אלון מזרחי על בוש ודיסקין, השמאל שמעריץ את המדינה שהוא שונא, ואחד, אורי תובל, שמזרחי הקפיץ לו כנראה כמה פיוזים בפייסבוק.
בשבחי סתימת הפיות
ג'ורג' בוש הבן, כנראה האיש המושמץ ביותר בתולדות כדור הארץ, התארח לאחרונה בתוכנית הלילה של ג'יי לנו. הוא לא הרבה בראיונות מאז שעזב את הבית הלבן, והנוכחות שלו במדיה כמעט ואינה קיימת.
מחוייך במידה ומפוייס הוא ענה בפתיחות לאוסף גדול של שאלות מצידו של ג'יי. האישיות הנעימה שלו עברה היטב בראיון הזה, אבל הרגע הכי מעניין היה דבר שכלל לא נאמר. לשאלתו של ג'יי על מה דעתו של בוש על מצב העניינים באמריקה תחת אובמה, ענה בוש שהוא לא חושב שראוי שיחווה דעה. לנו ביקש לדעת מדוע, וג'ורג' בוש ענה: "אני לא חושב שזה טוב למדינה שנשיא לשעבר יבקר את יורשו". חד וחלק, בלי רמיזות ובלי דו-משמעויות. הקהל מחא כפיים נמרצות בשלב זה, ובצדק רב: סירוב לבקר מישהו מחמת נאותות הוא מעשה אצילי ביקום מוכה הקשקשת ופילוסופי-הזוטא שלנו.
ומדוע אני מזכיר את ג'ורג' קשישא בשבת חורפית זו? מכיוון שבשבוע האחרון היינו עדים, כחלק ממגמה שנמשכת כבר כמה שנים, להשתלחות של בכירים לשעבר בממסד הביטחוני בראש הממשלה המכהן נתניהו. דיסקין ודגן, לצערנו, לא ניחנו בחוש המשחק ההוגן של ג'ורג' בוש. וזו לא ביקורת מרומזת או שולית שהם משמיעים: מדובר באזהרות אפוקליפטיות פר אקלנס. וכמו קשישות משועממות בעזרת נשים של בית-כנסת שכונתי שתפילת שבת היא שיא השבוע שלהן, השניים כמו מתחרים זה בזה ביכולתם להמם את הקהל בתחזיות מסמרות שיער. אם הראשון אומר שנתניהו מפרק את הציוויליזציות – מייד בא השני לטעון שנתניהו שובר את רצף הזמן-חלל, שאז עונה לו חברו שנתניהו גורס את הגנום האנושי, רק כדי שהשני ישיב לו שנתניהו יביא על משפחת האדם גורל נורא יותר מנקמת הסית' בגרסת הבמאי של מלחמת הכוכבים.
קשקשת וברברת, פטפטת ולהגת. כנסים וראיונות, נאומים ופניות לאומה. מישהו צריך ללחוש על אוזני הצמד הזה (ושאר שיבוטיהם הפחות בכירים-לשעבר) שהם מתחילים להישמע כמו בובולינות נטושות מגרסה פוליטית ומעודכנת של זורבה היווני; שאזהרות סוף העולם מאבדות מעוקצן אם מפריחים אותן לעייפה ושההתנהלות הזו של השתלחות בנציג הציבור הנבחר רם המשרה ביותר בפוליטיקה הישראלית לא מוסיפה להם או למערכות הפוליטיות בישראל כבוד או אמינות.
אם אתה ראש שב"כ או מוסד לשעבר, וכיוצא באלה, ואתה סבור שראש הממשלה הישראלי טועה חמורות – התכבד נא וקבע איתו פגישה. אני בטוח שהוא יטה לך אוזן. אבל לחסות בכנפי הממסד ולצאת נגדו בבוטות שכזו מייד עם המעבר למשבצת הבאה במונופול? זה לא ראוי ולא מכבד. מותר לסתום לפעמים, גם למגה-בכירים.
יותר מדינה או פחות מדינה? פניה אל השמאל המבולבל
אלוהים עדנו שאין הרבה דברים משמחי לבב בתאוריות שמאל על מדינה וממשל ובכלל. אין הרבה, אבל יש כמה. אחד מהם הוא הסתירות הלוגיות המוכמנות בתעמולות ובמחשבות של השמאל, שאחת מהן מעניינת ובלתי-ניתנת-ליישוב במיוחד: התפיסה של השמאל בכל הנוגע למעמדה ותפקידיה של המדינה בחיי האזרח – בחיי האדם, בעצם.
השמאל, כידוע, מטיף השכם והערב נגד פטריוטיות יתרה, נגד ביטויים של נאמנות ואהבה למדינה, נגד מתן חשיבות גדולה לסמלי מדינה וקוממיות, נגד רעיונות של לאומיות מגובשת. הגישה הזאת נוכחת לכל אורך קו החזית התרבותי; החיבה למוסדות בינלאומיים כמו האו"ם ובית-הדין הבינלאומי, למשל, משותפת לכל שמאלני העולם. גישה זו, כמובן, מחלישה את המוסדות הלאומיים של כל מדינה, ומנסה לפורר את תחושת הקירבה והזהות שבין אזרחיה. בדרך הזו השמאל משיג מטרה כפולה: גם החלשת רגשות לאומיים שהוא לא אוהב וגם יצירת בסיס לסוג של ממשלה עולמית, משאת נפשו הגדולה. "עולם אחד" עשוי להישמע כמו חזון אוטופי, עד שאתה נזכר בביורוקרטיה של גופים גדולים ומנסה לדמיין כיצד תיראה – ותתנהג – בירוקרטיה בלתי-נבחרת וחסרת-פנים עם כוח כלל-עולמי. קיצורו של דבר, לא לחינם אחד הפתגמים האהובים על השמאלן הוא "פטריוטיות היא מפלטו של הנבל"; פטריוטיות היא מגונה, אהבת המדינה היא דבר ארכאי: באוטופיה שמאלנית אנשים אוהבים רק להקות ועצים.
הסתירה הלוגית שאני מתייחס אליה נעשית ברורה כשחושבים על כך שלצד הסלידה מהמדינה כמעניקת זהות והניסיון לחבל ביכולתה זו (למשל מחיקת סעיף הלאום מתעודת הזהות), בעולם המעשה השמאל דוחף בלי הרף להרחבת סמכויות ואחריות של מי? של אותה מדינה ארורה.
כל הפגנה או יוזמה של מישהו שהמדינה תיקח על עצמה עוד – טיפול בגורי שפנים נטושים, השכלה גבוהה למסתננים בלתי-חוקיים, חילוץ עסקי לאנשים שכשלו כל חייהם במיזמים תמוהים, מימון כל תרופה וכל טיפול לכל אדם, אחריות לחינוכו ורווחתו של הפרט מיום הולדתו עד יום מותו – ההפגנות והיוזמות האלה תמיד באות מצד אחד: השמאל. דיור ציבורי, לימודים גבוהים חינם, תחבורה ציבורית חינם לסטודנטים ורשות שידור ציבורית ומה לא – כולם רעיונות שמאלניים.
וכך מתגבשת לה הסתירה הבלתי-מובנת: מצד אחד דחף אידיאולוגי בוער להחליף את המדינה בכל הנוגע לזהות והזדהות, מצד שני דחף בוער להגדיל בלי סוף את תפקידי וסמכויות המדינה. וכך נוצר מצב שבדמוקרטיות המערביות של ימינו כל צרכיהם של אנשים מתמלאים על-ידי מדינה שאסור להם לחשוב עליה במושגים פטריוטיים. המדינה, אליבא דהשמאל, אינה אלא סידור עבודה ענק למקורבים, ביורוקרטיה עם סמכויות אינסופיות – אך נעדרת כל מאפיין תרבותי, לאומי, או דתי מובחן.
איך האדם המודרני לא ירגיש תלוש? המציאות סביבו מסוכסכת לחלוטין. אסור לו לאהוב את המדינה שמתייחסת אליו כמו אל ילד.
הגישה של הימין התרבותי, אגב, מנוגדת לחלוטין: על-פי החשיבה הימנית המדינה היא מגדיר זהות חיוני שיכול להיות לו כוח משפיע ומיטיב על הפסיכולוגיה של הפרטים שחיים במסגרתה. מצד שני, אסור למדינה הזאת שתשלול מהיחידים את עצמיותם ועצמאותם, ולכן אסור לה לקחת תפקיד של אם ואומנת. היא חייבת להניח ליחידים בה לממש את עצמם לפי תפיסתם – בתוך המסגרת המאגדת של לאומיות וזהות מדינית. ולכן אסור לביורוקרטיה ולחוקים שלה להתרחב בלי סוף.
נלסון מנדלה, מי שזה לא יהיה
כידוע המנהיג האפריקני נלסון מנדלה מת אמש בגיל המכובד 95. אני כתבתי בפייסבוק הפרטי שלי את הסטטוס הבא:
לא עניין לי ת'תחת בחייו, לא מעניין לי במותו. גיבור של שמאלנים שחולים על סמלים אבל לא מעניין אותם אנשים אמיתיים ולא מעניין אותם עשרות האלפים שמתים בדרום אפריקה שהיא בירת הרצח של העולם. ולא עניין אותם שצ'ה גווארה וקסטרו העמידו אלפים, כולל ילדים, מול קירות בטון והוציאו אותם להורג בקובה. האלפים האלה חסרי שם בעולם התרבות השמאלני: הם לא מעניינים. רק הסמל מעניין. כמו שנרצחי אוסלו לא מעניינים, רק רבין. כמו שאין להם מושג מי זה מלקולם X באמת.
אני נגד תרבות של סמלים שקריים ונגד פולחן אישיות. אני ימני ויש לי רק אלוהים אחד. וחיי כל בני האדם שווים בעיניי.
אני לא מתיימר להיות מומחה לביוגרפיה של נלסון מנדלה, ומצד שני אין לי עניין גדול להיות ביוגרף של נלסון מנדלה. אני גם לא חושב שרבים בשמאל ממש מומחים לביוגרפיה שלו או בילו שנים ארוכים בלימוד משתוקק של תולדותיו (או של כל נושא שהוא, למען האמת. רבים בשמאל בורים באופן מחפיר).
ואם ככה, למה ומדוע יצא עלי קצפו של אחד, אורי תובל, סגן עורך מוסף הארץ לשעבר, שעשה לעצמו שם בשעתו כשקרא למשפחת פרץ של רס"ן אלירז ואחיו, סגן אוריאל (זיכרון שניהם לברכה, נאמר בצער) "משיחיסטים-ג'יהאדגיסטים"? מדוע הוא חש צורך לשתף את הסטטוס שלי תוך שהוא כותב מעליו "אידיוט, גזען, אכול שנאה, שונא אדם, דמגוג, קשקשן, טמבל"?
אני אומר לכם מדוע ולמה. מכיוון שאידיאולוגיית השמאל, כמו אצל קהילות פנאטים אחרות, מתבססת על דוקטרינה חמורה של אחידות והשתקת כל סטיה אידיאולוגית. מגוון רעיוני? חופש החלפת דעות? אל תצחיקו אותי. בעולם השמאל מותר להתגולל על "מתנחלים" – משפחות שלנו, כן? לא איזה כוכב אחר. אבל אוי ואבוי אם תדבר נגד זכרו של מי שהשמאל הכריז עליו קדוש. סדר חייב להיות, וכדאי שתצדיע כשאתה מדבר איתי.
במקום שיש בו חופש דיבור ודעה השמאל לא יוכל לשלוט לעולם. ולכן אחד הדברים הראשונים והחשובים שהשמאל נלחם עליהם, בכל מקום ובכל זמן, זו צנזורה של הדיבור והמחשבה – אבל לא להם ולא לאנשים מטעמם, כמובן. לא לדיסקין ולא לדגן, ובטח שלא לגדעון לוי או אורי תובל.
כל עוד שלטון השמאל בתקשורת במשפט ובאקדמיה נמשך יימשך גם דיכוי המחשבה החופשית והשלטת הפוליטקלי-קורקט שהם קבעו, בסופו של דבר אם הימין לא יתעשת ויחדור את המנגנונים שמונעים ממנו להישמע ולהשמיע במקומות האסטרטגיים הללו, היכולת של הציבור להמשיך ולחשוב באופן עצמאי ומנוגד להשפעה השמאלנית תתפוגג ואיתה גם הבית השלישי !
יש לך בהחלט זכות לדעה, אבל במקרה זה היא בוודאי לא דעה חכמה. ההשוואה של צ'ה גווארה חובב האלימות עם מנדלה מדגישה את זה: צ'ה גווארה הגיע עד הצהרה שלו היו בקובה הטילים הגרעיניים הוא היה משתמש בהם נגד ארה"ב וניו-יורק סיטי במיוחד, והוא גם אמר שחובה לשמר את השינאה. מנדלה, לעומתו, לא רק שלא היה אחראי לפעולות ה-ANC נגד אזרחים, ולמיטב ידיעתנו מעולם לא ביקשו את אישורו לכך, אלא שגם בחר בדרך הפחות מובנת מאליה אחרי שלטון האפרטהייד: לנסות להוביל לפיוס ולא לטרור-נגדי.
כן, הוא היה רחוק מלהיות מושלם, הן בהשקפותיו והן בחברותו עם כמה וכמה עריצים מגעילים למדי. אבל בהתחשב בנסיבות, ובהתחשב בכך שהוא, בסופו של דבר, לא ניסה להיות המשיח שעושים ממנו אבל בהחלט הצליח למנוע מהמדינה שלו להידרדר למרחץ הדמים הצפוי (ובהקשר זה, דרום אפריקה היא גם לא בירת הרצח של העולם וגם לא קרוב לזה; לפי נתוני האו"ם המצוטטים בויקיפדיה היא במקום ה-15 הלא מכובד, אבל אחוז מקרי הרצח בה הוא שליש מבירת הרצח העולמית – הונדורס), בהתחשב במה שהיה עלול לקרות ובמה שהוא בחר לעשות – מנדלה הוא מאלה שפרס נובל לשלום באמת הגיע להם בזכות ולא בחסד, והאבל על מותו די ברור.
אם כבר, המכנה המשותף היחיד בינו לבין צ'ה גווארה הוא ששניהם נראים טוב על טי-שירט.
איפה אתה רואה השוואה בין מנדלה לגווארה? ישנה הסמכה, והיא מתבססת לא על היותו של מנדלה עריץ שוחר דמים אלא על היות שניהם סמלים שמאלניים מפוקפקים שמעט ידוע למעריציהם על חייהם האמיתיים. ולכן ההערה שלך קצת מוזרה.
ושוב: ההסמכה הזו לא קשורה, הן בגלל שעל מנדלה ידעו ויודעים הרבה יותר מעל גווארה, והן על כך שהסיבות שמנדלה הפך בגללן סמל הן סיבות הגיוניות שלא דרשו להעלים את כל הפרטים הסותרים.* צ'ה גווארה הוא פרצוף יפה על טישרט; מנדלה היה אמנם פרצוף יפה, אבל לא בגלל זה הוא הפך למיתוס. מן הצד השני, מעט אנשים יודעים על חייו הפרטיים של טרומפלדור, ובכל זאת הוא היה מיתוס (במשך שנים ואולי עדיין.
*מה לעשות, הטיעונים כלפיו על 'תמיכתו באלימות' הם לא כאלה חזקים.
אתה רואה אותי מעריץ את טרומפלדור?
לא, ואני גם לא חושב שתתקוף את כל הימנים שכן.
אלא אם אתה נגד *כל* סמל באשר הוא שם.
אתה נגד?
בגדול כן. ובטח שאם מישהו היה אומר לי שאני חייב לבכות ביום השנה למות טרומפלדור הייתי שולח אותו לחפש.
ואם ערבי לא יבכה? או לא יעמוד בצפירה?
לבוש באמת שאין סיבה לדבר או להעיר משהו בהקשר הזה, הוא השאיר לאובמה כלכלה במצב מחורבן למדי. כל מה שהוא יגיד יחזור אליו כבומרנג.
תראה, אני בצד שלך. לא יודע איך זה להיות פובליציסט, אולי צריך לתת בראש, אולי לא, לא יודע. אבל הקטע על מנדלה הוא מיותר. איש מת. לא כוס התה שלך? תניח לו. כך נראה לי.
לא הופתעתי לגלות עד כמה שמות התואר שבהם מכנה אותך איש השמאל הקיצוני והפשיסטי מיטיבות לתאר אותו ואת מחנהו.
אנשים מתועבים בעיני. ואני מתועב בעיניהם.
האם יש דרך אמצע?
(לי נראה שאין.)
אגב, גם אותו ביטוי החביב על השמאל הופקע על ידיהם ממשמעותו המקורית עד כדי היפוך הכוונה:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-46906-00.html
לא קיימת 'סתירה' בדרישות השמאל. הדרישה היא למדיניות רווחה תחת ארגון המדינה (כל עוד העולם פועל ע"פ חלוקה למדינות) – הדרישה היא ליותר מעורבות מצד המדינה ושזו (המעורבות) תהא בעלת גוון חברתי. בנוסף, דורש השמאל, שלא נתמלא ברגשות רומנטיים של המדינה כ"גוף אחד",אומה בעלת דם ייחודי ומובחר, תרבות עליונה וכדומה. מדינה מתפקדת, נקייה, חברתית. לא צריך רגשות. היחס בין האזרח למדינה צריך להישאר טכני לחלוטין – הוא משלם מיסים ועונה לחוק והיא [המדינה] דואגת לחינוך, בריאות, דיור ומזון. שם זה מתחיל ושם זה נגמר. איפה הסתירה?..
כל מילה בסלע.תודה על המאמר
אמיץ, בוטה, וצודק. יישר כח
למה אתה אומר שהשמאל נגד לאומנות? השמאל הישראלי מאד בעד לאומנות פשיסטינאית!
כמות הטעויות העובדתיות שאתה מצליח להוציא בכל מאמר שלך היא באמת יוצאת דופן. אתה יודע שלא מספיק לנסח טיעונים שנשמעים הגיוניים, גם צריך שהם יתבססו על מידע אמיתי .כן?
לקט טעויות מהמאמר הזה:
1. בניגוד למנדלה, צ'ה גווארה וקסטרו לא נערצים על רב השמאל. באידאולוגיה שלהם יש אלמנטים של שמאל חברתי, אבל היא עשירה במוטיבים אלימים שלא תואמים את התפישה השמאלית. בחרת לך איש-קש שהוא קבוצה קטנה בשמאל ותקפת אותו, ובזה חשבת שאתה תוקף את מנדלה, אבל אין קשר.
אגב, חשוב להגיד, שלמרות הכל צ'ה וקסטרו הם עדיין פחות גרועים מבטיסטה – דיקטטור ששירת אליטות.
2. אני לא מכיר שום עדות לכך שקובה הוציאה להורג ילדים במהפכה. הם הוציאו להורג את מי שראו כפושעי מלחמה של המשטר הקודם, כפי שקורה בהרבה מהפכות (בזוי, אבל לא יוצא דופן). אם אתה יודע אחרת, אנא ספק עדויות.
3. "רבים בשמאל בורים באופן מחפיר" – כן. יופי. רבים בעולם בורים. אבל יש לך ספק מי ינצח אם נעשה מבחן ידע כללי לשמאלנים וימנים?
4. "השמאל מתבסס על דוקטרינה חמורה של אחידות והשתקת כל סטיה אידיאולוגית" – מה?? על מה אתה מבסס את זה? על סטטוס פייסבוק? אתה רוצה שנספור כמה סטטוסים שקוראים להוציא להורג אנשים בגלל הבעת דעה הגיעו מימנים וכמה משמאלנים? כמה הצעות חוק להגבלת חופש הדיבור הגיעו מח"כים ימנים וכמה משמאלנים? לפי איזה מדד בדיוק הימין מנצח בחופש ביטוי?
5. אין שום דבר אבסורדי או מסובך להבנה בגישת השמאל המודרני למדינה: אנחנו מאמינים בשיתוף פעולה חברתי רחב, שבשבילו צריך שירותים ממשלתיים מתקדמים, אבל בשביל זה לא צריך להעריץ את המדינה כיישות נפרדת ולהשתחוות לדגלים. היא פשוט כלי לשרות האזרחים ותו לא. די פשוט להבנה. לא?
6. בוש אמר את שאמר לא בגלל סטנדרטים פוליטיים עליונים, אלא פשוט כי הוא מנוע מלהתמודד שוב. אם היה יכול, אז היית שומע ממנו איך אובמה הוא השטן בגלל שהוא מביא ביטוח רפואי לעניים.
אז אתה אומר שהמדינה היא גוף מנהלי ותו לא? אז אם היא גוף מנהלי ותו לא איך זה שיהיה לה כל כך הרבה כוח לקבוע בנושאים מהותיים ואידיאולוגיים? חינוך, גבולות, מאבקים וסכסוכים, יחסי מסחר ותרבות? הדברים האלה נוגעים ישירות במסורת לאומית ותרבותית. וועד בית לא יכול לקבוע מה ילבש כל דייר או מה מותר להגיד בדירות או איך מתייחסים בני הבלוק לבלוקים אחרים. ולכן הטענה שאתה מעלה היא עלבון לאינטיליגנציה. וזה עוד לפני שדיברנו על זה שבלי מדינת לאום הסיכוי לדמוקרטיה אפסי ביותר.
מי ביקש כח לקבוע בנושאים אידיאולוגים? איפה ראית שהשמאל מבקש לכפות "מה ילבש כל דייר או מה מותר להגיד"? המדינה מספקת שירותים לאזרחיה ולא כופה את עצמה על מי שאינם אזרחים. זה אומר שאם הפלסטינאים לא רוצים את הריבונות שלה, אז היא לא תהיה. אם הם רוצים, אז הם שווים לכל דבר. אין פה שום כפייה אידיאולוגית – רוצה להשתתף במדינה, זכויות וחובות? ברוך הבא. לא רוצה? שיהיה בהצלחה.
יחסי חוץ זה לא אידיאולוגי? חינוך זה לא אידיאולוגי? כן שיעורי תנ"ך או לא? שיטת משטר זה לא אידיאולוגי? באיזה סרט אתם חיים?
ממש לא מצליח להבין איפה אתה מתקשה בהבנה פה. אם האזרחים מעוניינים שילדיהם ילמדו תנ"ך, אז כך המדינה תעשה, ואם לא אז לא. המדינה משרתת את האזרחים, ואין לה שום זכות קיום אחרת. מה הבעיה?
אז האזרחים רוצים לאומיות, תוכן יהודי ופחות מעורבות ממשלתית ופתרנו את הבעיה, נכון? אז תפרקו את השמאל ותתאגדו בקייטנות.
וזו בדיוק הנקודה. זה המצב בישראל, וזה מה שהשמאל מנסה לשנות – לשכנע את האזרחים שייטב להם במדינה יותר שיתופית ופחות לאומנית. כרגע זה לא דעה פופולרית בישראל, אבל זה כן המצב בהרבה מדינות מאד מצליחות.
בקיצור, אני מקווה שהצלחתי להסביר למה אין שום סתירה פנימית בתאוריה הזו, גם אם לא השתכנעת שזה מודל עדיף למדינה. שיהיה בהצלחה בינתיים.
יותר קולקטיביסטית אתה מתכוון, נכון? קולחוזים וזה?
אתה חוזר ומבלבל בין הרמה ההגותית (איך אמורה להתנהל מדינה ברמה האידיאית) לרמה המעשית (איך מתנהלת ישראל או מדינות אחרות), ולכן אי אפשר באמת להידיין איתך.
"חוזר ומבלבל בין הרמה ההגותית… לרמה המעשית"
אני לא מבין מה הבעיה, זה בדיוק מה שאתה עושה ב-90% מהכתיבה שלך (כתבי הפלסתר על ה"שמאלנים" למשל).
"…אם אתה ראש שב”כ או מוסד לשעבר, וכיוצא באלה, ואתה סבור שראש הממשלה הישראלי טועה חמורות – התכבד נא וקבע איתו פגישה. אני בטוח שהוא יטה לך אוזן,,,"
פה הטעות.
לבחירי השב"כ והמוסד הוא לא הקשיב כשהם היו בתפקיד, ולכן מתפקידם להתריע בפני העם כעת, כשהם על אזרחי.
אתה ירית את הירייה הראשונה נגד הארץ
https://mida.org.il/?p=21893
אגב תתחדש על הגרפיקה המיליטנטית. תן לי לנחש, עוד רובאי 02 שמשחק אותה רמבו?
רובאי 7 ומתאגרף חובב. מה אתה עוד רוצה לדעת?
מתאגרף? מה הרקורד שלך?
2-1-1
בקיצור, נראה שאתה מרביץ בעיקר לשקים שלא יכולים להחזיר.
הנה עצה, וזה מגיע ממישהו שממש לא מקבל התקף לב מהתכנים שלך: עזוב את הפובליציסטיקה. נראה שאתה משקיע שם כמו שאתה משקיע בספורט, כלומר בעיקר בשביל לנופף על זה בפייסבוק. קראת ספר או שניים וכמה מאמרים של אראל סגל, זיקקת אותם לאוסף ססמאות (במיומנות של אדם שלייקים זה הלחם והחמאה שלו), והרבצת אותה במשהו בסגנון "שמאלנים ממאדים וימנים מנגה". חייבים להודות שזה עובד מהבחינה הזאת שהטורים שלך מביאים יותר טראפיק לאתר הזה מכל האייטמים האחרים ביחד (למרות שבתכלס מה התחרות? זקן מתעפץ שכותב על זכויותנו בשייח חרבון ואיזה כלכלן אוטיסט?), כי בכל זאת העם אוהב לריב, אבל זה לא מוציא אותך יותר בסטטוס יותר נכבד מטוקבקיסט שעבר הגהה.
ריגשת.
חחחח ביג לייק! DDDDDD:
את היריה הראשונה ירה ויורה "הארץ"- ולא רק נגד אלון מזרחי, אלא נגד כל תושבי מדינת ישראל וחיילי צה"ל ,שעליהם הוא מטנף ומשקר בשפה האנגלית באופן יום יומי.
כשהישראלי הממוצע נמצא בחו"ל או עובד עם גורמים חו"ל בשביל לפרנס את משפחתו ,הוא עלול להיפגע כלכלית או פיזית על ידי אנשים שמוחם הורעל על ידי התעמולה הארסית שמייצא עיתון "הארץ".
אז מי התחיל?
סתום ת'פה!
:DDD
זה מצחיק שאתה אומר "טעויות עובדתיות" ומתייחס רק לפרשנות. בכל מקרה בקשר לקסטרו:
http://babalublog.com/fidel-castros-greatest-atrocities-and-crimes/fidel-castros-firing-squads-in-cuba/
היחס לילדים:
In 1986 a "Tribunal on Cuba" was held in Paris to present testimonies by former prisoners of Cuba's penal system to the international media. The gathering was sponsored by Resistance international and The Coalition of Committees for the Rights of Man in Cuba. The testimonies presented at the tribunal, before an international panel, alleged a pattern of torture in Cuba's prisons and "hard labor camps". These included beatings, biological experiments in diet restrictions, violent interrogations and extremely unsanitary conditions. The jury concurred with allegations of arbitrary arrests; sentencing by court martial with neither public audience nor defense; periods in hard labour camps without sufficient food, clothes and medical care; and the arrests of children over nine years old.[24]
וצ'ה גווארה:
http://www.telegraph.co.uk/comment/personal-view/4077397/It-is-a-sad-reflection-of-our-time-that-Che-Guevara-is-seen-as-a-hero.html
בקשר ל "אין סתירה" – נסה לחשוב על זה קצת. איך גוף מנהלי יכול לרכז בידיו כל כך הרבה סמכויות של חיים ומוות ומחשבה בלי לקשור את עצמו לאידיאולוגיה גדולה יותר מצורך בירוקרטי גרידא.
גם אם נתעלם מהבעייתיות של ציטוט גורמי אופוזיציה בסוגיות כאלה, לא הבאת שום עדות להוצאות להורג של ילדים. אנא תקן את המאמר.
ולגבי זה שקובה שופטת אזרחים בפני בית משפט צבאי בלי הגנה נאותה – זה באמת בזוי, ולדעתי צריך להעיף כל משטר שעושה דבר כזה. לא מסכים?
לגבי אידאולוגיה – ראה בשרשור השני.
ממש הצלחת להוציא ממנו רעל, ודווקא על כתיבה לגמרי סבירה (לא בטוח שאני מסכים אבל לגמרי בתחום הדיון)
וזו הסיבה שאין "מחנה" להשתייך אליו בארץ, מימין ומשמאל כולם לא רואים דבר מלבד האמת שלהם.
זה בסדר , אנו הימניים אוהבי הארץ וציון .גזענים ומושחתים גדעון לוי – מעיתון -הארץ קורא לי גזען חשוך , בגלל מלחמתי במסתננים וסגירת הגבול \\ הניצחון הקטן שלי הרג אותו .. סיימון בן דוד ,המטה למלחמה במסתננים .
האייטם הבא של אלון מזרחי לא יכיל שום טקסט. במקום זאת, הוא יהיה צילום קלוז אפ של ישבן. זה יחסוך לו את הכתיבה ולנו את זמן הקריאה (והתגובה).
חלק מאיתנו אוהבים נשים.
רק לגברים יש ישבנים אלון?
אני תוהה לעצמי אם אי פעם חקרת את מדניות האפרטהייד בדרום אפריקה כדי לדעת על מה שהתחולל שם אז הנה מקבץ חוקים מלבבים רק במקום שחור אמור מזרחי או בן תערובת מזרחי אשכנזי
אם אתה היית מוכן לחיות אז ככה אני איתך אם לא שניינו טרורסטים-
חוק איסור נישואי תערובת (1949) – אסר על נישואים בין-גזעיים
חוק המוסר (תיקון משנת 1950) – אסר על יחסי מין בין לבנים לבין בני גזעים אחרים
חוק מרשם האוכלוסין (1950) – חייב כל אזרח להרשם כלבן, כשחור או כצבעוני
חוק דיכוי הקומוניזם (1950) – איפשר לממשלה לתייג כ"קומוניסטי" כל ארגון, תנועת אופוזיציה, או התאגדות שלא היו לרוחה, ולהוציאם מחוץ לחוק
חוק אזורי הקבוצות (1950) – הקצה את אזורי המחיה העירוניים לבני הגזעים השונים, ולמעשה אסר על לא-לבנים את המגורים בערים
חוק המעבר (1952) – חייב כל שחור מעל גיל 16 לשאת בכל עת תעודת מעבר, שבה הוטבעו אשרות מהמשטרה או מהמעביד המתירות או מגבילות את תנועתו
חוק שמירת מתקנים נפרדים (1953) – חייב הפרדה גזעית במתקני שעשועים, בגנים ציבוריים, במתקני שירותים, בחופי רחצה וכדומה, ובפועל מנע מלא-לבנים את השימוש במרביתם
חוק חינוך הבַּנְטוּ (1953) – קבע את רמת שירותי החינוך להם היו זכאים שחורים, שהייתה נמוכה במידה משמעותית מזו שזכו לה הלבנים
חוק המכרות והעבודה (1956) – מיסד את האפליה בתעסוקה וקיבע איוש תפקידים בכירים בלבנים בלבד
חוק עידוד שלטון עצמי שחור (1958) – תחם חבלי ארץ במדינה כ"בנטוסטנים" לשחורים, שם יכלו ליהנות מאוטונומיה לכאורה
חוק אזרחות ארצות המולדת השחורות (1971) – שלל את האזרחות הדרום-אפריקנית מ"אזרחי" אותם בנטוסטנים והפך אותם מבחינה טכנית לזרים במקום מושבם
מה בהבנת הנקרא שלך לקוי בצורה כזאת שאת סבורה שזה פוסט שמצדיק אפרטהייד, זו השאלה שהייתי מציע לך להתרכז בה בשבועות הקרובים, אולי בשנים הקרובות.
הסתירה אותה חושף המאמר בתוך השמאל אינה באמת אתה תופש "השמאל" אחיד. זה כמו להגיד שאתה ואימתר בן גביר זה אותו דבר. יש שמאל שהוא סוציאל דמוקרט פחות או יותר, והוא זה ששואף להרחיב את סמכויות המדינה. בקרב אותו שמאל, פטריוטיות היא לא מילה גסה. אותו שמאל מצדיע בבוקר לדגל ומקדש את סמלי המדינה. ויש עוד שמאל, שמאל שהוא אנארכיסטי לגווניו. זה אותו שמאל שבז לפטריוט, ששואף להלים גבולות, ולא, הוא לא שואף לממשלה עולמית. השמאל האנרכיסטי מתנגד לשליטה. כל שליטה. אמנם המאמר כתוב יפה, אך הבורות לא יפה לו.
אתה מצחיק אלון אבל לפעמים אתה צודק. למשל בדרשה שלך על מחשבתו הפוליטית של השמאל. אתה אומר, איזו סתירה זאת, מצד אחד אתם לוחצים על המדינות שיעשו פחות דברים רעים, ומצד שני אתם רוצים ללחוץ עליהן לעשות יותר דברים טובים. באמת צורת מחשבה מוזרה. אהבתי גם שאתה לוקח את ג'ורג' בוש כדוגמא להתנהלות של נשיא לשעבר. מה הוא אמור להגיד על אובמה? "זה לא בסדר שאובמה חילץ את אמריקה חלק ובלי פגע ממרחץ הדמים שאני ארגנתי לה בעיראק? זה לא פייר שאני הכנסתי את העולם למשבר הכלכלי השלישי בגודלו בהיסטוריה, ואצל הכושי הזה המצב הולף ומשתפר?
אבל הכי אהבתי את היריקות שלך על הקבר של נלסון מנדלה. תמיד היה נדמה לי שהימין הישראלי בעד האפארטהייד, אבל הנה האישור הרשמי
וואו. כמה שגיאות לוגיות וטעויות עובדתיות בתגובה אחת קצרה. אז ככה:
1. השמאל לא לוחץ על המדינות לעשות "פחות רוע" השמאל לוחץ על האדם להפסיק להזדהות עם הלאום שלו, הדת שלו והמדינה שלו. זה בכלל לא קשור לפעולה מדינתית, אלא ליחס האדם אל המדינה. השמאל לא סובל זהויות. הוא רוצה זהות אחת אוניברסלית. איך ג'ון לנון שר ב imagine:
Imagine there's no countries
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
אין מדינות, אין דתות, אין שום דבר ששווה למות או להרוג בשבילו. כלומר, אין זהות. אין מטרה נעלה. יש רק רובוטים זהים חסרי יכולת שהמדינה לקחה מהם כל אחריות לביצוע כל פעולה. בהמשך הוא גם רוצה לדמיין שאין בעלות על רכוש לאף אחד. כשאין לך רכוש, אתה עבד נרצע למי שיש לו – והרי זה הממשלה הבינלאומית שהשמאל מייחל לה. זהו העולם של השמאל. כיצד מישהו לא יכול לראות שמדובר בגיהנום עלי אדמות, פשוט נשגב מבינתי.
2. השמאל לא לוחץ על המדינות לעשות "יותר טוב". השמאל לוחץ על המדינות ליטול תחומי אחריות מהאזרחים ולשלוט בכל אספקט בחייהם. למרות כל הנתונים האמפיריים שמראים יום יום שכפייה מדינתית מובילה לסבל אנושי ועוני כלכלי, עדיין השמאל תומך בנלהבות בכפייה בלתי פוסקת של המדינה על היחיד.
3. אתה חיי בקוקוס אם אתה חושב שאצל אובמה המצב הולך ומשתפר. אובמה עשה טעויות מחפירות בתחום יחסי החוץ עם הפיאסקו עם סוריה ומצרים. אובמה הוא הנשיא הראשון שתחתיו ההשפעה האמריקאית הולכת ודועכת במזרח התיכון ובעולם כולו. ולגבי יחסי פנים – הכלכלה האמריקאית בשפל חסר תקדים. הם מתקרבים לחוב של 17 טריליון דולר. יותר מ100% תל"ג. בקדנציה אחת, אובמה הגדיל את החוב יותר מאשר בוש הגדיל בשתי קדנציות. בוש לפחות פטר את העולם מכמה משטרים מרושעים. מה אובמה עשה בכסף, חוץ מלצוטט לטלפון של אנגלה מרקל?
4. לא ניתן להסיק מהתנגדות לפולחן אישיות תמיכה באפרטהייד.