אידיוטים מנאצים – התכתבות עבר עם ח"כים על חוק צנזור הנאצים וסמליהם

שוב רלוונטי: מכתב זועם שכתבתי לפני שנתיים לאורי אריאל ולשאר הח"כים הטועים אודות צינזור חופש הביטוי.

לפחות אני עקבי. שמעון אוחיון לא המציא את החוק האוסר על שימוש בסמלים נאציים ובכינוי נאצי, שאושר שלשום בוועדת השרים לחקיקה. את הצעת החוק הזו העלה כבר לפני שנתיים השר, אז חה"כ, אורי אריאל. עוד באותם הימים, לפני שהכרתי ספרות ליברלית-קלאסית מהי ולפני שהשם 'מידה' עלה על דעתו של ד"ר ברץ, זיהיתי כי מדובר בחוק בעייתי ביותר.

או אז קם איזה האייק קטן במרתפי תודעתי, ועורר את האינטואיציה הבריאה שלי. לא יכולתי לשתוק נוכח העוול והאיוולת, שעליה הרחיב חברי בעז לוי, והחלטתי לעשות מעשה: לנצל את זכותי הדמוקרטית, ליצור קשר עם המחוקקים, לבקש מהם תשובות ברורות ולדרוש הסבר אודות ההיגיון שמאחורי מעשיהם.

כפי שכבר בטח הצלחתם להבין, הייתי אז מאוד נאיבי; גם מכיוון שהנחתי כי יש לאזרח הפשוט אפשרות לנהל שיח פתוח עם נבחרי הציבור שלו וגם מכיוון שחשבתי ששיח זה יהיה פורה, או לכל הפחות אינטלגנטי. מאז ועד היום, בזכות האח והאחות בנט-את-לפיד (תחליטו אתם מי זה מי) המצב השתנה קצת: לכל חבר כנסת יש צוות, המנהל עבורו את דף הפייסבוק שבו, פעמים רבות, מתקיים דיון בין הח"כ והציבור ההדיוט. זה אולי לא אינטלגנטי, אבל זה הרבה יותר טוב מאי-התייחסות, המביעה זלזול של ממש.

ובכן, הרי לפניכם התכתובת הארכיונית, או ליתר דיוק – מכתב וזרזיף תגובות, היישר ממרתפי ה-GMAIL של עבדכם הנאמן.

נ.ב. כמי שמקדיש היום את מיטב שעותיו וזמנו לעריכת מאמרים, לא יכולתי להישאר אדיש לכמה טעויות מילוליות שזהיתי בטקסט. אז למען ההיסטוריונים וארכיאולוגי-המרשתת שעוד יבואו בעתיד, אודה ולא אבוש כי הנוסח מקורי רק ב-99%. עמכם הסליחה.

מכתב ששלחתי לחה"כ אורי אריאל בנוגע להצעת החוק על איסור השימוש בסמלים וכינויים נאציים

לכבוד חה"כ אורי אריאל שלום רב.

היום (9.1.2012) גלשתי בפייסבוק וראיתי פרסום מטריד מאוד של תנועת 'אם תרצו'. הפרסום הילל הצעת חוק שע"פ הכתוב יזמת ביחד עם התנועה: חוק "איסור השימוש בסמלים וכינויים נאציים".

ברצוני להביע בפניך עד כמה הצעת חוק זו מטרידה אותי, ואף הניעה אותי למחות ולבקש הסבר.

אקדים ואומר כי אני אדם דתי התומך בגישה קפיטליסטית (שאינה קיצונית) ואני חושב שעל המחוקקים למעט בהתערבות במרחב הציבורי באמצעות חקיקה.

ראשית, לדעתי יש לגיטימציה לכך שהנהגה תבקש להנחיל ערכים מסוימים לעם. חינוך לערכים ודעות יש לעשות באמצעות מערכת החינוך, אשר פונה לאדם כבר מגיל צעיר ואמורה להנחיל בו את הערכים והדעות הנכונות. ברם, כפיית ערכים על אנשים בוגרים הינה דבר שונה לחלוטין. כמו כפיית דת, אנו מוצאים כי ההיסטוריה מלמדת שכפייה גוררת אחריה בד"כ אנטגוניזם אוטומטי שאינו בהכרח ענייני.

שנית, חוק מסוג זה הינו מדרון חלקלק המוביל לניסיון לחוקק דעות ומחשבות. הבה נקח לדוגמה את האירוע האחרון, בו קיצוני העדה החרדית הציגו עצמם כיהודים בשואה. אלו אנשים שזכרון השואה חיי בהם, והם מרגישים שמה שעושים להם הינו דבר חמור ומכאיב עד כהליכה כצאן לטבח. שאר האזרחים במדינה, כולל חרדים – הזדעזעו ממעשה זה. אנחנו חושבים שהם, סליחה על הביטוי, אידיוטים. אין זה תפקיד המדינה לעצור אידיוטים. הציבור מוקיע אותם בעצמו. צא וראה איזה שיח רחב התנהל בבלוגים, בפייסבוק ובאתרי הדעות השונים.

פגיעה הינה עניין מאוד סובייקטיבי. אני, באופן אישי, חושב שסטאלין שר"י היה לא פחות רשע מהיטלר. ומדוע לא תחוקק שאסור גם לקרוא לאדם "סטאלין"? והרי הסיבה היחידה שאנשים לא מוצאים בסטליניזם רוע כמו בנאציזם היא שהם "שיחקו" עם הצד המנצח במלחה"ע השנייה. אף אחד לא זוכר שבהתחלה הם שיתפו פעולה. ומדוע שלא נחוקק חוק האוסר על אדם לקרוא לי "חמאסניק"? האם הם לא אנשים רשעים? האם אני לא נפגע מכינוי כזה?

אין זה תפקיד הפרקליטות להוקיע דמגוגים ואידיוטים. זהו תפקיד הציבור. הגם שהציבור הוא-הוא זה הקובע מיהו אידיוט.

ישנה תחושה שחוקים נחקקים לאחרונה בצורה פופליסטית. לדוגמה, הפרקליטות והמשטרה משתפות פעולה עם "טורנדו" הדרת הנשים, שכבר יצא מכל פרופורציה. באיזו מדינה מערבית מתוקנת, המתגאה בחופש כאחד מערכיה, אדם שמקלל אשה ברחוב, ואפילו (ושוב סליחה על ביטוי) יקרא לה "זונה" בראש חוצות, יעצר ויואשם בהטרדה מינית? האם אדם שצעק על מישהי 'שיקסע' באמת עבריין פלילי?!

בנוסף, כפי שתווכח לדעת (וכבר ראיתי ש-YNET התחילו), התקשורת ה'ליברלית' תתקוף את הצעת החוק ולו בשל ה'ניחוח השמרני' העולה ממנה. זוהי, כפי שהסברתי, אותה התנגדות האוטומטית שמונעת אפילו את הדיון הבסיסי בתוכן הדברים.

לאור הדברים הללו, אני מוצא הצעת חוק זו כעניין חמור ביותר.

אני מאוד מעריך אותך כח"כ, ובד"כ מוצא את פעולותיך כמבורכות. אני מקווה שתמצא זמן להשיב לי, ואולי להסביר לי את ההיגיון מאחורי הדברים.

בברכה,

אריק גרינשטיין,

בוגר ישיבת ההסדר פ"ת ומאסטרנט לתואר שני בלימודי המזה"ת – בר אילן.

העתקים נשלחו לתומכים בהצעת החוק, אשר אשמח אם גם הם יוכלו לפנות מזמנם על-מנת להסביר לי את ההיגיון מאחורי הדברים:

חה"כ איתן כבל

חה"כ אריה אלדד

חה"כ עתניאל שנלר

חה"כ רוחמה אברהם

חה"כ מרינה סולודקין

העוזרת הפרלמנטרית של מרינה סולודקין ז"ל, מצאה לנכון, משום מה, להשיב לי באמצעות תמלול נאומה בכנסת (זלזול, כבר אמרנו?): 

ד"ר רעיסה חיריק – ע"פ של ח"כ ד"ר מרינה סולודקין

אדוני היושב ראש,

כנסת נכבדה,

בשואה נספו 6 מיליון יהודים – אזרחים של המדינות שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית ובנות בריתה. חוץ מזה, יותר ממיליון וחצי לוחמים יהודים נלחמו כנגד הנאצים בצבאות בנות הברית ובפרטיזנים, מאות אלפים מהם נפלו בשדה הקרב.

עברו כבר כמעט 66 שנה מתום המלחמה. אך זיכרון השואה והגבורה נשאר אתנו ויישאר אתנו לעד. זכרון הימים הנוראיים הללו הוא אחד היסודות החשובים ביותר לזהות היהודית ולזהות הישראלית בעולם המודרני.

לצערנו הרב, ב-20-15 שנים האחרונות היינו עדים למקרים רבים של שימוש ציני בזכר השואה ובסמלי השואה למטרות פוליטיות ואחרות: תמונותיו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל במדי אס-אס; ציורים של צלבי קרס על בתים ומוסדות ציבור אחרים; השוואת פינוי התנהלויות מעזה לגירוש יהודים בתקופת השואה; צעקות "נאצים" אשכינאצים" כלפי חיילי צה"ל, שוטרים או נציגים רשמיים אחרים; חבישת תלאי צהוב בהפגנות פוליטיות וכו' וכו'. כל זה הינו לא מכובד, לא ראוי, לא במקום ומביא בסופו של דבר לזילות השואה, לפגיעה קשה בזכר הנספים וגם לפגיעה קשה ברגשותיהם של ניצולי השואה ולוחמי מלחמת העולם השנייה. אלה שעברו את המלחמה ההיא מרגישים שנעשה כאן שימוש נבזי בטרגדיה הגדולה ביותר בתולדות העם היהודי, לה הם היו עדים.

בשנים האחרונות אני מקבלת פניות רבות מניצולי השואה ומלוחמי מלחמת העולם השנייה המבקשים לאסור בחוק שימוש בסמלי השואה לצורך מטרות פוליטיות או אחרות. לכן הגשתי את הצעת חוק האוסרת שימוש בסמלי השואה, להוציא כמובן שימוש למטרות לימוד, תיעוד, כתיבת עבודות מדעיות, דיווח היסטורי או חדשותי וכדומה.

אני שמחה מאוד שוועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק של חה"כ אורי אריאל שהיא דומה מאוד להצעת החוק שלי. אני מתחייבת לתאם את השלבים הבאים בהעברת הצעת החוק עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אני קוראת לכם, עמיתיי חברי הכנסת, לתמוך בהצעת חוק זאת ולהצביע בעדה בקריאה טרומית.

תודה רבה לכם!

ראויה לציון תגובתו של ח"כ פרופ' אריה אלדד, כיוון שהוא היחיד שטרח להתייחס לתוכן דברי. ועדיין, עם כל הצער שבדבר, הרדידות וחוסר ההבנה ניכרים מתשובתו:

שלום רב,

הצעת חוק ברוח זו הוגשה ע"י ח"כ אורי אריאל שודאי מתנגד ל"סתימת פיות" של אלו הנאבקים על התורה ועל ארץ ישראל, אך הוא (כמוני) חושש מתופעות של זילות השואה ובכך תורמים להכחשתה.

אם כל חייל או שוטר הוא "נאצי" מיהם ומהם הנאצים האמתיים שרצחו שישה מיליון מבני עמנו?

בברכה, ח"כ פרופ' אריה אלדד.

לא הסתפקתי בכך וטרחתי לשלוח להם מכתב בשנית:

שלום חה"כ פרופ' אריה וחה"כ מרינה סולקין.

ראשית, תודה על תשובותיכם.

שנית, אני מניח שאתם אנשים עסוקים אך אולי בכל זאת תוכל להתייחס לטענות השונות שהעליתי:

א. הנחת החוק היא כי כל אדם שבוחר להשתמש במושג נאצי הינו דמגוג ציני. תפקידם של חוקים אינו לחנך אנשים. זה תפקידה של מערכת החינוך. במידה ואדם קורא לשוטר נאצי כי הוא חש באמת ובתמים כי מה שהשוטר עושה לו פוגע בו פגיעה רגשית ופיזית קשה הינה תוצאה של כשלון חינוכי בנוגע להנחלת ההיסטוריה ומדוע אין אפשרות להשוות בין שוטר במדינת ישראל לבין נאצי.

ב. מדרון חלקלק: החוק נועד למנוע זלזול ברגשות הקשורים באופן ישיר לשואה. קרי: רגשות הן דבר סובייקטיבי וברור לכולנו מדוע אנשים נפגעים מזילות השואה. ובכל זאת, אני מאוד מאוד אפגע אם מישהו יקרא לי 'סטאלין'. אני בטוח שישנו ציבור של עולים אשר הגולאגים הקומוניסטים הותירו בהם את חותמם ויפגעו מאוד מהשוואה לקומוניזם. ומדוע שלא נחוקק גם חוק שאוסר שימוש במונחים מן הקומוניזם? האם ציבור נפגעי פעולות הטרור ומשפחותיהם יוכלו לדרוש מחברי הכנסת לחוקק חוק בו אסור יהיה להשתמש לאדם שלדעתם מפר את זכויותיהם ופוגע בהם בשם 'חמאסניק'? איפה הגבול?

ג. אין צורך בהתערבות מחוקק על מנת להוקיע אנשים מטומטמים וקיצוניים. כפי שאמר קצין חכם בגדוד 13 בגולני ממש לאחרונה: אם יקראו לכם נאצים אל תקחו את זה אישי. אין צורך בהתערבות מחוקק כל עוד התופעה נמצאת בקרב קיצונים. הרי גם את הקיצונים לא נוציא מחוץ לחוק (אלא אם כן יעשו מעשים לא חוקיים כמובן) והרי אם נוציא אותם מחוץ לגבול יהיו קיצונים חדשים בתוך הגבול וכו'. הציבור עצמו הוא הוא מוקיע את המטומטמים והדמגוגים. זו אחת מאושיות היסוד של הדמוקרטיה החופשית.

תודה, אריק.

הפעם, היחיד שהשיב היה ח"כ אריה אלדד. ועדיין – תשובה שבלונית, לא חכמה ולא מתייחסת לטענותיי בצורה רצינית:

שלום רב,

השמדת יהודי אירופה ע"י הגרמנים הייתה אירוע ייחודי בהיסטוריה. גם אם יש בנו השונאים את סטלין או את החמאס. אין המשל דומה לנמשל. יש להערכתי צורך למנוע את זילות השואה באמצעות חקיקה. ראוי שהחוק יפעל גם נגד קיצוניים ולא יסתפק בסלחנות כלפיהם רק בשל היותם מיעוט זניח. 

בברכה, ח"כ פרופ' אריה אלדד.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

  1. תסלח לי אבל האידיוט פה הוא אתה. מסתבר שגם אחרי שנתיים עדיין לא הבנתה את המשמעות של החוק הזה אז תחזויר את התאר שלך חזרה ממי שנתן לך אותו. ובקיצור אני אשאל אותך שאלה. האם לא מזיז לך אם יקראו לך נאצי ולאבא שלך נאצי ולילדים שלך נאציים? אם התשובה שלך שלילית אז עכשיו למדתה משהוא ואם היא חיובית אז ככל הנראה לא למדת כלום ורק חיממת את הכיסא בכיתה.

  2. טוב, תודה שהיית נאיבי לחשוב שמי מחברי הכנסת חשב ברצינות על הייתרונות והחסרונות של החוק הזה לפני שתמך בו.
    גם לי החוק הזה היה נראה נחמד במבט ראשון, ומזעזע במחשבה שנייה. אבל מחשבות שניות אינן נחלתו של מי שרוצה להצליח בפוליטיקה.

    נו, מילא, אז נמצא שמות גנאי אחרים, וכשהסוכר יצא מחוץ לחוק נשתמש בסורכוז.
    אני מתחיל להסכים עם בייליה ארמייה דוברובלנטיר צוקר שכתב לי שכל המדינות הופכות יותר ויותר סוציאליסטיות.
    נראה לי שחוקים סוציאליסטים תמיד נראים טוב במבט ראשון, ולכן קל להעביר אותם. מה, מישהו שונא נכים? קשישים? חולים? כולם רוצים בטובתם, ולא יצביעו נגד הקלות והטבות בשבילם.
    בנוסף, ככל שמדינה מזדקנת נוספים בה עוד ועוד חוקים. הכנסת מביאה כל שנה את נתוני הח"כים המצטיינים שהביאו המון הצעות חוק. כל חוק שעובר הוא לבנה נוספת במבצר הבירוקרטי האדיר הזה. וחוק שנוסף לעולם לא מוסר.
    החיים קשים.

  3. יותר מטרידה אותי האובססיביות שלך לנושא. ישנם כל כך הרבה חוקים מטומטמים שמשום מה לא מטרידים את מנוחתך. אבל השאלה היא מדוע אתה כל כך אובססיבי לנושא והתשובה היחידה שנראית לי היא שככל הנראה אתה משתמש במושג נאצי כל כך הרבה נגד אנשים שלא מוצאת חן בעיניך דעתם ולכן זה מטריד אותך מאוד. ותרשה לי לשאול אותך עוד שאלה. במידה ומישהו יקרא לך נאצי או לאביך האם זה לא יטריד אותך?

    1. קודם כל, אני חושב שאתה צריך לבדוק שוב במילון את משמעות המילה אובססיה. להעלות עניין פעם בשנתיים כשהוא הופך רלוונטי רחוק מלהיות אובססיבי.
      שנית, זהו אכן עניין חמור וחשוב מאוד, ראה מה שכתב חברי בועז לוי על הפגיעה של החוק ביסודות הדמוקרטיה.
      שלישית, יכולת הסקת המסקנות שלך מופלאה. חשבת להיות חבר כנסת?
      רביעית, ראה תשובתי ליוסף בוזגלו למעלה.

  4. פתיחת תגובה בכינויי גנאי מעידה בד"כ על רמת האינטלגנציה של המגיב.

    ואם זה לא מספיק, אז על האינטלגנציה שלך תעיד חוסר הבנת המשמעות של פגיעה ודריסת חופש הביטוי עבור דמוקרטיה; חוסר הבנת המשמעות של תקדים חקיקה מן הסוג הזה, שיכול לשמש אח"כ כבומרנג ולזכות לפרשנות משפטית מרחיבה של כל מיני משפטפטנים אינטרסנטיים; חוסר ההבנה שזהו חוק בלתי ניתן לאכיפה בעליל; חוסר הבנה בנוגע למי שקורא לך נאצי ועושה את זה ברצינות, ולמה הוא אינו מקבל יחס רציני מאף אחד; ניתןק מוחלט מהמציאות – התעלמות מהדינמיקה הציבורית, שמגנה, מוקיעה ואף צוחקת על טיפוסים שקוראים לכולם נאצים. ועוד ועוד.

    למדת משהו? או שאני צריך לפנות למורים שלך?

    1. מר אריק גרינשטיין, כדאי שתקרא את הכותרת של המאמר או יותר נכון הדיעה שלך לגבי פתיחה בכינויי גנאי…

      לגבי טעות הכתיב… אני משתמש בטלפון סלולרי שלפעמים מרשה לעצמו להשלים מילים לבד, אז אם יש לך טענות תפנה לגוגל פלייסטור…

      חופש הביטוי לא מכשיר אותך לקרא לאנשים שאתה לא אוהב נאציים, עובדה זה הכעיס אותך שקראתי לך אידיוט (זאת הייתה הכוונה שלי מלכתחילה להראות לך כמה שזה מכעיס וצדקתי) שזה רך יותר מהמילה נאצי בלשון המעטה ותגובתך בהתאם "פתיחת תגובה בכינויי גנאי מעידה בד"כ על רמת האינטלגנציה של המגיב"…
      אני אוהב את האתר שלכם מפני שהוא מבטא את דיעותיי ולפעמים אני גם מרשה לעצמי לצטט מכאן משפטים.
      אבל אני חושב שאתה הגזמת הפעם באופן שלא אפשר לי לשתוק.
      שיהיה לך יום טוב.

    2. א. זה שאדם מתעצבן כשקוראים לו נאצי, או אידיוט (ואני לא מדבר כאן על עצמי. בשוק הדעות, עצבים רחוקים ממני והלאה) , לא אומר שצריך לחוקק חוק נגד זה.

      ב. פספסת את הפואנטה לגמרי. הכותרת של "מיהו אידיוט" לא כוונה כלפי המחוקקים (למרות שבמקרה הזה, הדבר לא מופרך כלל ועיקר) אלא כלפי מי שמכנה אחרים בשם "נאצים". הוא האידיוט, ואני ואתה נחליט שהוא אידיוט ונוקיע אותו. לא צריך בשביל זה חוק, שיעשה יותר נזק מתועלת.

  5. כתבת שערכת לשונית את המאמר ואת הציטוטים המופיעים בו, אז אני מרשה לעצמי להעיר לך על טעות כתיב:
    "השוואת פינוי התנהלויות מעזה" (בתגובת העוזרת הפרלמנטרית של מרינה סולודקין)

    1. התכוונתי שערכתי את המכתב שלי. את התגובות השארתי כפי שהתקבלו, אבל תודה בכל מקרה.

  6. גם כשקוראים לי חמור, או לבן שלי, או לאבא שלי זה לא נעים לי.
    זה לא סיבה שזה יהיה לא חוקי.
    ואגב, שנה סגנון בבקשה. זה עוד יותר לא נעים…אולי צריך חוק נגד התלהמות בטוקבקים

  7. חבל. בד"כ אני מוצא הרבה עומק במאמרים של מידה. הפעם מדובר בהרבה מלל והתפלצנות ופחות בעומק. דווקה אריה אלדד היטיב לנמק את עמדתו בשורה אחת. מהצד השני הכותב מגילות שלמות שבשורה התחתונה לא אומרות דבר מלבד לצעוק "אידיוט"…

  8. מאיר, ראשית כל מי שעיניו בראשו יזהה שמדובר בבלוג אישי ולא במאמר מן המניין.
    שנית, "התפלצנות" זה להתנשא מבלי להתייחס במילה אחת לטענות המופיעות במכתב.

  9. איך אתה מעיז בכלל לאמר שהצעת חוק זאת הינה טיפשית (אולי זו אינה המילה שלך אבל כך מובן מדבריך).
    הרי הצעת חוק זאת חשובה עד מאוד.
    אין לזלזל בחשיבות השואה ואינך יכול להשוות בין קריאת גנאי כלפי מישהו סתם כך כאשר קריאת גנאי זו אינה מורידה ערך כלשהוא או שפשוט ערך זה אינו כל כך חשוב במיוחד, ובין ערך של השואה שהוא חשוב בפני עצמו ואין להוריד בערך זה,ועל ידי כינוי גנאי בשימוש ערך זה הינך מוריד בערך השואה ומתימר והשוות בין מקרה פשוט זה למקרה חמור הרבה יותר.
    דבריך מוגזמים ואינם ניתנים להבנה כלל.