם זכותה של המדינה לכפות על חברה התאבדות? האם הטבות המס היו בחירה של המדינה או של החברה- הרי ללא ההטבות החברה היתה מסתגלת, אבל לא בטוח שהיתה נשארת בארץ בכזה היקף- ההטבות שמרו את החברה בארץ אבל לא היו מה ששמר על החברה עצמה.
דרך אגב, לא הספקתם- הסוציאליסטים האוטומטיים כבר קמו, דיברו והחליטו שלחברה פרטית אין זכות לנהל את עצמה.
דרך אגב- השינוי העיקרי הוא ירידת הרווחים על התרופה הרווחית ביותר של טבע כנגד טרשת נפוצה לאחר סיום הפטנט. אפשר גם לא להשתנות, כפי שקודאק הגיבה מאוחר מדי לכניסה של המצלמות הדיגיטליות לשוק והמשיכה להסתמך על רווחים מהפילמים, אך כשאלו נחתכו עקב אותה מצלמה שקודאק עצמה פיתחה, הם לא עמדו בכך וקרסו.
מה שחסר בסיפור הנפלא שלך הוא חלוקת ההון.
מאיפה הגיע ההון לאותם בעלי מכונות? האם זה הכרחי וצודק וראוי שכל הכוח והרווחים ילכו וישארו בידי המיעוט?
זו שאלה שיש לה תשובה סופר קפיטליסטית מצד אחד ותשובה מאוד סוציאליסטית מצד שני. אבל האמת היא שאף אחת מהתשובות לא נכונות.
לדעתי העובדים צריכים להיות בעלי יותר זכויות ברווחים וניהול של החברה, והזכויות על נכסים ציבוריים (בעיקר משאבי טבע) צריכים להיות פחות נעולים ביידים פרטיות. ומצד שלישי צריך להקטין את האחיזה של חברות הענק בטכנולוגיה ובקניין רוחני שמגביל את התחרות.
כן אבל…
בעוד שאנחנו צריכים לשמור על זכותה של חברה להתייעל, וזה לגמרי לגיטימי מבחינתה. ברגע שהחברה פחות מועילה למשק הישראלי מבחינת יצירת מקומות עבודה, זכותה של המדינה לשלם לה פחות (כי עידוד השקעו ההון למעשה בה לגרום לחברה להועיל לציבור, ומשהיא פחות מועילה – יש לה פחות לגיטימציה לכסף).
אם טבע הייתה מתנהלת על הון פרטי לגמרי, הכל היה בסדר, אבל מכיוון שהמדינה שילמה לה – זה לא המצב.