סערה במערכת החינוך: כוונתו של שר החינוך פירון לבטל מחצית מבחינות הבגרות לתלמידים מצטיינים, זוכה לביקורת מקיר לקיר.
לאחר יותר מחודש להשקתו של קמפיין משרד החינוך, כבר אין ילד בישראל שלא יודע לדקלם: "ישראל עולה כיתה – עוברים ללמידה משמעותית". כעת רק נותר להבין כיצד מיישמים זאת, ומהי הלמידה ה"לא-משמעותית" אותה משאירים מאחור.
לפירון ישנה תשובה סדורה למדי ליישום: צמצום הבחינות. כפי שהסביר בראיון לערוץ 10:
אנחנו מגדלים דורות של תלמידים … המדידה הפכה לאלוהי הלמידה. אנחנו מגדלים תלמידים שאצלם המצוינות היא ציון. והנה אנחנו באים למורה ואומרים: שניה, תרווח, תשאל שאלות חקר, תלווה את הילד באופן אישי, תהפוך למודל של הזדהות עבורו.
כפי שפירט השר בראיון, הוא רוצה לצמצם בעתיד את כל בחינות הבגרות לארבע בלבד, אך בינתיים הוא מסתפק בצמצום סולידי יותר, המפורט בטבלה הבאה הלקוחה מאתר הרפורמה:
במסמכי הרפורמה עדיין אין פירוט של המקצועות שבחינותיהן יצומצמו, אך מהטבלה שפורסמה ברור דבר אחד: התוצאה תהיה מאד שוויונית. כל התלמידים יעמדו בפני 10-11 בחינות בלבד, והם יוכלו לבחור רק מגמה אחת בה ייבחנו בבחינה חיצונית. וכדרכו של שוויון, מי שמשלם את המחיר העיקרי הם התלמידים המצטיינים שעד היום נבחנו ב-22 בחינות. להם הרפורמה המתוכננת תקצץ את הבחינות במחצית.
פגיעה קשה באמינות הבחינות ובתלמידים המצטיינים
למרות שפירוט המקצועות עוד לא פורסם, השמועות וההדלפות מהדיונים כבר רצות בשטח, והתסיסה בקרב המורים רבה. בשיחות שערכנו עם מורים ועם גורמים בכירים במערכת החינוך עולה דאגה רבה, וניכר חשש רב לעתיד המקצועות שעלולים להיפגע אנושות מביטול הבחינות.
"אי-אפשר לסמוך על ציוני בתי-הספר. הם מעוותים בצורה קשה" אומר ל'מידה' בכיר במשרד החינוך המעורב ברפורמה. "כולנו מכירים את בעיית ההעתקות החמורה במערכת, שקיימת גם בבחינות החיצוניות. ומכיוון שבתי-הספר שואפים להציג ציונים גבוהים של תלמידיהם, אי-אפשר להסתמך עליהם כגורם מפקח. ידוע שהמצב בבחינות פנימיות הוא הרבה יותר גרוע. הסתמכות על ציוני בתי-הספר לא מתקבלת על הדעת".
לדעת אותו בכיר במשרד, השינוי צריך להיות בעל אופי שונה לגמרי: "יש כיום 159 מקצועות שנבחנים עליהם בבית-הספר, כולל מקצועות כמו בישול, קוסמטיקה ועיצוב-שיער. זה חסר שחר, ואין לזה אח ורע במדינות העולם. שר החינוך צריך לבטל את זכות הבחינה ברבים מהמקצועות הללו. אך למרבה הצער, הרפורמה לא נוגעת בזה". לדבריו, מלבד צמצום רשימת המקצועות, אסור להגביל את התלמידים המצטיינים המעוניינים להיבחן בכמה שיותר מקצועות עיוניים וטכנולוגיים: "יש קבוצה גדולה של תלמידים שנבחנים במספר רב של מקצועות. אלה מדעני עתיד, ולא ייתכן שיגבילו אותם רק למקצוע אחד".
בתחומי הרוח, הרפורמה מאחדת כמה מקצועות באופן מלאכותי ומשונה למדי. כך, הבחינות בהיסטוריה ואזרחות אמורות להתאחד לבחינה אחת, וכן הבחינות בספרות ולשון. לדעת אותו גורם מדובר בשערוריה: "לא מתקבל על הדעת שאנשי אזרחות יבדקו בחינות בהיסטוריה, ולהפך. מדובר במקצועות שונים לחלוטין המבוססים על ידע מקצועי נפרד. כך גם בעניין הלשון והספרות: מכיוון שרמת הלשון של התלמידים כיום היא מתחת לכל ביקורת, לדעת רבים במקום לצמצם היה צריך דווקא להוסיף שם בחינת בגרות, כמו למשל ב'חיבור עברי', שבוטלה לפני כמה שנים".
שוברים את המדחום
אם במסדרונות המערכת נשמעים קולות של דאגה, כאשר מדובר במורים בבתי-הספר, מדובר בחרדה של ממש, בעיקר במסלול הטכנולוגי. מסלול זה מבוסס על בחינה ב-15 יחידות מדעיות. מכיוון שהרפורמה המתוכננת אינה מאפשר יותר מ11 בחינות, היא מסכנת את עתידו של המסלול כולו.
יוסי ירון, מורה המלמד תכנות מחשבים בתיכונים, מספק הצצה למשמעות של בחינה פנימית עבור המורים: "מה המשמעות של בחינה פנימית? מכבש לחצים אדיר על המורים גם מצד ההנהלה, גם מצד ההורים וגם מצד התלמידים. בסופו של התהליך לציון אין שום ערך מבחינת האוניברסיטאות. הציון יהיה שווה לפח. אז מה הועילו חכמים בתקנתם?"
ירון, מהנדס תוכנה בעל תואר שני מהטכניון, החליט לפני שלוש שנים לעזוב קריירת היי-טק משגשגת כדי להגשים את חלומו ללמד תכנות מחשבים בבתי-הספר. לדעתו ללימודים אלו ישנה חשיבות רבה: "היום, כל מי שמתכנן להתפתח בתחום ההנדסה, המדעים המדויקים או הטכנולוגיה, חייב לדעת תכנות ברמה סבירה. זה לא סוד שיש מחסור גדול באנשי תוכנה. הלימודים בתיכון אמנם לא מכשירים את התלמיד ללכת לעבוד בהיי-טק מחר בבוקר, אבל זה נותן טעימה מספיק טובה לאדם להחליט אם התחום הזה מעניין אותו, ובהחלט נותן לו כלים טובים להמשך".
ירון מודה שנדרשים שינויים במסלול הטכנולוגי, אך לא מהסוג שמתכנן פירון. "מדובר במסלול קשה הכולל בחינות בשלושה מקצועות מדעיים ברמה של חמש יחידות, ותלמידים רבים כורעים תחת הנטל. יכול להיות שצריך להגדיל את אפשרויות הבחירה שלהם. אבל שר החינוך החליט ללכת בדרך הקלה, ולהחליף את הבחינה החיצונית באחד המקצועות בבחינה פנימית. כיצד זה פותר את הבעיה? במקום לרפא את המחלה, השר שובר את המדחום".
גם רותי, מורה למדעי המחשב בבית ספר טכנולוגי, מספרת על תחושה קשה בקרב המורים: "יש תחושה שהדרגים הגבוהים במשרד החינוך לא מחוברים מספיק לשטח ולא מקשיבים לטענות אותן אנו מעלים", היא אומרת. "המורים חיים בתקופה האחרונה בחוסר-ודאות לגבי עתיד המקצוע אותו הם מלמדים". לדבריה, כמורה ותיקה למדעי המחשב, היא מרגישה חסרת-אונים. "אם הבחינה תהיה פנימית, למה שהתלמידים ישקיעו בכלל? איך נסביר לתלמיד שאצלנו נותנים ציוני אמת פנימיים, בעוד שחברו מיישוב אחר מקבל באופן אוטומטי את הציון 100,כדי להאדיר את שם ביה"ס?"
בינתיים, החליט ירון להפשיל שרוולים ולפעול לשינוי הגזירה: בתחילה שלח לשר החינוך מכתב המתאר את הסכנות שברפורמה, ובימים האחרונים הוא מפיץ עצומה בקרב המורים על מנת ליצור לחץ רב יותר מהשטח.
ובינתיים באקדמיה: בחזרה לבחינות הסף
פרופ' אהוד קינן מהטכניון מאמין שלשר פירון כוונות טובות, אך מנסיונו הוא יודע כי למרות ההצהרות, יכולתו של השר לבצע שינויים של ממש במערכת מוגבלת ביותר. קינן, פרופ' לכימיה, מכיר את המערכת היטב. כמי שמשמש בשנים האחרונות כיו"ר וועדת מקצוע הכימיה, הוא פועל שנים רבות לחיזוק לימודי המדעים בתיכונים ולהנגשתם לכמה שיותר תלמידים במערכת החינוך, בדגש על הפריפריה. לטענתו במשרד החינוך "המערכת משותקת כי יש כל כך הרבה כוחות פוליטיים שכל אחד מהם מושך לכיוון שלו, וכולם משתקים את כולם. את משרד החינוך צריך לסגור, לחרוש ולזרוע מלח, ורק אז לנסות לבנות מחדש".
קינן סבור כי יש מידה רבה של אמת ברעיון הלמידה המשמעותית. "ברור שכיום, כשמידע נגיש הרבה יותר לכולם, מטרת המורה היא לא רק להעביר את הידע, אלא להטמיע אותו בתלמידים, לסקרן אותם ולהפוך אותם לאנשים אחרים". אלא שלדבריו, לא די בכוונות טובות. "כיום יש מחסור גדול במורים בתחום המדעים, בין השאר כי מערכת החינוך לא מצליחה להביא מספיק אנשים מוכשרים וראויים למקצועות הללו, וגם לא מסוגלת לתגמל אותם כראוי. רוב המורים לא מסוגלים ליישם את הרעיונות של למידה משמעותית כי הם לא בנויים לזה. ובלי שיש את האנשים הנכונים בשטח, אין לרעיונות היפים כל סיכוי להיות מיושמים. הכול מתחיל ונגמר ברמתם של המורים".
בכל הנוגע לביטול הבגרויות והבחינה הפסיכומטרית, קינן נחרץ הרבה יותר. לדבריו, קשה מאוד לסמוך על ציונים פנימיים: "יש בתי-ספר שאנחנו סומכים על הציונים שלהם וכאלו שלא, משום שאנחנו מבחינים בתלמידים שמתקבלים על-סמך ציוניהם הגבוהים, אך פורשים בתום השנה הראשונה כי קשה להם. הרצון לתת למורים ולמנהלים חופש גדול יותר הוא חשוב, אבל הוא עלול לגרום גם לניצול של המערכת ולייתור מוחלט של הציונים שהם יתנו".
בהיעדר בחינות בגרות ופסיכומטרי, מה יעשו המוסדות להשכלה גבוהה? לקינן ברור כי "הטכניון ומוסדות אחרים יצטרכו כנראה לקבוע סרגלים חדשים, או לחזור לבחינות קבלה מיוחדות לכל קורס. אנחנו לא רוצים לחזור לימים האלה, אבל יכול להיות שלא תהיה ברירה, כי המדדים האחרים עלולים להתברר כלא-יעילים".
עד לפרסום הכתבה, לא התקבלה תגובה ממשרד החינוך.
