בארצות-הברית, נשיאת נשק אישי להגנה עצמית נחשבת לחירות בסיסית. גם הנתונים מראים שיש לכך קשר לצמצום הפשיעה. אז למה בארץ הנשק אסור?
האם לאפשר לאזרחים לשאת נשק להגנה עצמית, או להטיל את כל יהבנו על המשטרה? בעוד שבישראל פועלות הרשויות למנוע חימוש מאזרחים, מסתבר שבמדינות העולם נשיאת נשק אישי דווקא מובילה לצמצום הפשיעה • בארצות-הברית, שיעורי הרצח ירדו במדינות רבות לאחר לגליזציה של הנשק, ומאות אלפי אזרחים מניסים פורצים מבתיהם מדי שנה • ככה זה כשלאזרח הקטן יש את האקדח והיכולת להגן על עצמו ועל משפחתו מפני החפצים להרע
אחת הסוגיות הטעונות ביותר בפוליטיקה האמריקנית סובבת סביב הזכות לשאת נשק אישי. המצדדים רואים בזכות זו חלק מחירויות האזרח הבסיסיות והחשובות – הזכות של אדם להגן על חייו ועל חיי משפחתו, בעוד שהמתנגדים רואים בזכות זו סכנה חמורה לאזרחים.
הטיעונים בעד ונגד הזכות לשאת נשק הם מגוונים, והמחלוקת מגיעה אפילו עד לפרשנות הנכונה של מגילת הזכויות בחוקה האמריקנית. לפי התומכים, נשיאת נשק על-ידי האזרחים יוצרת מאזן הרתעה חיובי, שבו אדם יהסס לתקוף אדם אחר מחשש שהקרבן ישיב כראוי מלחמה. לשיטתם, כל רגולציה בנושא הזה רק מחבלת בסיכוייו של האזרח הקטן להגן על עצמו, בעוד שארגוני הפשע ישיגו כך או כך את נשקם. ובכלל, כך הם טוענים, מי שרוצה לרצוח אדם אחר יוכל לעשות זאת עם נשק חם או בלעדיו. מוטב שלפחות תהיה לקרבן האפשרות להגנה עצמית. לפי המתנגדים, נשיאת נשק היא מתכון להסלמה מסוכנת: קטטה שבדרך-כלל עשויה להסתיים באגרופים, עלולה להסתיים עם כדור בחזה. זהו מדרון חלקלק שאסור לאפשר לו להתקיים.
העימות צף אל פני השטח בעוז בכל פעם שהמטורף התורן לוקח נשק לידו ועורך טבח, במיוחד אם זה בילדים או בני נוער. במקרים האלה התקשורת האמריקנית מגויסת אוטומטית לקמפיין לאיסור החזקת נשקים אישיים, ודעת הקהל גועשת. בין הקמפיינרים הגדולים ביותר ניתן למצוא את ארגון IANSA, ארגון לא-ממשלתי בחסות האו"ם, שפועל לקידום אמנה לאיסור החזקת והפצת נשקים אישיים, ושעומד גם מאחורי ארגונים אמריקנים נוספים, ביניהם "קמפיין בריידי". מול ארגון זה ניצבים ארגונים אמריקניים דוגמת איגוד הרובאים האמריקני הוותיק (ה-NRA "הידוע לשמצה"), ואיגוד מחזיקי הנשק (ה-GOA).
כך או כך, השיח הטעון, תרתי משמע, אפוף באנקדוטות רגשניות ובאידיאולוגיה, בעוד שהנתונים האמפיריים אודות המצב בפועל נזנחו לטובת דמגוגיה.
מה קורה בשטח?
אזרחי ארצות-הברית הם האזרחים החמושים ביותר בעולם, ובנוסף, נדמה שהרגולציה על נשק בארצות-הברית (רישוי, פיקוח ואסדרה) היא החלשה ביותר בעולם. ובכל זאת, ארצות-הברית נמצאת במקום ה-105 בעולם מתוך 207 מדינות בשיעורי רציחות (על-פי נתוני סוכנות האו"ם לפשיעה), ולפי נתוני ה-FBI בפחות ממחצית מהמקרים מעורב נשק חם. אם אינכם מסתפקים באמריקנים, הרי שהשוויצרים הם מקום רביעי בעולם בהחזקת נשק, אך למרבה ההפתעה הם נמצאים במקום ה-194 בשיעורי רצח, והפשיעה בשוויץ נמוכה מאוד. לפי נתוני האו"ם, מדינת ישראל נמצאת במקום ה-81 בשיעורי חימוש האוכלוסיה מתוך 177 מדינות בעולם, ובמקום ה-142 מתוך 207 בשיעורי רצח; רק אחוז מזערי מכלל הרציחות בישראל מתבצע באמצעות נשק חם.
בהערכה גסה, לפי נתוני האו"ם, אין מתאם בין שיעורים גבוהים של החזקת נשק באוכלוסיה הכללית, לבין עלייה בשיעורי הפשיעה. אדרבה, לפי מחקרים שונים, כמו למשל המחקר של הקרימינולוגים דון קייטס וגרי מאוסר מאוניברסיטת הארווארד, נמצא אפילו מתאם חיובי בין שיעורי החזקת נשק גבוהים באוכלוסיה הכללית לבין ירידה בשיעורי הפשיעה.
ארצות-הברית: זירת הניסוי האולטימטיבית
ארצות-הברית מהווה מעבדה בקנה מידה יבשתי, לניסוי חי ומתמשך של הסוגיה. זאת בשל מדיניות הנשק הפדרלית האחידה מצד אחד והשוני במדיניות הנשק ברמת המדינה (State) מצד שני; בשל קיומה הרצוף ורב השנים של האומה האמריקנית; בשל הקרימינליזציה והלגליזציה מחדש של נשק לאורך שנים; והודות לתיעוד הרב שהצטבר במשך הזמן לצד הדיון הער בנושא.
בספטמבר 1976 נכנס לתוקפו חוק האוסר על אזרחי וושינגטון הבירה החזקת אקדחים, ומחייב החזקת כלי נשק בלתי טעונים ומנוטרלים. שיעורי הרצח בשנים שלאחר מכן זינקו בעשרות אחוזים, הגיעו לשיא בשנת 1991, ולאחר מכן החלו לרדת. החוק בוטל ביוני 2008 בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, לאחר ששיעורי הרצח ירדו משמעותית אך עדיין היו גבוהים יותר מאשר לפני החוק. לאחר ביטול החוק, שיעורי הרצח ירדו לרמות שלפני כניסת החוק לתוקפו. בסך הכל, במהלך התקופה שבה אקדחים היו אסורים שיעורי הרצח עלו בממוצע ב-73% בוושינגטון, בעוד שהממוצע האמריקני ירד ב-11%.
בשנת 1982 נכנס לתוקפו חוק דומה בשיקגו, אילינוי. החוק אסר על אזרחים החזקת אקדחים מעבר לאלה שהחזיקו בהם רשמית טרם כניסת החוק לתוקף. שיעורי הרצח בשיקגו טרם כניסת החוק לתוקף לא היו יציבים, והוא נכנס לתוקפו באחת משנות השיא. כמעט מיד לאחר כניסת החוק לתוקפו שיעורי הרצח ירדו ונשארו נמוכים למספר שנים, ולאחר מכן זינקו לשיאים חדשים הגבוהים מאלה שלפני החוק. בסופו של דבר, לאחר חקיקת החוק ממוצע שיעורי הרצח ירד אמנם ב-17%, אך זאת לעומת ארצות-הברית כולה, שבה הייתה ירידה של 25%. כמו-כן, בשנים הבודדות שלאחר כניסת הרגולציה על הנשק לתוקפה, הייתה ירידה קלה בשימוש באקדחים במקרי רצח, ולאחר מכן הייתה עליה דרמטית ועקבית בשימוש בהם.
באוקטובר 1978, בפלורידה, נכנס לתוקפו חוק המתיר נשיאת נשק מגיל 21 ומעלה, למי שאין לו רישום פלילי או עבר של בעיות נפשיות, ובלבד שהשלים קורס הכשרה ובטיחות בשימוש בנשק. מאז שהחוק נכנס לתוקפו שיעורי הרצח ירדו משמעותית אל מתחת לרמות הנמוכות ביותר שהיו מלפני החוק, וממוצע שיעורי הרצח צנח ביותר מ-36%, בעוד שבשאר ארצות-הברית הממוצע ירד ב-15%.
בינואר 1996 נכנס לתוקפו חוק דומה בטקסס שהתיר נשיאת נשק מגיל 18, ובלבד שהמבקש שירת בצבא (הגיוס בארצות-הברית הוא מגיל 16). החוק נכנס לתוקפו כשמאחוריו כבר היה גל של שיעורי רצח גבוהים שנגמר, ושיעורי הרצח ממילא היו בירידה. לאחר כניסת החוק לתוקף, שיעורי הרצח המשיכו לרדת בצורה דרמטית לרמות נמוכות במיוחד שנותרו יציבות. מאז שהחוק נכנס לתוקפו, ממוצע שיעורי הרצח בטקסס ירד ב-30%, בעוד שבשאר ארה"ב הוא ירד ב-28%.
ביולי 2001 נכנס לתוקפו חוק דומה במישיגן. החוק במישיגן מאפשר החזקת אקדח מגיל 18 למי שאין רישום פלילי או נפשי, ושעבר בחינת בטיחות כתובה. החוק נכנס לתוקפו במהלך מגמת ירידה בשיעורי הרצח, לאחר תקופה ארוכה של שיעורי רצח גבוהים במיוחד. לאחר כניסת החוק לתוקפו ירדו שיעורי הרצח הממוצעים באחוזים בודדים, בעוד שהממוצע הכללי בארה"ב נותר כמעט ללא שינוי.
לא רק ארצות-הברית
לשם השוואה עם ארצות-הברית, ניקח לדוגמה את בריטניה: בשנת 1920 הועבר בה חוק המחייב רישיון להחזקת נשק. הרישיון הותנה בכך שהאזרח יספק "סיבה טובה דיה" להתיר לו החזקת נשק, וברישיון צוינה בין היתר התחמושת שמותר לבעל הרישיון להחזיק (בשנות השישים החוק הורחב לרישוי הנשקים עצמם). בשנת 1997 עבר חוק המחייב את כל האזרחים למסור את נשקיהם, ונעשה שימוש ברשומות הרישוי כדי לוודא שאכן הוחזרו כמעט כל הנשקים והתחמושת שהוחזקו קודם לכן ברישיון אצל אזרחי אנגליה ווויילס. למותר לציין שהעבריינים ממילא לא מסרו לרשויות מידע על הנשקים והתחמושת שהיו ברשותם. מאז 1968 שיעורי הרצח באנגליה עלו ב-52%, ובעוד כ-15% מאז 1997 (לא כולל אנומליות כגון הפיגוע ההמוני ב-2005).
ובחזרה לארצות-הברית ולמעשי הטבח שמסעירים אותה: כרבע מכלל מקרי הטבח ההמוניים בארצות-הברית נעשים באזורים שהוכרזו "חופשיים מנשק" – אשר חל בהם איסור מוחלט לשאת נשק – כגון בתי-ספר וסניפי דואר, ובמקרים רבים היורה נעצר דווקא על-ידי אזרחים חמושים אחרים שנמצאים בקרבת מקום ויכולים להגיב באופן מיידי. זאת ועוד, סקר של ה-CDC משנת 1994 העלה הערכה שאזרחים אמריקנים השתמשו בנשקם האישי כדי להניס פורצים, בכחצי מיליון ניסיונות פריצה בשנה.
לעבריינים זה לא משנה
כל הנתונים הללו, ונתונים רבים אחרים שנאספו לאורך השנים, אינם מפליאים את התומכים בלגליזציה של נשק או את הפושעים. רק מתנגדי הלגליזציה והפוליטיקאים, שתמיד שמחים לחוקק עוד ועוד רגולציות על חיי הפרט, מופתעים למשמע הנתונים. למעשה, במסגרת מחקר של משרד המשפטים האמריקני משנת 1997, נסקרו 14,285 אסירים בניסיון להבין מהיכן הם השיגו את הנשקים שהיו עליהם בעת ביצוע העבירה. הממצאים היו מפתיעים: רק 13.8% קנו את הנשק שלהם דרך סוחר חוקי, ואילו 39.2% קנו את נשקם דרך סוחר לא חוקי, ו-39.6% השיגו את נשקם דרך בני משפחה. הלגליזציה של הנשק אפוא, לא שינתה לעבריינים יותר מדי.
למרות כל אלו, מדינת ישראל עושה מאמצים למנוע מאזרחיה מלממש את זכותם להגנה עצמית מפני איומים פוטנציאליים, בעוד שסחר בלתי-חוקי מאפשר לעבריינים להשיג את נשקיהם כאוות נפשם. הנשקים מוברחים בחלקם דרך הגבולות, ובחלקם נגנבים או נמכרים להם על-ידי נושאי נשק כגון שוטרים וחיילים (שלעיתים לוקחים חלק בעצמם בארגוני פשיעה). כלומר, איסור החזקת נשק בידי אזרחים נורמטיבים שומרי חוק, משמעותו הפשטת האזרחים מזכותם להגנה עצמית ומתן תמריץ לאויבים ולעבריינים אלימים לתקוף אותם בהיותם חסרי מגן.
הניסיונות להגביל את גישתם של אזרחים שומרי חוק לכלי נשק מבוסס על דמוניזציה של הנשק, זאת במקום שיהיה מבוסס על עובדות ועל זכותם העקרונית של אזרחים להגן על עצמם בזמן אמת, בלא שיפקירו את ביטחונם למשטרה שמתעלמת, מאחרת ושלעתים קרובות הם אף צריכים להגן על עצמם מפניה.
http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_firearm-related_death_rate
פשוט נמכור רובים לערבים ישראלים?
נשמע כמו רעיון לא טוב
למרבה ההפתעה, הם לא ממש מחכים לאישור ממך, ממני או ממדינת ישראל: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/511/380.html
השאלה היא לא האם להם יהיה נשק, אלא האם גם לך יהיה.
כן, אבל תסכים איתי שיש הבדל בין נשק שנמצא בכפרים שלהם ולא יוצא משם, ובין מציאות שבה כל ערבי יסתובב חמוש בקניונים ובמדרחובים.
זאת בדיוק הטענה של המצדדים בליגליזציה של כלי נשק – העבריינים ישיגו כלי נשק בכל מקרה. הרגולציה בנושא בסה"כ מונעת מאנשים הגונים לקבל נשק. אצלנו בישראל יש בעיה אחרת של אינפלציה במאבטחים חמושים שמקבלים נשק בקלות, ואילו אזרח שומר חוק רגיל לא יכול לקבל.
זאת לא השאלה אלא השאלה לכמה מהם יהיה נשק? כאשר יש הפגנה אלימה של ערבים כמו ביפו או בנצרת ושם אין אזרחים יהודים אלא מפגינים ערבים ושוטרים ואז האם לדעתך אין הבדל בכך שרק לכמה אזרחים ערבים יהיה נשק לא חוקי לעומת רוב המפגינים הערבים יחזיקו נשק חוקי? האם אתה מחכה שיהיו הרוגים רבים ורק אז תסיק את המסקנה שנשק חופשי הוא מתכון לאסון.
בארה״ב יש ירי רב ע״י שוטרים על אזרחים היות ושוטרים מפחדים שמה האזרח ישתמש בנשק נגדם האם אתה רוצה שזה יהיה גם בישראל?
זכויות האזרח הן לא זכות להפקרות
באיזה עמוד במחקר הזה מציינים את המתאם החיובי בין שיעורי החזקת נשק גבוהים באוכלוסיה הכללית לבין ירידה בשיעורי הפשיעה?
המחקר הזה: http://www.nap.edu/download.php?record_id=18319
בשום עמוד. הכותבת לא באמת קראה את המחקרים. היא סתם ממציאה מסקנות ממחקרים שאחד אומר שהוא לא הצליח למצוא מתאם חיובי לכאן או לכאן והשני עוד לא הציג מסקנות.
המחקר של הארווארד כבר בהקדמה מבצע השוואה בין ארה"ב לרוסיה ולמדינות נוספות במזרח אירופה, וכן למדינות שונות במערב אירופה. בעמ' 653 (עמ' 5 בקובץ ה-PDF) מצטט את המתאם הבא: "where firearms are most dense violent crime rates are lowest, and where guns are least dense violent crime rates are highest" ולאחר מכן מצטט מחקרים אחרים שמראים שאין מתאם. כלומר, בהתאם להערכה הגסה שלי לפי נתוני האו"ם, אין מתאם, ויש מחקרים שמראים מתאם חיובי. בהמשך ובעמוד הבא מצויין שלא ניתן לייחס את שיעורי הרצח הנמוכים יותר באירופה לעומת ארה"ב לפיקוח הדוק יותר על נשק באירופה, שכן החקיקה הקיימת המגבילה נשיאת נשק נחקקה כששיעורי הרצח היו בשיא נמוך. כלומר, הייתה עליה מאז, לא ירידה. בהמשך נסקרת אנגליה אל מול ארה"ב, בהן היו מגמות הפוכות – עליה בפשיעה אלימה באנגליה לאחר הידוק הפיקוח על הנשק לעומת ירידה בארה"ב לאחר הקלת הפיקוח.
בעמוד 660 (עמ' 12 בקובץ PDF) מתחילה סקירה של השפעת פקטורים סוציאליים על אלימות. כך למשל מצויין שכמעט כל הרוצחים מגיעים מרקע של פשיעה אלימה, כלומר, חימוש האוכלוסיה האזרחית שומרת החוק לא צפוי להביא לעליה במקרי הרצח. הנתונים תומכים בכך – לא ניתן להראות מתאם בין לגליזציה של נשק לבין עליה עקבית בשיעורי הרצח.
בעמוד 670 (עמ' 22 בקובץ), נשאלת השאלה האם יותר אקדחים משמעותם פחות פשיעה. בפרק הזה ניתנות השוואות בין מדינות, לפי שיעורי רצח ושיעורי אחזקת נשק, ויש מתאם חיובי בין יותר אקדחים לפחות פשיעה. כמובן, זה מתאם סטטיסטי, זה לא מוכיח סיבתיות (גם לא טענתי לסיבתיות). בעמוד הבא מצויין שבסידרת מחקרים אחרת נמצא מתאם חיובי בין אחזקת אקדחים בקרב אזרחים לבין ירידות דראסטיות בשיעורי רצח. מכיוון שבארה"ב יש נתונים על הקשר הישיר שבין נשק להרתעה ואילו באירופה אין, נזהרים החוקרים מלטעון שבמדינות מחוץ לארה"ב יש קשר סיבתי בין אחזקת אקדחים באוכלוסיה לבין שיעורי פשיעה נמוכים. יחד עם זאת, אין להכחיש את המתאם הסטטיסטי.
בהמשך נעשות עוד השוואות כאלה. זה נייר של 46 ואין טעם להתחיל לפרט ולתרגם את כולו בתגובות. מי שירצה, יקרא.
בגדול, הנקודה בכתבה היא לא שלגליזציה של נשק בהכרח מורידה פשיעה, ובטח לא שהיא הגורם היחיד שמשפיע. נמצאו מתאמים כאלה אבל הם לא הפואנטה מכיוון שהם יחסית חלשים ונעלמים ככל שמסתכלים ברזולוציה נמוכה יותר (וכבר ציינתי את חוסר המתאם, כפי שהוא עולה מנתוני האו"ם למשל). ניתן להסביר זאת בכך שיתכן שבחלק מהמקרים יש גורמים שתורמים לעליה בפשיעה, ונשק חוקי או תהליך לגליזציה ממתנים את העליה. כמובן, אלה השערות, אני לא טוענת לקשרים סיבתיים כיוון שאי אפשר באמת לדעת, אם כי קיימים הסברים אפשריים סבירים לגבי חלקם של מדיניות נשק ושיעורי חימוש האוכלוסיה בכך.
הנקודה היא שהטענות כאילו שלגליזציה ויותר נשק בהכרח מובילים ליותר אלימות/פשיעה/רצח, בטלות. זה לא מבוסס על ראיות אמפיריות אלא הגיון אינטואיטיבי ותחושות בטן. האמפיריקה מראה שהטענה האלה פשוט שגויות.
אני מוסיפה שכשזה המצב, אזי פשיעה/אלימות/רצח לא יכולים לעמוד יותר כסיבה לקרימינליזציה של נשק, ומי שממשיך להתנגד ללגליזציה ומשתמש בטיעונים האלה – כנראה מחזיק באג'נדה כלשהי שמטרתה האמיתית אינה צימצום אלימות/פשיעה/רצח.
.לגבי המחקר של ה-CDC שלכאורה מראה מתאם חיובי: המשפט עם הלינק "ומחקר עדכני שנערך על-ידי הוועדה לבריאות הציבור עבור הממשל הפדרלי (שנועד במקור להוכיח ההפך…)" הוא חלק מאספקט שירד מהכתבה טרם פירסומה ושרד בטעות גם את העריכה הסופית. הייתי צריכה לשים לב יותר טוב לזה.
עדיף להקטין את כמות הנשק באוכלוסיה באופן כללי, ולא להגדיל אותה
"עדיף להקטין את כמות הנשק באוכלוסיה באופן כללי, ולא להגדיל אותה" – לא נמצאו עד היום דרכים אפקטיביות להקטין משמעותית את כמות הנשק בקרב עבריינים אלימים, וקרימינליזציה של נשק נמצאה ככזו שלא מקטינה את כמות הנשק בקרב עבריינים אלא רק בקרב אזרחים שומרי חוק שאינם מעורבים בעבירות אלימות.
"הקטנת כמות הנשק באוכלוסיה באופן כללי", במציאות, שקולה להקטנת כמות הנשק בקרב שומרי חוק ופגיעה בזכותם להגן על עצמם,.
צריך לבחון את ההבדלים באופי מקרי הרצח שבין ישראל לארה"ב. באינטואיציה נראה לי שבישראל גבוה יחסית מקרי הרצח הלא-מתוכנן או לא-מקצועי, יחסית לארה"ב. לגליזציה של נשק בטמפרמנט הים-תיכוני יכולה להיות בעלת השלכות אחרות מאשר ארה"ב.
מאמר מעולה ונכון.
לאסור על נשיאק נשק זה כמו לאסור על רצח. עבריינים רוצחים אפילו שזה אסור ולכן הם עבריינים.
לאזרח צריכה להיות זכות הגנה בסיסית ולהימצאות נשק חם אין השפעה גדולה על התוצאות אלה לחינוך (שוויץ היא דוגמא מעולה).
בישראל, האיסור לנשיאק נשק מגוחכך ממילא שכן יש המון חיילים ברחוב עם נשקים אוטמטיים, שוטרים חמושים וכן כל מי שחקלאי או גר מעבר לקו הירוק או היה קצין יכול בקלות להוציא רשיון לנשק – כל השאר מופקרים.
אז אולי כדאי גם לעשות לגליזציה של רצח
אחזקת נשק כשלעצמה אינה פוגעת באיש ואינה פשע אלים, אין סיבה להעניש עליה אף אחד. אין ראיה אמפירית לתועלת כלשהי מקרימינליזציה של אקדחים וזו הפרה בוטה ומיותרת של זכותו של הפרט להחזיק ברכוש כלשהו.
רצח, לעומת זאת, הוא פשע אלים, ופושעים אלימים הם בעלי שיעור רצידיביזם גבוה, אז מעבר לאפקט ההרתעתי שמצופה מענישת פושעים, יש להרחיק רוצחים מהחברה כדי לא לאפשר להם לפגוע שוב באזרחים (זה שהעונשים לעיתים קצרים מאוד ואז הכלא מהווה עבורם קורס השתלמות בפשיעה וקייטנה מסובסדת, זה כבר סיפור אחר).
הנה כתבה מעניינת המאשרת מאמר זה והמשווה המצב בין ישראל וארה"ב.
סליחה, הנה המאמר:
http://files.webydo.com/150858/Gun%20Control.pdf
כל הדומאות כאן בהקשר של עלייה וירידה באחוז הפשיעה נוגעות לרצח, מה עם שימושים נפלאים אחרים של נשק חם? לדוגמה סחיטה..או שודים! האם בישראל שודדים תחנות מנטה וסופר מרקטים באותה תדירות כמו בארצות הברית? מסופקני. ואם ברצח עסקינן, באופן אישי אני לא מבינה איך החזקת אקדח בבית מונעת רצח. הרי כל הטיעון כאן הוא שפושעים גם ככה ישיגו את מבוקשיהם, האם אדם ששמבקש לרצוח מישהו יחזור בו אם ידע שאותו אדם נושא נשק? לא נראה לי שעל זה זה נופל. כנראה שהוא יצליח לרצוח אותו בדרכים מגוונות אחרות. הריגה לעומת זאת, כתוצאה מאותו ניסיון שוד שהסתבך כנראה תהפוך נפוצה יותר. וגם, כל ההפרדה הזו בין אזרחים שומרי חוק ופושעים (גם בתגובות) …אי אפשר לשחק את המשחק הזה. יש מלא אנשים שאינם ״שומרי חוק״ במובן האתונאי והחמור של המילה אבל בעלי פוטנציאל לעשות טעויות חמורות ובחירות גרועות (רובנו לעניות דעתי) ואם קל יותר ללחוץ על ההדק, אז קל יותר לכולם. לאתונאי בר הדעת וגם ליוסי קל הדעת. אני בהחלט לא ארגיש בטוחה יותר בידיעה שאנשים מסתובבים חמושים ברחוב, או מחזיקים אקדח בבית.
לגבי שימושים אחרים בנשק חם – לא התייחסתי אליהם כמעט בכתבה מכיוון שיש מגבלת מילים, וזו בסך הכל כתבה, ואנשים לא אוהבים כתבות ארוכות מידי או עמוסות מידי בנתונים. נאלצתי לבחור אספקט מסויים אז בחרתי ברצח (אם כי פה ושם הזכרתי על קצה המזלג גם צורות פשיעה אחרות). בחרתי דווקא ברצח משתי סיבות עיקריות:
1. עיקר הטענות נגד לגליזציה של נשק מתמקדות ברצח, ואם לא ניתן להתייחס לכל האספקטים של פשיעה במסגרת כתבה אחת על לגליזציה של נשק אז עדיף להתייחס לאספקט הבולט ביותר שמתייחסים אליו בד"כ.
2. רצח הוא צורת הפשיעה הקלה ביותר לאיתור ואימות וגם נחשב בד"כ לצורת הפשיעה החמורה ביותר, ולכן במחקרים שעוסקים באלימות ופשיעה לעיתים קרובות בוחרים ברצח כאינדיקטור לרמות האלימות והפשיעה האלימה באוכלוסיה הנחקרת. יש עם זה כל מיני בעיות מתודולוגיות בין היתר בגלל הבדלים תרבותיים בין אוכלוסיות, אבל זה אינדיקטור מקובל בגלל אותם אילוצים טכניים.
בישראל לא שודדים באותה תדירות כמו בארה"ב, גם לא רוצחים ולא עושים הרבה דברים אלימים אחרים באותה תדירות, גם הזכרתי בכתבה את זה שרמות הפשיעה בישראל נמוכות בהרבה, אבל זה לא משפיע על הטיעונים בכתבה ולא מחזק שום טיעון נגד לגליזציה של נשק.
לגבי סוגי פשעים שאינם רצח וכן החזקת אקדח בבית כאמצעי להגנה עצמית ולהגנה על משפחה ורכוש- ציינתי את הסקר של ה-CDC בנושא אחזקת נשק בבית להגנה עצמית, וגם קישרתי אליו. כפי שהסברתי מקודם, כמעט ולא התייחסתי לנושא מפאת קוצר היריעה. זה נושא שראוי לכתבה משל עצמו מכיוון שהוא הרבה יותר מורכב, כי הרבה יותר קשה להגדיר ובעיקר למדוד הרתעה מאשר כמות נפגעים. זה הנראה והבלתי נראה של בסטייה, בגרסת מדעי החברה.
לעניין התרחיש ספציפי שהצגת: כשעבריין לא יודע שיש נשק בבית ושהבעלים מוכן ומאומן להשתמש בו לצרכי הגנה, זה לא מרתיע, אבל כשנשק הוא חוקי ועבריין יודע שכל בית עשוי להיות חמוש בצורה כזו, זה מה שמייצר את ההרתעה, כך לפי ראיונות שנערכו עם עבריינים וסקרים שנערכו בקירבם (אולי אעסוק בזה בכתבה בעתיד), וכמובן- מקרים שבהם אדם פורץ לבית והבעלים משתמש בנשק כדי להבריח או לתפוס את העבריין. גם זה קורה.
לעניין קלות הדעת על ההדק – נכון, יש אנשים כאלה, אבל כפי שמפורט במחקר הארווארד שאליו קישרתי, כמעט כל הרציחות בנשק מבוצעות ע"י אנשים שיש להם עבר פלילי עם עבירות אלימות. כלומר, לא מדובר באנשים נורמטיבים, שומרי חוק וכאלה שבגדול הם לא אלימים, אלא באנשים שהיו מספיק אלימים כדי להיתפס בעבר וההתנהגות שלהם עברה הסלמה. יש לרכז את המשאבים לטיפול בנושא באנשים האלה, שם נמצאת הבעיה, ולא לבזבז משאבים על "טיפול" באוכלוסיה הכללית.
את לא תרגישי בטוחה יותר שאנשים מסתובבים חמושים או מחזיקים אקדח בבית? באמת? כי בפעם האחרונה שבדקתי, וכפי שניתן לראות מנתוני האו"ם, ישראל היא אוכלוסיה חמושה למדי – המוני חמושים מסתובבים לבושי מדים עם רישיון להרוג (בעיני זה הרבה יותר מפחיד) – מדובר לא רק בהמוני שוטרים וחיילים אלא גם מאבטחים שמקבלים נשק בקלות רבה כמעט ללא פיקוח, אנשי כוחות הביטחון כמו למשל אנשי היחידה לאבטחת אישים ואחרים שנושאים נשק מתוקף תפקיד או כי יש להם פרוטקציות אז הם קיבלו אישור מפקיד שקבע שהסיבה שלהם מספיק טובה בעיניו, עבריינים חמושים שמסתובבים בינינו, ואנשים שהם גם שוטרים/חיילים/מאבטחים וגם עבריינים. האם רמת הביטחון שלך תרד ברגע שאזרחים כמוך יישאו נשק ויוכלו להגן על עצמם ועליך?
אלה שלא מסתובבים חמושים אלא חשופים לחלוטין אלה אזרחים כמוני וכמוך. אני באופן אישי ארגיש הרבה יותר טוב אם אדע שיש יותר אליות מקסימות כמוך, שמוכנות להגן על עצמן ועל הסובבים אותן, מפני כל מיני דרעקס (חמומי מוח וקיר מזג כאחד) שקרימינליזציה של נשק לא מונעת מהם מלהשיג נשק ולהשתמש בו.
הטענה האינטואיטיבית שלגליזציה של נשק שתאפשר חימוש רחב יותר של האוכלוסיה תגביר את האלימות, פשוט לא מחזיקה מים מבחינה אמפירית. אם זה היה נכון אז היינו מצפים מהמחקרים למצוא מתאם בין לגליזציה של נשק לבין עליה באלימות, אבל אף מחקר רציני לא מצא דבר כזה. עכשיו נשאלת השאלה האם אנחנו מעוניינים שהחקיקה בנושא תהיה feel-good legislation שפוגעת בחירות הפרט מבלי להשיג את מטרתה המוצהרת ולעיתים אף פוגעת במטרה זו, או שאנחנו רוצים לקבל החלטות על סמך בדיקה רציונלית של מה שקורה במציאות.
תודה רבה, מאמר מקצועי מאוד
רק חבל שזה לא ישנה לכל אלה שמעדיפים את האזקח הקטן מחוסר כל יכולת להגן על עצמו ולכן מפוחד וקל למניפולציות. יש להם אג'נדה, אי אפשר לבלבל אותם עם עובדות
ברור שכתבה היא מוגבלת במילים אבל שווה להוסיף שארועי הטבח בארה"ב בארץ ובעולם ככלל לא נעשו ע"י אקדחים, אלא ע"י נשק אוטומטי וחצי-אוטמטי, רובים, רובי סער וכו'.
בין למנוע אחזקת כל נשק לבין לאפשר אחזקת אקדחים ולאסור על רובים יש הבדל מהותי.
שווה להוסיף הרבה דברים שלא הוספתי מפאת קוצר היריעה 🙂
אם אנחנו רואים שאיסורי נשק מונעים אחזקת נשק רק מאזרחים שומרי חוק ואילו עבריינים ממילא משיגים מה שהם רוצים, ז"א שזה לא כל-כך משנה אם אנחנו מדברים על אקדחים או רובים, אוטומטי או חצי-אוטומטי… העיקרון הזה שנשק, מכל סוג, נמנע מאזרחים ולא מעבריינים, נשמר.
זה קשור לאספקט נוסף שלא נכנס לכתבה וקשור לעניין הזה של רגולציה בניסיון לאפשר רק נשקים מסויימים – זה עובד כמו עם סמים – כשסוג מסויים נאסר, לפעמים הוא באמת נעלם מהשוק, אבל זה לא בגלל שפתאום כולם הפכו לשומרי חוק חרדים לבריאותם ולטובת הכלל, אלא היצרנים מסתגלים ומפתחים סוג קטלני לפחות באותה מידה שיענה על דרישות החוק ועושה עליו קופה עד שהמחוקק יאסור אותו, וחוזר חלילה.
אני ממליצה לך לקרוא את הצעת החוק המקיפה שמקדמת הסנטורית הדמוקרטית Dianne Feinstein כדי לאסור נשקים מסוגים שונים וגם רשימה של נשקים ספציפיים. זו הצעת חוק הזויה שיכולה להגיע רק ממי שבאמת לא מבין שום דבר בנושא שלגביו הוא מחוקק, זה לגמרי feel-good legislation.
http://www.feinstein.senate.gov/public/index.cfm/files/serve/?File_id=9a9270d5-ce4d-49fb-9b2f-69e69f517fb4
מצד שני, בארץ לא שומעים על טבח המוני כל שני וחמישי.
איזו הפתעה, עוד מאמר זרוע "עובדות" שקריות וסילופים באתר מידה.
זה בנוגע למנטרה הקבועה של הליברעלקים על שוויץ, שלמעשה יש בה הרבה פחות כלי נשק אישיים מאשר בארה"ב והחיילים לא מקבלים תחמושת יחד עם הנשק הצבאי שהם מחוייבים להחזיק בבית:
"We have guns at home, but they are kept for peaceful purposes. There is no point taking the gun out of your home in Switzerland because it is illegal to carry a gun in the street. To shoot someone who just looks at you in a funny way – this is not Swiss culture!".
וכמובן, " כרבע מכלל מקרי הטבח ההמוניים בארצות-הברית נעשים באזורים שהוכרזו חופשיים מנשק" זו דרך אחרת לומר שפי שלושה מקרי טבח המוניים קורים באיזורים שאינם חופשיים מנשק. נקודה למחשבה.
הייתי ממשיכה עם ה"עובדות" ב"מאמר" אבל מה הטעם.
http://www.bbc.com/news/magazine-21379912
פחחחח, כמה סילופי עובדות מאת הסמולנים הדיקטטורים שרוצים לשלוט בעם!
נתחיל מזה, ששוויץ היא המדינה החמושה במקום הרביעי בעולם. זה אומר שלמי שרוצה לבצע טבח יהיה קשה יותר לבצע אותו לא משנה מה, ומי שירצה להשיג נשק יכול להשיג אותו הרבה יותר בקלות מאשר נגיד פה בישראל. וגם נשק בבית זה משהו (למרות זאת שתעשיית הנשק הלא חוקי יכולה לפרוח שם בגלל גניבות נשק).
ולא חמוד, לא תתחמק מהGun Free Zones שאתה ושכמותך מנהיגים בעולם. כל הטבחים ההמוניים התרחשו באזורים שכאלה, למעט אחד שלא בטוח שאירע בכלל… אז לא, טבחים לא מתרחשים באיזורים עם נשק:
http://www.nationalreview.com/articles/335739/facts-about-mass-shootings-john-fund
לפחחחח, יש לי שתי שאלות.
אם היית פושעת שרוצה לבצע טבח המוני באמצעות נשק אוטומטי, היכן היית בוחרת לבצע את הטבח:
1) במקום בו אסורה בפירוש החזקת נשק
2) במקום בו מותרת החזקת נשק
וכן, אם היית נוכחת במקום בו מתבצע טבח המוני באמצעות נשק אוטומטי, כיצד היית מעדיפה לעצור את הפושע?
1) לקפוץ עליו בידיים חשופות ולנטרל את נשקו
2) לירות בו עם נשק משלך
היי אני עושה עבודה על הזכות של אזרחים לשאת נשק טיעונים בעד ונגד האם יש למישהו מאמרים שהוא מכיר בנושא? תודה מראש
נדמה לי שיש מחקרים המראים מתאם בין החזקת נשק בבית להתאבדויות. זה אמור להיות טיעון משמעותי נגד.
אקדח. שמופיע במערכה הראשונה יירה במערכה האחרונה!
לא ראיתי שום אזכור למצב הכלכלי באותם שנים בו שונו החוקים המקומיים במדינות.
הטיעון שמקרי ירי היו במקומות שבו אסור לשאת נשק כמו בבתי ספר ובתי דואר ולטעון שלו היו לאזרחים שם נשק הם היו יכולים למנוע את הירי אז הרי גם להם אסור לשאת שם נשק.
אחזקת נשק בארה״ב נחשבת כזכות חוקתית.
הטענה שבאין כה וכה ערבים מחזיקים נשק היא טענה לא לעניין היות ויש הבדל מהותי בין אחזקת נשק ע״י מיעוט שבמיעוט בין ערביי ישראל לבין נשיאת נשק או אפשרות נשיאת נשק ע״י כל אחד. תאר לעצמך את ההפגנות בנצרת, יפו או מקום אחר שבו לרוב הנוכחים יהיה נשק.
במדינת ישראל נותנים רשיון לנשק בהתאם לצרכים.
אדם שיורה בנשק פעם בשנה הינו אדם לא מיומן ולא מאומן ושימושו בנשק יכול לגרום לתאונות רבות.
נוכחות נשק רב בשוק יגרום לכך שכמו בארה״ב שעוצרים נהג או חשוד השוטרים בכוננות ירי ופעמים רבות גם יורים בגלל חששם שגם כאן יתחילו שוטרים לירות על אזרחים מתוך חשש לחייהם.
כפי שנאמר כאשר יש נשק אז מה שיכול היה להסתיים בעמה אגרופים יסתיים בכמה יריות.
מה היה קורה לו בהפגנות בנצרת, יפו אום אל פחם היו כלי נשק חוקיים לכל הנוכחים שם? האם לדעתך זה היה מסתיים באותו אופן לו רק כמה מהם היו מחזיקים בנשק לא חוקי?
בארה״ב אחזקת נשק מצוינת כזכות חוקתית. האם המחקרים בדקו את המצב הכלכלי באותן מדינות בהן היה שינוי בחוק לבין מספר אירועי הירי ?
שוויץ ממש לא דוגמה טובה לא לארה״ב ולא לישראל. שתי מדינות בהן יש מהגרים ממקומות שונים בעולם ובמיוחד בארה״ב בו יש קהילות רבות, שונות ומגוונות.
יסלח הכותב שמנסה לסלף – נאמר שברבע מהאזורים בו אסור לשאת נשק מתבצעים מקרי טבח והוא הסיק מכך שבאזורים האחרים מתבצעים 3/4 ממקרי הטבח ולכן צריך להרחיב את השטח של המקומות האסורים בנשק. צריך לאסור על נשק אבל האזורים שאסור לשאת בהם נשק קטנים הרבה יותר מרבע השטח ולכן דווקא בהם יש מקרי רצח רבים יותר באופן יחסי שזה טיעון בעד החזקת נשק אבל העניין הוא שגודל כשטח לבד אינו אומר דבר וחצי דבר על הסיכון בנשיאת נשק.
אדם המחזיק בנשק ויורה בו במטווח פעם בשנה אינו מיומן ואינו מאומן ולכן כאשר הוא משתמש בנשק זה גורם סיכון
תודה על הכתבה נהדרת ונחוצה. מסכים עם כל מילה.
הכל תלוי בצורת המשטר.בישראל לחלק גדול מהאזרחים אין זכות הגנה על חייהם ובטחונם . לכן מתבצע סלקציה לא חסרים דוגמאות.מתנחלים .מחזקים בהשק אוטומטי .בצורה חוקית . ערבים נתונים תחת נשטר צבאי .ללא יכולת להגן על עצמם .לכן ישראל היא לא דוגמא .של מדינה דמוקרטית אין זכיות שוות .לעולם זה לא היה .במקרה של מרי אזרחי כאשר האוליגרכיה תרגיש מאויימת היא תפעיל כוח חמוש פרטי כנגד אזרחים חסרי יכולת להגן על עצמם .זה מתקון של דיקטטורה .וגיוס מליציות .אם הג'נדה משותפת . רואיים את זה יום יום .אלפי מתנדבים .שעושים פעולות דיכוי .מכוונות מטרה . מאין מליציות שאינן מקיימות את החוק . כלשונו במשטר דמוקרטי . .שכולם שווים ביפני החוק . .החוק הוא אחד.שמקויים תחת .בקורת שיפוטית .שמאשרת אותו בבית משפט בעליון .שהונה על סטנדרטים דמוקרטים .האזרחים סובלים מדכוי .במיוחד החלק היצרני.הפרקטי המעשי .כאשר הוא נסחט .על ידי הפחדה .גם של השלטון הרישמי . המושחט וגם תחת .כנופיות פשע בחסות החוק . שמחלקים את השלל בינהם .
לפחות ליהודים ביהודה ושומרון יש לאפשר להחזיק נשק באופן חופשי. משפחת פוגל לא היתה נרצחת אם לאב ואם הבית היו נשקים. כך גם משפחת סלומון. נשק חוקי ליהודי יהודה ושומרון חובה שאין למעלה ממנה. אם משפחת סלומון הייתה מניחה על השולחן אקדח או שניים בזמן הארוחה, והם היו מיומנים בירי, 3 נפשות יהודיות יקרות לא היו נרצחות. השמאל מתנגד להחזקת נשק על ידי היהודים ביהודה ושומרון מפני שהחזקה כזו הייתה מקטינה את מקרי הרצח של יהודים וממילא הייתה מפחיתה את הלחץ לעזוב את יהודה ושומרון. מזה חושש השמאל.
חסר לי דוגמאות מהעשות האחרון. מאתר מידה אני מצפה ליותר.
הכל, אולי, נכון, אבל בלי פתרון מעשי אפקטיבי לבעיות הרצח ההמוני, הנתונים וההסברים לא יועילו.
תומכי החזקת הנשק צריכים למצוא את הדרך למנוע את הרציחות ההמוניות שמתרחשות שוב ושוב ושוב.
אם הפתרון איננו איסור על אחזקת נשק, צריך למצוא פתרון אחר. לדוגמא, יחידות מודיעין ומעקב, דרישה לאבחון פסיכולוגי מקיף, ודרישה לעבור אבחון כזה כל שנה-שנתיים, חוקים שונים לאזורים צפופי אוכלוסין ואזורים דלילים, ו*אכיפתם* (מגנומטרים?), ועוד.
יפה שהעליתם את המאמר שוב, יום אחד בלבד אחרי הטבח הגדול בלאס ווגאס, ע"י פסיכופט עם עשרות כלי נשק
אני בעד שלחקלאי שסובל מגניבות והצקות תהיה זכות לשאת אקדח ורובה ורישיון לירות על-מנת להרוג. אני גם בעד שלאזרחים תהיה זכות להתארגן במסגרת מיליציה חמושה ולמנוע השתוללות בדואית בערים היהודיות בדרום. אני גם בעד שלמליציות חמושות תהיה הזכות להשיב לידי המדינה היהודית אדמות שנגזלו על-ידי הבדואים שלא כחוק. אם מערב פרוע הוא המודל החדש אז עד הסוף.
בתור איש בעל דעות הנוטות ימינה אני יכול לומר שאני נבוך. מעולם לא הסכמתי כל כך עם מאמר באתרכם כמו עם מאמר זה. לא השכנעתי כלל, למעשה אני חושב שהעמדה של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב בנושא הנשק נכונה יותר לא רק עבור האמריקאים עצמם אלא גם עבור ישראל. כן בפירוש יש להגביל אחזקה נשק על ידי המדינה, בכפוף לאישור מיוחד. הזכות לנשיאת נשק בחוקה האמריקאית היא הזכות המטופשת ביותר שהעלתי על דעתי. מופרך לחשוב שהיא קדושה יותר מהזכות לחיים בטוחים, וציני עד מרושע לכפוף את הזכות לחיים בזכות להחזיק בנשק. האחריות על ביטחון אישי וסדר ציבורי צריכה להיות על כתפי המדינה, כולל על מדינות קפיטליסטיות למהדרין. כתבתם "מדינות העולם" אבל למעשה את הטירוף שקורה בארה"ב אין בשום מקום אחר על הגלובוס. בוודאי לא במדינות מפותחות ומערביות ואפילו לא במדינות מתפתחות הזכות לנשיאת נשק אינה מעוגנת בחוק. כמובן שצריך להכיר במקרה האמריקאי כמקרה מיוחד, גם בגלל התרבות וההיסטוריה האמריקאית שהתייחסה באופן שונה אל הנשק מאשר בשאר המקומות בעולם. הדבר היה נכון לשעתו. כיום מה שנותר הוא לובי שקונה חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים על מנת למנוע כל שינוי בסוגיה למען עוד רווחים. תוסיפו לזה כמובן את המבנה הפוליטי בארה"ב שבה כל מדינה מחוקקת חוקים לעצמה והרי לכם מצב בלתי אפשרי. לכן גם אם יחוקקו היום חוקים נגד נשק בארה"ב אלה לא יהיו חוקים פדרליים, והנשק יוכל תמיד לזרום באופן חופשי בין מדינה אחת לאחרת. ארה"ב הורגת את עצמה, ואף אחד במעצמה הגדולה בעולם לא יוכל לעצור זאת. עצוב ומדכא. ליבנו אתכם.
ומה לגבי נתונים בנוגע למוות ופציעה מפגיעה מנשק ברשיון?
תקיפה בנשק ברשיון (בסכסוכים דומסטיים ואחרים)?
נתונים לגבי התאבדויות בנשק ברשיון?
(אלא אם תטעני שאין קשר בין זמינות לנשק התאבדויות ורציחות בתוך המשפחה, לפחות בישראל פרוייקט האקדח על השולחן הביא נתונים אחרים)
אתר מידה תתביישו!
אחרי טבח נורא כל כך בלאס וגאס, שהיה נמנע אם היתה הגבלה על מכירת נשק. אתם עומדים ומצדדים במכירת עוד נשק לאזרחים.
זה לירוק על המתים, ולזלזל בכל מוסר.
אז לשיטתך אחרי הפיגוע בניס היה צריך להוציא מחוץ לחוק את הנהיגה על משאיות.
חולק על הטענות שלכם! אין ספק שישנו מעלות מסוימות להחזקת נשק והעיקרי זה כמובן הגנה עצמית. אבל אתייחס לטענה העיקרית שזה העבריינים בכל מקרה יהיה להם נשק לא חוקי וזה לא נכון בכלל!! ואסביר את הטענה כאשר הנשק חוקי, כל עבריין שנושא נשק אין בכך בכלל בעיה ועד שלא מתבצע הפשע אותו שוטר אסור לו לעצור אותו אבל ברגע שיש איסור אז בוודאי אסור לו לשאת נשק והוא ייעצר רק על עצם החזקת הנשק. העבריין יהיה לו יותר קשה לקנות, אלו שמוכרים מסתכנים בעבירה על החוק ולפיכך יהיה הרבה יותר קשה להשיג נשק בפרט לעבריינים קטנים. אמנם באופן ברור שבהתחלה אם יהיה איסור יהיה מאוד קשה להעלים כמויות ענק של הנשק והעברייניים וודאי יהיה להם קל לגשת לנשק כי השוק מוצף אבל רק אחרי שנים רבות יוכלו להשיג איזשהו רווח מכך ולכן צריך בהדרגתי לשים הגבלות.
מחקרים שלא מוזכרים בכתבה.
לא מוזכר המחקר שמוצא שעל כל ירי לגיטימי בפושע. יש מקרים רבים אחרים של איום על בני משפחה או חברים. התאבדויות..תאונות וכו.
לא מוזכרים מחקרים המשווים בין תפוחים לתפוחים כלומר בין מדינות מערביות. שכן המחקר מצא שבארצות הברית כמות ההרוגים מירי ביחס לאכלוסיה גדולה פי 7 וכמות הרצח ביחס לאכולוסיה גדולה פי 19. כנראה שמניעת פשיעה לא כל כך מוצלחת על ידי נשק חם ( גם כמות הרציחות בכלל גבוה יותר בארצות הברית פי 6 ).
לא מוזכר המחקר שבודק מה הסיכוי של אזרח בעל אקדח לצאת בשלום מארוע שבו לעבריין יש אקדח. הסיכוי שלו להיות קורבן לירי גדול פי 4. כי הבטחול העצמי שלו גבוה יותר..וכי העבריין מיומן הרבה יותר בירי מנשק לעומת אזרח נרגש.
44 אחוז מתושבי ארצות הברית הבוגרים מדווחים שהם מכירים אישית מישהו שנורא בטעות או במכוון. רבע מהבוגרים אומרים שהם או בני משפחתם אויימו. על ידי נשק חם. האקדחים הם דרך נפלאה להסלים אלימות ולעודד פחד ושנאה שמעודדים קניית עוד נשקים.
70 אחוז מתושבי ארצות הברית הבוגרים לא מחזיקים נשק. ובכל זאת יש כמעט רובה או אקדח לכל אזרח. הם וגם 30 אחוזים המחזקים אקדח לא מסכימים על דברים שונים. אבל יש דברים שיש עליהם הסכמה גורפת בשתי הקבוצות..לדוגמה 90 אחוזים מסכימים שרצוי למנוע מכירת נשק לחולי נפש. התמיכה לזה זהה בשתי הקבוצות. הלובי של תעשיית הנשק מתנגד אז זה מה שקובע.
במשך השנים יש ירידה במשקי הבית בהחזקת נשק בבית. כנראה שגם בארה“ב מבינים שזה לא פתרון.
מחקרים על נשק מקומי בכל מיני ערים בארה“ב ונשק הם בעייתיים מאד. לדוגמא קל היום לקנות נשק בירידי נשק . קל לנשק לא חוקי לנדוד לתוך העיר.
יש דרכים שונות להגביל נשק. אפשר לדוגמא להתחיל עם בדיקות רקע..על איסור יותר מכלי נשק אחד בבית עירוני. למנוע נשק אוטומטי. רובי סער ועוד כלי משחית. איסור יותר מכלי נשק אחד כבר יוריד 70 אחוזים מכלי הנשק שיש ואיתם גם את כמות התאונות והגניבות.
ארה“ה לא בודדת. יש מדינות לא מערביות ללא הגבלות על נשק שבהן יש אפילו כמות רציחות גבוהה יותר. מדינות בדרום ומרכז אמריקה כמו הונדורס מקסיקו וברזיל ( הסרט עיר אלוהים למי שרוצה לראות את גן העדן של אקדח לכל ילד) ומדינות באפריקה..
ממליץ גם להתיחס עם קורט מלח לחלק מהמחקרים. חברות הטבק לא היססו להנדס מחקרים במשך עשרות שנים במסגרת הכחשת נזקי העישון. לא רק חוקרים השתתפו אלא גם עיתונאים ומומחים למינהם ( מכוסה בין היתר בספרים שואה מוזהבת וסוחרי הספק ). אין סיבה שחברות הנשק לא יהססו להנדס מחקרים ופרסומים לגבי היבטים אחרים ..
כמה טעויות בתגובה אחת
נתחיל מהברורים
מאוד קשה לקנות נשק בירידים
בכל ארהב אסור לבעל עבר נפשי לקנות נשק (למרות התנגדות הלובי כדבריך)
נשק אוטומטי כבר מוגבל ואסור למעט בעלי רישיון צבאי (כמו בארץ)
90% מאזרחי ישראל מכירים מישהו שנפגע על ידי נשק חם, אז מה? (פיגועים וכד)
גם לכל השאר יש לי תשובות אבל אין זמן
(התמקדתי בלהפריך את הנקודות שכל מי שגר שם וניסה לקנות נשק יודע)
כמה דברים
אקדים ואומר שאני בעד הזכות לשאת נשק, אבל עלו לי כמה תהיות
1) בארהב יש הבדל גדול בין החזקת נשק, נשיאת נשק וקניית נשק. לא פירטתם לגבי החוקים לאיזה קטגוריה שייך
2) רק 1/4 ממקרי הירי ההמוני היו ב"gun free zones"?
חוץ מזה הכל כתוב יפה וברור, מקווה שיהיו כמה שיקשיבו
לא מעט הכרזות חסרי בסיס. לא יודע במה להתחיל… אל"ף, אי אפשר לדבר על "אזרחי ארצות הברית", כי לכל מדינה (לכל מחוז!) החוקים שלה. בי"ת, החוקה בהחלט ל א מתירה לאזרחים לשאת נשק כי אם להחזיק בלבד. בבית. נשיאה זו פרוצדורה מורכבת, שדורשת רישוי מיוחד שגם הוא מוגבל. גימ"ל, אזרחי ארצות הברית א י נ ם הכי חמושים. השווייצרים חמושים יותר. בנקודה הזאת נשברתי. איך הדוד שלי חיים היה אומר לפני שהוא מת? -"הדרך הכי טובה להתמודד עם בורות היא כוסית רד לייבל…