אין עבודה: אובמה פוגע במעמד הבינוני והנמוך

שנים ארוכות סללו משרות ייצור במפעלים בארה"ב את דרכם של המעמד הבינוני והנמוך כלפי מעלה • בשל עלויות עבודה גבוהות, בשנים האחרונות עברו מפעלים רבים לחו"ל ומגזר השירותים נשאר כאלטרנטיבה יחידה • עתה, בעקבות כוונת הממשל להעלות את שכר המינימום ולהגדיל את מערכת הרווחה, גם משרות השירות צפויות להצטמצם משמעותית

את מה שעובר על שוק העבודה האמריקני בתקופת כהונתו של אובמה, הכי קל להבין באמצעות המספרים: בתקופה זו (מינואר 2009 ועד יולי 2013) נוצרו בארצות הברית כ-880 אלף משרות של ברמנים ומלצרים; אך במקביל נגרעו במדינה לא פחות מ-581 אלף משרות במפעלי ייצור.

למספרים הללו משמעות קריטית למעמד הביניים המתרושש של ארצות-הברית. בעבר משרות הייצור הללו היו הנתיב של העובדים מן השורה בדרכם למשרה טובה יותר. אך בעשרות השנים האחרונות, עברו המפעלים אל מחוץ לארצות-הברית, ובכך איבד מעמד הביניים נתיב מרכזי להתקדמות בחיים.

מגזר הולך ונעלם

דוגמה לדבר היא רשת הקמעונאות הענקית וול-מארט. כפי שפורסם בעבר ב'מידה', וול-מארט היא קורבן לביקורות קטלניות. המבקרים טוענים כי שכר העובדים אינו גבוה דיו לפרנס משפחה, אולם האמת היא שוול-מארט אינה אשמה: רוב המשרות שרשת הקמעונאות מציעה הן משרות פשוטות שדורשות כישורים מוגבלים, כמו למשל סידור מדפים, המעניקות לעובדים דלי כישורים הזדמנות לתעסוקה.

בארצות-הברית של פעם, וול-מארט הייתה רק תחנה ראשונה בקריירה של אנשים, שהיו עוברים אחר-כך למשרות מכניסות בחברות לייצור מכוניות, מוצרי אלקטרוניקה, תעשייה כבדה וכן הלאה. לעומת זאת, בארצות-הברית של היום, המשרות האלה כבר אינן קיימות; הן עברו לסין, למקסיקו או למזרח אירופה. דוגמא טובה לכך סיפקה בימים האחרונים ענקית התרופות טבע, שהודיעה על תוכנית קיצוצים אגרסיבית, במסגרתה החברה תסגור מפעלים בארצות-הברית ותעביר אותם למזרח אירופה.

אובדן משרות הייצור נובע מכך שעלות העבודה בארצות-הברית גבוהה מדי: ממד עיקרי בעלות העבודה הוא ההתערבות הממשלתית – מסים על-גבי מסים, רגולציות מכבידות, חקיקה ירוקה, ניהול ממשלתי של ענפים שונים, דיני עבודה קיצוניים, עלויות ביטוח; וכמובן, מערכת רווחה ענפה שמאפשרת לעשרות מיליוני אנשים לחיות על חשבון משלמי המסים, ההולכים ומתמעטים.

תוצאת התהליך הארוך הזה הוא שלאמריקה יש כיום גירעון שוטף עצום, כלומר סך הייבוא שלה גדול בהרבה מסך הייצוא. עד כמה הגירעון עצום? הגירעון השוטף של ארצות-הברית הוא גדול יותר בערכים מוחלטים מהעודף של שתי היצואניות הגדולות בעולם, סין וגרמניה, ביחד.

הרובוטים משתלמים יותר

עם השנים מגזר השירותים הפך להיות למעסיק העיקרי בארצות-הברית. מגזרי ההארחה, תיירות, קמעונאות, פיננסים, בריאות, חינוך, ושירותים עסקיים הפכו להיות הסקטורים בהם המעמד הבינוני והנמוך מצא עבודה. היתרון במגזר השירותים היה שלא משנה כמה הממשלה מכבידה על המעסיקים, קשה יותר לייצא משרות שירותים כפי שמייצאים משרות ייצור.

אך שתי התפתחויות עיקריות מחלישות את חוסנה של התעסוקה במגזר השירותים: התקדמות הרובוטיקה והחמרה דרמטית בעול המסים והרגולציות שהופכים את הרובוטים, למרות מחירם הגבוה ההתחלתי והבעייתיות התפעולית שלהם, ליותר כדאיים מהעסקת בני-אדם.

את שתי המגמות האלה משקפת בשלמות המכונה-רובוט של חברת 'מומנטום מכניקס', שמתיימרת לייצר 360 המבורגרים בשעה – טריים יותר, היגייניים יותר ואיכותיים יותר מההמבורגרים המיוצרים על-ידי בני אדם, כאשר המטרה היא שסניפי מקדונלדס, בורגר קינג ומזללות אחרות יפטרו את מירב העובדים שלהם ויחליפו אותם ברובוטים.

את התמריץ הסופי להכנסת הרובוטים האלה לשירות שוטף יספקו אובמה והדמוקרטים, שמתכננים להעלות את שכר המינימום בארה"ב מ-7.25$ בשעה ל-10.10$. לא קשה לדמיין מה יבוא אחרי הרובוטים האלה: אולי מכונות לסידור מדפים בוול-מארט? משאיות בנהיגה עצמית?

הבועה של הפד

עליית מחירי המניות והתאוששות לכאורה במחירי הדיור בארצות-הברית הם תוצרים של מדיניות מוניטרית אגרסיבית בממדים ללא תקדים. בועות הנכסים האלה מכסים על העובדה הטרגית שמדיניות ממשלת ארצות-הברית הופכת את אמריקה למדבר כלכלי. תחילה נהרס מגזר הייצור וכעט גם במגזר השירותים הנזק מתחיל להצטבר.

אמונתם של משקיעים בגמישות המיתית של כלכלת ארצות-הברית וביכולתו של הפדרל ריזרב לתמרץ את הכלכלה ללא סוף היא מוטעית. הדבר הנכון לעשות הוא לתעל את הכסף לאן שמשרות הייצור הולכות, ויפה שעה אחת קודם.