יהודה הראל סוקר בקצרה את תולדות גבולות מדינת ישראל, ותוהה מתי הם סוף-סוף ייקבעו
איפה הגבול?
למדינת ישראל אין עדיין גבולות ברורים ומוכרים. גבולותיה של מדינה נקבעים ומסומנים קודם לכל על-ידי המדינה עצמה, מתבססים ומתחזקים על-ידי מספר השנים לקיומם, על-ידי הכרת אומות העולם ובעיקר על-ידי הכרת המדינה המצויה מעברו השני של הגבול. חיזוק נוסף לגבול יכול להיות במציאות הדמוגרפית משני עבריו. ישנם גבולות המסומנים גם באמצעות עובדות גיאוגרפיות כמו הפירנאים שבין צרפת וספרד, והים התיכון בגבולה המערבי של ישראל.
הגבולות באירופה נקבעו ברובם בסיום שתי מלחמות העולם. בסיום המלחמה הראשונה, צומצמו גבולות גרמניה, פורקה האימפריה האוסטרו-הונגרית ומהאימפריה הרוסית נפרדו פולין, פינלנד והמדינות הבלטיות. בסיום מלחמת העולם השנייה, צומצמה וחולקה גרמניה, ושונו מרבית הגבולות במזרח אירופה. בשנים האחרונות פורקו ברית-המועצות ויוגוסלביה והוקמו בשטחן לשעבר למעלה מעשר מדינות חדשות באירופה ובאסיה.
הגבולות במזרח התיכון סומנו בראשית שנות העשרים של המאה העשרים על-ידי המנצחות במלחמת העולם הראשונה בריטניה וצרפת, בצורה שרירותית ללא כל אחיזה בדמוגרפיה ובגיאוגרפיה. לאחר סימון הגבולות חילקה צרפת את סוריה והקימה את מדינת לבנון, ואנגליה חילקה את ארץ ישראל והקימה את מדינת "עבר הירדן". בראשית שנות הארבעים העניקה צרפת את חבל אלכסנדרטה הסורי לתורכיה. סוריה, עיראק ולבנון נמצאות היום בתהליכי פרוק לעדותיהם.
הגבול בין ישראל ומצרים נקבע ב-1906 בהסכם בין אנגליה ששלטה באזור תעלת סואץ לבין טורקיה ששלטה בארץ ישראל. טורקיה תבעה שהגבול יהיה בקו אל-עריש- שרם-אל-שיך אבל אנגליה שהייתה חזקה יותר הכתיבה את הגבול בקו רפיח-טאבה. גבול זה אושר על-ידי ישראל בהסכם השלום עם מצרים.
מדינה ללא גבול
ישראל היא מדינה שמרבית גבולותיה אינם מוכרים ומוסכמים. הגבול המערבי, מרביתו מוכר ומוסכם: הים התיכון והגבול עם מצרים בסיני. במערב נמצאת גם רצועת עזה בגבולות שביתת הנשק עם מצרים מ-1949. הרצועה אינה מוכרת כמדינה, ושלטון החמאס אינו מוכר על-ידי אף מדינה בעולם (אולי איראן?).
הגבול המזרחי מוסכם עם ירדן בערבה ובצפון, ירדן ושאר אומות העולם אינן מכירות בריבונות ישראלית לאורך הגבול בבקעת הירדן. במזרח גובלת ישראל ברשות הפלסטינית שעדיין אינה מדינה ושהגבול איתה לא נקבע, וגם ישראל עצמה טרם הבהירה את עמדתה בנושא גבולה המזרחי. אין אף מדינה בעולם המכירה בישראליות של ירושלים המזרחית וגם המערבית. גבול ישראל עם סוריה אינו מוכר על-ידי שום מדינה, והסימון המדויק עם גבול לבנון אינו מוסכם.
איפה ישראל?
על-פי עמדתה של ישראל ועל-פי חוקיה, שטחה של המדינה הוא השטח שעליו חלים החוק, המשפט והמנהל של המדינה. (בשונה "משטחים מוחזקים" שעליהם חלים פקודות הממשל הצבאי.) שטחה של המדינה נקבע לאורך שישים ושש שנים, בחמישה שלבים.
שלב א: במגילת העצמאות שאושרה עם הקמת המדינה ב-15 במאי 1948, כתוב: "…על יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". על-פי מגילת העצמאות, גבולות המדינה הם הגבולות שסומנו על-ידי עצרת האומות המאוחדות ב-29 בנובמבר 1947. על-פי אותם גבולות חלוקה לא נכללו בישראל, בין השאר: ירושלים, הגליל המערבי והמרכזי, יפו, לוד, רמלה, אשקלון, הנגב המערבי ובאר-שבע. מלחמת העצמאות הסתיימה כשלמדינת ישראל שטחים נרחבים מעבר לגבולות החלוקה. בישראל נקראו שטחים אלה "השטחים המוחזקים", ולכל אחד מהם מונה מושל צבאי (בירושלים דב יוסף).
שלב ב: ב-16 לספטמבר 1948, קיבלה מועצת המדינה הזמנית החלטה על סיפוח "השטחים המוחזקים": "פקודת שטח השיפוט והסמכויות תש"ח-1948. כל חוק החל על מדינת ישראל כולה, יראה כחל על כל השטח הכולל גם את שטח מדינת ישראל וגם כל חלק מארץ ישראל, ששר הביטחון הגדיר אותו במנשר כמוחזק על-ידי צבא ההגנה לישראל".
שלב ג: ב-27 ביוני 1967 קיבלה הכנסת בשלוש קריאות את החוק "לתיקון סדרי השלטון והמשפט תשכ"ז 1967", על פיו המשפט, השיפוט והמנהל של המדינה יחולו בכל שטח מארץ ישראל אשר הממשלה תקבע בצו. הממשלה החילה מייד בצו את המשפט, השיפוט והמנהל על ירושלים המזרחית שגם אוחדה עם ירושלים המערבית.
שלב ד: ב-14 בדצמבר 1981 קיבלה הכנסת בשלוש קריאות את החוק המתקרא "חוק רמת הגולן": "המשפט, השיפוט והמנהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן, כמתואר בתוספת". "התוספת" היא מפת הגולן שצורפה לחוק.
חודשים ספורים לפני קבלת החוק שאל ראש הממשלה מנחם בגין את היועץ המשפטי יצחק זמיר, האם ניתן להחיל את החוק הישראלי בגולן בצו ממשלתי על-פי החוק שהתקבל בכנסת ביוני 1967. יצחק זמיר השיב שהחוק מתייחס ל"כל שטח מארץ ישראל", והכוונה לארץ ישראל המנדטורית שלא כללה את הגולן. כך, "סיפוח" ירושלים המערבית והשטחים המוחזקים שנכבשו במלחמת השחרור נעשה על-ידי "מנשר" של שר הביטחון. "סיפוח" ירושלים המזרחית בוצע בהחלטת ממשלה ורק "סיפוח" הגולן נעשה על-ידי חוק שהתקבל בכנסת.
שלב ה: ב-12 במרץ 2014 קיבלה הכנסת חוק יסוד הקובע שכל ויתור על שטח שחלים עליו החוק, המשפט והמנהל של ישראל בדרך של הסכם, או בכל דרך אחרת מחייב החלטת ממשלה, החלטת כנסת ברוב של יותר משישים חברי כנסת, ואישור במשאל עם.
בשלב הבא ייקבע, סוף-סוף, גבולה המזרחי של ישראל.
מותר לנחש שנושא כה רגיש, סבוך, מסוכן ושנוי במחלוקות פנימיות, אזוריות ובין-לאומיות לא יסתיים בשנים הקרובות.
לפני שייקבעו גבולנו המזרחי ומה שמצידו השני, עוד יתרחשו שינויים ומהפכים רבים ובלתי צפויים באזור ובארץ.
