הממונה על התקינה: יש לצמצם את מכון התקנים

בתחקיר שפורסם ב'מידה' נחשפו הקשיים החמורים שמערים מכון התקנים על המשק • עתה מתברר כי גם בכירי משרד הכלכלה סבורים שמשהו מקולקל במכון התקנים • גרישה דייטש, הממונה על התקינה, בראיון ל'מידה': נצמצם את פעילות מכון התקנים, נעביר אחריות ליבואן ונשחרר את המשק • האם יבוא מזור לשוק? יישום הרפורמה, שתכנס לתוקף בחודש מאי, תגלה

בתחקיר שפורסם לפני מספר ימים ב'מידה', נחשפה התנהלותו המקוממת של מכון התקנים, היוצרת בעיות קשות בשוק, מקשה על הייבוא ומייקרת באופן משמעותי את המוצרים ואת יוקר המחייה. עתה מתברר כי היבואנים אינם היחידים המביעים חוסר שביעות רצון מהמצב הקיים:בשיחה עם גרישה דייטש, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, מתברר כי הוא שותף לחלקים ניכרים מהביקורת המושמעת, ומוביל רפורמה משמעותית שנועדה לצמצם את היקפי פעולתו של מכון התקנים ולהעביר אחריות רבה יותר ליבואנים.

אמנם, דייטש לא מתרגש מתלונות היבואנים. לדבריו, "היבואנים היו רוצים שלא יבדקו אותם בכלל ושאף אחד לא יבקר אותם". יחד עם זאת, הוא סבור כי ניתן להשתמש במנגנונים יעילים הרבה יותר מאשר אלו הנהוגים בישראל.

"בארצות אחרות יש מנגנונים משלימים של השוק המטילים אחריות על היבואן או היצרן, כאשר הספק הוא אחראי על המוצר במישור האזרחי מול הצרכן", הוא מסביר, ומדגים: "אם קנית כוס אתה מצפה מהכוס שלא תתנפץ מבחינה בטיחותית ושהמים לא ידלפו. בארצות-הברית, ברגע שקנית כוס דולפת אתה מגיש תביעה על-סך מאה מיליון דולר, שעשרה מיליון מהם תקבל בבית המשפט". הדרך היחידה של הייצרן להתגונן מפני תביעות אלו היא להוכיח שהמוצרים יוצרו בהתאם לתקנים המקובלים.

מנגנון יעיל נוסף הן חברות הביטוח, שלא ממהרות לשלם פיצויים בטרם תיבדק העמידה בתקנים. "לצורך העניין, אם נשרף למישהו בית ומתברר כי הוא לא נבנה על-פי התקנים המקובלים בתחום, חברות הביטוח לא ישלמו". ומכיוון שהאזרח יבוא אז בטענות לקבלן ולמהנדס הבניין, נוצר תמריץ לכל אורך הדרך לבנות על-פי התקנות. "יש אכיפה מכוח המנגנון של השוק שמטיל אחריות על האזרחים האחראים למחדלים".

לרוע המזל, בארץ לא מופעלים מנגנונים כאלה, כך שכל שנותר הוא התקינה הרשמית.

הרפורמה שאותה מקדם משרד הכלכלה, שואפת להתקרב עד כמה שניתן לשיטה האמריקנית. דבר זה יעשה באמצעות שורה של צעדים, שיגדילו את גמישות הייבוא ואת מהירות הכניסה לשוק, יחד עם הטלת אחריות גוברת על היבואן לאיכות מוצריו. בד-בבד יצומצם תפקידו של מכון התקנים באופן משמעותי, ומוצרים רבים יכנסו באופן ישיר לשוק בלי להתעכב במכס בהמתנה לאישורי המכון.

על-פי הרפורמה, שתכנס לתוקף בראשון למאי, בדיקת העמידה בתקן תתבצע על-ידי פקחי משרד הכלכלה באופן מדגמי, כאשר המוצרים כבר מופצים בחנויות על סמך הצהרתו של היבואן כי מוצריו עומדים בתקנים המקובלים. במידה ויתגלו ליקויים במוצרים יחוייב היבואן לאסוף את המוצרים ולהודיע על כך לציבור. לדברי דייטש, כך תוטל אחריות רבה יותר על היבואן שיפעל מתוך אינטרס אישי לבדיקת המוצרים בעצמו.

במקביל, פועלים במשרד להכרה נרחבת בתקנים בינלאומיים שונים, באופן שימנע את הצורך בתקינה הכפולה הנוהגת היום.

לדברי דייטש, צעדים אלו "יצמצמו את מקומו של מכון התקנים" וישחררו את התלות של המשק באישורי המכון. על-פי הרפורמה, המכון ימשיך לבדוק רשימה מוגבלת של מוצרים שיוגדרו על ידי שר הכלכלה כמצויים בסיכון גבוה, אך עיקר פעילותו תתמקד בבדיקת האישורים והתעודות שמנפיקות המעבדות הבינלאומיות, בכדי לוודא את עדכניות התקן ואת אמינותה של המעבדה.

לדבריו, למרות שהרפורמה לא עוסקת באופן ישיר בצמצום כח האדם והתקציב של המכון, "זה יהיה פועל יוצא מהכרה בתעודות ובבדיקות מחו"ל".