דעה: ביום שבו השמאל יספח את השטחים

מה יקרה אם תחת שלטון השמאל תפרוץ תנופת בניה בהתנחלויות, יופרטו הנמלים, בתי-הספר וועדי העובדים ויוכרז על סיפוח שטחי יהודה ושומרון? עקיבא לם באנלוגיה משעשעת

השנה היא 2015, שנת בחירות. לאחר אידוי כוחן של מפלגות הימין, מצליחה שלי יחימוביץ', ומפלגתה 'מרצ-עבודתנו', לזכות בראשות הממשלה, עם 27 מושבים בכנסת. יריב אופנהיימר, הח"כ הטרי, מבשר לבוחרים כי "היום החליט האזרח הישראלי כי נגמר סיפורן של ההתנחלויות. אני מניח שברגע שייחתם המו"מ הקואליציוני נוכל להכריז על חידוש ההקפאה באופן רשמי". במקביל, דב חנין, שר החינוך המיועד, מקווה כי "נעשה שינוי מהותי לעבר מערכת חינוך שיוונית ואחידה", ומודיע על יום לאומי לציון מורשת לנין. הפרשנים מתאפקים שלא לחגוג את נפילת הימין, והגבות של יונית רוטטות מאושר. "מחר של יום חדש", היא מסיימת את תשדיר הבחירות.

"הבוחר הישראלי אמנם רצה שניטול את ההובלה, שננהיג את המדינה", אמרה יחימוביץ במסיבת העיתונאים המודיעה על כניסת החברה הראשונה לממשלה, "אך הוא רצה שנעשה זאת באחדות עם כל חלקי העם", הוסיפה, ומייד הנחיתה את הפצצה: "גבירותיי ורבותיי, אני שמחה להכריז בפניכם על ממשלת אחדות!" הכריזה ראשת הממשלה.

לפתע יוצא שר האוצר ישראל כץ, ומכריז מלחמה על הוועדים הגדולים, ומדבר מבלי לציין ולו ברמז את המצע הסוציאל-דמוקרטי. השותף השני לקואליציה הוא יעקב ליצמן: "מרכיבים ממשלה", כתב בהתרגשות בפייסבוק (!) שר החינוך החדש והמפתיע: "ואנחנו נביא בשורה חדשה לעם ישראל ולתורתנו הקדושה".

החודשים עוברים, והכאוס מתחיל לשלוט בשמאל. "אנחנו צועדים בכלכלה ניאו-ליברלית קיצונית!" צועק שר הכלכלה, דב חנין. "מה קרה לך? איפה האידאולוגיה שלך?" הוא שואל את יחימוביץ' בנאום ההתפטרות שלו, שמכה גלים בחדשות. כשכץ עולה לבימת הכנסת להשיב לו הוא אומר בפשטות: "תגיד מה שתרצה, חבר הכנסת חנין, אבל הכלכלה הזו עובדת". יחימוביץ', שממשיכה לקבל תמיכה בסקרי דעת קהל, מגבה דווקא את כץ.

במשא ומתן המדיני לא השתנה הרבה מימי נתניהו: שר השיכון, אופנהיימר, בונה בהתנחלויות בקצב שלא היה מבייש את זמביש: "אנחנו צריכים לבנות כמה שיותר על מנת להוזיל את יוקר המחיה ואת מחירי בדיור", הוא הסביר. אף אחד לא מקשה כיצד האיש שעשה קריירה מהמאבק בהתנחלויות בונה כעת מהר יותר מבוב הבנאי.

שר המשפטים יריב לוין הצהיר על תקווה "להעביר את חוק סיפוח שטחי C בקריאה שלישית בהקדם", והודיע שיפעל למנות את השופט אדמונד לוי ליועץ המשפטי של פיקוד המרכז. פרשני החדשות אינם מביעים תמיהה על ממשלת העבודה שפועלת נגד המצע שעליו נבחרה. גם ההפגנות של 'שלום עכשיו' ושל 'בצלם' נבלעות בהמולה. מצביעי העבודה ומרצ מתחילים למחות בתוך המפלגה ומחוצה לה, אך מעמדה של יחימוביץ' נראה יציב ואיתן. תסכולו של השמאל גואה.

• • • •

אמש נמצאו שלטים בהר הרצל, תלויים על קברותיהם של חיילים שמחבליהם השתחררו. זהו צעד קשה, קיצוני, מעורר כעס ותסכול. הקול של מי שהציב את השלטים האלו שם לא זוכה לאוזן קשבת. מפלגת השלטון נכנסה לתרדמה. על אף ששחרור המחבלים והמשא ומתן המדיני נוגד את דרכה, חברי ממשלה מדברים כאילו הם באופוזיציה, והפגנות ההמונים לא מקבלות שום התייחסות של ממש.

המחבלים משוחררים, הפיגועים גוברים והמשא ומתן הולך ומתקדם. להיות ימני בימים אלו, משמעו להיות לא מרוצה, וגרוע מכך – להיות בלי אלטרנטיבה של ממש. הבחירות הן הפעם היחידה שבה ניתן לתת קול לביטוי הדמוקרטי שלנו, ולאחר מכן, במשך ארבע שנים (בתיאוריה) אנחנו מביטים בהחלטות הממשלה כמו אוהדי כדורגל: נצעק, נשיר, נרקוד, נשתולל, נשרוק בוז, וזה לא משנה. שום דבר אינו בידיים שלנו. זו לא דמוקרטיה.

 _________

עקיבא לם הוא סטודנט למדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן, וכותב הבלוג "קצת על הרבה".