פיגועי תופת וכשלונות צורמים דרדרו את המוניטין של חזבאללה לשפל. נסראללה מטיל את האחריות, כרגיל, על ישראל.
פיגועי תופת מפילים חללים ברובע השיעי בביירות, והפופולריות של חזבאללה דועכת ● בעבר התנגד נסראללה להשתתפות בלחימה למען אסד ונגד הג'יהאדיסטים הסונים בסוריה, אך ההוראות מטהראן לא הותירו בידו ברירה • עתה, כשלונות צורמים מצטברים ועמם גם הרוגים בשדה הקרב, מה שמעורר עליו ביקורת חריפה מבית • כשגבו דחוק אל הקיר, עלול מנהיג החזבאללה להסיט את הזעם כלפי ישראל
לפני כמה ימים, בציון יום השנה למותם של לוחמי חזבאללה, הכריז מנהיג הארגון שיח' חסן נסראללה בנאומו כי חזבאללה ינצח את הכופרים הסונים. באותה נשימה הוא קרא גם להתרכז ולהתאחד במאבק נגד ישראל, המאיימת על כל האזור, ולא בכדי.
שלא כמו בעבר, הפעם, לנסראללה יש סיבות טובות מאוד להסטת תשומת הלב לעבר ישראל. ידיעות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת בלבנון מלמדות שחזבאללה מצוי תחת לחצים עזים מצד תומכיו השיעים בלבנון. קולות אלו קוראים לארגון לנקום את מותם של שיעים רבים, לוחמים שמתו בקרבות מול כוחות אסד וכן רבים שמתו במרוצת החודשים האחרונים בפיגועים במתחם אל-דאחיה בדרום בירות (מתחם שכונה עד לא מכבר "מעוז החזבאללה") ובאזורים השיעים בבקאע הלבנוני.
פיגועים אלו בוצעו אמנם על-ידי חוגים סונים רדיקלים, ובראשם ג'בהת אל-נוסרה וגדודי עבדאללה עזאם, ולכן ברור שהאצבע המאשימה מופנית אליהם. אולם, בעת ובעונה אחת דאגו בחזבאללה ובאיראן להאשים גם את ישראל כמי שאחראית לקנוניה, שמטרתה להצית בעולם האסלאם מלחמה עדתית בין סונים לשיעים. בכך, הם טענו, מנסה ישראל להבטיח את ביטחונה ולהרחיק ממנה את ציר ההתנגדות, בהובלת איראן.
בעקבות הפיגועים בדאחיה ובאזורים השיעים בבקאע, התערער הביטחון בקרב השיעים בלבנון. מגמה זו משתקפת היטב ברשתות החברתיות. לא פעם ניתן למצוא ציוצי טוויטר של אזרחים, במיוחד של תושבי אל-דאחיה, המבטאים את חששותיהם למשמע פיצוצים, ותוהים האם מדובר בפיגוע נוסף. נקודה נוספת שעשויה ללמד על הלחץ בו שרוי הארגון היא הדיווחים מהימים האחרונים, המספרים כיצד חזבאללה חשף רשת של פעילי ג'יהאד עולמי, שפעלו באל-דאחיה והתכוונו לבצע פיגוע תופת. בכך ניכר כי חזבאללה להוט להציג הישגים נוכח הביקורת החריפה העולה מבית.
איראן מסבכת את חזבאללה
מלכתחילה נכנס חזבאללה לסבך הקרבות במלחמת האזרחים בסוריה שלא מרצונו. על-פי ידיעות שפורסמו בתקשורת האיראנית, במרץ 2011, לאחר פרוץ המשבר, אמר נסראללה למנהיג איראן ח'אמנהאי שעידן הנשיא הסורי בשאר אל-אסד הגיע לקיצו. לפיכך, הוא טען, על חזבאללה להסיג כוחותיו מסוריה חזרה ללבנון. אולם ח'אמנהאי דחה את בקשתו, והבהיר לו שעל חזבאללה להמשיך להגן בחירוף נפש על משטרו של אסד, זאת למרות הביקורת הגוברת מקרב תומכיו.
ביקורת זו הגיעה עד כדי כך שבמסגרת השיח שהתפתח בקהילה השיעית בלבנון, הגרעין הקשה של תומכי נסראללה, בנושא השתתפותו הפעילה של חזבאללה בקרבות בסוריה, הועלתה טענה שההרוגים של בקרבות אינם ראויים להיקרא שהידים. כזכור, בתחילה שיקר נסראללה (בניגוד למנהגו) והכחיש את הידיעות שדלפו על מעורבותו הישירה של חזבאללה בקרבות בסוריה, ובכך שיקף את המבוכה הרבה אליה נקלע הארגון. מבקרי חזבאללה בלבנון הצטרפו לתומכים והטיחו בו, במידה רבה של צדק, שהוא חסר אג'נדה עצמאית ושהוא פועל תחת פיקודו של ח'אמנאי באמצעות מפקד כוחות אל-קודס במשמרות המהפכה, הגנרל קאסם סולימאני.
לפיכך, העדיף נסראללה להסתיר בתחילה את השתתפותו של חזבאללה בקרבות בסוריה. אולם במהרה החלו להופיע בתקשורת דיווחים על הלוויות של הרוגים והפכו את ההכחשות של הארגון ללא-רלוונטיות. לאור האמור, בנאומו במאי 2013 לרגל יום השנה לנסיגת צה"ל מדרום לבנון, הודה לבסוף נסראללה שחזבאללה אכן נוטל חלק פעיל בקרבות בסוריה. במעמד אפולוגטי זה, הוא הסביר כי חזבאללה יצא לקרב הישרדות בסוריה, שיכתיב במידה מהותית את עתידו של הארגון עצמו. נסראללה הסביר ש"אם סוריה תיפול לידי ארה"ב, ההתנגדות [קרי חזבאללה] תמצא עצמה תחת מצור. אם סוריה תיפול, פלסטין תחוסל. ההתנגדות בפלסטין תאבד. עזה, הגדה המערבית וירושלים יאבדו".
בניסיון להכחיש את הידיעות על כך שבני משפחותיהם של פעילי החזבאללה לחצו על הנהגת הארגון לא לשלוח את יקיריהם לקרבות בסוריה, הכריז נסראללה:
אינני כופה על האנשים הצעירים שלנו ללכת לחזית. בכל שלושים שנות ההיסטוריה שלנו, איש מעולם לא נשלח לחזית בניגוד לרצונו. הם כולם הולכים מרצון. היום אנחנו נאלצים להסדיר את שטף המתנדבים, לאור ההתלהבות העצומה של לוחמינו. אני לא צריך להכריז על ג'האד. אני צריך רק לומר מילה ועשרות אלפים של לוחמים יילכו לחזית הזאת.
אולם דבריו לא צמצמו את הביקורות. כך למשל, האשימו האזרחים והתקשורת בלבנון את חזבאללה בכך שהכניסה לקרבות בסוריה לא רק שלא מנעה את גלישת המשבר מסוריה ללבנון, אלא אף הביאה אותו לשטחה. כך, נטען, חזבאללה אחראי לטבח ברחובות, בדמות הפיגועים של ג'בהת אל-נוסרה נגד השיעים במדינה.
שרשרת של כשלונות צורמים
חזבאללה כבר הוכיח את היותו כוח מבצעי טרנס-לאומי שמבצע משימות גם מחוץ לאדמת לבנון בהתאם לפקודות המגיעות מטהראן. משימות אלו בוצעו בעבר נגד ישראל כמו גם ניסיונות לבצע פיגועים לעברה בבואנוס איירס, בבורגס, בקפריסין ובמדינות נוספות בעולם. משימה משמעותית במיוחד, שלא מוכרת כ"כ במערב, היא השתתפותו של חזבאללה בדיכוי המהומות שפרצו באיראן בקיץ 2009 בעקבות זיוף הבחירות לנשיאות.
כעת, בעקבות הטלטלה העזה באזור שחלה בעקבות האביב הערבי, ובמיוחד בשל התחדדות השסע השיעי-סוני, מגן חזבאללה על האינטרס האיראני לא רק באדמת סוריה אלא גם בעיראק. כך למשל במחוז הסוני אל-אנבאר, המכסה כשליש מכל שטחה של עיראק וחשיבותו האסטרטגית נובעת מכך שהוא גובל בירדן, בסעודיה ובסוריה בצפון. במחוז פרצו קרבות אלימים בינואר 2014, לאחר שהסונים האשימו את ממשלת נורי אל-מאלכי השיעית באפליה שיטתית של הסונים בכל תחומי החיים בעיראק ובניסיון להדירם מהמערכת הפוליטית במדינה.
לאור הקשרים הצמודים של אל-מאלכי עם פטרוניו בטהראן, נדרש חזבאללה להצטרף למערכה באל-אנבאר לצד הצבא העיראקי, ולפי ידיעות מהתקשורת של המפרץ, שלושה מלוחמיו נפלו בשבי הסונים. מהדיווחים עולה כי לפי שעה חזבאללה לא מצליח לקצור הישגים גם בחזית העיראקית, בהם יוכל להתפאר ולהשיב לעצמו את המוניטין שאיבד לאחר הפיגועים נגדו בלבנון.
חזבאללה נבוך גם בשל מעורבותו בלחימה בגזרה הסורית. שכן עד כה, אפילו כח המונה עשרות אלפי לוחמים – ביניהם הצבא הסורי לצד כוחות משמרות המהפכה והמליציות השיעיות הפרו-איראניות הטרנס-לאומיות – לא הצליח הארגון להבטיח את משטרו של אסד ולמגר את המורדים.
ישראל על הכוונת?
בעקבות הלחצים נדרש אפוא הארגון לבצע פעולת איכות שתשיב לו, לפעיליו ולעדה השיעית את יוקרתם ומעמדם. נראה שאין זה סביר שחזבאללה יבצע פיגוע איכות נגד הסונים. פעילות מסוג זה רק תוסיף לביקורת נגדו בלבנון, לפיה הוא הפך ל"מפלגת השטן" (במקום מפלגת האל, "חזבאללה"), המבטיחה את האינטרסים האיראנים ברחבי עולם האסלאם ומשתמשת בישראל רק כתירוץ. בנוסף לכך, פיגוע נגד מטרה סונית "לא יצטלם" טוב בערוצי תקשורת הסונים בעולם האסלאם, ובמיוחד מצד תחנת הטלוויזיה הקטרית אל-ג'זירה, שינצלו זאת לטובת קמפיין תעמולתי נרחב לפיו חזבאללה שופך את דמם של המוסלמים הסונים ומשמש חוד החנית של איראן השיעית. גם האפשרות לפיה חזבאללה יעדיף לפעול נגד יעד אמריקאי נפסלת לפי שעה לאור ההתקרבות ביחסי איראן-ארה"ב.
מכל האמור לעיל עולה שאין להוציא מכלל אפשרות שחזבאללה עלול לפנות דווקא נגד ישראל. פעולה כזו תשרת את מטרות ההסברה של החזבאללה, לפיהן הוא משמש ארגון אנטי-ישראלי המגן על שיעים וסונים כאחד בלבנון מול התוקפנות הישראלית. ככל הנראה בלתי סביר שחזבאללה יבחר לבצע מתקפת טילים או לחטוף חיילים, כפי שהיה בעבר, מכיוון שפעילות כזו תחייב תגובה ישראלית. לפיכך נראה שדרך הפעולה העדיפה לארגון היא פגיעה בנציגות ישראלית בחו"ל, פעילות שתרים את קרנו של חזבאללה, מחד, אך לא תפתח חזית נוספת, מאידך.
מטעמים מובנים, הצהירה ישראל לא פעם כי היא אינה צד במשבר בסוריה. התנהלותה עד כה במשבר המתחולל בגבול הצפוני משקפת זאת. עם זאת, ההתפתחויות שנסקרו לעיל מלמדות על אפשרות שלמרות המדיניות הישראלית, הדינמיקה נגד השיעים באזור עלולה לדחוק את חזבאללה לקרן זווית, ממנה הוא יבחר בפתח המילוט הקל והעדיף מבחינתו, ויכוון את נשקו לעבר ישראל.
יוסי מנשרוף הוא דוקטורנט בחוג להיסטוריה של המזה"ת באוניברסיטת חיפה וחוקר בדסק האיראני במכון לחקר התקשורת במזה"ת (MEMRI) ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי.
