פרופ' רובין: אינטלקטואל גדול, ידיד אמת לישראל

פרופסור בארי רובין, שנפטר ביום שני האחרון, היה מזרחן בעל שיעור קומה, אינטלקטואל שלא חשש לומר את האמת, וחוקר וסופר פורה במיוחד.

אתמול נפטר ידיד ותומך ישראל, שלא היסס להגן עליה מעל כל במה • פרופסור בארי רובין היה מזרחן מלומד בעל שיעור קומה, אינטלקטואל שלא חשש לומר את האמת, וחוקר וסופר פורה במיוחד • פרופסור אפרים ענבר נפרד מחבר

אישיות מיוחדת במינה; פרופ' רובין המנוח. צילום מסך מעורץ היו-טיוב של DemoCast
אישיות מיוחדת במינה; פרופ' רובין המנוח. צילום מסך מעורץ היו-טיוב של DemoCast

פרופסור בארי רובין (64), ידיד ועמית יקר, הלך לעולמו ביום שני האחרון לאחר מאבק אמיץ וממושך נגד מחלת הסרטן.

כל מי שמתעניין בלימודי המזרח-התיכון בימינו מכיר את שמו של בארי רובין. הוא היה כותב פורה במיוחד ובעל הבנה מקיפה ביותר של האזור. הוא חיבר לפחות 20 ספרים שיצאו לאור על-ידי בתי ההוצאה היוקרתיים ביותר, כגון קמברידג', ייל והארוורד. ראיתי כיצד הוא מקליד, ולא יכולתי להאמין למראה עיני: הטקסט כולו היה מסודר בראשו, והוא הפך אותו כמעט ללא היסוס למאמר או לספר.

בארי כתב על מגוון נושאים ומוטיבים. סקרנותו שלא ידעה גבול הובילה אותו לכתוב אודות ריגול במזרח-התיכון במלחמת-העולם השנייה (ספרו הבלתי-נשכח: Istanbul Intrigues), המדיניות האמריקנית במזרח-התיכון, ההיסטוריה של אש"ף, ביוגרפיה של ערפאת, סוריה המודרנית, המציאות הפוליטית במזרח-התיכון (שהוא קרא לה טרגדיה), האסלאמיסטים במצרים, הפוליטיקה הישראלית, ועוד ועוד. תחומי העניין של בארי הובילו אותו גם מעבר למזרח-התיכון. הוא חיבר ספרים חשובים אודות דיקטטורים בעולם השלישי, ובחיפוש אחר יהדותו הוא כתב ספר על ההתבוללות היהודית וחקר את שורשיו בעיירה מזרח-אירופית (דולינוב).

כתביו המרובים של בארי הם היום כלי הכרחי לסטודנטים וחוקרים. ספריו ומאמריו הבהירים, שיש בהם טיעונים טובים ואין בהם להג מקצועי בלתי-מובן, הם מצבת הזיכרון הטובה ביותר שלו. לצידם ובזכותם הייתה לו קריירה מזהירה, שלאורכה הוא זכה בפרסים, מענקים ומלגות רבים, ומאמריו פורסמו בעיתונים היוקרתיים ביותר. הוא היה אורח רצוי כפרשן ומנתח של המזרח-התיכון בתכניות ברדיו ובטלוויזיה ברחבי העולם.

הכרתי את בארי במשך שנים רבות ונתקלנו זה בזה במספר הזדמנויות. משנת 1996 התמזל מזלי לעבוד יחד איתו במשך שבע שנים טובות במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (BESA), שם הוא כיהן כסגן מנהל. כך התחלתי לצבור הרבה "שעות בארי", ונחשפתי לאישיות יוצאת דופן.

לבארי היה מוח סקרן וכל הדיונים עמו היו מסע אינטלקטואלי מרתק. הידע האנציקלופדי שלו במגוון נושאים מעבר לפוליטיקה ולתרבות של המזרח-התיכון – היסטוריה עולמית, ספרות אנגלית, רכבות, תרבויות קולינריות – היה יוצא דופן. נסיעות לחו"ל עם בארי היו תמיד חוויה לימודית; הוא היה מסוגל להרצות על קשת רחבה של היבטים באינספור מקומות.

מעבר ליכולות ניצול זמן נדירה ותפוקה אדירה, היצירתיות הייתה אחת התכונות הבולטות של בארי, ומרכז בגין-סאדאת הרוויח מנוכחותו הרבה. לדוגמה, הוא היה חלוץ בהוצאת עיתון האינטרנטי Middle East Review of International Affairs, שהפך במרוצת הזמן לאחד מכתבי-העת המובילים בתחום.

תכונה נוספת באישיות המורכבת של בארי הייתה מחויבותו הגדולה לאמת. כשהגיע למסקנה שהפלסטינים אינם פרטנר לשלום, או כשזיהה מוקדם למדי שברק אובמה מוביל מדיניות חוץ מוטעית, הוא לא היסס להשמיע את הערכותיו. בארי גם לא נכנע לתכתיבי התקינות הפוליטית, החונקת חלק מהחיים האקדמיים בישראל ובחו"ל.

בארי היה אינדיבידואליסט שהתקשה להתאים את עצמו למסגרות האקדמיות הרגילות בישראל. הוא היה אקסצנטרי במידה מסוימת (נסע במכונית ספורט אדומה, חבש כובעים גדולים, והלך לאיבוד בבתי-קפה אינטרנטיים), העברית שבפיו הייתה מצחיקה, והוא היה חסר-סבלנות כלפי טיפשות או אנטי-ישראליות. אבל האנשים הקרובים אליו הכירו את טוב-לבו ואת נדיבותו, הן בזמנו והן בכספו. הוא היה חבר טוב ויקר.

לבסוף, הוא היה ציוני בכל ליבו, אהב את ארצנו והגן עליה בהתמדה נגד מלעיזיה. הוא נותר אמריקני מאוד עד יומו האחרון, אך בנה את ביתו בישראל, נשא את אשתו ג'ודי כאן, וילדיו האהובים גבריאלה ודניאל הם צברים.

שלום בארי. אנו נתגעגע אליך.

____________

אפרים ענבר הוא מנהל מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (BESA), פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן ועמית בפורום המזרח-התיכון Middle East Forum.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *