לוויתן התפתח מדביבון? קרנף מלטאה? אדם מקוף?! ספר חדש ומרשים על האבולוציה עושה סדר בתחום, ומתמודד עם השאלות הקשות ביותר.
ביקורת ספר: ג'רי א. קוֹין, למה האבולוציה נכונה, ידיעות ספרים, 2013
מהי בעצם אבולוציה? איך ייתכן שלוויתן אדיר-ממדים יתפתח מדביבון יבשתי קטן? איזה חיזוק משמעותי קיבלה התיאוריה ב-30 השנים האחרונות, ומה מלמד אותנו התוספתן? ספר חדש ומרשים עושה סדר בתחום שמסעיר את העולם כבר 150 שנה
נתחיל מהסוף: הספר 'למה האבולוציה נכונה', למרות הכותרת העממית-משהו שלו, מרשים מאוד במקצועיותו וברוחב היריעה שהוא פורש. הוא רהוט, שיטתי ומעמיק, ומלווה במאות דוגמאות שירתקו את המתעניינים בתיאוריה שמסעירה את העולם המדעי-דתי כבר זמן רב. לא פחות חשוב מכך, הוא גם צנוע ומודע למגבלות המחקר בתחום, מה שהופך אותו למהימן עוד יותר.
הספר, בהגדרה, איננו מיועד רק למקצוענים. הוא אמנם זכה לתשבחות של המילייה האקדמי בתחום, בראשו ריצ'רד דוקינס, אך הוא כתוב באופן שאינו זוקק שום מטעני ידע קודמים. בקיצור, בין אם אתם פריקים של התחום ובין אם חובבנים, לא תצטערו על קריאת הספר.
דוגמטיות דתית ואנטי-דתית
פתח הדבר של הספר, וכך גם המבוא, עוסקים בפולמוס האמריקני אודות הוראת האבולוציה בבתי ספר, וכן בשאלת האמון שרוחשים לה האזרחים באופן כללי (רק 40% מהאמריקנים חושבים שהאדם התפתח מבעלי-חיים אחרים). קוֹין נוקט עמדה חריפה, ומביע את תרעומתו על הבריאתנים (המאמינים שהמגוון הביולוגי בעולם נברא כמו שהוא על-ידי האל, ולא הסתעף מעצמו בדרך אבולוציונית) שמחנכים את ילדיהם, וילדים אחרים עמם, לבורות. כך, הוא סוקר בקצרה פרשייה ציבורית שהתרחשה לאחרונה באחת מערי פנסילבניה, בה התעמתו קשות אבולוציוניסטים ובריאתנים סביב סוגיית החינוך, ואת פסק-הדין המפתיע לטובה שניתן דווקא על-ידי שופט נוצרי אדוק.
אילו הסתפק קוֹין בשתי הפתיחות הללו כדי לתאר את מניעיו לכתיבת הספר – מאבק תרבותי במתנגדי האבולוציה הדתיים – דיינו. אולם, דומה שקוֹין נופל לאותו בור דוגמטי שלוקים בו הדתיים חסרי-ההשכלה בתחום: להט כמעט מיסיונרי לשכנע את הקורא בדבריו, ולבטל את דברי היריב; כך, הספר משובץ בעשרות עקיצות והתייחסויות ציניות לתיאוריה הבריאתנית – שאמנם איננה מחזיקה מים – משל היה חוזר בתשובה שאורו עיניו, המנסה באופן אובססיבי לזכות את בני-משפחתו. וחבל, משום שאין בכך צורך. מוטב היה "לשחרר" ולתת לעובדות לעשות את שלהן. או שהמאמינים ימצאו דרך אינטיליגנטית להתמודד עמן או שלא.
מתולעת עלובה לפיל אפריקני עצום
אז מהי בעצם אבולוציה? ובכן, אבולוציה היא תיאוריה הטוענת שכל המגוון הביולוגי העצום שאנו מכירים – מחיידקים, דגים וחרקים, ועד פילים, לוויתנים ובני-אדם – התפתח כולו מצורת-חיים אחת יחידה, בדרך הדרגתית של 'ברירה טבעית' שנמשכה מיליארדי שנים. בגסות, סכמת ההתפתחות היא כזו: חיידקים -> מדוזות ותולעים למיניהן -> דגים -> זוחלים -> יונקים -> בני-אדם.
צ'ארלס דארווין, על אף שקדמו לו מספר הוגים שהעלו את הרעיון לפניו, היה המנסח הבולט והמעמיק ביותר של התיאוריה הזו, שאכן הלכה והתבססה על היסודות שהוא פיתח. אחד היתרונות האסתטיים בספר הוא שפע המובאות שמביא קוֹין מכתביו של דארווין, בייחוד מ-מוצא המינים המפורסם, מתוך רגש כבוד לתבונתו של האיש, ומתוך רצון להראות שמדובר בתיאוריה ותיקה ובעלת יסודות איתנים, שכבר נבחנת במשך קרוב למאתיים שנה ולא מכזיבה.
הרעיון הכללי הרי נראה קצת מופרך. כיצד יכול קרנף למשל, באיזו דרך שלא תהיה, להשתלשל מצורת חיים דמוית מדוזה? מה בכלל יכול להיות הקשר הביולוגי בין לטאות לבני-אדם? ואיך ייתכן שאחרי שהדגים התפתחו לזוחלי יבשה, הם שבו שנית לכור מחצבתם – הפעם בדמות יונקים ימיים משוכללים דוגמת הדולפין והלוויתן? כאן מתגלה קוֹין כמדריך המושלם לנבכי האבלוציה; הוא מקבץ אינספור דוגמאות, ממגוון רחב של תחומי מדע שונים ומרוחקים, ואורג אותן לכדי מסכת שיטתית שגם מסבירה את המכניקה של האבולוציה וגם מוכיחה אותה.
מאפייניה העיקריים של האבולוציה
ראשית, בלִבּה של האבלוציה נמצא מנגנון הברירה הטבעית, שדוחף קדימה את כל המערכת וגורם לשינוי בלתי-פוסק של האורגניזמים. מהי אותה ברירה טבעית שמשנה סדרי עולם? קוֹין מסביר כי מדובר במכניקה ביולוגית שמורכבת משלושה תנאים: 1. שוֹנוּת בתכונות שיש בין פרטים מאותו מין (למשל: זן עכברים שיש בו גם לבנים וגם חומים, גם בעלי שיניים ארוכות וגם קצרות, גם בעלי חוש ריח חזק במיוחד וגם כאלו שלא); 2. השוֹנוּת הזו צריכה להיות גנטית, כלומר עוברת בתורשה. אם אחד העכברים חטף מכת ברק וזכה בעקבותיה להארה ולנבואה, שאינן עוברות בגנים, התנאי לא מתקיים; 3. יתרון שהתכונה הגנטית הזו מעניקה ברבייה. כלומר, העכבר החום שצבע פרוותו עובר בתורשה, צריך ליהנות מיתרון מסוים שמעניקה לו חוּמיוּתוֹ בהבאת צאצאים, כדי שפני מין העכברים שלו ישתנו.
חשוב להבין שהשונות הגנטית בין פרטים של מין ביולוגי נגרמת על-ידי מוטציות אקראיות שעוברות חלקן בקוד הגנטי (ד.נ.א), אשר הופכות אותם לשונים מאחיהם (קוֹין מדגיש כי המוטציות האקראיות הללו הן תופעה שכיחה ביותר, שמתרחשת תדיר). לעתים אין למוטציות האלו כל משמעות ברבייה, לעתים הן מזיקות לרבייה, ולעתים – וזה לב הברירה הטבעית – הן מקנות יתרון ברבייה.
אם נחזור לדוגמת העכברים, נניח שבזמן כלשהו אחד העכברים הלבנים אכן עבר מוטציה גנטית, וצאצאיו נולדו חומים. לאורך שנים חיו זה לצד זה העכברים החומים והלבנים, בלא שצבעו של אחד מהם ישתלט על המין כולו. אולם, בשלב מסוים אירעו שינויי אקלים שהשחימו וחשפו באופן משמעותי את פני השדה, שהיו ירוקים עד כה (נניח: שריפות חוזרות ונשנות של העשב הגבוה). בשלב זה, הפכו העכברים הלבנים טרף קל לעיטים החגים בשמים, ניצודו בהמוניהם ונכחדו. העכברים החומים לעומתם שרדו היטב, וצבעם העניק להם יתרון משמעותי בהבאת צאצאים, עד שהמין כולו הפך חום. זוהי אדפטציה – תכונה גנטית שמעניקה יתרון אבולציוני.
כעת, נניח שבזמן מסוים עבר אחד מהעכברים החומים הללו מוטציה, שחיזקה והגדילה את שיניו בהשוואה ליתר בני-מינו. המודל המשופר של השיניים סייע בידו לפצח זן של אגוזים מזינים וקשים במיוחד, והוא התהלך שבע וחזק לכל אורך חייו, וכך גם צאצאיו שקיבלו את התכונה בירושה. ברבות הזמן ופגעיו, העכברים שניזונו מהאגוזים הללו שרדו טוב יותר מאחיהם, עד שהמין הפך לא רק לבעל פרווה חומה, אלא גם לבעל שיניים ארוכות וחזקות. שוב, עוד אדפטציה שהעניקה יתרון אבולוציוני.
הסיפור כמובן לא נגמר כאן. ככל שיתווספו למין העכברים הזה מוטציות גנטיות שיעזרו לו לשרוד ולהתרבות, כך הוא ישתנה ממקורו הביולוגי. ממין עכברים קטן וחלש, נקבל לבסוף, אחרי רצף ארוך של מוטציות ואדפטציות, לוויתן אימתני (הלוויתנים אגב, כך מסביר קוֹין, התפתחו בתקופה מהירה יחסית ממעין דביבון יבשתי ליונק המימי אדיר-הממדים שאנו מכירים. היתרון השרידותי שהיה בחזרה אל המים נעוץ כנראה ב"גומחה" שהעניקה להם שפע מזון, ושעדיין לא נכבשה על-ידי דגי הים).
הוכחות, הוכחות בכל מקום
על הקורא הנבוך שאיננו מסוגל לקבל את כוחו של מנגנון הברירה הטבעית, מסתער קוֹין בעשרות הוכחות ממספר דיסציפלינות: חקר המאובנים, חקר הגנום, ביו-גיאוגרפיה, חקר הווירוסים, ההיסטוריה של חיות-הבית המבויתות (כלבים, למשל), ועוד.
כמיטב המסורת, קוֹין פותח את מסע ההוכחות בחקר המאובנים, המספקים ראיות מרשימות לאבולוציה. כיצד? ככל שמעמיקים יותר בשכבות של קליפת כדור הארץ, כך נחשפות צורות-חיים בסיסיות ופשוטות יותר. השכבות הללו, שמבטאות סדר זמנים מהמוקדם למאוחר, מלמדות על התפתחות מובהקת של האורגניזמים. קוֹין מדגיש כי מעולם לא מצאו צורת חיים משכבה מאוחרת בתוך שכבה מוקדמת לה, והכרונולוגיה צועדת תמיד יד-ביד עם התפתחות המאובנים. מנטרה חביבה עליו בהקשר הזה, היא דבריו של הביולוג ג'ון הולדיין, שכאשר נשאל – כדי לטעון נגדו שהאבולוציה אינה מדע משום שאין תצפית שתפריך אותה – איזו עדות תמוטט את תיאוריית האבולוציה, ענה: "ארנבונים מאובנים מעידן הפרה-קמבריון", היינו: בעל-חיים בן-ימינו, בשכבת סלע בת יותר מ-500 מיליון שנה.
בין שלל הראיות שקוֹין מציע מתחום המאובנים, ישנה אחת מרשימה במיוחד; בבדיקה חדשנית יחסית, מנקבים את קרקעית האוקיינוס בעזרת צינור ארוך, באופן שלוכד את כל שכבות הסלע כפי שהן. לאחר מכן, מנתחים את התמורות שחלו במאובנים שמצויים בשכבות הסלע הללו (קרקעית האוקיינוס משופעת במאובנים), ועומדים על אופני התפתחותם. התוצאות אינן משתמעות לשני פנים: במשך תקופה של שלושה מיליון שנים ש"נלכדה" בצינור, ניכר בבירור כיצד יצורים ימיים שינו את גופם – ממדים, פרקי גב ועוד – עד שהסתעפו לשני מינים שונים.
לעומת זאת, ביחס לחקר הגנום משאיר אותנו קוֹין וחצי תאוותנו בידינו. לפי קוֹין, ניתוח רצפי הגנים של בעלי החיים, שהחל רק ב-30 השנים האחרונות, מהווה הוכחה רבת-עוצמה לטענה שהם התפתחו מאבות משותפים. באופן כללי, רצף הד.נ.א של בעלי החיים – שמהווה מעין פרוטוקול גנטי שלהם – הוא ארכיון בלתי נדלה לחקר ההתפתחות הגנטית. פשפוש בארכיון הזה חושף גנים "מתים", שמצביעים על דפוס חיים שונה בתכלית שניהל אותו מין בעבר, כאשר הגנים הללו היו פעילים. מחקר השוואתי מלמד עד כמה בעלי-חיים חולקים גנים רבים במשותף, כאשר חלקי הגנום ששייכים לעבר הרחוק משותפים ביניהם, בעוד החלקים החדשים שונים בהתאם להסתעפות. למרבה האכזבה, למרות המשקל שמייחס קוֹין לתחום המדע הטרי הזה בהוכחת האבולוציה, הוא לא טורח לפתח את הטענה לכדי פרק שלם סדור ומעמיק, אלא מסתפק בכמה עמודים בלבד.
יכולות חיזוי מדויקות שמצביעות על מהימנות
הוכחות נוספות מביא קוֹין גם מהביו-גיאוגרפיה, שעוסקת בחקר תפוצתם הגיאוגרפית של מינים ביולוגיים. כאן מספק קוֹין לקורא דוגמה מאלפת אודות יכולת החיזוי של תיאוריית האבולוציה (שהרי מדע אמיתי נבחן קודם כל ביכולת החיזוי שלו). כידוע, עד לפני 170 מיליון שנים בערך, היו היבשות מחוברות ליבשת-על אחת ענקית שמכונה 'גונדואנה'. סדרה של תמורות גיאולוגיות הובילה להתפצלותה ליבשות המוכרות לנו כיום, שחובבי הפאזלים לא יתקשו לשחזרה.
כעת, לפי תפוצתם של יונקי הכיס בעולם – רובם המכריע באוסטרליה, המפורסם שבהם הוא הקנגורו, ומיעוטם הזניח בדרום-אמריקה – ניסו חוקרי האבולוציה להבין כיצד הגיעו היונקים הייחודיים הללו מדרום-אמריקה (שם תוארכו המאובנים הללו כבני 40 מיליון שנה) לאוסטרליה (שם תוארכו ל-30 מיליון שנים). את האוקיינוס הם הרי לא מסוגלים לצלוח בשחייה, ומה שנשאר הוא מעבר יבשתי דרך אנטרטיקה. חמושים בהשערה לפיה באנטרטיקה אמורים להימצא מאובנים של יונקי כיס בני 30-40 מיליון שנה, יצאו מספר פליאונתולוגים לחפשם. החיזוי היה מפעים בדיוקו. אכן, באנטרטיקה שכוחת-האל נמצאו מאובנים כיסניים בני 35 מיליון שנה. לאורך הספר, מביא קוֹין עוד מספר דוגמאות ליכולת החיזוי של האבולוציוניסטים.
גם ההוכחות שמציע קוֹין מחקר הוירוסים, שעוברים לנגד עיני המדענים תמורות אבולוציוניות במהלך "מירוץ החימוש" מול האנטיביוטיקה, וגם ההוכחות מתחום הביוּת הן מרתקות, אך מוטב להשאיר משהו גם לקורא.
מלבד לכל אלו, קוֹין מקדיש פרק נכבד למקומו של האדם באבולוציה ולהשתלשלותו מקופי האדם; פרק ארוך נוסף למקומם של חיי המין והרבייה במערכת הביולוגית; ופרק מרתק במיוחד לליקויים וחוסר-השלימות של מנגנון הברירה הטבעית. ביחס לאחרון, קוֹין מסביר כי האבולוציה איננה "אלוהים תבוני" שמתכנן מוצרים מושלמים. היא מרכיבה טלאי על טלאי, מפתחת אדפטציות אד-הוק, ומשאירה מאחוריה שרידים לא-שרידיים רבים (התוספתן האנושי הוא המפורסם שבהם). כדי "לחסוך בעלויות ייצור", היא לפעמים משאירה מבנים פיזיולוגיים אבסורדיים, שמונעים את הצורך בתהליכים קיצוניים של שינוי.
כתיבה כנה ולא מתחמקת
לאורך הספר, קוֹין איננו מתחמק מטיפול מעמיק ויסודי בקושיות המפורסמות שיש על האבולוציה – מדוע אין כמעט מאובנים של "החוליות החסרות", שמהן התפצלו מינים שונים? מדוע יש ספציאציה כה חריפה בין מינים, ואנחנו כמעט לא רואים בפועל מיני ביניים? איזה יתרונות שרידיים סיפקו האיברים המורכבים, עוד בשלב ההתהוות שלהם, לפני שהפכו למה שהם?
בהקשר זה, יפה לראות את הצניעות והמודעות למגבלות המחקר בתחום, שהזכרנו בתחילה. קוֹין איננו מטייח; הוא מודה שחסרים מאובנים רבים להשלמת התמונה הכוללת, בגלל התנאים המיוחדים שנדרשים להיווצרותם, והוא גם מודע לקושי המחקרי לספק הסברים רטרואקטיביים לשרידות שיש בכל מוטציה. אנחנו רואים אמנם את ההתפתחות שעוברים המאובנים, אך לא תמיד ניתן להסביר מדוע הם התפתחו כך. כמובן, אין די בכך כדי לערער על התיאוריה, אלא להוסיף מודעות חשובה למגבלותיהם של המדענים להסביר הכל-בכל-מכל.
ובנימה אישית
בסוף הספר עורך קוֹין דיון על השלכותיה המוסריות והחברתיות של האבולוציה. מאחר שהדיון הזה לוקה בחסר ואף סובל משטחיות מסוימת – קינה על "כישלון המדע בהחלפת הדת המקובלת", התפייטות על "אומות עשירות שמתחילות להכיר במחויבות שלהן לעזור לאומות עניות, במקום לנצל אותן", ועוד – אציע בשורות האחרונות של סקירה זו סיום אישי משלי.
האבולוציה היא תחום נהדר לצלול לתוכו עבור ליברל-שמרן כמותי. היא מדגימה באופן פנטסטי את הטענה כי תופעות אולטרה-מורכבות כמו המגוון הביולוגי של עולמנו, כמו השפה האנושית, כמו התרבות, וכמובן כמו הכלכלה, נוצרות בצורה ספונטנית ועצמאית, בלא יד מכוון ובלא תכנון ריכוזי שנעשה במסדרונות הממשל או באוניברסיטאות. אדם סמית', אבי הליברליזם הכלכלי, פרסם את חיבורו עושר העמים כמעט מאה שנה לפני מוצא המינים של דארווין. אף יש הסבורים שהרעיונות הכלכליים של סמית' אודות התפתחות ספונטנית היוו השראה לדארווין.
עבורי התברר שוב שעקרונות ההתפתחות האבולוציונית, בהחלתם הזהירה, משמשים כתמרור אזהרה חשוב מול הרדיקליזם המהפכני "התבוני" שהחל בתקופת הנאורות וממשיך היום בדרכים ותיאוריות שונות ומשונות. ישמור אותנו האל מפני הוועדה הממשלתית או האקדמית המאמינה שהיא יודעת איך צריך להנדס "אדם". אין תחליף לזמן העושה את שלו ולהתפתחויות ספונטניות אינספור העשויות להצטבר לאיטן לכדי שינוי ניכר.
עוד לא שמעתי כל כך הרבה שטויות בכתבה אחת. נתחיל מהתיארוך. אין שום דרך לתארך חפצים עצמות וכו' יותר מ 6000 שנה. המדענים משתמשים בפחמן 14 לתארך כאשר אורך מחצית החיים של פחמן 14 הוא כ 5000 שנה ומתחת לזה הוא כבר לא ניתן למדידה ולכן כל תיארוך מעבר לתאריך הנ"ל מדעית הוא קישקוש מוחלט. התיאוריה של התפתחות כל הייצורים מאב קדמון אחד נשען על תיאורית המפץ הגדול שבו נאמר שהיקום התכווץ והתרחב והתכווץ והתרחב כל כך הרבה פעמים שנוצר סיכוי אחד לפחות מכל הפיצוצים האלה שיווצרו ייצורים, אבל לפני ממספר שנים המדענים גילו שהיקום רק תופס תאוצה ומתרחב ולכן הוא גם לא ייתכווץ יותר והמסקנה שלהם היא שהייקום נוצר רק בפעם אחת. לכן השאלה שנשאלה במשך מאות שנים נשארה רלבנטית והיא אייך ייתכן שבפיצוץ אחד בלבד נוצרו העולם וכל החי שבו ומה הסיכויי שדבר כזה יקרה? גם עם תפוצץ אלף פיצוצים האים יש סיכוי שיוצרו חיים? לכן כל הסיפורים על אבולוציה הם בגדר תיאוריה ותיאוריה זה ממש לא מדע. המדע מתבסס על עובדות ולא על משאלות לב.
שבת שלום.
האבולוציה כתיאוריה הינה מאוששת יותר מתיאוריית הכבידה. למעשה זו אחת התיאוריות המבוססות בימינו. היא אוששה במגוון דרכים. הנדבך האחרון של דימיון גנטי, שאיפשרו טכנולוגיות חדשות בתחום, לגמרי מחץ כל זיק סיכוי שנותר למתנגדים. כל הפרופ' הדתיים לביולוגיה בבר-אילן מקבלים ומלמדים אותה. הותיקן רשמית קיבל אותה והתנצל בפני דרוויין לאחר מותו.
האבולוציה היא תהליך טבעי. בטבע לפרטים המתאימים יותר יש סיכוי טוב יותר לשרוד ולהביא יותר צאצאים לדור הבא. מוטציות המתרחשות מדי פעם, ואף מצטברות, הן היוצרות את השונות בין הפרטים. כך לאורך דורות מתפתחים החיים ומסתעפים למגוון מינים שונים המתאימים לנישות שונות בטבע. האדם אף חיקה את המנגנון הטבעי שמתרחש מעצמו – כך בוייתו כל היבולים וכל חיות המשק והבית.
בדיוק אותם עצי התפתחות (עץ החיים של המינים השונים) נבנים ממגוון שיטות לא תלויות, החל באנטומיה השוואתית דרך אמבריולוגיה, פרוטאומיקה (דימיון בין חלבונים), גנטיקה, טרנספוזומים, מוטציות ספציפיות בגנום, ועוד ועוד. אפילו ראייה אחת לא נמצאה כנגד האבולוציה. כל מאובן שאי פעם נמצא – התאים, הרי מספיק רק אחד למוטטה. הרי אם מישהו רק יצליח לערערה לבטח יזכה בפרס נובל.
יותר מזה, בעיית רכישת עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה, הצורך בחיסון שפעת חדש כל שנה, הקשר בין כלבים וזאבים, המהפכה החקלאית (למשל מחיטת בר לחיטה) ועוד – כולם מראים את האבולוציה בשידור חי או שימושים במנגנונים מקבילים לצרכים שונים.
האדם והשמפנזה זהים גנטית במעל ל-95%. זו עובדה. ניתן למלא מוזיאונים שלמים בראיות לאבולוציה, ספריות שלמות במחקרים המאששים אותה. ואפילו לא ראיה אחת הסותרת אותה.
האבולוציה היא ההיגיון של הביולוגיה, השלד שלה, שמסביר באופן מהותי את האיך והלמה. ביולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, רפואה, חקלאות, תזונה ועוד – יש להם עמוד שידרה אבולוציוני שהבנתו תורמת רבות להבנתם ופיתוחם.
מעבר לחשיבות האדירה של האבולוציה במגוון תחומים, מעבר לכך שניתן למלא מוזיאונים שלמים בראיות עבורה, מעבר לכך שכל חוקר המכבד עצמו מסכים איתה, ורק בורות חריפה מאפשרת את אי קבלתה, מעבר לכל זה – יש לה חשיבות רגשית אדירה. סוףסוף מבינים איך הגענו לכאן. מה אנחנו. מי אנחנו. איך אנחנו עובדים ולמה. ללמד ילדים אבולוציה זה ללמד אותם מי הם ומה הם, במובן הכי עמוק ומרגש שקיים. אבולוציה צריך ללמד בגן וביסודי, לפני או לפחות במקביל ללימודי הבריאתנות התנכית המיתולוגית השגויה.
האבולוציה כתיאוריה הינה מאוששת יותר מתיאוריית הכבידה. למעשה זו אחת התיאוריות המבוססות בימינו. היא אוששה במגוון דרכים. הנדבך האחרון של דימיון גנטי, שאיפשרו טכנולוגיות חדשות בתחום, לגמרי מחץ כל זיק סיכוי שנותר למתנגדים. כל הפרופ' הדתיים לביולוגיה בבר-אילן מקבלים ומלמדים אותה. הותיקן רשמית קיבל אותה והתנצל בפני דרוויין לאחר מותו.
האבולוציה היא תהליך טבעי. בטבע לפרטים המתאימים יותר יש סיכוי טוב יותר לשרוד ולהביא יותר צאצאים לדור הבא. מוטציות המתרחשות מדי פעם, ואף מצטברות, הן היוצרות את השונות בין הפרטים. כך לאורך דורות מתפתחים החיים ומסתעפים למגוון מינים שונים המתאימים לנישות שונות בטבע. האדם אף חיקה את המנגנון הטבעי שמתרחש מעצמו – כך בוייתו כל היבולים וכל חיות המשק והבית.
בדיוק אותם עצי התפתחות (עץ החיים של המינים השונים) נבנים ממגוון שיטות לא תלויות, החל באנטומיה השוואתית דרך אמבריולוגיה, פרוטאומיקה (דימיון בין חלבונים), גנטיקה, טרנספוזומים, מוטציות ספציפיות בגנום, ועוד ועוד. אפילו ראייה אחת לא נמצאה כנגד האבולוציה. כל מאובן שאי פעם נמצא – התאים, הרי מספיק רק אחד למוטטה. הרי אם מישהו רק יצליח לערערה לבטח יזכה בפרס נובל.
יותר מזה, בעיית רכישת עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה, הצורך בחיסון שפעת חדש כל שנה, הקשר בין כלבים וזאבים, המהפכה החקלאית (למשל מחיטת בר לחיטה) ועוד – כולם מראים את האבולוציה בשידור חי או שימושים במנגנונים מקבילים לצרכים שונים.
האדם והשמפנזה זהים גנטית במעל ל-95%. זו עובדה. ניתן למלא מוזיאונים שלמים בראיות לאבולוציה, ספריות שלמות במחקרים המאששים אותה. ואפילו לא ראיה אחת הסותרת אותה.
האבולוציה היא ההיגיון של הביולוגיה, השלד שלה, שמסביר באופן מהותי את האיך והלמה. ביולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, רפואה, חקלאות, תזונה ועוד – יש להם עמוד שידרה אבולוציוני שהבנתו תורמת רבות להבנתם ופיתוחם.
מעבר לחשיבות האדירה של האבולוציה במגוון תחומים, מעבר לכך שניתן למלא מוזיאונים שלמים בראיות עבורה, מעבר לכך שכל חוקר המכבד עצמו מסכים איתה, ורק בורות חריפה מאפשרת את אי קבלתה, מעבר לכל זה – יש לה חשיבות רגשית אדירה. סוףסוף מבינים איך הגענו לכאן. מה אנחנו. מי אנחנו. איך אנחנו עובדים ולמה. ללמד ילדים אבולוציה זה ללמד אותם מי הם ומה הם, במובן הכי עמוק ומרגש שקיים. אבולוציה צריך ללמד בגן וביסודי, לפני או לפחות במקביל ללימודי הבריאתנות התנכית המיתולוגית השגויה.
מעניין מאוד!!
יוסי שוורץ
אני מניח שאתה תלמיד בתיכון ונראה שלא הבנת את מה שלמדת בשיעור,
זמן מחצית החיים איננו אומר שמתחת לזה לא ניתן למדוד, אלא שאתה צפוי לקבל 50% ממה שקיבלת בהתחלה- למשל אם התחלת ב, נניח, מליון אטומים של פחמן 14, הרי שלאחר כ 5500 שנים (לא נריב על המספר המדויק) אתה צפוי לקבל חצי מליון אטומים. פשוט לא? עכשיו, כמה נקבל אחרי עוד 5500 שנה? נכון! רבע מליון אטומי פחמן, וכן האלה וכן הלאה. יוצא מכאן שאתה יכול למדוד זמנים של עשרות אלפי שנים אחרוה- ליתר דיוק כ 50000 שנים (שוב פעם, לא נריב על המספר המדויק), מעבר לזה כמות הפחמן 14, שהוא קבוע כשהאורגניזם חי, מדלדל כל כך שלא ניתן להבחין בינו לבין פחמן 12.
תשאל שאלה טובה- איך אם כך נמדוד זמנים של מאובנים של דינוזאורים שחיו כביכול לפני עשרות מליוני שנים? אה! התשובה פשוטה- ישנ עוד יסודות רדיואקטיביים שמתפרקים שקימים בטבע באופן חופשי- אשלגן למשל שזמן מחצית החיים שלו הוא מיליארד שנה, או אורניום 235 שזמן מחצית החיים שלו הוא 700 מליון שנה…
עכשיו נראה שלא רק בשיעור גאולוגיה היו לך בעיות בהבנת הנקראנשמע, אלא גם באסטרופיסיקה…
ראשית כל המדענים עוד לא גילו כלום- השאלה האם היקום מתרחב או מתכווץ עוד לא הגיעה לפתרונה והיא תלויה בכמות החומר האפל ביקום. כרגע למדע אין דרך אמיתית למדוד זאת.
ועכשיו לשיעור בהסתברות שגם שם מסתבר לא היית תלמיד מצטיין…
ראשית כל אתה לא יכול להגיד מה הסיכויים שזה יקרה או לא יקרה, אין לך אומדן לכן השאלה שלך לא ברורה. מילא אם תראה הוכחה שבמצב בו היה היקום בזמן המפץ הגדול היה סיכוי של אחד למליארד או אחד לטריליון שיווצרו חיים אז היה טעם לשאלה שלך, מעבר לזה גם אם תוכיח שהסיכוי אפסי זה כמו שתגיד לזה שזכה בלוטו שהוא לא יכול לזכות כי הסיכוי לזכות בלוטו הוא אחד למיליארד ואין סיכוי שזה קרה…
דבר שני המדע לא מתבסס רק על עובדות אלא על ניבויים, תאוריה ושכל ישר. יש מה שנקרא "אישוש מדעי"- נניח שרואים רק ציפורים לבנות, ככה במשך מאות שנים, אז יש לנו אישוש מדעי לכך שציפורים הן לבנות, ומספיקה ציפור אחת כדי לשלול את התיאוריה או לחדד אותה (למשל למצוא יוצא מהכלל ואז לחזור להכללה), בגדול זה מה שהאבולוציה גם עושה- הנה יש לך תאוריה ובצידה הבטחה- שתמיד תגלה מאובנים מהפרימיטיבי למפותח, כל עוד לא הפרכת את זה- התאוריה מאוששת.
אתה באמת חושב שלומדים גיאולוגיה ואסטרופיזיקה בתיכון? מקסימום בתושב"ע הוא הקשיב.
לדויד הגאון שכנראה למד אבל לא מספיק חזק…
ההנחה הראשונית של השיטה הייתה שרמת הפחמן-14 באוויר (ממנו מגיע הפחמן
לצמחים) קבועה, ולכן ניתן לשער ששיעור הפחמן-14 באוויר בזמן חיי החומר
הייתה זהה לשיעורו כיום. הנחה זו התבררה כלא מדויקת, כיוון שגורמים שונים
יכולים להשפיע על שיעורו של הפחמן-14 באטמוספירה לכן השיטה הזאת לא מדוייקת בלשון המעטה…
תיארוך אשלגן-ארגון משמש לתיארוך סלעים לא עצמות!!! וברור שלא ניתן לתארך עצמות דינוזאורים או שאר בעלי חיים מלפני מליוני שנים.
אגב אתה לא סותר את טענתי שתיאוריה זה לא מדע. אתה רק טוען כל עוד לא הפרכת את זה- התאוריה מאוששת. אז גם לי יש מלא תיאוריות על אנשים נפוחים שחושבים שהם יודעים יותר מאחרים ומרשים לעצמם לזלזל באחרים אז איך אמרת? כל עוד לא הפרכת את זה- התאוריה מאוששת…
שבוע טוב.
אגב טבעו של חומר "אפל" זה אינו ידוע, גם לא ברור אם קיים ביקום די חומר אפל כדי להביא לסגירתו. שתי מדידות שונות לחלוטין, שתוצאותיהן פורסמו לפנ כ 14 שנים , מראות שהמצב ביקום מעניין הרבה יותר ממה שתורת "המפץ הגדול" מתארת.
מסתבר כי לא רק שהיקום אינו מתכווץ – אלא שהתפשטותו מאיצה! במילים אחרות: ככל שגיל היקום גדול יותר – כך התפשטותו מהירה יותר ממה שתמונת "המפץ הגדול" הרגיל מנבאה…
המקור לדבריו של "יוסי שוורץ": http://stwww.weizmann.ac.il/tech-center/mot-net/kriat-beinaim/cosmos.html
השאר מויקיפדיה.
מציע למחוק את ההודעות שלו, ולו רק בשביל להמנע מפלגיאט.
ז'וז'ו, אתה מצחיק אבל לא יותר מכך…
הרי כל הכתבה הזאת מבוססת מקור הספר "למה האבולוציה נכונה" אז אתה אומר בעצם שצריך למחוק את הבקורת של מר בעז לוי כדי להמנע מפלגיאט או שאתה סתם רוצה לסתום לי את הפה מכיון שיש לך קושי כל כך גדול לסתור את דבריי?
ז'וזו', במקום לסתום לי את הפה תנסה להתמודד עם זה נראה אותך!
מאובנים הם סלעים שנוצרו משחלוף היסודות של העצמות ביסודות אחרים כך שנוצר סלע בדמות השלד המקורי. יתרה מכך פחמן 14 נבדק מגופם של יצורים ולא מהאוויר. לא שמעתי מעולם על בדיקת פחמן 14 באוויר. פרט לכך זמן מחצית החיים הוא לא הדרך היחידה לתיארוך.
אני מניחה שזו טעות של הכותב – וירוסים לא נילחמים באנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה היא האויב של החיידקים.
סריקה מעניינת ביותר. יש לי כבר את הספר וזה שכנע אותי לתת לו קדימות ברשימת הקריאה שלי.
אישית, אני חושב שאבולוציה היא התאוריה הקיימת הטובה ביותר, אבל לוקה בחסר.
יש תופעות שהסיכוי שהן יקרו באופן אקראי הוא פשוט כל כך נמוך, שההסבר של האבולוציה פשוט אינו מתקבל על הדעת.
לדוגמא, לא מזמן ראיתי בנשיונל ג'אוגרפיק סרטון מרתק שמראה כיצד דבורים מתמודדות עם צרעות ענק הקיימות ביפן. הצרעות האלו שולחות "סיירות" בודדות, שמטרתן לסמן את כוורת הדבורים, ואז לקרוא לקן הצרעות. עוקץ הדבורים לא מסוגל לחדור את שריונן של הצרעות, וכמה עשרות צרעות כאלו מחסלות תוך שלוש שעות כוורת עם עשרות אלפי דבורים (ראו כאן: http://www.youtube.com/watch?v=EZ1eAM8CChc).
רואים איך שדבורים שמוצאן מאירופה מתחסלות לחלוטין.
עם זאת, דבורים שמוצאן מיפן, פיתחו שיטה – הן לא עוקצות את הצרעה הבודדת, הן פשוט "מבשלות" אותה. כולן ביחד עולות עליה, ומחממות אותה עד שהיא מתה, שכן דבורה יכולה לעמוד ב118 מעלות פרנהייט, אבל צרעה – רק 115. (ראו כאן: http://www.youtube.com/watch?v=K6m40W1s0Wc)
רואים בסרטון איך הדבורים מתאמות את המתקפה, אחת מנענעת את גופה, ואז כל השאר אחריה.
ולי זה פשוט לא נראה הגיוני, שהדבורים באופן אקראי יפתחו מוטציה שגורמת לכולן ביחד לתאם מתקפת בישול לצרעה. כן, זה תאורטית אפשרי. אבל הסיכוי שזה יקרה, הוא הרבה הרבה הרבה יותר נמוך מהסיכוי לזכות בלוטו. אם הולכים על סיכויים, אז כל הדבורים היפניות היו מוכחדות מזמן ע"י הצרעות. אמונה כזו, היא אמונה עיוורת, שזורקת את הרציונל הצידה.
הסיבה שהדבורים היפניות מצליחות במתקפה שלהן היא שזנים מסוימים ניחנים באינטיליגנציה גבוה יותר (במובן של הפעלה גבוהה יותר של תאי עצב במוח) שמאפשרת להם להעביר מידע בין הפרטים ולקולקטיב. במקרה הזה הברירה הטבעית לא היתה צריכה לגרום להן לאמץ התנהגות כלשהי באופן אקראי אלא להיות מסוגלות להבין תבנית תרמית פשוטה. כמו שהטבע (או הקדוש ברוך הוא) לא "גרם" לבן אדם להמציא את האש, אלא אפשר לו להבין מה קורה כשמכים שתי אבני צור.
אז אתה אומר שהדבורה היפנית חכמה יותר מהדבורה האירופאית.
הדבורה היפנית מסוגלת להבין שצרעה מתה 3 מעלות פרהנייט מתחת לדבורה הממוצעת (איך? זה לא שיש להם מד חום), וגם להעביר את המידע הזה לכל שאר הפרטים, ולארגן מתקפה מתוזמנת.
ולזה אתה קורא "זיהוי תבנית תרמית פשוטה"?
זה לא פשוט כלל, ולא נראה לי שיש מדען אחד רציני שמסכים איתך שהדבורה היפנית (שוב, בניגוד לאירופאית), היא אינטלגנטית עד כדי כך.
זה בדיוק המצב. לזנים מסוימים יש מערכות עצבים מורכבות יותר (זה יותר מסובך מזה, קשור בהתפתחות של רשתות נוירונים, אבל אפשר לסכם את זה בניסוח שנתתי) שמאפשרות להם להעביר מסרים מורכבים יותר. זה לפחות ההסבר השגור בספרות כיום. יש הרבה מקרים כאלה בטבע, למשל ציפורים שרגילות להמנע מחרקים מסוימים בגלל שהם רעילים, ואם אותם חרקים מאבדים את הרעילות שלהם הציפורים "לומדות" את זה יחסית מהר, תוך דור אחד או שניים.
יש לא מעט בעלי חיים שמפנימים סיבתיות פיזיקלית פשוטה, במיוחד בהקשר לחום וקור (ציפורים וחרקים שמזיזים את הכנפיים בצורה מסוימת בשביל לייצר אנרגיה ולחמם את הקן), זה דווקא לא החלק המורכב כאן. החלק המעניין יותר הוא בתקשורת הקבוצתית.
התאוריה איננה נכונה. היא התאוריה החופשית ביותר שהאדם יצר. הסיבה פשוטה. התאורה היא הסבר פשטוני ופרימיטיבי למערכת מורכבת להדהים.
זה כמו להסביר איך ביל גייטס יצר את מיקרוסופט: יום אחד הוא קם ושרטט כמה קווים ויצא לו וורד.
נו באמת !מי שיודע מעט מדע מבין שגרווין לא ידע על מה הוא כותב. הוא בעצמו מודה בכך. הוא גם לא היה איש מדע . ולא היו לו המון עובדותץ לפחות בדבר אחד הוא צדק. הוא קבע שהכל נברא על ידי הבורא !!! דר' ישראל צביאל
לפחות יאמר לזכותך שאתה מצטט בלי תעויות שזה גם משהו…
זה באמת הדבר הכי קל בעולם להראות לך שאתה מסלף דברים ולא ממש מבין את מה שקראת, אבל באמת שאין לי זמן לשיח חרשים הזה איתך.
מציע לך מכל הלב להפסיק לחפש במה שאתה קורא את מה שאתה מאמין, אלא להתעניין בדברים מתוך חשיבה פתוחה ומתוך מוכנות לאתגר את האמונות שלך.
זו לא חכמה לצטט דברים שנוחים לך- זה לקחת את הקליפה ולזרוק את הפרי. חבל.
שמע נא, העולם לא קיים 6000 שנה- צא מהסרט הזה, לא חייבים להיות אפיקורסים או מאמינים אדוקים באבולוציה כדי להבין שזו שטות, גם אין בתורה שום דבר שמחייב כזו אמונה מטופשת. זה שכמה חכמים החליטו פעם שזה ככה, לא הופך את זה נכון וגם לא מחייב אותך בתור אדם מאמין שאני מקווה שמבין שעם התורה אלוהים ברא את השכל הישר.
פעם הנוצרים החליטו שהעולם חייב להיות שטוח ושהשמש מסתובבת סביבה… למה? כי הם היו מפגרים, כי ככה אריסטו חשב, כי… והעלו אנשים על המוקד כי הם חשבו אחרת. אז הנוצרים היו מפגרים, אתה באמת רוצה להיות במקום כל כך חשוך ועלוב שלא מסוגל להתמודד עם אתגרים מחשבתיים ומחפש כל הזמן "להוכיח" למה המדענים כולם טועים ועושים קונספרציות נגד הדת?
עזוב אותך, אל תהיה מאמין שוטה
"לפחות יאמר לזכותך שאתה מצטט בלי תעויות שזה גם משהו"-
לא יכול להחליט אם אירוניה או סרקזם.
בכל מקרה כקורא חיצוני לא ראיתי היכן הוא טען מה המציאות שאירעה (העולם קיים 6000 שנה), הוא טוען שלא ניתן לדעת בוודאות (שיטות המדידה לא עוברות את ה6000 שנים).
ואני כהדיוט, הייתי שמח אם הדיון ביניכם יתפתח ולקרוא מדוע הוא (או אתה) טועה.
דויד ידידי, רציתי לענות לך אבל "מפלצת" הקדים אותי… בכל אופן חבל שהאגו מדבר מאצבעותיך ישר למקלדת… אני לא טענתי שהעולם קיים כך וכך שנים ולמעשה אני מאמין וכמה שידוע לי גם היהדות מאמינה שהעולם קיים הרבה הרבה שנים. לפחות לא ידוע לי שהיהודים העלו מישהו על המוקד בטענה שהעולם קיים יותר מ 6000 שנה…
אני רק טוען שלא ניתן לתארך אורגניזם מעל מה שכבר ציינתי ולכן גם לא ניתן להוכיח את תאורית האבולוציה על סמך תיאוריה אחרת ולקבוע חברה זה מדע וכל מה שמדענים אומרים זו אמת לאמיתה וכל מי שטוען אחרת הוא אדם חשוך שלא מסוגל להתמודד עם אתגרים. למעשה אני אתגרתי אותך אבל במקום להתמודד אתה טוען שאני מחפש כל הזמן להוכיח כמה שהמדענים טועים. אתה בכלל מכיר אותי שאתה טוען טענה שקרית כזאת?
נ.ב. למעשה אני אדם מאוד פרגמטי. מצד אחד אני אדם מאמין ומצד שני אני מטיל ספק במה שנראה לי לא הגיוני. אבל ממך אני מתרשם שאתה אדם מאוד דתי אפילו פנאטי. אתה מגן על "דת המדע וכוהניו" ולא מוכן לקבל דיעות של אחרים שמטילים ספק "בדת" שלך לפחות כך אני מתרשם ממך… חבל.
מתנצל בשם המילון המטופשת של הנייד שלי וההקלדה. אני לא עושה שגיאות בעברית. כתבתי שהאבולוציה היא התאוריה הטפשית ביותר שהאדם יצר. וזה כך. מי שיודע מעט מדע מבין זאת. דרווין לא היה ממש איש מדע. לא היו לו לפניו עובדות רבות. ועדיין הוא חש שמשהו לוקה בחסר. היה זה ג'וליאן הקסלי שדחף את הרעיון שהכל יכול להיווצר במקרה. והוא פשוט טעה.
"כעת, נניח שבזמן מסוים" זהו המוטיב החוזר בכל ה"הוכחות".
כיוון שאני מסכים עם מה שקורה במקרה וההנחה מתקיימת נשאר לבחון האם ההנחה סבירה, האם היא יכולה להתקיים?
מעניין שעד כה ה"הוכחות" היחידות לכך הן ברמת הוירוסים והחיידקים! וגם הן שגויות.
ישנו ספר עב כרס שמתעד מאות, אולי אלפי, ממצאים שאינם עולים בקנה אחד עם האבולוציה. אני ממליץ לעיין גם בו לפני שמתלהבים מעוד ספר שתוכנו מביא (כפי הנראה) רק צד אחד של הויכוח. הספר הוא:
Forbidden Archeology: The Hidden History of the Human Race by Michael A. Cremo and Richard L. Thompson
ישנם ראיונות עם אחד המחברים וגם תקציר של הספר באתרי אינטרנט שונים.
בהזדמנות זו אני שמח להפנות את תשומת ליבכם לסרט נפלא שעשה בנימין שטיין על סתימת פיות ופגיעה שיטתית בכל מדען שמעז להביע דעה שאינה תומכת לחלוטין באבולוציה:
ben stein no intelligence allowed ניתן לצפייה במלואו באינטרנט (באופן חוקי)
אני לא באמת מבין למה חסידי האבולוציה דורשים שנכיר בה כבתיאוריה מדעית. האם היא ניתנת להפרכה? האם ניתן לבצע ניסוי שיפריך אותה? להבנתי, האבולוציה איננה אלה רעיון. אולי רעיון נכון, ואולי לא. אינני יודע כיצד ניתן לאשש תיאוריה מדעית על ידי עובדות. גם הרעיון שהפעילות הצבאית בגבול מצרים ערב מלחמת יום הכיפורים היא פעילות תרגילית אוששה בעובדות רבות. גם אם ניתן להוכיח שחיידקים מסויימים, או אפילו יונקים מסויימים התפתחו ממוטציות של יצורים אחרים – האם זה מעיד על כך שלכולנו אב קדמון אחד??? ומה זה משנה בכלל אם יש לנו אב קדמון אחד, או שנים, או אלף?
אינני רואה ייתרון של ממש לסיפור האבולוציוני על פני הסיפור המקראי. אפשר ללמד אבולוציה כמו שמלמדים על כל אמונה אחרת (למשל, שדמוקרטיה היא שיטת המשטר הטובה ביותר. אמונה, שדרך אגב, אני שותף לה). אבל למה כמדע???
בכתבה יש דוגמה לדרך שבה ניתן לסתור את האבולוציה. האבולוציה היא מדעית ותאוריה מדעית היא בעצם הסבר של העובדות. המדע כבר לא עובד כמעט עם השכל הישר אלא מתמקד בעובדות מדעיות. יש המוני אישושים לאבולוציה והיא תאוריה חשובה ביותר במדע. כמובן, אם ימצאו עובדות שסותרות אותה הן תבדקנה ואם יוכח שהיא לא עולה בקנה אחד עם העובדות גורלה יהיה כגורלה של תורת הפלוגיסטון. אך האבולוציה אכן קורת בימנו ויש עדויות על מאקרו אבולוציה כמו מיני ציפורים ולטאות שבסביבה חדשה התפצלו למינים חדשים. יש המוני מאובנים וההגדרה ״חוליית מעבר״ היא מלאכותית שהרי אם בעוד דורות רבים יווצר מין אדם חדש אז הומו ספיאנס יהיה ״חוליית מעבר״ בין מין אדם קדום יותר, הומו ארקטוס(אם אינני טועה) לאותו מין חדש. ודוגמה נוספת היא שאם יווצר לבסוף משפחה חדשה אז הסוג הומו(אדם) תהיה החוליה המקשרת בין קופי האדם(שהוא אחד הסוגים בה) למשפחה החדשה. אז כולנו מאובני מעבר.
ידידי, עלית על הפואנטה.
מסתבר שבני אדם זקוקים באופן נואש לאיזושהיא אמונה להסביר את עצם קיומם בעולם לכן בני אדם "המציאו דתות" כי כך הרבה יותר קל להתמודד עם הדחף הזה.
אחד מאמין בנצרות השני ביהדות השלישי באיסלם וכך הלאה.
אבל ישנם אנשים שלא מתחברים לדתות אלו ובכל זאת מחפשים משהו להיאחז בו אחרת למה היה כל כך חשוב ל "לא מאמינים" לנסות לנגח את "המאמינים"?
החסך הזה שלהם חיבר אותם לדת חדשה שהומצאה לפני כ 200 שנה ע"י אדם מאוד חביב בשם דארוין שלא הצליח להוכיח את תורתו באופן מדעי (תיאוריה זה לא מדע) אבל נתן להם משהוא להיאחז בו. אז כדי לא להראות שהם בכל זאת "מאמינים" הם מתעקשים לקרא לזה מדע כי ככה יותר קל להם להתמודד?
אז איך אומרים… איש באמונתו יחיה…
יוסי יוסי, כמה שטויות כתבת…
התאוריה איננה נכונה. היא התאוריה החופשית ביותר שהאדם יצר. הסיבה פשוטה. התאורה היא הסבר פשטוני ופרימיטיבי למערכת מורכבת להדהים.
זה כמו להסביר איך ביל גייטס יצר את מיקרוסופט: יום אחד הוא קם ושרטט כמה קווים ויצא לו וורד.
נו באמת !מי שיודע מעט מדע מבין שגרווין לא ידע על מה הוא כותב. הוא בעצמו מודה בכך. הוא גם לא היה איש מדע . ולא היו לו המון עובדותץ לפחות בדבר אחד הוא צדק. הוא קבע שהכל נברא על ידי הבורא !!! דר' ישראל צביאל