זכויות הדם: אמנסטי דואגת לטרוריסטים בניגריה

באמנסטי אינטרנשיונל מבולבלים: 'בוקו חראם', ארגון אסלאמיסטי-רדיקלי, מטיל טרור על האוכלוסיה הנוצרית בניגריה, מבצע מעשי טבח איומים וחוטף נשים ומאלצן להתאסלם • אך בזמן שהשלטונות המקומיים מתאמצים להשיב את השקט והביטחון לרחובות המדינה, באמנסטי בחרו לגנות בצורה רפה את "שני הצדדים" על הפרת זכויות אדם • שגריר ניגריה בישראל בשיחה מיוחדת ל'מידה': אמנסטי שכחו את הזכויות של הקורבנות • יום לאחר מכן שב הארגון לתקוף כרגיל את ישראל

מהי התגובה הראויה להערה "לא ראויה" על הנביא מחמד? בניגריה, תשובה לשאלה זו התקבלה ביום שלישי האחרון, כאשר במענה לחשד שכזה הציתו צעירים מוסלמים שתי כנסיות בצפון המדינה. עדויות נוספות שהתקבלו סיפרו גם על מתקפות כלפי עוברי אורח ובתי עסק, מצד ההמון הזועם במקום.

לא מדובר באירוע נקודתי. בתקופה האחרונה סובלת האוכלוסיה הניגרית מטרור רצחני הפושה ברחבי המדינה. רק בתחילת החודש נרצחו 43 תלמידי בית ספר ממשלתי בשנתם, במהלך מתקפת טרור מוסלמית. הטרוריסטים נכנסו אל בית הספר, נעלו את חדרי המעונות ולאחר מכן הציתו אותם. כך נשרפו חיים עשרות תלמידים, בזמן שהתבצע ירי מסיבי לעבר תלמידים שהסתובבו בחוץ. כשבועיים לאחר מכן, רועי צאן של בני שבט הפולאני המוסלמי ביצעו טבח בכפר בצפון ניגריה, שבו נרצחו כ-69 אזרחים כפריים לא חמושים: נשים, מבוגרים וילדים. מספר גופות טרם נמצאו.

על-פי מקורות ביון ניגריים ובינלאומיים, המכנה המשותף לכל האירועים הללו, ומי שעומד מאחוריהם, הוא ארגון הטרור האסלאמי 'בוקו חראם'. מאז שנת 2011, פעולות הארגון הביאו למותם של כ-7,000 איש ולחורבנן של 300 כנסיות. מטרת הפיגועים היא לטהר את ניגריה מנוצרים ולהשליט בה מדינת שריעה אסלאמית.

פיגועים אלימים, חטיפת נשים, המרה בכפיה ופרעות אכזריות

ארגון בוקו-חראם, הוקם ב-2002 בצפון ניגריה, הענייה משמעותית מהדרום, על-ידי הפעיל הסלפי מחמד יוסוף, שהחל את דרכו בתנועת 'האחים המוסלמים'. משמעות השם 'בוקו חראם' היא "ספרים הם חטא", והמוטיב העיקרי של הארגון הוא התנגדות אלימה לחינוך המערבי. יש הטוענים כי הארגון נמצא בקשר ישיר עם אל-קאעידה. בשנת 2009 החל הארגון לבצע פיגועים, תוך ניסיון לעמוד בקצב שבועי. יוסוף הוצא להורג באותה השנה.

בשנת 2011 גודלאכ ג'ונתן, נשיאה הנוצרי של ניגריה, ניצח בבחירות, ומאז התנועה עברה לתקיפת כנסיות ומרכזי אוכלוסיה ודיפלומטיה. אולם הדחפים האלימים לא ידעו שובע והמתקפות הוחרפו: כך, החל בשנת 2012 ועד ימינו אנו, הטקטיקה של הארגון השתנתה והמטרות הפכו להיות פגיעה בתלמידי בתי ספר, חטיפת נשים נוצריות ופרעות בכפרים בצפון ניגריה.

רק לפני קצת פחות מחצי שנה נחשף סיפורה הקשה של היג'ה, נערה בת 19 שברחה משבי ה'בוקו חראם' והציפה בשיח הציבורי את תופעת חטיפת נשים נוצריות תוך כפייתן להתאסלם ו"להתחתן" עם הטרוריסטים.

היג'ה סיפרה לעולם אודות ארבעת החודשים שבהם שימשה כשפחה של מיליציה המונה 14 פעילי טרור. החוטפים ציוו עליה לקרוא בקוראן באיומי סכין, וכשסירבה להתאסלם הכו אותה מכות נמרצות. לדבריה של היג'ה, השתמשו בה החוטפים כפיתיון אנושי: הם הציבו אותה בנקודה בולטת בשדה קרוב לכפר, וכאשר ניגשו אליה גברים הם נחטפו. היג'ה תיארה כי "החטופים נלקחו כפותים למערה ושם בזה אחר זה שיספו את גרונותיהם" אל מול פניה.

גורמי ממשל ניגרים מספרים כי יש עוד נערות צעירות רבות כמו היג'ה שלא הצליחו להימלט.

ניצול נוסף ממתקפות ה'בוקו חראם' שחזר בחיים כדי לספר את סיפורו הוא הבילה אדמו. אדמו תיאר כי בשעת ערב אחת נשמעו דפיקות בדלת ביתו, שם הוא שהה עם אשתו וילדיו. בפתח הדלת עמדו חמושים של ה'בוקו חראם' שתיחקרו אותו לגבי דתו. כששמעו שהוא נוצרי אמרו לו שיחוסו על חייו רק אם יסכים להתאסלם. "אני מוכן למות כנוצרי", השיב להם אדמו ובעקבות כך נורה בפניו. אדמו הוא הגבר היחיד מהכפר שנשאר בחיים באותו הערב.

כעבור מספר חודשים אדמו מסר את עדותו בפני ועדה של הקונגרס האמריקני בוושינגטון. "עשו כל שביכולתכם כדי לשים קץ לרדיפה הדתית האכזרית בצפון ניגריה", הוא דרש מחברי הוועדה. בעקבות עדותו של אדמו ושל ניצולים ניגרים נוספים, החליטה מחלקת המדינה האמריקנית, באיחור רב של כשלוש שנים, להכריז על 'בוקו חראם' כארגון טרור.

באמנסטי שכחו את הזכויות של הקורבנות

בשיחה ל'מידה', תיאר שגריר ניגריה בישראל דיויד אובסה את הקשיים של ממשלת ניגריה במלחמתה מול הבוקו-חראם. "זהו אתגר חדש עבורנו, שלוקח לנו זמן להתמודד עמו באופן יעיל. אפילו מדינות המנוסות במלחמה בטרור לא הצליחו עדיין למגרו לחלוטין". אובסה הבטיח כי "הממשלה תיקח את כל הצעדים הנצרכים כדי להבטיח את ביטחון התושבים", והבהיר כי "חלק מהצעדים עשויים להיראות דרסטיים, אך אי-אפשר להכין אומלט מבלי לשבור ביצים".

אולם מה רבה הייתה הפתעתו של הממשל הניגרי כאשר בתגובה לפשעים האחרונים של 'בוקו חראם' פירסם ארגון זכויות האדם 'אמנסטי אינטרנשיונל' הודעה קצרצרה, בה הוא מטיל את האחריות למצב לא על הרוצחים – אלא על הממשלה הניגרית.

אמנסטי תבעו מהשלטונות הניגרים "לשפר את האבטחה בבתי הספר ולוודא שכל המתקפות נחקרות לעומק". בארגון אף הגדילו לעשות ודרשו מן הממשלה שלא להפעיל עונש מוות כנגד פעילי ה'בוקו-חראם'. מדובר בעמדה עקבית של אמנסטי, שפורסמה כבר לקראת סוף השנה שעברה בהצהרה חריפה נגד הממשלה הניגרית על הוצאות להורג שהיא מבצעת. "יש לבצע חקירה דחופה בנושא", תבעו אנשי זכויות האדם.

השגריר אובסה לא נותר חייב ומחה על כך שאמנסטי מפנים את חיצי הביקורת כלפי הממשלה הניגרית. לדבריו, קל לאמנסטי לשאוף להתנהלות ממשלתית אידיאלית כאשר כותבי הדו"חות של הארגון אינם אלה שבפועל סובלים מהטרור. אובסה הוסיף ואמר כי "כמות הסבל והכאב של נפגעי הטרור הרבים היא מעבר למה שניתן לדמיין. כאשר מדברים על זכויות אדם צריך לדבר גם על זכויותיהם של הקורבנות – ילדים תמימים שנרצחו בשנתם והוריהם השכולים".

בעקבות פניית 'מידה', ב'אמנסטי אינטרנשיונל' נזכרו לומר בקול שה'בוקו-חראם' אכן אחראי לפשעיו, אך חיש מהר שבו להדגיש כי המצב בעייתי "משני הצדדים". לשיטתם, אין הבדל בין פיגועי הטרור לבין פעולות כוחות הביטחון בניגריה במטרה לסיכולם. לדברי אמנסטי:

היקף ההרג הבלתי חוקי וההפרות האחרות של זכויות אדם בצפון מזרח ניגריה הוא ברמה בלתי מתקבלת על הדעת. אנשים חפים מפשע הם הקורבנות העיקריים הן של פעולות הקבוצה האסלאמית החמושה, בוקו חראם, והן של התגובה הקשה של כוחות הביטחון הניגרים. אמנסטי אינטרנשיונל תיעד הרג והפרות זכויות אדם שבוצעו על-ידי שני הצדדים וקורא לממשלת ניגריה לספק הגנה נאותה.

בהצהרתם אמנסטי הבהירו שהם גינו וימשיכו לגנות מעשי אלימות מצד ה'בוקו חראם' אך "חובתם של כוחות הביטחון להגן על אזרחים והם חייבים לתת דין וחשבון על הפרות זכויות אדם המבוצעות בתגובה ל'בוקו חראם'".

אם כן, תגובתו של ארגון אמנסטי למצב שבו אוכלוסיה שלמה נרדפת וחיה בחרדה מתמדת מפני חטיפות, רצח, אונס ופיגועים, היא גינוי זהה לכוחות הביטחון שנלחמים כדי למגר את התופעות הללו, ולפעילי הטרור שמבצעים אותן. ואין זו הפעם הראשונה שאמנסטי נוקטים בעמדה אבסורדית שכזו. כפי שפורסם בעבר ב'מידה', מדיניות דומה ננקטה גם בנוגע לסכסוך בין טרוריסטים של אל-קאעידה שתפסו שטח בדרום תימן והטילו טרור ואימה על האוכלוסיה, לבין השלטונות המקומיים שביקשו למגרם.

טבח באפריקה? ישראל אשמה!

שלא במפתיע, כשמדובר במדינת ישראל, אנשי אמנסטי הרבה פחות עדינים בביקורתם; בניגוד למקרים המתוארים לעיל, אין שני צדדים למטבע – הכל הרבה יותר ברור: הפלסטינים הם הקורבן האולטימטיבי, ישראל היא הפושעת, ולמי אכפת מחובתה להגן על אזרחיה מפני הטרור. וכך, יום לאחר הפיגוע בבית הספר בצפון ניגריה, בזמן שבניגריה עשרות התלמידים הובאו למנוחות, אמנסטי פרסמו דו"ח בן למעלה מ-70 עמודים(!) בו הם מגנים את ישראל על ירי מוגזם והפרת זכויותיהם של הפלסטינים.

העלנו בפני אמנסטי את השאלה המתבקשת: מדוע כאשר פשעים נגד האנושות מתקיימים במדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, התגובה נעה בין אדישות מוחלטת לבין השוואה שטחית של הטרוריסטים לכוחות הביטחון, וכאשר מגיעים לביקורת על מדינת ישראל מושקעים משאבים אדירים ונכתבים דו"חות ארוכים ומפורטים? והרי תשובתם:

'אמנסטי אינטרנשיונל' פועל בכל מקום בעולם שבו קיימות הפרות זכויות אדם, במטרה להביא לסיומן. אנו גאים בעבודתנו ונמשיך לפעול נגד הפרות זכויות האדם בישראל, בניגריה ובשאר רחבי העולם. כל טענה כאילו עבודתו של אמנסטי היא מגמתית כנגד מדינה זו או אחרת היא ניסיון להימנע מדיון אמיתי ומהותי בהפרות זכויות האדם.

עניין של סדר עדיפויות

בתגובתם פסלו אנשי אמנסטי את מבקריהם במומם שלהם: הימנעות מדיון אמיתי בניסיון המתמשך לביצוע טיהור אתני של הנוצרים באפריקה על-ידי האסלאם הפונדמנטליסטי, ובמקום זאת הסתה של דעת הקהל, פעם נוספת, נגד ישראל.

אירועים מזעזעים המתרחשים בעולם אכן מצריכים את קיומם של ארגונים חוץ ממשלתיים, המחרפים נפשם לעתים כדי להביא לידיעת הציבור עוולות ופשעים המתקיימים בקצוות שכוחים של העולם. אולם, עוול גדול נעשה למיליוני האנשים הסובלים – מצפון קוריאה, דרך ניגריה ועד ונצואלה – כאשר רוב הדו"חות והפעולות של ארגונים אלו מתמקדים דווקא בדמוקרטיות, המוקפות בדיקטטורות אכזריות שלא זוכות לתשומת הלב המתבקשת. אולי באמנסטי מאמינים שחשיפת הזוועות שמבצע הכיבוש בפלסטין ההיסטורית יקל על אזרחי ניגריה הנוצרים לישון בלילה.