השתקה וצינזור: ארדואן מקשיח עמדות והנורמליזציה מתרחקת

ימים קשים עוברים על ארדואן, וההשלכות ניכרות היטב: ראש הממשלה מנסה להתמודד עם שורה של הדלפות, המציגות אותו כדיקטטור מושחת, באמצעות השתקה וניסיונות כושלים לצנזר את התקשורת • מה שהחל כמאבק נקודתי בין ארדואן למנהיג האופוזיציה הגולה פתהוללה גולן הפך למלחמה פוליטית של ממש, בה אפילו אוהדי הכדורגל לא נותרים אדישים •  כל זה מתרחש על רקע הבחירות הקרבות לרשויות המקומיות, מה שמשפיע גם על מדיניות החוץ של המדינה ומרחיק את הסיכויים להשלמה בין ישראל לטורקיה בעתיד הקרוב

רעידת אדמה הכתה בטורקיה לפני כשבוע וחצי. ביום שלישי, ה-25 בפברואר, נחשפה והופצה ברחבי היו-טיוב הקלטה בה נשמע ראש ממשלת טורקיה ארדואן משוחח עם בנו בילאל, ומורה עליו להסתיר עשרות מיליוני דולרים. שיחה זו התנהלה, לכאורה, ב-17 בדצמבר – היום בו נעצרו שלושה בנים של שרים בכירים בקבינט ואנשי עסקים המזוהים עם ארדואן, במסגרת חקירה שחיתות נרחבת שהתנהלה מתחת לרדאר של ראש הממשלה. האופוזיציה עטה על ההזדמנות ודרשה את התפטרותו המיידית של ארדואן ואזרחים יצאו לרחובות, אך ארדואן התעלם מן הממצאים וכינה אותם "מונטז'".

זהו אינו אירוע נקודתי – מדובר בקרב אחד שמנהל ארדואן כחלק ממערכה שלמה. כפי שכתבנו בעבר ב'מידה', ברקע לאירועים הללו עומד הסכסוך המתמשך והמחריף בין ארדואן לראש תנועת 'היזמת' ("שירות") הגוֹלֵה פתהוללה גוּלֶן. המתיחות בין השניים הגיעה לשיא בעקבות החלטת ארדואן לסגור את המכינות האקדמיות, שנחשבות לצינור החמצן של תנועת 'היזמת' בגיוס תומכים. כזכור, בתגובה הוביל גולן מהלך באמצעות תומכיו במדינה, שהסתיים בשורת מעצרי הבכירים.

תיבת פנדורה שפתחו אנשי גולן הייתה הדבר האחרון שארדואן צריך לפני הבחירות לרשויות המקומיות, שאמורות להתקיים במרץ הקרוב. בעקבות האירוע הוא הלך לפטר עובדים בכוחות המשטרה, ובהם מפכ"לים של ערים גדולות, ושוטרים רבים הוגלו למחוזות שונים. המלחמה הלא-רשמית בין הצדדים הפכה לרשמית כאשר פתהוללה גולן קילל את רודפי המשטרה בפומבי. בתגובה, ארדואן האשים את 'היזמת' בניסיון הפיכה נגד שלטונו. עתה הוא ואנשיו מאשימים את גולן כמי שעומד מאחורי "בישול" ההקלטות, בעוד זה האחרון מכחיש.

מה שלא יודעים לא כואב: צנזורה על התקשורת והאינטרנט

בעקבות פרשיית החקירות, ביצע ארדואן מהלך נוסף: הוא הרחיק את התובעים והחוקרים בפרשה, מינה במקומם את נאמניו והורה על הטלת צו איסור פירסום. החלטות ראש הממשלה הפכו את הטוויטר והרשתות החברתיות האחרות למוקד המידע המרכזי, והדבר הוביל למלחמת תעמולה מאורגנת, הן מצד תומכיו והן מצד מתנגדיו של ארדואן. במסגרת המאבק על דעת הקהל הופצה הקלטה ובה נשמע ארדואן מורה לסמנכ"ל ערוץ החדשות 'האברטורק' לקטוע את שידור נאומו של יושב ראש המפלגה הלאומנית, MHP. הדלפה אחרת חשפה שעיתונאים בכירים הטו סקרים בכדי לרצות את ראש הממשלה.

ארדואן אומנם קיבל עליו את האחריות למעשים, אך במקביל קידם חקיקה שנועדה להשתלט על הטוויטר והרשתות החברתיות, שכונו כלשונו כ"קללה לחברה כולה". ההליך הושלם בפרלמנט במהלך פברואר. החוק החדש, שקיבל את אישור הנשיא עבדוללה גול, העניק למדינה הקלות חסרות תקדים בחסימת אתרים, אחסון מידע אודות הרגלי השימוש של הגולשים ושימושו כנגדם בכפוף לצו בית משפט. הטלטלה האחרונה סביב ההקלטות שנחשפו הובילו את ארדואן לאיים בהפעלת הצנזורה. נכון לעכשיו, ניסיונות אלו של ארדואן להשתיק ביקורת אינם מועילים והמתח בין הצדדים במדינה הולך וגובר.

אולם בכך לא תמו מהלכיו, ובמקביל למתן סמכויות למדינה מול האינטרנט, פנה ארדואן לסגור חשבון גם עם מערכת המשפט. שינוי חקיקה נוסף שהוביל הכפיף את הוועד העליון של השופטים והקטגורים לסמכות שר המשפטים. מהלך זה אפשר את שחרורם 5 חשודים – בני השרים ואיש העסקים האיראני רזה זארראב – שהואשמו בשחיתות. הציבור לא נותר אדיש: השחרורים הללו גרמו לזעזוע בדעת הקהל, ועיתונאים ופרשנים רבים ראו במעשה את סופה של מערכת המשפט העצמאית במדינה.

זה לא רק ספורט

מאמציו של ארדואן להשתיק ולרמוס את יריביו באו לידי ביטוי אפילו במסגרת ליגת הכדורגל במדינה. קבוצות הכדורגל בטורקיה הן הארגונים הלא-ממשלתיים הגדולים במדינה, והן נהנות מכוח רב מהתקופה שלאחר ההפיכה בשנת 1980, ששאפה לדה-פוליטיזציה של החברה. בימים האחרונים פורסמו הדלפות, פעם נוספת, לפיהן נשמע ארדואן כמעוניין לקדם את נאמנו מהמט עלי איידינלאר ליושב ראש מועדון ספורט פנרבחצ'ה, במקומו של היו"ר הנוכחי, עזיז יילדירים, המכנה עצמו כמאליסט מובהק ומתנגד חריף של ארדואן.

בעקבות ההדלפה, האשימו פרשנים רבים במדינה את ראש הממשלה (ובמקרה הזה אף את 'היזמת') בכך שהעליל עלילות שווא על הקבוצה בדבר מכירת משחקים, פרשייה שהביאה למאסרו של יו"ר הקבוצה. הפרשה עוררה מודעות קבוצתית חסרת תקדים, שבשיאה אוהדי פנרבחצ'ה ארגנו הפגנת ענק בהשתתפות 400,000 איש. המפגינים צעדו בצדה האסייתי של איסטנבול עם השלטים "לא להיכנע – אין קול", ורמזו בכך שלא יצביעו עבור ארדואן ביום הבחירות. לחץ הופעל על הנהלות הקבוצות, אך מחאת האוהדים נמשכת גם ביציע. אוהדי גאלאטאסאראיי – בדומה לאוהדי בשיקטאש ופנרבחצ'ה – הניפו במהלך משחק שלט הקורא "לתפוס את הגנב", ובכך הביעו את מחאתם נגד ממשלת ארדואן.

אפקט הפרפר של הסערה הפנימית בטורקיה

לאור האמור לעיל, הבחירות לרשויות המקומיות בתורכיה נחשבות לצומת דרכים עבור ארדואן. ניצחון מועמדיו של ארדואן במחוזות איסטנבול ואנקרה יתפרש כסימן לשרידותו הפוליטית של ראש הממשלה, אך הפסד יתפרש כחולשה. אז יהיה קשה מאוד להחזיר את הגלגל אחורנית, והמדינה עלולה לעמוד בפני בחירות מוקדמות. בנוסף, הבחירות לרשויות המקומיות מהוות מבחן עבור ארדואן לפני הבחירות לנשיאות, כאשר סביר מאוד להניח שתוצאותיהן ישפיעו על החלטתו אם להתמודד על תפקיד הזה.

זירה אחרת ולא פחות חשובה היא מדיניות החוץ הטורקית ותדמיתה של טורקיה בעולם. הסכסוך המתמשך עם "היזמת" ואווירת הבחירות מונעים מהממשלה לקבל החלטות חשובות במדיניות החוץ. ללא צל של ספק, מצב זה פוגע, בין היתר, באפשרות לנרמל את היחסים עם ישראל לאחר פרשת ה"מאוי מרמרה". בהקשר זה הצהרותיו הבלתי-מתפשרות של ארדואן בדבר הסרת הסגר מעל רצועת עזה מונעת כל הגעה להסכם, וזאת על-אף הכרזתו של שר החוץ דאוטאולו בדבר ההתקדמות בשיחות הפיצויים בין הצדדים.

בנוסף, נראה כי לאור התקופה הרגישה בטורקיה אנקרה וירושלים אינן מעוניינות בנרמול היחסים. תשלום הפיצויים למשפחות הרוגי המשט עלול להיחשב כניצחון של ארדואן. ואולם רצונו של ארדואן לדרוש שוב ושוב את הסרת הסגר מעל רצועת עזה נעשית גם מתוך הרצון שלא להפסיד נקודות בקרב קהל בוחריו. ללא צל של ספק, הצלחתו או כישלונו של ארדואן יקבעו את המדיניות הישראלית מול אנקרה.

חי איתן כהן ינרוג’ק הוא דוקטורנט בלימודי המזרח-התיכון ואפריקה בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ועמית מחקר צעיר במרכז משה דיין ללימודי המזרח-התיכון ואפריקה.