אלף לילה ולילה: איזו טראומה מינית שעבר שרון בילדותו יצרה אצלו "רגשי נחיתות בפני כל ערבי פלסטיני"?
אין מנהיג ישראלי שמעורר כל כך הרבה שנאה ואנטגוניזם אצל הפלסטינים כמו אריאל שרון. בדרך כלל שמו לא מוזכר בפני עצמו, אלא כמעט תמיד מלווה בתואר “אל-ספאח” (“שופך דמים” או “רב-טבחים”). שרון “זכה” לתואר זה בעקבות הטבח בסברא ושתילא בלבנון ב-1982.
באופן מעניין אך לא מפתיע, הזיכרון הפלסטיני הסלקטיבי מתמקד דווקא בו – למרות שהוא נושא באחריות מוסרית עקיפה לאירוע, לכל היותר – ופוסח על האשמים העיקריים: פלנגיסטים נוצרים שחוללו את הטבח בפקודת אלי חבייקה הלבנוני.
דמותו של שרון כשותה את דמם של הילדים הפלסטינים הועצמה במהלך אינתיפאדת אל-אקצא, ובמיוחד אחרי מבצע ‘חומת מגן’. על אף ששרון היה למעשה המנהיג הישראלי שהעניק לפלסטינים יותר מכל אחד אחר. עתה, כאשר שרון שוכב על ערש דווי, מספר רב של אתרים ערביים ממחזרים ידיעה שהופיעה לראשונה בשנת 2004, ה“חושפת” את עברו, זאת במטרה להכפיש את שמו בצורה הנלוזה ביותר.
כך, באתר החדשות הירדני אל-רסין, באתר סוכנות הידיעות המצרית Maspress ובעוד כהנה וכהנה, פורסמה ידיעה המתיימרת להסביר מהו “סוד התסביך הנפשי כלפי הפלסטינים, שממנו סובל אריאל שרון”. באתרים הערביים השונים נכתב כי הדבר התגלה בספר שיצא לאור בישראל, ובו מתאר הפסיכולוג היהודי-אמריקני וויליאם לוי כיצד נבר במשך שנתיים “בעברו של שרון וניסה לתהות על סיבות איבתו הנקמנית כלפי הפלסטינים, שגרמה לו להפוך להיות אחד מהעריצים ושופכי הדמים” הגרועים ביותר.
באמצעות עיון במסמכים של העבר הרחוק של שופך הדמים שרון, הקשורים בפשעים שונים ובתסביכים נפשיים, הצליח לוי להוכיח ששרון סבל מתסביך פגיעה בגבריות, המתבטא בכך שקטין פלסטין גרם לאבדן של אחד מאשכיו. התסביך הגדול ביותר של שרון הוא התחושה של אבדן הגבריות בפני כל ערבי פלסטיני. תחושה זאת דוחפת אותו לתאווה לשפיכות דמים…
הפסיכולוג גילה כי התסביך החל כאשר שרון נאנס בגיל 14 על ידי גבר ערבי שפגע בבתוליו. אותו גבר חזר על המעשה מספר פעמים, מה שגרם להשתרשות התסביך ולרגש נחיתות בפני כל ערבי פלסטיני…
לאחר שלוי סיים את כתיבת הספר שחשף את סודו של שרון ושלח את הספר לדפוס, הוא נעלם מישראל בנסיבות לא ברורות. נוסחים רבים מהספר כבר נפוצו. הספר כולל פרק בעמודים 145-112, המוקדש לחייו של שרון, ובו מסופר כיצד הוא נאנס יותר מפעם אחת על ידי גבר ערבי. לאחר המקרה שרון התמכר למין עם גברים. לאחר שמצב מחלתו התגלה, שנאתו לערבים רק גדלה יום אחרי יום, עד שהפכה לתאוות נקם מתמדת נגד ילדים פלסטינים. כמה נוסחים של הספר הגיעו לידידתו של לוי, מתילדה, שהאשימה את שרון בהיעלמותו של לוי ובהעלמת הספר מבתי הדפוס.
למותר לציין שפסיכולוג שכזה אינו מן הנמצא והספר הנידון מעולם לא פורסם, לכל הפחות אין לכך שום הוכחות גלויות. אין ספק – עיתונות חוקרת, אמיצה ואמינה.
אין עם פלסטיני, צריך לאחד כוחות ולהפסיק להשתמש בביטוי השגוי. נעשה שימוש בביטוי השקרי בשביל לפגוע בקשר של הארץ לעמנו
גאוני, לפחות כמו האמא הערבייה של פרס.
אחת הטעויות של הימין היא שהוא לא הלבין את סברא ושתילא (שהיתה נקמה על רצח באשיר ג'ומייל). לולא היה הימין מוכר את שרון, לא היה לשמאל אומץ לרסס גרפיטי עם שרון לצד צלב קרס. קל וחומר בני דודנו.