נאבק על מעמדו מבית, מחזר על הפתחים לתמיכה מבחוץ; האם החמאס הגיע לנקודת שפל חדשה?
האם ארגון החמאס הגיע לנקודת שפל חדשה? • תהפוכות 'האביב הערבי' והחלטות שונות שקיבלה הנהגת הארגון מאז ועד היום, הובילו לריחוק בין חמאס לבעלות בריתו משכבר הימים, סוריה ואיראן • אחרי שגם משטר 'האחים המוסלמים' במצרים נפל והשלטונות החדשים אטמו את הגבולות, נותר החמאס להתמודד לבדו עם שאר ארגוני הג'יהאד ברצועה, המאיימים על מעמדו הבלעדי • עתה מחזר הארגון אחר ספונסר חדש, עובדה שיכולה להסביר את החתימה על ההסכם עם הרשות הפלסטינית
"הסכם היסטורי" נחתם ביום רביעי האחרון (23.3) בין הפת"ח ה"מתון" לחמאס, ובמרכזו הכרזה על הקמת ממשלת אחדות משותפת, התארגנות לקראת בחירות והיטמעות החמאס ברשות הפלסטינית. עזאם אל-אחמד, בכיר בפת"ח וחבר במשלחת לרצועת עזה, הבהיר אמנם כי מטרת האיחוד היא ששני האירגונים "יוכלו למקד את מאמציהם בעימות מול הכיבוש הישראלי", אך פרשנים רבים עדיין תוהים אודות האינטרס האמיתי של הרשות, העומד מאחורי המהלך.
שאלה נוספת, חשובה לא פחות, היא מדוע בחר החמאס לחתום על ההסכם, ומדוע דווקא עכשיו? אם בוחנים לעומק את מצבם של שליטי רצועת עזה עולה כי מאחורי ההצהרות הפומפוזיות וסרטוני התעמולה הצבעוניים, ישנו ארגון חבול, מוכה ומבודד. בשנים האחרונות, האירועים שמתחוללים במזרח-התיכון והחלטות הנהגת הארגון הובילו את ארגון החמאס למצב לא פשוט, הן בזירה הבין-לאומית והן בזירה הפנים פלסטינית.
בדרך לאובדן הבכורה
את נקודת הפתיחה להידרדרות ניתן לסמן עם פרוץ 'האביב הערבי' ומלחמת האזרחים הסורית. "התמהמהותו של ח'אלד משעל [ראש ההנהגה המדינית של החמאס] לבחור צד במאבק בין קואליציית חיזבאללה-אסד לבין המורדים, גרמה להצבת אולטימטום מצד אסד: תמיכה או כליאה", מספרים גורמים צבאיים בסוריה. משעל בחר באפשרות שלישית ונמלט מהמדינה יחד עם בכירי הנהגה נוספים.
הזמן נקף ועמו התבהרו הדברים: דיווחים על לחימה פעילה של חמאס לצד המורדים הסורים הוכיחו כי חמאס בגד בבשאר אל-אסד, חברם המסור. לכך הצטרפה גם התקפה פומבית כלפי חיזבאללה, כאשר החמאס דרש מהארגון להסיג את כוחותיו מסוריה ולהפנות את נשקו רק כלפי ישראל. בהצהרתם היהירה, טענו בחמאס כי "הסוגיה הפלסטינית היא הבעיה המרכזית של האומה הערבית והאסלאמית וההתנגדות לכיבוש הציוני הוא המוסד החשוב ביותר", ולכן על החיזבאללה לחדול מסיוע לאסד ו"לשמור על אחדות האומה".
הקושי של הארגון לתפקד לאחר גירוש ההנהגה מסוריה רק גדל עם חיסולו של אחמד אלג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, בנובמבר 2012. על חשבון חולשת ההנהגה של חמאס התחזקה תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שהחלה לנשוף בעורפם של שליטי הרצועה. על-אף שאין לג'יהאד האסלאמי שאיפות פוליטיות אלא שאיפות אלימות בלבד, הפופלאריות שלו ועוצמתו הצבאית עשויים לערער את ריבונות ממשלת הנייה. לראיה, את ההסלמה האחרונה ברצועת עזה הובילה תנועת הג'האד האסלאמי, שגם הייתה זו שנתנה שם ל"מבצע": שוברים שתיקה ("כסר אל-סמת").
בניגוד לחמאס, מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי רמדאן שלח, ד"ר ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטת דרום פלורידה בעבר ומי שה-FBI מציעים על ראשו פרס בשווי 5 מיליון דולר, השכיל לשמור על יחסיו החמים עם סוריה. "רובינו אינם למכירה", הצהיר בראיון בן 45 דקות לרשת הקטארית אל-ג'זירה, ובכך ייתכן שהעביר מסר גם להנייה ולמשעל, אשר מנסים לצמצמם את כוח האש של ארגונו. שלח הבהיר כי "אנחנו לא מעוניינים בהסלמה ומודעים ליכולתנו, אך אנו מאוחדים עם חמאס ויתר הפלגים בזכותנו לתגובה", ובכך הבהיר כי מבחינתו אין לחמאס עליונות על ארגונו או על כל ארגון התנגדות אחר הפועל ברצועה.
שליטתם המתרופפת של חמאס ברצועת עזה קיבלה ביטוי נוסף, כאשר לפני כחודש דובר התנועה ואחד מבכירי האירגון הוותיקים אימן אבו-טה, נעצר בעקבות פרשת שחיתות. מדובר בצעד חסר תקדים שבו התנועה הטוטליטארית עוצרת את אחד מבכיריה כדי לרצות את דעת הקהל ברצועה. מהלך זה מעיד על הלחץ בו נמצא האירגון.
מחפשים פטרון חדש
התהפוכות שעוברות על מצרים עובדות גם הן לרעתו של חמאס. היטיב לתמצת זאת אהוד יערי בדו"ח שכתב עבור מוסד וושינגטון. יערי הסביר כי "האבדה המצערת ביותר עבור חמאס קרתה במצרים, כאשר מחמד מורסי הודח ו'האחים המוסלמים', תנועת האם של האירגון, הובסה במאבקה לשליטה במצרים". ואכן, כיום השלטון המצרי עוין את חמאס ואת 'האחים המוסלמים', שהוצאו בינתיים מחוץ לחוק, ופוגע בו כלכלית וצבאית. המעברים בין רצועת עזה לבין מצרים סגורים כמעט לחלוטין, הנשק הפסיק לזלוג באותן הכמויות שהיה בעבר והכספים של 'האחים המוסלמים' הופקעו. בכך חמאס איבדה את תמיכתה הכלכלית של בעלת הברית הגדולה ביותר שלה.
כעת בתנועה מחפשים פטרון מדיני חדש שיחזיר לה את הכוח שאבד, הן מבחינת הריבונות ברצועת עזה והן מבחינת המעמד הבינלאומי. המפקדה המדינית של חמאס מצויה כיום בקטאר, אך מדובר במצב ביניים שלא צפוי להימשך זמן רב. קטאר אמנם היתה תומכת גדולה של המורדים הסורים האסלאמיסטיים ושל 'האחים המוסלמים' אך היא גם מחזיקה בקשרים צבאיים עם ארצות הברית ועל כן היא נמנעת מלתמוך בפעילויות הפח"ע ובתעשיית הנשק של חמאס. עוד יש לציין את הלחץ הרב המופעל עליה מצד מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, ליישר קו ולחדול מן התמיכה הרחבה בתנועת 'האחים המוסלמים'.
משעל מבין את המציאות הזו ומתוך כך ביקש לעזוב את קטאר, אך שליט המדינה, האמיר תמים בן חמד אל-ת'אני לא מתכוון לוותר בקלות. מבחינתו, נוכחתו של משעל בקטאר מעניקה לו השפעה על חמאס ועל המתרחש בעזה, ולכן הוא הודיע לו שאם אכן יעזוב התמיכה הכלכלית תיפסק. בהתחשב בכך שקטאר, התומכת העיקרית של התנועה, העבירה לרצועת עזה עד כה תמיכה של קרוב למיליארד דולר, נראה כי משעל לא יעזוב את המדינה בעתיד הקרוב.
קורצים לאיראן, אוהבים את ארדואן
בשבועות האחרונים נראה שבחמאס תולים תקוות מחודשות באייתוללות של טהראן. אחרי שהקשר בין השתיים נותק עם בריחת חמאס מסוריה, לאחרונה נערכה פגישה סודית בקטאר, בה, על-פי דיווחים שונים, רמדאן שלח תיאם עבור ח'אלד משעל ביקור בטהראן לעוד פחות מחודש, על-מנת להפשיר את המתח הקיים ולהשיב את התמיכה משכבר הימים.
לטענת מקורות מהמפרץ, לאחר שח'אלד משעל יקיים את ביקורו הוא צפוי להעביר גם את מקום מושבו לאיראן. בחמאס מקווים שההשתייכות למעצמת הטרור השיעית, המחזקת את קשריה עם העולם המערבי, יתן לו גב יציב בעיצומן של התהפוכות המתחוללות סביבו, ואולי גם יפתח עבורו פתח לחזור לזרועותיו של ידידו לשעבר בשאר אל-אסד.
הרושם המצטבר הוא שבחמאס מחזרים על הפתחים ופונים לכל גורם אפשרי שיכול לסייע להם. עדות לדבר ניתן היה לראות לאחרונה, כאשר ארגון החמאס הציב באחד מהרחובות המרכזיים בעזה, רחוב עמר אלמח'תאר, שלט ענק בו מתנוססת תמונותיהם של אסמאעיל הנייה, האמיר היוצא של קטאר חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני, בנו, האמיר תמים בן חמד, וראש ממשלת טורקיה ארדואן. לצד תמונות המנהיגים הופיע הכיתוב "ירושלים ממתינה לגבריה".
במטרה להבהיר כי הפנייה לטהראן לא באה על חשבון אהבת ארדואן, עם ניצחונו המובהק בבחירות לרשויות המקומיות שהתרחשו לאחרונה בטורקיה, הועבר מסר ברור מרצועת עזה בדמות מאות פעילי חמאס שיצאו לרחובות לחגוג. אך מרחב התמרונים רק ילך ויצטמצם. בשלב מסויים יאלצו בחמאס לבחור צד; והרי ספק רב אם קואליציית התמיכה הסונית של תורכיה-קטאר תוכל להימשך במידה וחמאס יתבסס באיראן השיעית.
"הג'יהאד הוא חיינו": חמאס במגמת הקצנה
התחזקות הקשר בין חמאס לטהרן והניסיון להתעלות על ארגוני הג'יהאד המקומיים כבר גוררים את חמאס להקצנה בהתנהלות הדתית והביטחונית ומרחיקים אותו ממדינות ערב המתונות. איראן היא פטרונית מילטנטית וחונקת שלא תאפשר לחמאס להתנהל בעצמאות אליה הוא התרגל. הראשונים לסבול מההקצנה המסתמנת של חמאס, הם דווקא תושבי רצועת עזה עצמה. הפרלמנט ברצועת עזה כבר בדרך לשנות את החוקה כך שהחוקים יהיו "דתיים" יותר. בין היתר שיטת ההענשה במלקות, האהובה כל-כך באיראן, צפויה להיכנס גם ל"מערכת המשפט" ברצועת עזה. הבחירה באיראן עשויה אף לחזק את העוינות הקיימת בין מצרים לבין חמאס ותרחיק גם את תמיכת המורדים בסוריה. את העוינות הזאת חמאס ממתנת באמצעות ההתאחדות עם פת"ח.
הקשר המתחדש עם איראן צריך להדאיג גם את מדינת ישראל, בייחוד על רקע הפיוס עם הפת"ח. הצהרה קיצונית של ח'אלד משעל יצאה לתקשורת זמן קצר לאחר אישור הביקור של משעל בטהראן. לדברי משעל "העם הפלסטיני לא יפסיק את דרך הג'יהאד עד לשחרור פלסטין מהנהר אל הים ולשחרור ירושלים במלואה". משעל איים כי האירגון יחזור לדרך הג'יהאד והבהיר כי "אין לנו דרך מלבד הג'יהאד… הג'יהאד הוא חיינו". בשבוע האחרון, ימים ספורים לפני חתימת ההסכם עם הפת"ח, אסמאעיל הניה חיזק את דבריו של משעל, והצהיר ש"חטיפת חיילים ישראלים היא בראש סדר העדיפויות של חמאס". קשה להאמין כי הפיוס עם אבו מאזן יהפוך את מגמת ההקצנה, מה שיוביל, כפי הנראה, פעם נוספת לפיצוץ ואולי גם לסבב הלחימה הבא ברצועה.
