תפיסת ספינת הנשק האיראנית, שהובילה לפרץ של אחדות וגאווה ישראליים, היכתה בתדהמה ויגון את החסידים התקשורתיים של הדיכאון הלאומי, הפיצול והסכסוך. המומים ודואבים מן ההצלחה הישראלית, הם פצחו במסע בהול נוסף של ערעור מוסכמות פטריוטיות. אבישי עברי מפצח את הקוד ההיסטרי, ומסביר את תפקידם בחברה הישראלית.
תפיסת ספינת הנשק האיראנית, שהובילה לפרץ של אחדות וגאווה, היכתה בתדהמה ויגון את חסידי הפיצול, הסכסוך והדיכאון הלאומיים. המומים ודואבים מן ההצלחה הישראלית, הם פצחו במסע בהול נוסף של קינה ואבלות. אבישי עברי מפצח את הקוד ההיסטרי, ומסביר את תפקידה החברתי של להקת ה"אפכא מסתברא".
הרשו לי להפנות את תשומת לבכם לטקסט קצר, מבית היוצר של יגאל סרנה ב"ידיעות אחרונות".
אחת משש יצואניות הנשק הגדולות בעולם (ישראל) לכדה השבוע (פיראטית) לקול תשואות עצמה באמצעות מאות לוחמים ספינת מלט ונשק קטנה של יצואנית אחרת (איראן) שנשאה נשק (לסודן) או לשכנה הזעירה (עזה). תארו לכם פיראטים סודניים מטפסים על אחת מעשרות אוניות המכולה הנושאת טילים ישראלים או אמריקאים מפה או לפה. ימים מביכים ללוחמי הדממה.
לטקסט זה נדחסו כמה מוטיבים מרכזיים מפק"ל המוטיבים שעיתונאי הזרם הרדיקלי מחוייבים לשאת (ואין הכוונה למדיניות סיגור הסוגרים הקופצנית ונעדרת ההגיון של סרנה – זאת תוספת מיוחדת שלו). נמנה אותם בקצרה כי זה לא הנושא:
1. "פיראטית" – הפעולות הצבאיות של ישראל הן תמיד נטולות כל הקשר אחר פרט ליוזמה המיליטריסטית עצמה. כמתחייב מזה, פעולות צבאיות נגד ישראל הן תמיד פעולות תגמול על תוקפנות ישראלית. אם שאלתם את עצמכם כיצד יכול כוח קומנדו להשתלט על ספינה באורח שאיננו "פיראטי" – אל תשאלו. המוטיבים המפורטים כאן מגיעים משדה האידיאולוגיה ועולם האמונות והדעות, עולם בו אין דריסת רגל להגיון או עקביות.
2. "לקול תשואות עצמה" – ההצלחות הישראליות הן מקומיות ולא מעניינות איש בעולם. כמתחייב מזה, כל כישלון ישראלי, ירידה של שתי נקודות במבחני המיצ"ב למשל או מתן היתרי בניה מוניציפליים במזרח ירושלים, יסחוט מיידית תגובה מתפרצת מה"עולם" (ולפעמים רק מ"העולם הנאור"), שתתבטא בחרמות, סנקציות, ניתוק יחסים ושואה שניה.
3. "באמצעות מאות לוחמים" – ישראל היא גוליית (למי שעוד לא קלט). יגנת אימפריאליסטי וקולוניאלי עם ראשי הידרה וזרועות תמנון. כמתחייב מזה – כל העומד מולה הוא דוד. משיח צדקנו.
4. "ספינת מלט ונשק" – כל פעולה צבאית ישראלית מסתירה מורכבות. המציאות איננה שחור ולבן. יש בספינה נשק, אך יש גם מלט! כיצד תכריע מה חשוב יותר? לפעמים, למשל, יורים חמושי צה"ל על צעיר פלסטיני שכל חטאו היה שהחזיק בידו האחת אבן, בקבוק תבערה, או סכין. אך מה עם ידו השנייה? אולי החזיקה פרח? אולי מכתב פיוס? אולי אחזה בכרך של "כל כתבי ביאליק" אותו לא יזכה כעת לסיים לעולם? הנה כי כן, אל לכם למהר ולחרוץ משפט. כמתחייב מזה, פעולות צבאיות או אלימות מכל סוג נגד ישראל הן פשוטות מאוד להבנה – בסופו של דבר יש כאן כיבוש, מה אתה רוצה שיעשו? הפגנות?
5. "יצואנית אחרת (איראן)" – כל המדינות שוות בפני האל ועל העיתונאי לגשת לסיקור כל מקרה כטאבולה ראסה נטול דעות קדומות מזיקות. איראן מייצאת נשק? גם ישראל. חיזבאללה יורה טילים? נו, אנחנו לא ירינו טילים מעולם? ערבי בן 17 שוחט בסכין משפחה מישוב יהודי שכן על עולליה וטפיה? טוב, גם בדיר יאסין היו זוועות! בקיצור: ישראל דומה בכל לכל אויביה. כמתחייב מזה – ישראל היא מדינה יחידה במינה בפשעיה התקדימיים הן בגיאוגרפיה והן בהיסטוריה הידועה של העולם.
6. "השכנה הזעירה (עזה)" – הערבים הם שכנינו. יחסינו איתם הם יחסי שכנות, סכסוכינו – סכסוכי שכנים, ובאמת, מה יעשו שכנים זעירים שכאלה בטילים כה כבדים? אין הדעת תופסת. עזה זעירה וסכנתה אפסית. כמתחייב מזה, ישראל היא פצצת רעל רדיואקטיבי מתקתקת.
אפשר להמשיך עוד ועוד אך כאמור מטרתנו אחרת והיא דווקא לימוד סנגוריה על התועים בשולי המחנה.
תפקידם הפטריוטי של האנטי-פטריוטים
אירועים המאחדים בשמחה את רוב בני ישראל, למשל תפיסת ספינת נשק איראנית על-ידי צה"ל במבצע מוצלח (ואפילו ללא אלימות), מאיימים על עיתונאים מהזן הנזכר יותר מהמגיפה השחורה. השילוב של אחדות לאומית, לוקאל-פטריוטיות והתלכדות מאחורי צה"ל (ועוד כשביבי ראש ממשלה!) מעורר אצל האנשים הללו חרדה עמוקה ובהלה אותנטית.
כך, גדעון לוי מכנה את האירוע "אורגיית הספינה", כי השילוב הנ"ל נחווה אצלו ככאוטי. לא מידע או ניחוש מושכל (הגיון הוא לא הסיפור פה, כבר אמרנו) הוביל אותו לכתוב כי מדובר "בפעולת ראווה … שנועדה לטשטש את המציאות למטרות הסברה", אלא תחושה פנימית עזה. מידע מוצק או הגיון ברזל גם לא היו הגורמים שהניעו את שכנו של לוי לעיתון, אורי משגב, להשוות את ישראל לספרטה, לקרוא לסיקור המבצע "פסטיבל לאומי אורגזמי" (מדוע מיניות מתפרצת מאיימת כל כך על כותבי "הארץ", זה נושא שידובר בפעם אחרת), ולתרום את השורה המאלפת "ההשתלטות על הספינה לא תסייע לי ולשאר אזרחי ישראל בתשלום חשבון החשמל". לא, לא מידע ולא פרשנות, אלא כאמור תחושת בטן עמוקה.
והנה הפואנטה: תחושת הבטן הזאת היא נכס לישראל. כל חברה דמוקרטית המקדשת את החופש חייבת לטפח בשוליה חבורה של אנשים ממורמרים, ששותפות עם הציבור מעוררת בהם גועל; שתחושת אחדות, מזוייפת או אמיתית, דוחה אותם. אלו יתרצו את עמדתם המתבדלת, את הסלידה הטבעית שלהם מהקונצנזוס, באלפי תירוצים. ובין התירוצים האלו יימצא תמיד גרעין של אמת, שאחרי שיזוקק (בידי אנשים מוכשרים יותר לכך מאלו שנקבנו בשמם) ישרת את התפתחות החברה בכללה.
בחצרות האצולה של ימי-הביניים באירופה שירתו ליצנים. לבושים בגדים מגוחכים ועטויי איפור היו הבדרנים האלה מתבדחים על חשבון נכבדי החצר ואפילו על חשבון הפיאודל הראשי, הרוזן או הדוכס שבראש החצר. מגוחכותם אפשרה להם, כך אומרים, למתוח ביקורת במקום בו כל איש מלבדם היה מתחייב בנפשו. אכן, יש איכות ליצנית נלעגת וגרוטסקית ב"איפכא מסתברא" של עיתונאינו הרדיקליים, והרבה פעמים אין הוא יותר ממחווה ריקה ואוטומטית. אך באין ליצנים שיצביעו עליהן, עלולות אמיתות בלתי-נעימות להיעלם מעינינו.
אכן, ישראל מייצרת ומייצאת נשק רב המרבה שפיכות דמים וסבל בעולם. אכן, פוליטיקאים עלולים להשתמש בהישגים צבאיים לטובת יחסי-הציבור שלהם באופן שלא הולם את מטרות צה"ל המקוריות, וכן, גם מטרותיו המקוריות של צה"ל אינן חסינות כשלים, עיוותים וטעויות, בשוגג ובמזיד ועוד כהנה וכהנה. לעגו איפוא לליצני החצר – בידור ההמונים הוא בכל זאת מטרתם העיקרית, התבדרו נא – אבל אל תטילו בהם אבן (לפחות לא חזק מדי), ואל תשכחו שגם להם נועד תפקיד בסיפור שלנו.
כן.. גם הם יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא…
הפיסקה האחרונה שלך חשובה.
כל מה שלפניה כתוב כאילו נכתב בחצרות נאמניהם של האיטלקי, הרוסי והצפון קוריאני מהמאה העשרים, שם אהבו מאד לקרוא דברי ביקורת על השלטון. הרי כל מה שסרנה רצה לומר זה מה שכתבת בפיסקה האחרונה. ואם תפרסם את אותה פיסקה בנפרד, אולי תחת שם אחר, נניח זהבה גלאון, יקומו כל חבריך וישחררו חרצובות לשונם כהרגלם. הם לא אוהבים את האמיתות האלה.
טוב!
הם מתחרים מי יזחל יותר נמוך בהתרפסות מול האדונים המדומיינים שלהם באירופה וקידום האג'נדה האנטי ציונית והשמדת ישראל.
מאמר חשוב מאין כמוהו עם מסקנה מאירת עיניים! מקווה שכמה שיותר ישראלים יקראו אותו