מחיר הנפט: קריסתה של מדינת הרווחה הכוויתית

למרות שנים ארוכות בהן נקטה המונרכיה הכוויתית מדיניות רווחה בזבזנית, הממלכה הוכתה בהלם כאשר הכריז ראש הממשלה על הצורך בצמצום הסבסוד והסיוע הנדיב הניתן לאזרחים •  בעקבות השינויים שמתחוללים לאחרונה בשוק הנפט נקלע בית המלוכה לצרות כלכליות קשות, מה שעלול לאיים על היציבות הפנימית ולערער את ההגמוניה השלטונית הקיימת • מהלך דרמטי זה יוצר גלי הדף, שעלולים להשפיע על שאר מדינות המפרץ ואפילו על מדינות ערב במזרח-התיכון

עד לפני מספר שנים הייתה כווית שם נרדף לעושר כלכלי. בזכות תעשיית נפט שלה, המדורגת שמינית בעולם מבחינת ייצוא ועליית מחיר החבית בשנים האחרונות, גדלו הכנסותיה השנתיות מ-45.9 מיליארד דולר בשנת 2005 ל-106 מיליארד דולר בשנת 2013. אומנם הגידול ברווחי הנפט העשיר גם את קופתן של יצואניות נפט אחרות, דוגמת רוסיה וסעודיה, אך הן הורגשו ביתר שאת בכווית, כיוון שאוכלוסייתה הקטנה נאמדת רק בכ-2.8 מיליון תושבים, מהם 1.2 מיליון אזרחים.

למרות זאת, בשלהי חודש אוקטובר 2013 הטיל ראש ממשלת כווית השיח' ג'אבר מבארכ אל-צבאח, פצצה באולם הפרלמנט המקומי. לאחר עשרות שנים של מדיניות רווחה כלכלית, הודיע האחרון על כוונת ממשלתו לצמצם במידה ניכרת את הסיוע הכלכלי המוענק לאזרחים, אשר גבה בעשורים האחרונים מאות מיליארדי דולרים מקופת המונרכיה.

רווחה הרסנית

ההכרזה על ביטול מדינת הרווחה הכתה גלים במדינה הקטנה ובקרב שכנותיה הנוקטות במדיניות כלכלית דומה. שכן קודם להכרזה על שינוי המדיניות הכלכלית, זכו אזרחי המדינה לשורת הטבות כלכליות נדיבות. כך למשל, נהנו נתיני הממלכה ממערכת חינוך חינם, ביטוח בריאות חינם, העדר מיסוי, השתלבות האזרחים במנהל המנופח, משכורות שמנות והלוואת נוחות לרכישת בתים; וזה עוד לא הכל –  מחירי הדלק במדינה לא התייקרו ב-15 שנה האחרונות והיא אף החלה להעניק מוצרי מזון חינם בשנת 2011, על רקע אירועי האביב הערבי; נשים יולדות זכו לפיליפיניות צמודות מטעם המדינה. חובות אזרחים שנקלעו למשברים החמורים שפרצו בבורסה המקומית בשנת 1982 ובשנת 2008 כוסו.

אולם על רקע הגידול באוכלוסייה המקומית, שנאמד בשנת 2010 ב-3.5 אחוז בשנה, סבסוד מוצרי מזון ואנרגיה, שעלותם נאמדת  ב-17.2 מיליארד דלר בשנה, ועליית מחירי הסחורות העולמיות בדגש על המזון, נקלע בית המלוכה למשבר חמור שהביא אותו לשינוי במדיניות. שכן על-פי הערכות הבנק העולמי, במידה ותמשיך משפחת המלוכה צבאח לדבוק במדיניות הרווחה היא תאלץ כבר בשנת 2017 לעשות שימוש בכספים המופקדים בקרנות ממשלתיות, שתפקידם לתת מענה ליום שאחרי עידן הנפט או לחלופין לאזן את הכלכלה במקרה של ירידה משמעותית במחיר חבית הנפט.

ואכן, על רקע העלייה החדה בתפוקת הנפט האמריקנית, השימוש הגובר באנרגיה חלופית, הסרת הסנקציות על איראן והשיפור הצפוי בתפוקת הנפט בעיראק, הרי שלשליטי כווית סיבה טובה לחשוש מתרחיש זה – רבים סוברים כי מחיר הנפט מסוג ברנט עלול להגיע בשנת 2015 ל-72 דולר לחבית. מבחינה זו מצבה של כווית גרוע משל שכנותיה, ובעיקר ביחס לאיחוד-האמירויות; מכיוון שבעשורים האחרונים, בשל מערכת משפט שמרנית, מנהל מסורבל ופרלמנט אנטי-מערבי, קטנו ההשקעות במדינה במידה ניכרת. כך למשל, בעשור שבין 2008-1998 השקיעו זרים כ-80 מיליארד דולר באיחוד-האמירויות, בעוד בכווית, שנהנית מאותה כלכלה ואוכלוסייה קטנה יותר, הושקעו רק 800 מיליון דולר.

החלטת ממשלת כווית תגבה ממנה מחיר פוליטי כבד. בעשור האחרון פוזר הפרלמנט הכוויתי מספר פעמים על רקע תביעתו ליטול לקחת חלק פעיל יותר בעיצוב המדינה. לפיכך החלטה מעין זה עלולה לגרום ללחצים שיפעילו כוחות מקומיים במדינה, וידרשו כי בתמורה להעדר המחאה על ביטול מדינת הרווחה יזכו נציגי העם בתפקידי מפתח במדינה על חשבון משפחת צבאח. דרישה זו עלולה לגלוש גם למונרכיות השמרניות השכנות כדוגמת בחריין, קטאר וסעודיה שיתמודדו אף הן עם דרישה לשינויים מבניים בתמורה לביטול מדינת הרווחה.

גלי ההדף: סדר ערבי חדש?

בעיני המדינות השכנות, המשמעות של הכרזתו של ראש ממשלת כווית היא שאם מדינה קטנה ועשירה כמו כווית לא יכולה עוד להעניק הטבות נדיבות לאזרחיה הרי שקל וחומר שמדינות בעלות אוכלוסייה גדולה יותר, כמו מצרים ואפילו סעודיה, לא יוכלו לעשות כן והן תידרשנה לשינויים דרמטיים בכלכלה.

למרות אוכלוסייתה הקטנה וחולשתה הצבאית, הרי שלמונרכיה הכוויתית, הנשלטת על ידי משפחת צבאח משלהי המאה ה-19, השפעה ניכרת על המרחב הערבי. בשנים שלאחר הפלישה העיראקית, אימצה המונרכיה מערכת פרלמנטרית דמוקרטית שהשפיעה רבות על עיצובן הפוליטי של מדינות המפרץ הערביות, ובעיקר על קטאר, בחריין וסעודיה. העובדה כי המדינה הקטנה העניקה זכויות שוות לנשים ולגברים לבחור ולהיבחר למוסדות הפרלמנט בשטחה, העלתה דרישה מצד אזרחי המדינות השכנות כי השליטים בשטחם ינהגו במדיניות דומה. לפיכך, ההצהרה של ראש ממשלת כווית כי בכוונתו לשנות את השיטה הכלכלית, עלולה להוביל גם מדינות שכנות לאמץ קו כלכלי דומה ובכך לשנות את יחסי הכוחות המסורתיים בין שליטי המדינות הערביות במפרץ הערבי לנתיניהם.

העובדה כי גם בסעודיה קיימת הסכמה כי מדיניות הרווחה היא עול על התקציב, וכי על פי ההערכות שונות אוכלוסייתה של סעודיה מכפילה עצמה בכל עשרים שנה, משליכה גם על המונרכיה השמרנית, שתידרש בקרוב מאוד לעשות שינויים מהותיים במבנה הכלכלי שלה, אך גם במבנה השלטון. שכן בבסיס תפיסת הרווחה של המדינות המפרץ פרסיות, עומדת התפיסה כי בתמורה לציות לשליט וצמצום המעורבות בפוליטיקה המקומית על האחרון לדאוג לרווחתו של האזרח בדגש על הצד הכלכלי.

מהרגע שהשליט לא יוכל לתת מענה לצרכיו הכלכליים של האזרח, הרי שהברית ההיסטורית מבוטלת ומעניקה פתח לאזרחים המקומיים לתבוע את זכויותיהם בכוח. לפיכך בשנים הבאות אנו עלולים למצוא עצמנו בגל של אביב ערבי נוסף הפעם מצד המדינות העשירות במפרץ הפרסי וזאת על רקע ביטול מדינת הרווחה והעדר צעדים מהותיים ליצירת שוויון בין המשפחות השלטות והאזרחים המקומיים.

ד"ר יוסי מן הנו מרצה במחלקה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בשוק הנפט במזרח-התיכון ובכלכלת מדינות המפרץ.