כשרצתה אלין לוי, בוגרת צה"ל וישראלית לכל דבר, להשלים את תהליך הצטרפותה ליהדות – היא נתקלה בחומה של גיור הלכתי מחמיר ואטום. הגיע הזמן לשינוי
לפני זמן מה הזדמן לי לשוחח עם תייר אפרו-אמריקני, שהחליט להגשים חלום ולבקר בארץ הקודש. התייר, נוצרי בדתו ודוקטורנט להיסטוריה בהשכלתו, הציב בפניי שאלה מאתגרת: "הציונות מבוססת על הטענה שיהדות היא לאום, ולא רק דת, ולכן היהודים זכאים למדינה משלהם. אני נוטה להסכים עם טענה זו, אך דווקא ההתנהלות של מדינת ישראל מצליחה לעורר בי ספק: איך זה הגיוני שדווקא במדינת הלאום של היהודים, הדרך היחידה שלי להפוך ליהודי היא דרך גיור דתי?".
שני ארועים שהתרחשו לאחרונה, נוגעים בדיוק לקושיה הזו: הסערה סביב חוק הגיור שיזם ח"כ אלעזר שטרן, ונסיגתה של כוכבת הריאליטי אלין לוי, שאימה אינה יהודיה, מכוונתה להתגייר על-פי ההלכה. האירועים הללו תפסו אמנם נפח לא מבוטל בתקשורת, אך דומה שהנקודה המרכזית שבבסיס שניהם הוחמצה: התבטלותה של הממלכתיות הישראלית בפני ממסד רבני, הרואה בציונות מטרד במקרה הטוב, ואם כל חטאת במקרה הרע.
חוק הגיור החדש של ח"כ שטרן – שתכליתו פירוק המונופול של הרבנות הראשית ומתן סמכות גיור גם לרבני הערים – הצליח לייצר כותרות מופרכות על פירוקה האפשרי של הקואליציה, אך בסופו של דבר אושר בוועדת החוקה. אך זו היתה רק ההתחלה. הראשון לציון, הרב הראשי הספרדי לישראל יצחק יוסף, שכח לרגע שהוא עובד מדינה, והרשה לעצמו לאיים כי אדם שיגויר תחת כנפי החוק החדש "לא ייחשב יהודי ע"י הרבנות".
מי הם אותם גרים שלא יזכו להכרת הממסד הרבני, אם לשפוט לפי האיום החדש של הרב יוסף? נכריה כמו אלין לוי, למשל. ללא קשר למידת ההזדהות שלכם עם הקריירה של לוי, מדובר בבחורה שבגיל 4 עלתה לישראל, מדברת עברית קולחת, חבריה וחברותיה ישראלים, בצבא שירתה בפיקוד העורף, ובדומה לרוב בית ישראל, היא כנראה גם מקיימת עם משפחתה את סדר פסח וטובלת בראש השנה תפוח בדבש. אך לוי לא ידעה שבמדינת ישראל של שנת 2014 כל זה לא מספיק, ואם היא רוצה להיחשב יהודיה עליה לקבל על עצמה עול מצוות אורתודוכסי, למעט חלופות רפורמיות מסובכות שבטלות בשישים.
לוי, שלא חשה צורך מיוחד לשמור שבת ולחייב את משפחתה לאכול כשר – רק כדי שרב מסוים יואיל לצרפה לקולקטיב היהודי במדינת ישראל, שאליו היא משויכת בכל מקרה – ויתרה על התענוג.
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוי ממש לא לבד. נכון לשנת 2011, התגוררו בישראל כ-327 אלף מעולי חבר המדינות לשעבר שאינם יהודים (חסרי דת בהגדרתם), אך רק 1,936 מהם, (0.6%), טרחו לסיים הליך גיור ברבנות (וגם כאן, מדובר במניעים פרקטיים: בדומה ללוי, רוב מוחלט מהמתגיירים הן נשים המעוניינות שילדיהן ייחשבו ליהודים לפי ההלכה).
במאי 2013, קבע מבקר המדינה כי "בשלוש השנים האחרונות ירד מספרם של המתגיירים בצורה ניכרת (31 אחוז – ג"צ), אף-על-פי שמספרם של חסרי הדת בישראל לא ירד". המשמעות היא שדווקא מדינת ישראל, היונקת את הלגיטימציה שלה מרעיון הלאומיות היהודית, מקריבה מאות אלפים מתושביה הציונים על מזבח הדתיות. בנוסף, היא גם מספקת תחמושת למבקריה הטוענים שהיהדות היא רק דת, ואיננה זכאית למדינת לאום משלה.
"אב יהודי ואם-16"
חוק הגיור המעודכן של ח"כ שטרן לא יהווה פתרון עבור אלין לוי ודומיה, וגם לא יצליח לפתור את "פרדוקס דלת הכניסה הדתית לחברה לא דתית" – הגדרה מדויקת לכשלי הליך הגיור הנוכחי, שטבע פרופ' אשר כהן. כהן, כמו גם פרופ' בנימין איש-שלום, הם יהודים אורתודוכסים שאינם מעוניינים במחיקת המאפיין הדתי בהליך הגיור, אך מנגד, גורסים כי שיבת ישראל לארצו צריכה לשים סוף לתופעת הצעירים והצעירות "עם אב יהודי ואם-16".
החשש מהעלייה הרוסית גרם להקצנת עמדות; תשדיר הבחירות של ש"ס
עד העבר הלא רחוק, דברים התנהלו אחרות. הרב הראשי יצחק יוסף אמנם עומד כיום על רגליו האחוריות כנגד כל רפורמה בגיור, אך הוא כנראה שכח שאביו, הרב עובדיה יוסף ז"ל, גייר בשנות ה-70' מתנדבת מקיבוץ ברור-חיל בנגב. הרב יוסף ז"ל ידע ככל הנראה כי בשנות ה-70' בברור-חיל, גם אם אותה מתנדבת היתה מעוניינת בכך, היא לא בדיוק היתה מצליחה להקפיד על קלה כחמורה. אז מדוע הרב יוסף האב בכל זאת גייר את המתנדבת? מפני שהוא הבין שיש לה זיקה ליהדות, כפי שהיא מפרשת אותה. ואכן, רבות מאותן מתנדבות מגוירות הקימו בארץ משפחות לתפארת, גם מבלי ששמרו מצוות.
אולם, ההגיון הפסיק לשלוט בכיפה בתחילת שנות ה-90', עם "עליית המיליון" ממדינות ברית-המועצות לשעבר. הרבנים נבהלו ממיעוט קטן של עולים שהיו חסרי כל זיקה ליהדות, ופחדו כי עם ישראל הולך לקראת התבוללות רבתי. מאז, הממסד הרבני נשאב לקיצוניות ומתבצר בה, כשהמדינה, משום מה, מעניקה גיבוי לתופעה. המונופול החרדי על הגיור השתרש כה עמוק, עד שהרבנים הראשיים – הרב האשכנזי דוד לאו והרב יוסף הספרדי – הירשו לעצמם בימים האחרונים לשלוח לראש הממשלה מכתב מתריס, שבו טענו כי "לא ייתכן מצב בו יעבירו בכנסת ישראל חוק גיור ללא הסכמת הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות". הרבנים אף הוסיפו כי "נקבע כאן תקדים חדש לפיו חברי כנסת יעסקו בעניינים שאין להם כל הבנה בהם, בחוסר אחריות".
כעת, זהו תורו של הציבור הציוני במדינה להבהיר לרבנים הראשיים שחוקי הגיור בישראל לא זקוקים לאישורם, וכי יש יותר מדרך אחת להיות יהודי. במשך כ-2,000 שנות גלות, הדת היהודית היתה משולה לדבק המחבר בין פזורות ישראל בעולם. הגלות, בשעה טובה, הסתיימה, וכרטיס הכניסה ליהדות הישראלית יכול להיות מוענק גם דרך המסלול הלאומי-מסורתי, ולאו דווקא חייב להיות כרוך בשמירת מצוות.
צעיר המעוניין להשתייך לקולקטיב היהודי צריך כמובן להיות בקיא בסיפורי התנ"ך ובחגי ישראל, אך גם בתולדות הציונות, בתרבות ובשירה יהודית ובמלחמות ישראל. בחורה ציונית המעוניינת כחלק מתהליך הגיור שלה להפריד כיורים ולשמור נגיעה מוזמנת לעשות כן, אך אם היא רוצה להיות יהודיה חילונית, חובתה המוסרית של מדינת ישראל לסייע לה, ולא להתנכל לה ולהשניא עליה את היהדות.
מטיפים בשער החרדים כי אותו "גיור חילוני" יגרום להתבוללות רבתי, בדומה לנעשה בקהילות יהודיות בעולם, שוכחים, או שמעוניינים לשכוח, כי בישראל גם חילונים אוכלי שרצים ומחללי שבת נוהגים להדליק נרות חנוכה ורובם אף לצום ביום כיפור, כחלק מזיקתם התרבותית למסורת היהודית.
כצאצאיהם של אבות הציונות, מוטלת על כתפינו המשימה לאפשר לכל אדם בעל זיקה עמוקה לרעיון הציוני, לבחור לעצמו את החלק שאליו הוא מתחבר בפסיפס המפואר של היהדות – הלאומי, התרבותי, המסורתי, הדתי – כדי שיוכל לומר בגאון: "אני יהודי מארץ ישראל".
לפני כמה שנים נתקלתי במאמר נהדר (של אלחנן שילה) שמפרט כיצד, גם ההלכה, יכולה לחיות בשלום עם לא יהודים שנטמעו אל העם היהודי.
הנה הלינק: http://www.academics.co.il/Articles/Article22992.aspx
שני כשלים נגעו בדבריו של הכותב לעיל: דמגוגיה והעלמת עין.
ושני הכשלים נוגעים לשאלת הזהות היהודית, שבמכוון או לא נשארת עמומה.
ואסביר את דברי:
השאלה בדבר הזהות היהודית היא שאלה קשה, ונראה שהכותב טוען בזכות זהות הלאום.
גלעד מציג את הלאום היהודי כלאום שלהצטרף אליו מספיק להיות אישה ש"בגיל 4 עלתה לישראל, מדברת עברית קולחת, חבריה וחברותיה ישראלים, בצבא שירתה בפיקוד העורף, ובדומה לרוב בית ישראל, היא כנראה גם מקיימת עם משפחתה את סדר פסח וטובלת בראש השנה תפוח בדבש".
לא אסתיר שאני חולק על דעתו זו, והיריעה לא מספיקה.
אולם אני מגיב בעיקר על הסתירות הפנימיות העולות בדבריו של גלעד:
1) בניגוד לציטוט לעיל, בהמשך גלעד כותב ש"צעיר המעוניין להשתייך לקולקטיב היהודי צריך כמובן להיות בקיא בסיפורי התנ"ך ובחגי ישראל, אך גם בתולדות הציונות, בתרבות ובשירה יהודית ובמלחמות ישראל".
אני בספק אם אלין משתייכת לקטגוריה הזו. יותר מכך, אני מסופק אם 90% מהנוער היהודי בארץ, על פי היכרותי עם מערכת החינוך, מסוגל לעמוד בדרישות הללו – התנ"ך ושירה יהודית בפרט. שלא לדבר על כך שלהצליח למצוא קונצנזוס לגבי מה כוללות הדרישות האלו יהיה קשה כמו להשיג הסכם שלום עם ג'בעת אל נוסרא.
2) אם דעתו של גלעד היא שזהות יהודית היא לאומית, מדוע הוא כועס על הרבנים?
יטען גלעד שצריך לשנות את הרישומים של המדינה, מילא. אבל גלעד איננו טוען לסמכות דתית כלשהיא. למה שינסה להכתיב לרב יצחק יוסף מה להחליט מבחינה דתית?
גם אם הרב יצחק יוסף הוא עובד מדינה, אין לצפות ממנו לשנות את תפיסותיו הדתיות בגלל העברת חוק כזה או אחר. הרבנות הראשית היא מערכת שבה המדינה נותנת לדת מקום, לא מכתיבה אותה.
(ומשום מה גלעד מתעקש לפרשן את הרב עובדיה יוסף. אני לא מנסה לכפות את דעתי על אנשים מתים שלא יוכלו להגיב, במיוחד כשדעתם על גיורים אורתודוכסיים כתובה בהרבה מקומות בפירוש…)
3) רק כהערת אגב – גלעד מסכים שהדבק המאחד בגלות היה הדת. אולם אם היהדות היא לאום, אז גם העם היהודי הוא המצאה מחדש של הציונות… שהרי מלבד הדת, שאיננה מגדירה את היהודת לדעתו, לא היה קשר בין הפזורות השונות של העם.
4) גלעד טוען שאין לחשוש מהתבוללות רבתי. אולם איננו טוען שום דבר.
ההתבוללות הדתית איננה מעניינת אותו, והוא מוכן לוותר על הדבק עם קהילות היהודים בתפוצות בשביל לא להתמודד עם בעיית הזהות של עולי נוחות לארץ – הרוצים להיות ישראלים אולם אינם חפצים להיות יהודים. מבחינה לאומית הוא מוכן לקבל כל מי שבמס שפתיו יקבל את עקרונותיו על מנת שלא יצטרך לשים גבול לאנשים ששירתו איתו בצבא.
אז מדוע לחשוש מהתבוללות כאשר היא לא מעניינת אותך בכלל?
(ולמה יש לנו חובה מוסרית לאפשר כניסה של אנשים ללאום על בסיס הזדהות, רק כי אני צאצא של אבות הציונות? הם דווקא הגדירו בד"כ יהדות על בסיס דתי, והכניסו אנשים ללאום שלהם ללא כל הזדהות…)
אולם הגבול יצטרך להיקבע מתישהו ועל עיקרון כלשהו. כיצד ימדוד גלעד את אותה הזדהות עמוקה עם היהדות? ומה הוא יעשה מול אנשים שיטענו שהם יהודים אולם זהותם מוגדרת באופן שונה משל גלעד, וקנה המידה שלהם ליהדות איננו הציונות?
והאם גלעד יטען שהנוער שלא ציוני בארץ איננו יהודי רק כי הוא לא מסכים איתו?
בסופו של יום, הבעיה שלי עם המאמר (מלבד חוסר ההסכמה עם ההנחות), היא עם הבוסריות של הכותב. גלעד מתבסס על דעתו האישית ותוקף בצורה דמגוגית את מי שלא מסכים איתו בלי להציג שהם חולקים בכלל על הנחות היסוד שלו – ובלי לשים לב שהוא עצמו נופל באותם בעיות שהוא מציג:
מדד כפול למי שרוצה להצטרף ומי שכבר נמצא בפנים, נסיון לכפות את דרכו על אחרים וחוסר יכולת להציג דרך שתהיה מוסכמת על 100% מהעם.
לפני שגלעד יוצא למסע צלב נגד מערך הגיור, שיציג את הגדרת הזהות שהוא תומך בה ואת הדרך להצטרף אליה. אם הוא מצליח להגיע לרבע מההסכמה שיש למערך הגיור, על כל כשליו, בקרב העם – אני אוריד בפניו את הכובע.
אתה רוצה הגדרה חדשה ל"מיהו יהודי". אבל חלק משמעותי מהיהודים לא מסכימים איתך (ולא רק אורתודוקסים). אפשר לקרוא למישהו יהודי רק כי הוא שירת בצה"ל, אבל המשמעות היא שיהודים שלא מקבלים את ההגדרה שלך פשוט לא יתחתנו איתם. זוהי החלטה שתוביל לפיצול בוודאות מוחלטת. מאגרי אילן יוחסין יצוצו כפטריות לאחר הגשם.
אז במקום "חסרי דת" ו"יהודים", יהיו לנו "יהודי א'", ו"יהודי ב'". מה בדיוק הרווחנו?
הוצאת לי את המילים מהפה.
העניין הוא סמנטי לחלוטין.
לא יהיה אפשר לחייב את הרבנים להשתתף בחתונות שאינן כשרות הלכתית.
אגב, גם החוק של שטרן לא יפתור את הבעיה שהכותב מציע, שכן הוא מתבסס על בתי דין אורתודוקסיים- ולא יימצא כזה שיגייר בלי קבלת עול מצוות.
אם המטרה היא לאפשר לגברת הזו להתחתן- יואילו נא למצוא דרך של זוגיות אזרחית שנותת זכויות שוות.
המילים "נישואין" ו "יהדות" כבר 'תפוסות'.
אותם "יהודים א" שלא יהיו מעוניינים להתחתן עם "יהודים ב", מן הסתם לא יתחתנו איתם גם במצב הנוכחי. אבל "יהודים א" אחרים שהינם קצת פחות אניני טעם יוכלו להתחתן עם אהוביהם מסוג ב' מבלי להזדקק לשירותיהם של פקידי נישואין נוכרים בקפריסין ובפראג.
ויפה עוד יותר – אולי יבוא יום בו "יהודים א א" לא יצטרכו לעבור תהליכי הוכחת יהדות משפילים, שכרוחה בהטרדת קשישות לגבי ידיעת היידיש שלהן, ופישפוש בתחתוניהם.
אני מכירה לפחות אדם אחד שהפסיק לשמור על כשרות בעקבות תהליך הוכחת יהדות ברבנות. אז מה בדיוק הרווחנו?
רגע, אז כל הדרוזים והבדואים ששירתו איתי בצבא היו יהודים?
"מיעוט קטן של עולים שהיו חסרי כל זיקה ליהדות" – הא? אני מצטט מהוויקי: "לפי נתוני הלמ"ס, מספר העולים הלא יהודים מתוך כלל גל העלייה הינו 26 אחוז (240 אלף)". יש הבדל בין להקל כשמדובר באיזו מתנדבת בודדת לבין לגייר את כולם באופן סיטוני, כאשר ברור לכול כי רוב המתגיירים לא מעוניינים לשמור את מצוותיה של אותה דת שהם מבקשים להסתפח אליה.
החשש שלי הוא שאם הגיור יהיה רפורמי או מקל יותר אז מה יקרה אם 5 מיליון מוסלמים בארה"ב ואירופה יחליטו להתגייר ולממש את חוק השבות.
לא במקרה הדוחפים הגדולים של חוק הגיור הם שליחי הקרן החדשה בכנסת.
מי אתה שתגיד לרבנות איך לגייר? מצד שני, מי אני שאגיד למישהי שהיא לא יכולה להתגייר? זה נושא טעון במחלוקת יצרית עם הרבה שנאה, וזה לא צריך להיות כך. אנחנו לא נוטים לריב על איזה צבע חולצה עלינו ללבוש, בגלל שהממשלה מבינה שאין מתפקידה להחליט על כך. גם בגיור, יש להפריד את הרבנות מהמדינה. הרבנות החרדית הפרטית תגייר מי שהיא רוצה, הרבנות הדתית הפרטית תגייר מי שהיא רוצה, והרבנות החילונית תגייר מי שהא רוצה. וכל אחד יחליט לבד על מי הוא סומך (כמו בחו"ל, כן, יש מאגרי אילן יחוסין, בדיוק כמו שיש בד"צים להכשרים). זה לא שווה את כל השנאה שנוצרת כשצריך להחליט ביחד על נושאים אישיים.
את חוק השבות אפשר לשנות לפי החלטת רוב העם, כי זה באמת נושא ציבורי.
נפתלי אתה יכול לדמיין מה יקרה בעוד 20 שנה?
אם הבן שלי יפגוש בבת שלך, ולא יוכל להתחתן איתה כי הייחוס שלה לא טוב מספיק, זה עצוב מאד.
בעיקר משום שזה חסר תקנה- היא לא תוכל לחזור בתשובה או להתגייר- משום ספק ממזרות בכל מי שאינו מיוחס.
אנחנו נתפצל לשני עמים שלא יכולים להתחתן זה בזה, והמעבר ביניהן יהיה חד כיווני.
זה לא פחות מאשר ריסוק המבנה המאוחד של העם היהודי.
זה יהיה נזק קבוע ונצחי, ומי שיישארו יהודים בסוף העניין הם כמוב האורתודוכסים- כפי שרואות העיניים את הנעשה בארה"ב.
אחרי כל זה- איזו זכות קיום יש למדינת ישראל בארץ ישראל, אם לא שאנחנו יהודים וזו ארץ אבותינו. אם לא נהיה יותר יהודים- נשארנו סתם קולוניאליסטים.
כניסה ליהדות אמורה להיות יותר קשה מגרין קארד. העם היהודי כולו קשור אחד לשני שאם אחד עובר עבירה אף השני סובל. ואין דרך חזרה אי אפשר לבטל יהדות מאדם אחרי שהצטרף לדת ואם חוזר הוא לנצרות אז הוא יהודי מומר. לכן מי שרוצה להצטרף מקשים עליו לראות אם הוא אכן רציני.
אין קשר לשירות בצה"ל בעבר היו הגבעונים בצד ישראל וסיפקו מים ומזון (מסים) הם היו נחשבים נתינים אך לא יהודים. הם קבלו על עצמם 7 מצוות בני נוח.
היו תקופות שמגורשי ספרד התחתנו רק בינם לבני עצמם כי שמרו על ייחוסם, אתם רוצים שנחזור לזה?!
באמת בגלות עם ישראל הוגדר בתור דת ולכן קיום מצוות ולימוד תורה היה חלק מרכזי ואולי בלעדי בחייו של היהודי. מה שקרוי בשפת חז"ל "אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה". ומאז שהתחילה שיבת ציון וחזרנו לארצנו ב"ה, באמת נוספו לקולקטיב היהודי מוטיבים נוספים כמו הציונות ותולדותיה התרבותיים והרעיוניים. אבל צריך להכיר בזה שהיהדות היא לאום, תרבות, ארץ, שחלק מהותי וחשוב בה הוא שמירת מצוות. בגלות לרוב מי שוויתר על זהותו הדתית סביר להניח שהוא או ילדיו התבוללו. לכן דבריך על המסלול הלאומי מסורתי אינם יכולים לפסוח על מסורת ישראל כמו שהייתה במשך דורות רבים, מה שמכונה מסורת "ישראל סבא". אני מסכים שיש צד שלצערי הגדרת הקוקלטיב היהודי נקבעת על ידי חוגר יותר מאשר על ידי שמירת השבת, שעובדה שרוב יושבי הארץ אינם שומרים שבת לפחות על פי נקודת המבט ההלכתית. אינני בקיא בהלכות גיור וכנראה יש מצבים שאפשר להקל על העניין, אבל בצורה פרטנית, אי אפשר לצאת בדרישה ממלכתית מהרבנות שתקל במתגיירים כי הם מכירים את כוורת ועשו מטווח בצבא.כל מקרה לגופו. ואינני חושד בכשרים שלא רוצים לקבל לאומה הישראלית גרים המוכנים באמת לקבל על עצמם את האחריות ולשאת ב"נטל" (או בזכות) של להיות יהודי.
חבל שאתה מניח את המבוקש, תשובות לתהיות שלך יש לכל אדם שבאמת מתעניין
ולא מחפש להתלהם
התשובות הן רציונאליות אבל מי שלא מבין את החשיבות של אחדות
העם, אולי תשובות אלה לא ידברו אליו
בדקת איזה תנאים צריך כדי להגר למדינה מוצלחת מבוקשת לעומת מי שנולד
לבעל אזרחות (תבדוק, תבדוק…)?
בדקת למה ניסו לייבא את העולים לכאן בעבר (ואת המסתננים היום)? רמז
עבה, זה היה בכוונה והשימוש שלהם היה ככלי לאזן את כמות הדתיים ולשנות את צביון
המדינה בעתיד על ידי קביעת עובדות בשטח (כמו שאנחנו עושים עם הבנייה בהתנחלויות
ובמאחזים).
איך אתה רואה את המדינה בעוד 100 שנים מעכשיו אם נלך בדרכך? רמז לא
שונה מכל שאר המדינות, דבר שיציף את השאלה, לעזאזל על מה אנחנו נלחמים, על מה
אנחנו נהרגים, וכבר עכשיו יש מי ששואל שאלו מסוג זה (ועף לחו"ל או הופך לסרבן
מצפון מתייפייף).
אני מצטרפת לתגובה שדיברה על ההשלכות של גיור חפיף המבוסס על
פטריוטיות, ובכל מקרה הוא בטח יוכרז כגיור פיקטיבי ומי שיטרח להתגייר על ידו יאכל
אותו ויחטוף מפחי נפש מלבד רישומי היוחסין…
לא ייתכן שכל מי שיחליט בבוקר שבא לו להתגייר, יגויר, פעם לא היה
צה"ל או מוזיקה של שלמה ארצי, האם אתה מציע לגייר לפי דברים זמניים מסוג זה? גם כדי לקבל הלוואה צריך בטחונות, להראות
רצינות אתה יודע…
הרבנות לא ממציאה חוקים אלא משמרת אותם, ואם קבלת עולם מצוות לא היה
חובה הם היו מוותרים על זה
לרבנות אין עניין להשתלט, היא מתעקשת כמעט רק על התחומים עם ההשלכות
הכי בלתי הפיכות או לפעמים במקרה של צביון או אווירה אם מדובר בשבתות וחגים בערים
שנמצאים בסטטוס קוו, כמו כן היא עוזרת לאזרחים ששומרים מצוות להנגיש שירותי דת,
היא לא מושלמת ואולי לפעמים גם מושחתת כמו כמעט כל דבר ממשלתי ואני לא מצדיקה את
זה, אבל את ההתלהמות עליך לתעל למזעור השחיתות…, גיור חפיף הוא בלתי הפיך
כי אם חילוני התחתן בטעות עם מגוירת בגיור כזה, הבן שלהם כבר יצטרך לשמור מצוות
כדי להיחשב יהודי, ואם הוא יישאר בשלו ייסגרו בפניו הרבה אופציות להתחתן והוא אף פעם
לא ירגיש שייך.
אם יש
לך שאלות נוספות אתה יותר ממוזמן, נמאס לי מהבורות שהתקשורת מקבעת אצל צופיה!
אני גם אוסיף שזיקה עמוקה אצל האב לא מחייבת לזיקה דומה אצל הבן, ושאין לנו כדתיים הלכתית אלטרנטיבה אם אנחנו רוצים לשמור על ההלכה בנושא זה, כי אין לנו ארץ אחרת! לפחות שבמדינה הקטנה היחידה שיש לנו , נשמור על התורה שיש לנו כמו שצריך ועל האופציה שמתי שהוא החילונים יצטרפו וזה לא יהיה להם מאוחר מדי, רק מתוך אכפתיות.
היהדות כדת קיימת כבר אלפי שנים החילונים קיימים בקושי כמה מאות!
זה לא נושא פשוט שאפשר לפטור אותו בצורה כזאת, כי הוא נשען על עיקרון מהותי: כמו שאמרת- מה ששמר על הדבק בין עם ישראל (והדגש הוא על עם) היא האמונה באלוהי ישראל ושמירה על מצוותיו. מצד שני, מה שהגדיר את היהודים מלכתחילה כעם הוא האל, על ידי בחירה באברהם אבינו וקידוש זרעו (שוב, בלי קשר לאמונה או חוסר אמונה באל, אני מדבר על הנרטיב ההיסטורי שלנו).
מאז תנועת ההשכלה, בגלל היחלשות האמונה באל, ההתייחסות למיהו יהודי הופכת ליותר ויותר גמישה, שהרי העם היהודי התקיים כל הזמן רק בזכות האמונה באל.
אפשר להבין בן אדם חרדי מאמין באל, שמתקשה לקבל בן אדם שלא מאמין באלוהי עם ישראל, ומנסה להשתייך לאותו עם.
צריך להבדיל בין ישראלי ליהודי. יש לא מעט ישראלים שאינם יהודים. הבעיה היא שכ"חסרי דת" הם הופכים להיות במדינת ישראל גם חסרי זכויות- למשל, אין להם למעשה איך להתחתן במדינתם עם משפחתם כמו כל אזרח אחר (ובהמשך גם אין להם יכולת לאמץ ילדים וכד').
אין שום צורך לפתור את בעיית מי הוא יהודי- מי שרוצה להתגייר שיעמוד בתנאים. הבעיה האמיתית היא מהן הזכויות של מי שאינו יהודי, מוסלמי או נוצרי במדינת ישראל- את זה צריך לתקן ובהקדם. ההפרדה של היהדות מהמדינה תהיה לא על ידי שינוי היהדות, אלא על ידי שינוי חוקי המדינה האזרחיים.
חבל שאתה מניח את המבוקש, תשובות לתהיות שלך יש לכל אדם שבאמת מתעניין
ולא מחפש להתלהם
התשובות הן רציונאליות אבל מי שלא מבין את החשיבות של אחדות
העם, אולי תשובות אלה לא ידברו אליו
בדקת איזה תנאים צריך כדי להגר למדינה מוצלחת מבוקשת לעומת מי שנולד
לבעל אזרחות (תבדוק, תבדוק…)?
בדקת למה ניסו לייבא את העולים לכאן בעבר (ואת המסתננים היום)? רמז
עבה, זה היה בכוונה והשימוש שלהם היה ככלי לאזן את כמות הדתיים ולשנות את צביון
המדינה בעתיד על ידי קביעת עובדות בשטח (כמו שאנחנו עושים עם הבנייה בהתנחלויות
ובמאחזים).
איך אתה רואה את המדינה בעוד 100 שנים מעכשיו אם נלך בדרכך? רמז לא
שונה מכל שאר המדינות, דבר שיציף את השאלה, לעזאזל על מה אנחנו נלחמים, על מה
אנחנו נהרגים, וכבר עכשיו יש מי ששואל שאלו מסוג זה (ועף לחו"ל או הופך לסרבן
מצפון מתייפייף).
אני מצטרפת לתגובה שדיברה על ההשלכות של גיור חפיף המבוסס על
פטריוטיות, ובכל מקרה הוא בטח יוכרז כגיור פיקטיבי ומי שיטרח להתגייר על ידו יאכל
אותו ויחטוף מפחי נפש מלבד רישומי היוחסין…
לא ייתכן שכל מי שיחליט בבוקר שבא לו להתגייר, יגויר, פעם לא היה
צה"ל או מוזיקה של שלמה ארצי, האם אתה מציע לגייר לפי דברים זמניים מסוג זה? גם כדי לקבל הלוואה צריך בטחונות, להראות
רצינות אתה יודע…
הרבנות לא ממציאה חוקים אלא משמרת אותם, ואם קבלת עולם מצוות לא היה
חובה הם היו מוותרים על זה
לרבנות אין עניין להשתלט, היא מתעקשת כמעט רק על התחומים עם ההשלכות
הכי בלתי הפיכות או לפעמים במקרה של צביון או אווירה אם מדובר בשבתות וחגים בערים
שנמצאים בסטטוס קוו, כמו כן היא עוזרת לאזרחים ששומרים מצוות להנגיש שירותי דת,
היא לא מושלמת ואולי לפעמים גם מושחתת כמו כמעט כל דבר ממשלתי ואני לא מצדיקה את
זה, אבל את ההתלהמות עליך לתעל למזעור השחיתות…, גיור חפיף הוא בלתי הפיך
כי אם חילוני התחתן בטעות עם מגוירת בגיור כזה, הבן שלהם כבר יצטרך לשמור מצוות
כדי להיחשב יהודי, ואם הוא יישאר בשלו ייסגרו בפניו הרבה אופציות להתחתן והוא אף
פעם לא ירגיש שייך.
אם יש לך שאלות נוספות אתה יותר ממוזמן, נמאס לי מהבורות שהתקשורת
מקבעת אצל צופיה!
אני גם אוסיף שזיקה עמוקה
אצל האב לא מחייבת לזיקה דומה אצל הבן, ושאין לנו כדתיים הלכתית אלטרנטיבה אם
אנחנו רוצים לשמור על ההלכה בנושא זה, כי אין לנו ארץ אחרת! לפחות שבמדינה הקטנה
היחידה שיש לנו , נשמור על התורה שיש לנו כמו שצריך ועל האופציה שמתי שהוא
החילונים יצטרפו וזה לא יהיה להם מאוחר מדי, רק מתוך אכפתיות.
היהדות כדת קיימת כבר אלפי שנים החילונים קיימים בקושי כמה מאות!
שאול רזניק, קצת התבלבלת.
או שסתם לא קראת את המאמר עד סופו.
הכותב מדבר במפורש על אלה שלא רוצים להקפיד על קיום מצווות. הוא מדבר על תוכן אחר של יהדות, שעיקרו הזדהות וזיקה, ידע של הסטוריה וידע על (!) הדת, שפה ופז"ם של חיים בארץ.
תפתח את מגילת רות ותיזכר איך רות התגיירה. היא קשרה את גורלה ועתידה לנעמי – "עמך עמי ואלהיך אלהי". הא? בלי רבנות, בלי מקווה, בלי להיכנס לה לורידים.
תקרא שוב את הציטוט שהבאת: "… אלוהיך אלהי". המאמר מדבר על גרים שלא אומרים את שתי המילים הללו, שבמוצהר אין להם שום קשר לדת היהודית רק "עמך עמי".
הדוגמא של רות לא תתפוס לגביהם.
אז גוי שלא עשה צבא ולא טבל תפוח בדבש ולא עשה סדר פסח, אבל מעוניין לקיים את כל המצוות לפרטיהן ודקדוקיהן, היית מגייר אותו הרב גלעד צוויק?
חבל שאתה מניח את המבוקש, תשובות לתהיות שלך יש לכל אדם שבאמת מתעניין
ולא מחפש להתלהם
התשובות הן רציונאליות אבל מי שלא מבין את החשיבות של אחדות
העם, אולי תשובות אלה לא ידברו אליו
בדקת איזה תנאים צריך כדי להגר למדינה מוצלחת ומבוקשת לעומת מי שנולד
לבעל אזרחות (תבדוק, תבדוק…)?
בדקת למה ניסו לייבא את העולים שאינם יהודיים לכאן בעבר (ואת המסתננים
היום)? רמז עבה, זה היה בכוונה והשימוש שלהם היה ככלי לאזן את כמות הדתיים ולשנות
את צביון המדינה בעתיד על ידי קביעת עובדות בשטח (כמו שאנחנו עושים עם הבנייה
בהתנחלויות ובמאחזים).
איך אתה רואה את המדינה בעוד 100 שנים מעכשיו אם נלך בדרכך? רמז לא
שונה מכל שאר המדינות, דבר שיציף את השאלה, לעזאזל על מה אנחנו נלחמים, על מה
אנחנו נהרגים, וכבר עכשיו יש מי ששואל שאלות מסוג זה (ועף לחו"ל או הופך
לסרבן מצפון מתייפייף).
אני מצטרפת לתגובה שדיברה על ההשלכות של גיור חפיף המבוסס על
פטריוטיות, ובכל מקרה הוא בטח יוכרז כגיור פיקטיבי ומי שיטרח להתגייר על ידו יאכל
אותה ויחטוף מפחי נפש מלבד רישומי היוחסין…
לא ייתכן שכל מי שיחליט בבוקר שבא לו להתגייר, יגויר, פעם לא היה
צה"ל או מוזיקה של שלמה ארצי, האם אתה מציע לגייר לפי דברים זמניים מסוג זה? גם כדי לקבל הלוואה צריך בטחונות, להראות
רצינות אתה יודע…
הרבנות לא ממציאה חוקים אלא משמרת אותם, ואם קבלת עול מצוות לא הייתה
חובה הם היו מוותרים על זה
לרבנות אין עניין להשתלט, היא מתעקשת כמעט רק על התחומים עם ההשלכות
הכי בלתי הפיכות או לפעמים במקרה של צביון או אווירה אם מדובר בשבתות וחגים בערים
שנמצאים בסטטוס קוו (בד"כ שם אחוז גבוה של דתיים), כמו כן היא עוזרת לאזרחים
ששומרים מצוות להנגיש שירותי דת, היא לא מושלמת ואולי לפעמים גם מושחתת כמו כמעט
כל דבר ממשלתי ואני לא מצדיקה את זה, אבל את ההתלהמות עליך לתעל למזעור השחיתות…, גיור חפיף הוא בלתי הפיך כי אם חילוני
התחתן בטעות עם מגוירת בגיור כזה, הבן שלהם כבר יצטרך לשמור מצוות כדי להיחשב
יהודי, ואם הוא יישאר בשלו ייסגרו בפניו הרבה אופציות להתחתן והוא אף פעם לא ירגיש
שייך.
אם יש לך שאלות נוספות אתה יותר ממוזמן, נמאס לי מהבורות שהתקשורת
מקבעת אצל צופיה!
אני גם אוסיף שזיקה עמוקה אצל האב לא מחייבת לזיקה דומה אצל הבן,
ושאין לנו כדתיים הלכתית אלטרנטיבה אם אנחנו רוצים לשמור על ההלכה בנושא זה, כי
אין לנו ארץ אחרת! לפחות שבמדינה הקטנה היחידה שיש לנו , נשמור על התורה שיש לנו
כמו שצריך ועל האופציה שמתי שהוא החילונים יצטרפו וזה לא יהיה להם מאוחר מדי, רק
מתוך אכפתיות.
היהדות כדת קיימת כבר אלפי שנים החילונים כחילונים קיימים בקושי כמה
מאות!
אתה לא חייב להסכים, אבל לפחות תוכל להבין!
ליהודי ישראלי
ההצהרה של רות אמרה הכל (תפתח אתה את התנ"ך), כיוון שכולם שם היו שומרי מצוות, היא הייתה מתחתנת עם שומר מצוות ושומרת מצוות בעצמה, פעם היו פחות אינטרסים מהיום להיות יהודי, ולא צריך להיות כתוב במפורש שהיא החלה לשמור כשרות ושבת, אלוהייך אלוהיי ובאשר תלכי אלך, זה אמור להספיק כדי שתבין
ובאשר למי שלא רוצה לשמור מצוות, אין שום סיבה שירצה להיות יהודי, או שיחשב כיהודי, קיום מצוות זה חלק מהקריטריונים להיות יהודי הלכתי ולכן אם מישהו לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים הוא לא יהיה יהודי הלכתי, מה לא ברור, אף אחד לא ישנה את ההלכות בשביל מי שזה לא מתאים להם (המדרון החלקלק) גם אם מדובר בבלונדינית חמודה ונחמדה
אני אישית אדם ליברלי (לא חלילה פרוגרסיבי) ושומר מצוות ומאמין גדול מאד בזה שהמדינה לא צריכה להתערב בדת תרבות ספורט וכו'.
אמנם יש כמה דברים שאם לא יהיה כפיה דתית האומה תהפוך לשני אומות וזה נישואין וגירושין וגיור. אם לא תהיה כאן כפיה דתית על שלושה דברים אלו מה שיקרה זה שאני כאדם דתי לא יוכל להתחתן אם חוזר בתשובה וכדו' מכיון שאם הוריו עברו גירושין אזרחיים מבחינה דתית הם עדיין נשואין וילדיהם יהיו אסורים לבא בקהל (דהיינו אסור יהיה לדתיים להתחתן איתם).
וכן גיור אם לא יהיה גיור אורטודקסי, הדתיים והמסורתיים לא יוכלו להתחתן בצורה חופשית אם העולים מחבר העמים מחשש גויים (ע"פ דתינו).
מה שכן אני יכול לקבל שצריך לדבר עם הרבנים שימצאו דרך להקל על התהליך (כדוגמת מה שהרב דרוקמן עושה בצה"ל), אבל א"א לכפות חוק שלא יהיה לא כל תוקף הלכתי כיון שהוא לא יהיה רלוונטי כלפינו הדתיים.
1. מי שקרא את המאמר במלואו מבין שאני לא רוצה לאפשר לכל אחד שבמס שפתיו טוען שהוא רוצה להיות יהודי, להפוך ליהודי. כפי שכתבתי, ההליך יהיה כרוך במבחני ידע והבנה על יהדות, על כל רבדיה – הלאומיים, התרבותיים וגם הדתיים. יש הבדל עצום בין ידע אינטלקטואלי על קיום מצוות לבין החובה לקיימן.
צודק גם מי שטוען שהנוער הישראלי-יהודי כיום לאו דווקא בקיא בנושאים אלו, אך יש הבדל בציפיות בין אנשים המשויכים כבר לקולקטיב מסוים לבין אלו המעוניינים להשתייך אליו.
2. בדואי ודרוזי לא יהיו יהודים גם אם שירתו בצבא מהסיבה הפשוטה שהם לא מעוניינים להצטרף לקולקטיב היהודי. יש להם שורשים בדואים/דרוזים עם מסורת ותרבות משלהם, שונה מזו של היהודים.
3. רעיון הלאומיות היהודית, כמו גם הלאומיות הצרפתית, הגרמנית, הצ'כית וכו' "הומצאו" כולם במהלך המאה ה-19 כחלק מתנועת הלאומיות שהחלה לפשוט ברחבי אירופה באותה תקופה. ערב כניסתה של הציונות להיסטוריה היהודית, הדת אכן היתה הדבק שאפשר את שרידותם של היהודים כיחידה בעלת היסטוריה משותפת ורצון משותף לשוב למקום העתיק ממנו נעקרו. אין סתירה בין הדברים.
4. הטענה שלי היא אכן לא כנגד הרבנות והרבנים, אלא כנגד המדינה המעניקה לרבנים את הכוח והסמכות לקבוע מיהו יהודי ומי לא. אני לא אומר לרבנות איך לגייר – אני אומר למדינה שתיקח מהרבנות את הבלעדיות שיש לה כיום על הליך הגיור. מי שרוצה להמשיך להתגייר דרך הרבנות, שיבושם לו.
5. כשכתבתי שחלק מהעולים מבריה"מ בתחילת שנות ה-90' היו חסרי כל זיקה ליהדות, הכוונה לא רק לעצם העובדה שמבחינה הלכתית הם לא נחשבו ליהודים, אלא שלאותו מיעוט גם לא היה כל קשר רגשי/לאומי/תרבותי למדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
גיור הוא מושג דתי. תשאיר אותו אצל הרבנים. המדינה רוצה לקבוע תנאים לאזרחות? שתקבע מה שהיא רוצה. אבל שלא תחליט על גיור משל עצמה, שעבור חלק משמעותי מהעם אינו תקף (וצריך לזכור – תקפות הגיור הנוכחי, למרות מגבלותיו, מקובלת על כולם).
אני כמובן חולק עליך בכל הטענה, אבל סעיף 3 פשוט אינו נכון.
למה שקוראים לאום, החל מהמאה ה 19, קראו אז "עם".
עם ישראל התקיים כעם מזה אלפי שנים.
הלכות רבות נקבעו בשאלה מיהו יהודי עוד לפני שהרצל היה אפילו ניצוץ של תשוקה בעיני אביו- וודאי שלא חיכו להיותו ציוני..
בעם ישראל העניין הלאומי היה כל כך חזק, וכל כך כרוך בנושא ההלכתי, עד שאי אפשר להפריד ביניהם.
לא, כמו שכתב אמיר וכתבו רבים- גיור הוא עניין דתי ולאומי גם יחד.
הרבנים הם שצריכים להכריע בשאלה מיהו יהודי. לא הציבור, ולא פוליטיקאים.
גם דרוזים דוברים עברית ומשרתים בצבא,לשיטתך, שגם הם ייחשבו ליהודים? הרבה מהם שולטים בהיסטוריה היהודית יותר מנוער חילוני ממוצע..
דפנה, הבעיות שאת מעלה לא נוגעות לשאלה מיהו יהודי, אלא נובעות מן מונופול הנישואין של הרבנות בארץ, שנכפה ע"י המדינה.
חתונה היא חלק מן התחום האישי, שבו המדינה לא צריכה לקחת כל חלק. יש לתת לאזרחי ישראל את הזכות המגיעה להם להתחתן בכל דרך בה יחפצו.
המדינה צריכה לצאת מתחום הנישואין, כמו מעוד הרבה תחומים אחרים.
התשובה שהכי נגעה לליבי –
נניח שכדי להיות "יהודי" צריך לעבור מבחני ידע.
נניח שבמדינת ישראל להיות "יהודי" מאפשר לך לקבל ויזה לארץ, ואפילו ביטוח לאומי.
מה ימנע מעשרות אלפי מוסלמים, שבעוד כמה שנים ישתעממו מאירופה –
לעבור קורסים מזורזים במדעי היהדות, ולעלות בהמוניהם לארץ?