יש אסלאם ציוני: ראיון עם שיח' אחמד אל-עדואן

"הפלסטינים רוצחי ילדים, זקנים ונשים. הם תוקפים את היהודים, משתמשים בילדים כמגן אנושי ומתחבאים מאחוריהם ללא רחמים, כאילו לא היו אלה שארית בשרם. והכל כדי להעביר מסר כוזב, כאילו היהודים הם אלו העוינים ולא הם". את הדברים הללו, שנחשפו באתר 'ישראל בערבית' ונראים כאילו נלקח מפי דובר צה"ל או גורם במערכת ההסברה הישראלית, כתב לאחרונה שיח' ירדני העונה לשם אחמד אל-עדואן בחשבון הפייסבוק שלו ועורר סערה. התבטאותו יוצאת הדופן פורסמה ביומון הפרו-פלסטיני 'אל-קודס אל-ערבי', ומשם עשתה את דרכה אל מאות אתרים, פורומים ודפי פייסבוק בערבית – כולם תוקפים ומבקרים אותו בחריפות.

עד לפני מספר שנים היה אל-עדואן אדם אנונימי. אך אומץ לבו והתבטאויותיו החריפות העבירו אותו לקדמת הבמה, ביוזמתו או בעל כורחו, שם הוא סופג ביקורת עזה מקרב הפלסטינים ותומכיהם, ולא בכדי. הלה הפך לאויבם הרעיוני והמוצהר לאחר שהחל להכריז בפומבי כי השם "פלסטין" כלל לא מופיע בקוראן, שאללה ציווה להוריש את ארץ ישראל ליהודים וכי מי שטוען אחרת מסלף את דבריו.

בדצמבר 2012 ביקר שיח' אל-עדואן בישראל ונפגש עם אנשי דת יהודים ובראשם הרב שמואל אליהו, על-מנת לדון בשלום ופיוס בין הדתות. לאחר הביקור נערך עמו ראיון, שפורסם לפני מספר חודשים באתר 'ישראל בערבית'. אתר 'מידה' מתכבד להביא בפניכם, בפעם הראשונה, תרגום עברי מלא של הראיון החשוב, המספק הצצה לעמדות ועובדות לא שגרתיות, שאינן מפורסמות דיין בתקשורת הישראלית והעולמית. אנו מודים לאתר 'ישראל בערבית' על הרשות לפרסמו ועל תרגום הכתבה.

כבוד השיח', האם תוכל לספר לנו מעט על עברך ועל עצמך? כיצד אתה תופס את מקומך בחיי הממלכה הירדנית?

בשם האל הרחמן והרחום, השבח לאל ריבון העולמים.

נולדתי וגדלתי בעיר עמאן בשנת 1952. לאחר שסיימתי בית-ספר תיכון כללי המשכתי ללימודי השריעה האסלאמית בקולג' ללימודים אסלאמיים בעמאן. במהלך הלימודים עבדתי במשרד הדואר הירדני במספר תפקידים, עד אשר פרשתי מתפקידי הרשמי שם בשנת 1997. מאז התמסרתי לספרו של האל יתעלה (הקוראן), והרחבתי את ידיעותיי בדת האסלאם ובחיי האומה האסלאמית.

האל יתעלה ויתברך זיכה אותי בידיעת ספרו הקדוש ובחר בי על מנת שאחדש בקרב האומה האסלאמית את ידיעת האל והדת, ואבאר את הדרוש ביאור מבין הפסוקים, אשר מרבית המלומדים המוסלמים מפרשים בצורה קלוקלת. ביניהם, במיוחד הפסוקים העוסקים בעמי הספר (היהודים והנוצרים) ובזכויותיהם. יש כמאה פסוקים קדושים המופיעים בקוראן, אותם לא הצליחו המלומדים בני דורנו לפרש כהלכה. אלו פסוקים שאין קשר בין הכתוב בהם לבין הפירוש שניתן להם על-ידי האחרונים. פסוקים אלו מוכיחים ומבטאים את רצון האל וכוונותיו: הרצון והשאיפה בשלום ובהרמוניה והוראות שניתנו לבני האדם על מנת לקיימם.

אני סובר כי תפקידי בחיי הממלכה הירדנית הוא ביצוע שיפורים ותיקון של הדרוש תיקון. אני עורך מפגשים עם גדולי המלומדים, המוסדות הדתיים, השרים הממונים על ההקדשים (הווקף), פוסקי הלכה בממלכה הירדנית ומלומדים בני הפלגים השונים. בנוסף למורי ההלכה האסלאמית במספר אוניברסיטאות ירדנית וערביות ואחרות, אני נפגש גם, כמובן, עם אנשי דת נוצרים, כמרים, רבנים ואנשי דת מכובדים אחרים מבין היהודים, כפי שמפורסם באתר האינטרנט שלי וכן בפייסבוק, ואני מודה לאל שזיכה אותי לפעול לביאור זכויותיהם.

בתגובתך לבקשתנו לערוך עמך ראיון באתרנו, ציטטת פסוק מהקוראן ותיארת את בני העם היהודי כ"בני דודים". למה כוונתך?

היהודים הם בני דודנו ולכן עלינו להתפלל עבורם ולבקר אצלם, לחיות איתם בהדדיות, להעניק להם כבוד ולשתף פעולה עימם ברמות הגבוהות ביותר של ההערכה והוקרת התודה. זאת, משום שאיננו יראי שמים, חכמים יותר, או טובים יותר מהנביא מחמד עליו השלום, אשר חי בשכנות להם והתנהג איתם בצורה מכובדת, ברחמים וברעות. נציין גם כי היה מותר למוסלמים להתחתן עימם.

האם פתיחותך כלפי עם ישראל הובילה אותך גם להכיר בריבונותם על אדמתם ההיסטורית?

אכן כן, אני מכיר בריבונותם על אדמתם. אני מאמין בקוראן הקדוש, ועובדה זו מצויינת במקומות רבים בספר. למשל: "הו עמו (של משה), היכנסו אל הארץ הקדושה אשר הוריש לכם האל או "זאת הורשנו לכם בני ישראל", ופסוקים נוספים בספר הקדוש.

וישנן גם סיבות נוספות: העם הזה (ישראל) הוא עם שלו ואוהב שלום, אינו עויין ולא תוקפן; עם שמגן על עצמו רק במקרה הצורך, תוך ניסיון לפגוע בצורה מינימלית באויביו. בנוסף אני מכיר בעובדה כי האל יתעלה ביכר את העם הזה על פני בני-האדם והשדים עד לאחרית הימים. האל איננו מבכר לשווא אלא מעניק לכל אחד את המגיע לו. האל יתעלה לא פנה לאף עם מבני האדם בשמם והעניק להם את הכבוד הזה, מלבד לבני ישראל, אשר מכונים על שם אביהם הקדמון ישראל (יעקב), עליו השלום, כמו שנאמר בקוראן "הו בני ישראל". לעומת זאת, בפניה לאחרים נאמר "הו המאמינים" או " הו בני-האדם", שזו לשון קריאה כללית יותר.

בסוף שנת 2012 נפגשת בעיר צפת עם רבנים יהודים. מה התרשמותך מהביקור? מה המסר שביקשת להעביר בפגישה?

באתי לעיר צפת על מנת לבקר מספר חכמי דת יהודים מכובדים. מצאתי אצלם דרך-ארץ וכבוד עצום, ענייניות, שקיפות, כנות, סובלנות, ידע רחב בספריו של צאצאי אברהם (תורה, הברית החדשה והקוראן). זאת, כפי שנכתב "האם ישנו פסוק שחכמי בני ישראל לא יודעים אותו?" [הקוראן, 26: 197] ובנוסף לדברים נוספים שמצאתי אצלהם.

לביקור שלי בצפת היו שתי מטרות: האחת, קידום שיתוף הפעולה והתיאום למען התמיכה בתהליך השלום והצלחתו, כפי שקרא המלך עבדאללה השני, וכן קידום ההסכמה בין הדתות. השנייה, ביאור פסוקי האל אשר בקוראן, אשר פורשו על-ידי מרבית מלומדי האומה המוחמדית בצורה גחמנית, גזענית ובבורות; ופעולה למען חיזוק והפצת הדברים אשר נאמרו על בני דודנו היהודים ועל התפקיד שייעד אללה עבורם עד ליום תחיית המתים.

צריך לדעת שנאמר כי הארץ הקדושה היא ארצם (של ישראל) וכי ירושלים היא כיוון התפילה אליו הם פונים בתפילותיהם ובמהלך קריאותיהם וטקסיהם, כפי שאמר האל בקוראן "הפנה את תפילתך לכיוון מסגד אל-חראם" (במכה). פסוק זה מבטל בעצם את התפילה לכיוון אל-אקצא (הר הבית) וכן את כל המסורות הנוגעות לאל-אקצא עבור המוסלמים.

עוד נאמר בקוראן: "ואם נתת לאלו שקיבלו את הספר (יהודים ונוצרים) את כל האותות הם לא יקבלו עליהם את כיוון תפילתך ואתה לא תקבל את כיוון התפילה שלהם" [הקוראן: 2: 135-134]. כלומר, האל ברא שני כיווני תפילה [בערבית "קיבְּלה"]. אחד הוא ייחד למוסלמים – הוא הכעבה שבמכה הקדושה; ואילו כיוון התפילה של היהודים הוא באל-אקצא הקדוש ליהודים, זאת על אפם וחמתם של עמי העולם, משום שזהו ציווי האל, מלך המלכים הבוחר את התנהלות עולמו.

מה היא לדעתך הדרך לשים סוף לאנטישמיות בקרב העמים הערביים והאסלאמיים, הרוחשים איבה ועויינות ליהודים ומסרבים להכיר ולחיות לצדם?

לדעתי הדרך לשים סוף לאנטישמיות היא לרכז מאמצים וקריאה לשלום, הפצת הידע וחינוך האנשים על ערכי הצדק והאמת בצורה עניינית בהתאם למה שמופיע בספריו של האל, ספר התורה, התהילים, האינג'יל והקוראן; אשר הוקירו את הישראלים, ביארו את זכויותיהם, ביכרו אותם והורישו להם את הארץ הקדושה ואת כיוון התפילה שלהם – ירושלים. הספרים מעידים כי זהו עם אוהב שלום וקורא לשלום, והוא העם הראשון לו ייעד הבורא תפקיד על-מנת שישמש שליחו עלי אדמות עד ליום תחיית המתים.

בקוראן כתוב "המאמינים ועושי הטוב הם המובחרים שבברואים" [הקוראן 7:98]. הכוונה במילה מובחרים היא "הטובים ביותר מבין בני האדם", אולם בנוגע לאומת הקוראן – כלומר הערבים ואלו המטיפים לאסלאם – אין מנוס מבחינתם אלא לחזור אל הקול הישר והאמת כפי שמופיעה בקוראן; שרבים ממלומדיהם פירשו אותו בצורה מוטעית וסוטה. הם שיבשו את רצונו האמיתי של האל יתעלה, כפי שבא לידי ביטוי בפסוקים, בצורה כוזבת ומופרכת באומרם כי רצח היהודים הוא חלק ממצוות הג'יהאד למען אללה וכי הארץ הזו היא לא ארצם של ישראל.

הם ממשיכים להחזיק בפרשנות המנובלת הזו כלפי אחרים, ולא יהיה שלום אמיתי אלא בעת חזרת אומת הקוראן אל ספר הקוראן, כפי שהנחיל אותו האל למאמיניו. השכלתי הדתית אפשרה לי לבסס את דבריי, וזכיתי בכבוד רב בכך שהצלחתי לפרש פסוקים אשר המלומדים לא הצליחו לבאר כהלכה. אלו פסוקים המפרטים את החובות הזכויות של בני האדם ואת הדברים הדרושים בכדי שהעמים לא יהיו עויינים אחד לשני.

מדוע נוהגים אמצעי התקשורת הירדניים לתאר את  הישראלים בצורה גזענית ושלילית אשר לא משקפת את המציאות?

האל יתרומם ויתעלה הוא אשר נתן ליעקב את שמו "ישראל", והוא אשר כינה את בניו "בני ישראל", "היהודים" ו-"אלו שהאמינו במשה". משמעות המילה ישראל היא "הנוכח למול אלוהיו" והאל קרא להם "הקהל הנוכח באלוהיו". ומשמעות המילה יהודים: אלו ההולכים בדרך הישר, החוזרים בתשובה, כפי שאמר משה עליו השלום "שבנו אליך" [הקוראן, 7: 156].

לפיכך, מי שמכנה אותם שלא בשמות בהם כינה אותם אללה הוא חוטא ומזייף את פסוקי הקוראן. כבר נאמר "המטילים דופי באותותינו/פסוקינו לא ייעלמו מעינינו" [הקוראן 40:41], ואמר אבן-עבאס בפרשנותו לפסוק זה: "הכוונה לאלו אשר מסלפים ומחליפים ומשנים את פסוקי האל וסוטים מן האמת". עניין זה עולה גם בפסוק נוסף, האומר: "אל תדברו סרה זה בזה ואל תחרפו זה את זה בכינויים. הרע מכל הוא כינוי אדם מאמין מופקר. ומי מהם אשר לא יחזרו בתשובה מחטאיהם אלו הם בני העוולה" [הקוראן 49 : 11]. הסילוף הוא להשתמש בכינויים שגויים, ולכנות אדם מאמין בכינויים שליליים. מי שלא ישוב בתשובה ויחדל מכך הרי הוא נחשב רשע ופושע. משנתו של שליח אללה (מוחמד), עליו הברכות והתפילות, דוגלת בכינוי אנשים באמצעות השמות היפים ביותר שבנמצא ואשר מכבדים אותם.

ולכן, מי שמכנה את הישראלים בשם אחר ממה שכינה אותם אללה הוא נבל מהסיבות הבאות:

1. הוא עבר על ההלכה הדתית, כפר בפסוקי הקוראן ופעל נגד הקוראן והיהודים.
2. הוא המרה את הוראות אללה, אשר ציווה לא לגדף או לכנות בשמות שליליים.
3. אם לא ישוב בתשובה ויפסיק את פשעיו הרי הוא פושע ורשע במלוא מובנה של דת האסלאם.
4. הוא פועל כנגד מאמציו של כבוד מלך ירדן ויוזמתו להרמוניה בין הדתות וקריאתו לשלום.
5. הוא לקח חלק פעיל במה שגורם שמעכב את תהליך השלום והגברת העוינות למול העמים האחרים.

על כלי התקשורת בירדן, וכל כלי התקשורת הערביים בכלל, לנהוג ביראת שמיים ולכנות את הישראליים בשמות בהם השתמש כלפיהם אללה עצמו, וכן בשם שהעניק לארצם. עליהם להפסיק לנהוג כחמשת הפושעים אשר הזכרנו לעיל, אשר מביאים עליהם ועל בני עמם את חמתו של האל. אנו מתנערים מהם וממעשיהם.

האם לפי דעתך הסכסוך הוא חלק ממשבר יהודי-אסלאמי? במקרה והדבר כך, האם זהו משבר היסטורי או משבר חדש?

התשובה היא חיובית, אולם זהו משבר של גזענות שנולד בתקופה המודרנית ואין לו שום קשר להיסטוריה או לדת. וההוכחה? כפי שהזכרנו לעיל, אללה בעצמו שינה את הפסוק הקורא להתפלל לעבר מסגד אל-אקצא והורה למוסלמים להתפלל לכיוון המסגד הקדוש (הכעבה). אללה נתן לכל דת את כיוון התפילה שלה. מי שאומר ההיפך מכך הרי שהוא כופר בפסוקי הקוראן שהוריד אללה, אשר אמר וביאר זאת בצורה ברורה ובפירוש נהיר.

יש מי שאומרים, בתוך ירדן ומחוצה לה, כי הממלכה הירדנית בגבולותיה הנוכחיים היא המדינה הפלסטינית, מה דעתך בנוגע לכך?

גבולות המדינה הירדנית ברורים כשמש ויש בה ריבונות ירדנית שורשית. המדינה התברכה בהנהגתם המכובדת והמפוארת של ההאשמים, בעם ירדני חזק ומחובר לאדמתו בעל שבטים ומשפחות, ובחורים גאים ואמיצים אשר תומכים וחובקים את ההנהגה הנוכחית ותומכים בקריאתה לשלום. מי שאומר שזוהי המדינה הפלסטינית הרי הוא כאדם הישן או ההוזה בעודו ער, מחבל, טרוריסט ורשע.

כאיש דת, האם אתה סבור כי לאלו אשר מכנים עצמם "פלסטינים" יש זכות להקים מדינה על אדמתם ההיסטורית של היהודים?

אללה יתעלה כתב בתורה כי זו ארצם של בני ישראל, הוא הוריש את הארץ הקדושה לבני ישראל וכינה את הארץ בשם זה (ארץ ישראל) וכך מצויין בקוראן הקדוש: "בני עמי, היכנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אלוהים ואל תיסוגו אחור פן תלכו לאבדון" [הקוראן 21:5].  פסוק קדוש זה מהווה "קושאן" (שטר מכר) המאשר כי הארץ הזאת מוקנית ליהודים. כן נאמר: "והורשנו כל זאת לבני ישראל" [הקוראן 26:59], וכן בפסוק הבא: "ואחרי פרעה אמרנו לבני ישראל שבו בארץ" [הקוראן 104:17], וישנם פסוקים קדושים רבים נוספים המוכיחים ומאשרים זאת.

אז בתשובה לשאלתכם, איך ייתכן שיש להם (לפלסטינים) זכות להקים מדינה על ארץ ישראל היהודית, אשר אללה הקנה והוריש ליהודים? יתרה מכך, אפילו אם כל יושבי הארץ שכחו את זכותם, או השתגעו או שיתפו פעולה עם אלו המכנים עצמם "פלסטינים" כדי להקים מדינה לטובת האחרונים, הם לא יצליחו, ואללה לא ייתן זאת בידם עד ליום הדין, זאת משום שאללה בכבודו ובעצמו רצה וכתב מפורשות בספרו שארץ זו תהיה ארצם של בני ישראל תחת ריבונות ישראלית כדי שאף אחד לא יתווכח על כך בהמשך.