בבחירות האחרונות בנורבגיה עלתה לשלטון קואליציה ימנית-שמרנית שמסרה את תיק האוצר לידי 'מפלגת הקידום' הקוראת לצמצום מדינת הרווחה.
בניגוד לתדמית הסוציאל-דמוקרטית של המדינות הסקנדינביות, מאז שנות ה-80 הן מאמצות יותר ויותר מאפיינים של כלכלה קפיטליסטית חופשית • רק כך מצליחות הסקנדינביות לגבות את המסים הנדרשים למימון מערכות רווחה נדיבות • הבחירות האחרונות בנורבגיה, בהן עלתה לשלטון קואליציה ימנית-שמרנית מובהקת שאף מסרה את תיק האוצר לידי 'מפלגת הקידום' הקוראת לצמצום מדינת הרווחה, ממחישות את עומק המגמה • ויש גם נקודה ישראלית
בפולקלור הפוליטי הישראלי, המדינות הסקנדינביות הן ביטוי נרדף לגן עדן המשלב עושר מופלג, רוגע ומדינת רווחה נדיבה. ובאמת, לפי כל מדד של התפתחות אנושית, אין ספק שהמדינות הסקנדינביות עשירות ומוצלחות למדי וכי הן מצליחות להפעיל מערכת רווחה רחבה למדי לצד מסים גבוהים.
אלא שהדברים מורכבים יותר ממה שנדמה במבט חטוף. המדינות הללו אמנם מסבסדות סקטורים אזרחיים רבים, אך ככל שהדבר נוגע לעולם העסקים והתעשייה, הממשלות בוחרות להימנע עד כמה שאפשר מהתערבות. דירוגים שונים של חופש כלכלי וחברתי המפורסמים בעולם, ממקמים את המדינות הסקנדינביות בצמרת המדינות שכלכלתן חופשית. נכון, רמת המיסוי גבוהה והשרותים החברתיים נרחבים, אך יחד-עם-זאת ההגנה על זכויות הקניין חזקה במיוחד, הרגולציה נוטה להיות קלה, שוק העבודה גמיש מאוד וניתן לפטר עובדים בקלות, הסחר הבינלאומי חופשי למדי, והמדינה משתדלת לא להתערב בענייני הקהילה העסקית. זאת מבלי להזכיר את שיטת השוברים (ואוצ'רים) בחינוך הנוהגת למשל בשבדיה, הלקוחה הישר מהגותו הקפיטליסטית של מילטון פרידמן.
להבדיל משכנותיה, נורבגיה נהנית מכמויות אדירות של נפט, אשר בניגוד למצב בישראל מיוצא בחופשיות גמורה ומזרים לאוצר המדינה סכומי עתק. מן ההכנסות מתקבולי הנפט, הקימה נורבגיה את קרן ההשקעות הלאומית הגדולה בעולם עם כ-790 מיליארד דולר תחת ניהול עצמאי, שמתוכם המדינה רשאית להשתמש רק בכ-4% מדי שנה לצרכיה השוטפים.
זעזועים פוליטיים
כל מדינות סקנדינביה ידעו בעשורים האחרונים תמורות רציניות. לאחר שנות ה-60, נטו המדינות הצפוניות לסוציאליזם, אך סדרת משברים כלכליים אילצה אותן לאמץ איפוק פיסקלי מירבי החל משנות ה-80 ולכוון לגירעון ממשלתי מהקטנים בעולם; המילה 'גרעון' נתפסת בצפון הקר כמעט כמילת גנאי. בזכות שמרנות פיסקלית זו, צלחו המדינות הסקנדינביות באופן מרשים את המשבר הכלכלי העולמי של השנים האחרונות.
ובכל זאת, למרות ההצלחות, לא הכל ורוד במדינות הסקנדינביות. חוסר שביעות הרצון של אזרחי נורבגיה בא לידי ביטוי ברור בבחירות לפרלמנט שהתקיימו בחודש שעבר. לאחר שמונה שנות שלטון סוציאליסטי, העם הדיח את הממשלה המכהנת והחזיר לשלטון קואליציה של מפלגות ימין, בראשות המפלגה השמרנית ומנהיגה, ארנה סולברג. הבחירות הללו הופכות למעניינות עוד יותר בשל העובדה שהמפלגה השלישית בגודלה במדינה (והשנייה בקואליצייה) היא "מפלגת הקידום", שזוהתה בעבר עם הימין הקיצוני, וזכתה בפעם הראשונה בתולדותיה להיכנס לממשלה.
בשנים עברו נקטה המפלגה בעמדות קיצוניות למדי, בעיקר נגד מהגרים, ומבין שורותיה צמח גם הרוצח אנדרס ברייויק, שרצח ב-2011 77 תלמידים במחנה קיץ של הנוער הסוציאליסטי. אולם מאז עברה המפלגה תהליך של מיתון, והיא מבליטה כיום בעיקר את הנושאים הליברליים הכלכליים עליהם נוסדה: דרישה לקיצוץ דרסטי במסים, העצמת זכויות הפרט על-פי המסורת הליברלית, צמצום מדינת הרווחה, סחר חופשי, שוק חופשי, צמצום הבירוקרטיה, ועוד.
בנושאים החברתיים, מעבר לדרישה למדיניות הגירה מרסנת יותר, המפלגה דורשת מדיניות נוקשה בנושאים של סדר ציבורי ואכיפת החוק הפלילי. מפלגת הקידום, שאף היא מונהגת על-ידי אישה, סיב ינסן, קיבלה את תיקי האוצר והמשפטים, דבר המעיד על הרצון ליישם ככל הניתן את מצע המפלגה ועל נכונות המפלגה השמרנית השלטת לשתף את מפלגת הקידום בשלטון באופן משמעותי.
הנקודה הישראלית
לבחירות בנורבגיה יש גם זווית ישראלית מעניינת: האווירה הציבורית במדינה עוינת מאוד כלפי ישראל; למעשה, מפלגת הקידום היא המפלגה היחידה המחזיקה בעמדות פרו-ישראליות. בניגוד לשאר המפלגות במדינה, שתומכות באופן עקבי בפלגים הפלסטינים השונים (כולל חמאס), מפלגת הקידום הביעה תמיכה עקבית בישראל בעימותים מול החמאס בשנים האחרונות, וטענה לזכותה של ישראל להגנה עצמית הכוללת מדיניות הגנה אקטיבית. לאור העובדה שנורבגיה פעילה מאוד בפורומים בינלאומיים שונים ויש לה השפעה לא מבוטלת בחלקם, הצלחת מפלגת הקידום עשויה לחולל שינוי מדיניות מבורך מבחינת ישראל. כך, למרות שמפלגת הקידום לא מחזיקה בתיק החוץ, ניתן לקוות כי נוכחותה בקואליציה תמתן את העמדות נגד ישראל, וכי נורבגיה תשחק בשנים הקרובות תפקיד יותר מאוזן בזירה הדיפלומטית הבינלאומית.
העם הנורבגי אמר את דברו והוא מבקש מדיניות שמרנית יותר, שתעניק יותר ביטחון, חופש ושגשוג, ותמנע מגורמים עוינים לנצל את הטבותיה של מדינת הרווחה. האם גם את הלקח הזה הישראלים מוכנים ללמוד מנורבגיה?
אמיר ויטמן הוא יועץ השקעות וממייסדי התנועה הליברלית החדשה.
המאמר שוב לוקה בדיסאינפורמציה. היצוא של הנפט חונק את יתר ענפי היצוא של המדינה הזו. ו"שוכחים" לציין שהדבר הטוב שלפחות עשו בנורווגיה הוא מיסוי של 90% (!!!!!!) על הכנסות הנפט. רק שבישראל פראיירים………..
עם קרן ההשקעות הזו הם חנוקים. פיצה היום בנורווגיה עולה 200 ש"ח. אין שם תיירים כי יוקר המחיה שם מטורף, כי התקבולים מיצוא הגז מחוללים אינפלציה. הם חולים חזק במחלה ההולנדית ומבקשים שינוי.
"ובאמת, לפי כל מדד של התפתחות אנושית, אין ספק שהמדינות הסקנדינביות עשירות ומוצלחות למדי וכי הן מצליחות להפעיל מערכת רווחה רחבה למדי לצד מסים גבוהים" – כל הכבוד לכם !!!!! סוף סוף הודיתם על האמת!!! יישר כוח
תקבולים מיצוא גז לא מייצרים אינפלציה. לכל היותר יצוא חזק גורם לחיזוק המטבע המקומי – כלומר, זול יותר לייבא, ויקר יותר לייצא. אך מצב זה אינו אינפלציה. ואפילו – מצב זה אינו שלילי. מטבע חזק הוא מצוין לכלכלה. משמעותו היא שאחרים עובדים קשה, ואנחנו נהנים מעמלם בזול. ואת מה שאנחנו יודעים לייצר יותר טוב מהם – אנחנו צורכים בעצמנו, במקום לתת לאחרים להנות ממנו (ראה כאן: http://www.youtube.com/watch?v=c9STBcacDIM&feature=youtu.be). בכלל, הסיבה היחידה ליצוא – היא כדי שנוכל לייבא מה שאיננו יודעים לייצר ביעילות גבוהה.
אינפלציה משמעותה אובדן ערך הכסף עצמו – והיא נגרמת אך ורק מהגדלת כמות הכסף, ולא משום דבר אחר (ראה כאן: http://austrianeconomics.wikia.com/wiki/Inflation).
בכל מקרה, בנורבגיה האינפלציה היא אפסית – בעשור האחרון היה להם בין 0.2% ל1.4% אינפלציה בשנה (ראה כאן: http://www.inflation.eu/inflation-rates/norway/historic-inflation/cpi-inflation-norway-2012.aspx)
הנורבגים לא חולים במחלה ההולנדית. ויש לי סוד לגלות לך – גם ההולנדים לא חולים וגם לא חלו, במחלה ההולנדית. ראה כאן: http://sabhlokcity.com/2013/07/the-myth-of-the-dutch-disease-finally-laid-to-rest/
נורבגים חנוקים ומסכנים. הם רק מקום שלישי בעולם בתוצר לנפש (מותאם לכח הקנייה). אז אפילו אם פיצה עולה 200 מתברר שיש להם מספיק כסף להרבה יותר מכך.
http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_(PPP)_per_capita
יאיר,
אין 90% מס על יצוא נפט בסקנדינביה. קידוח הנפט נעשה ע"י הממשלה ולכן תקבולי הנפט זורמים אליה (כמובן חוץ מהחלק שמשולם לקבלני השאיבה והספקים השונים).
הדבר דומה לעיריית ירושלים שהעניקה לעצמה הנחה בארנונה של 99%. אין לכך שום משמעות כלכלית אלא רק רישומית.
אם הכותבים במידה מציאים לאמץ את המודל הסקנדינבי – אבל במלואו, לא רק את החלקים שבמקרה מתיישבים עם האידיאולוגיה שלהם – אז לראשונה אני מסכים אתם.
לצערי, אני סקפטי.
זה לא במקרה. ללא החלקים האלה, המדינות הסקנדינביות לעולם לא היו מסוגלות לממן את מדיניות הרווחה הנדיבה שלהן.
אני נאלץ להסכים איתכם, זה לא נשמע לי הגיוני במיוחד שייצוא הנפט רק גדל וגדל לאורך השנים, המדינות הסקנדינביות מתקשרות לממן את המדיניות שלהם וזאת התוצאה לכך
http://www.amirprep.co.il/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99