פרשת ויחי: בעקבות השוויון הנעלם

בפרשת ויחי מברך יעקב את בניו ומספר להם מה צופן העתיד. יעקב מחלק את רכושו לשנים עשר חלקים שוים אותם הוא מוריש לשנים עשר בניו באופן שוויוני, מאחל להם שיחיו בצניעות ללא מותרות, שכל אחד מהם יגור בבית פשוט ובר השגה הזהה בדיוק לזה של שכנו, שלכל בן יהיה אותו מספר כבשים, ושילדיהם יגדלו באותו חבל ארץ, יקבלו את אותו חינוך ויזכו לשוויון הזדמנויות ללא הבדל גזע, דת ושבט. חברת מופת שוויונית שכל איש ישר וצדיק שואף לה.

מה, לא?

העיון בפסוקים מגלה שיעקב מאחל לבניו משהו אחר לגמרי.

ראשית מברך יעקב את נכדיו, מנשה ואפרים, מעביר את הבכורה ממנשה לאחיו הצעיר (מומחיות ידועה שלו) ומאחל להם "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מ"ח ט"ז). כלומר שיהיו להם משפחות גדולות וברוכות ילדים.

לאחר מכן הוא מברך כל אחד מבניו בברכה שונה ומיוחדת: ראובן סופג ביקורת על מעשה בלהה. שמעון ולוי מתבשרים שבניגוד לאחיהם לא יקבלו נחלה בארץ ישראל כעונש על הטבח שעשו באנשי שכם "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מט, ה); יהודה זוכה לכך שרק צאצאיו יורשו להיות מלכים בישראל; לבני זבולון יעקב מאחל שיהיו יורדי ים שיעסקו במסחר. במהלך שאם כלשונו יגרום לכך שאחוז הימאים הזבולונים עתיד להיות גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסיה. לגבי דן וגד רומזת הברכה על כח צבאי "יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר… גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" (בראשית מט יז, יט).

מוזר. היכן מסתתרת הברכה על חברת המופת השוויונית? אם לא בברכותיו של יעקב, שאחרי הכל היה טייקון כבשים חזירי, אולי נמצאנה בברכותיו של יצחק? נעיין אפוא בפסוקים וניווכח. אחרי שסעד מהציד שהביא לו בנו, ברך יצחק ואמר: "וְיִתֶּן-לְךָ הָאֱ-לֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ.  יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" (בראשית כז, כח-כט). עושר חומרי, שליטה על אחרים ואי-שויון קיצוני.

אולי הבעיה נובעת מכך שיצחק חשב שהוא מברך את עשיו? נראה מה היתה ברכתו כשידע בוודאות שזה יעקב: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר-נָתַן אֱ-לֹהִים לְאַבְרָהָם" (בראשית כח, ג-ד). משונה: יצחק מבטיח לבנו נדל"ן אבל שוכח להדגיש באוזניו את החובה לחלוק את הארץ עם בני עשיו, בני ישמעאל, צאצאי קטורה, שבעת עמי כנען ושאר שבטים שאולי יסתננו אליה.

המונופול של נוח

מכיוון שהשאיפה לחברת מופת שוויונית היא עקרון אוניברסלי, משאת נפש של כל הדורות וכל העמים, כדאי לחפש אותה בברכת נח לשלושת בניו. הרי הם אבותיהם של כל בני האדם: "וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו" (בראשית ט, כה) אופס… כנראה לא כאן. אולי בברכה שברך אלוהים את נח? "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ. וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל" (בראשית ט, א-ג). האם זו מורשת נח? אכילת בשר?

ומה לגבי הברכה לאדם ולחוה? "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ" (בראשית א, כח). כיבוש הארץ? אכילת בשר? איפה השלום, איפה השוויון, איפה חברת המופת?

אם נחזור אל ברכת יעקב לבניו ונראה מה הוא מנבא לבנו יהודה, נגלה מהי הגישה היהודית המוסרית לאכילת בשר: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה. חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן-שִׁנַּיִם מֵחָלָב" (בראשית מט, יא-יב), שמשמעו על פי הפרשנים, היא שבארץ יהודה יהיה כל כך הרבה יין שאנשים יכבסו בו את בגדיהם.

יהודי טוב, אם כן, יגשים את ברכתו-הוראתו של אלוהיו: יאכל בשר, ישתה יין שהארץ משופעת בו, ישתדל לגור בבית גדול, להחזיק נדל"ן, ללדת ילדים רבים ולהיות עשיר ומאושר. שבת שלום ובתיאבון.