צביעות במספרים: מענקי האיחוד האירופי

האיחוד האירופי מפרסם ומעדכן תדיר רשימות של פרויקטים, אותם הוא מוציא לפועל או מממן במדינות רבות. מרשימות אלו ניתן ללמוד רבות על סדרי העדיפויות שלו. בהתבסס על סקירת הפרויקטים במזרח-התיכון, מסתבר שבאיחוד האירופי חושבים שלמדינת ישראל יש בעיות קשות בכל הנוגע למניעת סכסוכים, דמוקרטיה, ממשל וזכויות אדם – זאת בהשוואה לשכנותיה הערביות.

לפניכם טבלה המציינת את מספר הפרויקטים שהאיחוד האירופי מממן במדינות המזרח-התיכון על פי הקטגוריות שלהן:

 

הנתונים שמופיעים ברשימות הללו פשוט בלתי-נתפסים. כך, לדוגמה, בזמן שהאיחוד האירופי משקיע 149,914 יורו (בתקופה של שנתיים: 12/2013-1/2012) לחנך את האוכלוסייה הרוסית המשכילה בישראל למודעות פוליטית ולעודד אותם לתמוך ב"תהליך השלום", הוא לא משקיע ולו אגורה שחוקה בכדי ללמד את המצרים המוסלמים שהקופטים הם בני אדם (למען ההוגנות יש לציין כי קיימת במצרים תוכנית בהיקף של 17 מיליון יורו, שפשוט נקראת "קידום והגנה של זכויות אדם", אך לא קיימים נתונים שמסבירים למה הכוונה. אולי מציינים שם גם את הקופטים. מי יודע).

247,668 יורו (7/2013-8/2011) מהווים 70% מהתרומות של הארגון החוץ-ממשלתי 'קואליציית נשים לשלום', ארגון פמיניסטי שמאלני-רדיקלי, ומשמשים לטובת קידום זכויות הנשים "בהתאם להתחייבויות בינלאומיות שנעשו על ידי מדינת ישראל". לצורך ההשוואה, ירדן מקבל 200,000 יורו עבור תוכנית לקידום זכויות הנשים, תימן מקבלת 33,498 יורו ומצרים – שם למעשה כל הנשים עוברות הטרדות מיניות – אינה מקבלת דבר.

ישנו גם פרויקט של האיחוד האירופי בישראל למען קידום חופש הביטוי, שתקציבו 130,625 יורו (2/2014-2/2011). מסתבר שזו בעיה מאוד קשה במדינה. אך כשבדקתי בשלוש המדינות הערביות האחרות מצאתי שאין שם שום פרויקטים דומים. למעשה, אף לא אחד מן הפרויקטים של האיחוד האירופי במדינות אלה כלל את המילה "חופש".

פרויקט נוסף של האיחוד האירופי בישראל הוא תמיכה בחינוך נגד גזענות. במסגרת פרויקט זה מקבלת 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' סכום של 157,100 יורו לתקופה של שנתיים. במדינות האחרות? כלום. גזענות בקרב הערבים? לא בעיה עבור האיחוד האירופי.

מימון רדיקלי

רשימת הפרויקטים של האיחוד האירופי בישראל נמשכת ונמשכת: שתי תוכניות המגינות על זכויות למבקשי מקלט, ארבע תוכניות נפרדות נגד העינויים בישראל, לכאורה, ומימון של מאות אלפי יורו לכל ארגון חוץ-ממשלתי שמאלניים שאתם יכולים להעלות על דעתכם (מחסום ווטש, שוברים שתיקה, בצלם, יש דין, גישה, רבנים למען זכויות אדם, וכו').

גם ארגונים ערביים אנטי-ישראליים מקבלים מימון במסגרת התוכנית של האיחוד האירופי בישראל. כך למשל, במסגרת תוכנית "שבאב: נוער לשינוי", שנועדה "לקדם זכויות אדם באמצעות העצמה, חינוך ומעורבות אזרחית של נוער ערבי פלסטיני… בכדי להתמודד עם מגמות גזעניות בישראל",  מעניק האיחוד 197,974 יורו ל'אגודה הערבית לזכויות אדם' (לתקופה של כשנתיים וחצי). לעומת זאת, ניתן למצוא מעט מאוד אודות עזרה ליהודים עניים בישראל.

האיחוד האירופי לא משקיע דבר במצרים או בירדן למען חיזוק הסכמי השלום שלהן עם ישראל; בקידום הנורמליזציה (למעט יוצא מן הכלל אחד קטן); ולא בהתייחס לאנטישמיות הערבית ולהסתה בתקשורת הערבית. הבנתם? מסתבר שאלו אינן בעיות שדורשות התייחסות.

פטרנליזם וצביעות

האיחוד האירופי מבהיר כי הוא מאמין שמבין מדינות המזרח-התיכון, ישראל היא זו שזקוקה ביותר לחוכמתו ולהשפעתו. הדבר ברור עוד יותר, בהתבסס על הפרויקטים הללו, שהאיחוד האירופי מחשיב את ישראל, ורק את ישראל, למכשול לשלום במזרח-התיכון ושהיהודים הישראלים הם הקבוצה הכי גזענית וחסרת הסובלנות באזור כולו.

אני תוהה אם בכלל קיים פיקוח כלשהו על הכספים הללו. מה הם הקריטריונים להצלחת פרויקט? מה בנוגע לשקיפות? או שאולי בכלל הארגונים האנטי-ציוניים זוכים להכנסה שנתית קבועה, כל עוד הם משתמשים במילות הקוד הנכונות לתיאור פועלם ("צדק", "נגד גזענות", "זכויות", וכו')?

ובכן, זה לא לגמרי נכון. הארגונים הללו חייבים גם לייצר דו"חות המוכיחים שהיהודים הישראלים הם רדיקלים. את התקרית הקטנה ביותר הם חייבים לנפח, להגזים ולתעד לפרטי פרטים, והכל בכדי להבטיח שהכסף האירופי יזרום לנצח.

_________

המאמר המקורי הופיע בבלוג של 'זקן ציון'. אנו מודים לו על הרשות לתרגמו.