הימים שבין פסח ויום העצמאות, הם זמן מצוין להיזכר במדינה העצמאית שהיתה לנו כאן לפני 3,500 שנה. עשרת הממצאים הארכאולוגיים הגדולים של עם ישראל
גדעון וינברגר ובעז לוי
"הם טוענים שלפני 2,000 שנה היה להם מקדש. אני קורא תיגר על הטענה הזו"; כך אמר יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, ב'וועידה להגנת ירושלים' שנערכה בקטאר ב-2012. עבאס מייצג מגמה גוברת בעולם האנטי-ציוני, של ניסיון לערער ולהכחיש את הקשר המובן מאליו שבין עם ישראל לארצו. קדם לו ההיסטוריון-ארכאולוג המוערך יאסר ערפאת, שטען ב'קמפ-דייוויד' כי "לא מצאו ולו אבן אחת שתוכיח שהמקדש היה שם".
אבו-מאזן וערפאת אינם היחידים. שורה ארוכה של מנהיגים ערבים לצד אנשי אקדמיה קיצוניים מישראל ומאירופה, טוענים בדיוק את אותן טענות והטרנד רק תופס תאוצה. נראה שלפעמים, בטרם השקר מכה שורשים, אין ברירה אלא לחזור ולהיזכר במובן מאליו.
המתנחלים הישראלים הראשונים; היה או לא היה?
אז על מה מתבססת הציונות המודרנית בהתנחלותה על אדמות ארץ ישראל, ומדוע דווקא כאן?
על-פי המסורת המקראית, לאחר יציאת מצרים וארבעים שנות הנדודים במדבר, ולאחר סדרת כיבושים בעבר הירדן המזרחי – היכן ששולט כעת בית המלוכה הירדני – הגיע עם ישראל בהנהגת יהושע בן-נון אל נהר הירדן, מול יריחו, והתכונן לכיבוש הגדול של ארץ ישראל.
במהלך השנים הבאות השתלטו השבטים הישראליים על רוב שטחי ארץ-ישראל, ובייחוד על שדרת ההר המרכזי – מהרי חברון בדרום דרך הרי השומרון ועד להרי הגליל. כ-200 שנה לאחר חדירת השבטים, בימי הממלכה המאוחדת של שאול, דוד ושלמה, הושלמו והורחבו הכיבושים והמעצמה הישראלית הקדומה השתרעה מאילת בדרום ועד לפאתי מסופוטמיה (עיראק) בצפון.
גם אם לא מקבלים את התיאור המקראי לפרטי פרטיו, אין ספק היסטורי-ארכאולוגי שלפני כ-3,200 שנה אכן חדרו שבטים ישראליים לארץ והחלו בכיבושה. החוקרים אמנם חלוקים מה היה מוצאם של אותם שבטים וכיצד התגבשו, אך כל הסימנים מצביעים שמדובר בקבוצה הומוגנית ומלוכדת למדי, בעלת מאפיינים מובהקים של תרבות לאומית משותפת.
המסקנה הזו הלכה והתגבשה לאורך שנים של חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות. במאות אתרים שנחפרו בארץ-ישראל, התגלו נקודות יישוב שמתוארכות כולן לאותה תקופה – סביבות המאה ה-13 לפני הספירה – כלומר, לדור ההתנחלות והכיבוש הישראלי. נקודות היישוב הללו צצו בחלקן יש-מאין, ובחלקן נבנו על-גבי הריסות של יישובים קודמים, שנחרבו במהלך הכיבוש. הארכאולוגיה של אתרי היישוב בארץ-ישראל, שמתלכדת באופן משמעותי עם התיאור המקראי, מספרת אפוא את סיפורו של עם כובש שהתנחל לו בארץ לפני 3,200 שנים.
קבוצת שבטים מגובשת ובעלת תודעה משותפת
כיצד אנו יודעים שכל מאות היישובים החדשים הללו שייכים לאותה קבוצה לאומית ומבטאים גל כיבושים אחיד? ובכן, מתברר מהממצאים הארכאולוגיים שאותן התנחלויות המזוהות כישראליות חולקות ביניהן מספר מאפיינים של תרבות ייחודית, השונה משמעותית מיתר התרבויות שהיו בארץ. ראשית, נמצא בהן סוג מסוים של קנקני חרס גדולים (המכונה "שפת הצווארון" או "קנקן ההתנחלות") שלא היה קיים בהתיישבויות אחרות בארץ. שנית, הבתים שלהן נבנו בסגנון מיוחד ("בית ארבעת המרחבים", "בורות ההתנחלות") – שנפוץ בעיקר בהתנחלויות החדשות ואפיין אותן היטב. מלבד זאת, התרבות החדשה שקמה על חורבות הישנה שנכבשה, מתאפיינת בחרסים ובכלים המפותחים הרבה פחות מהכלים של התושבים המובסים – כיאה לשבטים נודדים שמתנחלים באזור מפותח.
אך זה לא הכל; בולטת במיוחד הראיה הזואו-ארכאולוגית מעצמות החזיר: בעוד שבאתרי יישוב לא ישראליים בארץ-ישראל ומחוצה לה נמצאו עצמות חזירים בריכוז גבוה, הרי שהדבר איננו קיים באתרים המזוהים כישראליים. היעדרן של עצמות חזיר מההתנחלויות הישראליות הקדומות, מצביע על זהותם של המתיישבים החדשים. אפילו פרופ' ישראל פינקלשטיין, הארכאולוג המינימליסטי הידוע בכפירתו בתיאור המקראי של ההתנחלות, מודה כי:
את האיסור על אכילת חזיר לא ניתן להסביר בנימוקים סביבתיים או כלכליים בלבד. למעשה, אפשר שזהו הרמז היחיד שיש בידינו לזהות ספציפית ומשותפת בין תושבי הכפרים בהר שממערב לירדן; אפשר שראשוני הישראלים חדלו לאכול חזיר רק מפני שהעמים סביבם―יריביהם―אכלו אותו. […] כאשר יהודים בני זמננו נוהגים כך, הם ממשיכים את המנהג התרבותי העתיק ביותר של עם ישראל, שנמצאו לו ראיות ארכיאולוגיות.
קשה להתווכח: אינספור עדויות ארכאולוגיות
ואם באשר לתקופת ההתנחלות אנו חסרים עדויות כתובות מהשטח (למעט אסטלת מרנפתח מהמאה ה-13 לפנה"ס, שמזכירה לראשונה בהיסטוריה את השם "ישראל"), הרי שככל שמתקדמים בסרגל הזמן לעבר ממלכות ישראל ויהודה מבית ראשון, דרך ממלכת החשמונאים ועד לחורבן בית שני והמרידות הגדולות – מצטברים אינספור עדים שכבר אינם מותירים שום מקום של ספק: עם ישראל היה כאן כבר לפני יותר מ-3,000 שנה, כבש את כולה במרוצת הזמן, ושלט בה במצטבר כ-1,500 שנים עד שנכבשה.
רשימת הראיות הארכאולוגיות איננה נגמרת; אנו נלקט כאן רק כמה מהבולטות והמפורסמות שבהן, ובעיקר את אלו שכוללות טקסט או כיתוב מפורש. את כל הממצאים הארכאולוגיים ה"אילמים" דוגמת המזבח המרשים שנחשף בהר עיבל מראשית תקופת ההתנחלות (זרטל), חרבת קייפא (גרפינקל), חורבות לכיש ושומרון העתיקה, גמלא, עיר דוד, ציפורי, הר הבית ועוד ועוד – שמוכיחים גם הם את קיומה של נוכחות ישראלית אך דורשים יותר רקע והשוואה גיאוגרפית למקורות – נאלץ להשאיר לפעם אחרת. אין גם בכוחנו להיכנס לכל הראיות הפילולוגיות הפנים-מקראיות והחוץ-מקראיות, שמלמדות על אמיתות ה"נראטיב" התנ"כי (למשל, השמות התיאופוריים הישראליים – ברכיהו, ירמיהו, יחזקאל, ישראל – שמבדילים את התרבות היהודית מיתר התרבויות. בתרבות הפיניקית למשל, היה האל בעל, וממילא: חניבעל, בעלנתן, ירובעל וכד'; הממצאים בשטח בהתאם).
הממצאים הגדולים
5 (וקצת) ממצאים בולטים מרחבי ארץ-ישראל;
1. לוחיות ברכת כהנים; בגיא בן-הנום בירושלים, בין הכנסיה הסקוטית למרכז מורשת בגין, נמצאה בשנות ה-80 מערכת גדולה של 15 אולמות קבורה חצובים בסלע. למרות שמרביתם נשדדו לאורך השנים, בור המכיל אוצר של תכשיטים ופריטים שונים נעלם מעיני השודדים ושרד. בין הפריטים נחשפו שני ממצאים בעלי חשיבות יוצאת-דופן; צמד מגילות כסף זעירות (כגודלו של בדל סיגריה בערך) ―גלולות בחמש שכבות ומחוררות לצורך השחלת שרשרת―פוענחו כטקסט המקראי הקדום ביותר עלי-אדמות, המתוארך לסביבות המאה ה-7 לפנה"ס; 2,600 שנים לאחור.
הטקסט הוא ברכת כוהנים מספר במדבר (במספר שינויים), ובעליו השתמש במגילות הללו ככל הנראה כקמיעות. תהליך הפענוח, אגב, היה מורכב במיוחד, ואפילו המז"פ של משטרת ישראל התגייס לסייע.
2. מגילות קומראן; נער בדואי שעזב את צאנו בחיפוש אחרי עז אובדת, הגיע לנקיק סלע חשוך במדבר יהודה. הוא השליך אבן פנימה מתוך סקרנות, והופתע לשמוע הד של חרס נשבר. הנער ירד למערה החשוכה, ומכאן הכל היסטוריה: חשיפת מגילות מדבר יהודה, הממצא הארכאולוגי החשוב ביותר במאה העשרים. מאות המגילות, שנשתמרו בתוך כדי חרס, מתוארכות ברובן המכריע למאה ה-2 לפנה"ס עד למאה ה-2 לאחר הספירה (ואחדות מהן אף למאה ה-3 לפנה"ס). הן מהוות את הטקסט הקדום ביותר שנמצא אי פעם, של מרבית ספרי התנ"ך (למעט מגילת אסתר). במערות נמצאו גם 24 פרשיות של תפילין.
למרות שהמגילות נכתבו על קלף, האקלים המיוחד שששר במנהרות אפשר את שימורן במשך אלפי שנים. בעקבות תוכנן של מגילות רבות (שנע בין ביורוקרטיה למיסטיקה) ניטשה מחלוקת עזה בין החוקרים אודות זהות מחבריהן – האם אלו איסיים, פרושים, מורדים או אפילו נוצרים. בין המגילות נמצאה אף מגילת אוצר שנחרטה על נחושת, המתארת מטמונים ואוצרות זהב שהוסתרו באזור ירושלים.
3. כתובת תל-דן; הממלכות הארמיות שמצפון לארץ ישראל, באזור סוריה של היום, היו אויבותיה המרות ביותר של ממלכת ישראל לאורך השנים. מלבד בימי דוד ושלמה, ישראל היו במלחמה מתמדת עם ארם (למעט מספר הפוגות). בחפירות שנערכו בשנים האחרונות בתל-דן שבעמק החולה נמצא הד מופלא למלחמות הללו, אך חשוב מכך, נחשף ממצא דרמטי: האזכור החוץ-מקראי הקדום ביותר של בית דוד (אם נתעלם ממצבת מישע לקמן).
על מה מדובר? אחד ממלכי ארם, כנראה חזאל, הציב כתובת נצחון גדולה המפרטת את הישגיו הצבאיים. בכתובת המונומנטלית הזו―שמתוארכת למאה ה-9 לפני הספירה וכתובה בכתב ברור על לוח אבן חלק―מוזכרים במפורש "מלך ישראל" ו-"ביתדוד" (בית דוד) בתבוסתם למלך הארמי.
חשיפת הממצא הזה באזכרו את בית דוד, סתמה את הגולל על טענותיהם של המינימליסטים לפיהן לא היה מעולם מלך יהודי העונה לשם דוד. אגב, הכתובת נמצאה שקועה בתוך ריצוף שער העיר דן העתיקה – אולי מתוך הבעת בוז לממלכה הארמית.
4. כתובת השילוח; המלך חזקיה, שמלך על יהודה לפני כ-2,700 שנה, פרק את עולו של סנחריב שליט המעצמה האשורית, וידע שהמלחמה עִמוֹ בלתי נמנעת. הוא התכונן אליה בשתי דרכים שמתוארות במקרא: האחת, ביצורים ובניית חומה מאסיבית סביב ירושלים; השנייה, הטיית מימי מעיין הגיחון לתוך העיר, וחציבת תעלה בתוך ההר באורך חצי קילומטר שתוליך את מימיו. מסכת הביצורים מתוארת בתנ"ך: "ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה … ויחזק את המילוא … ויעש שלח לרוב ומגינים". ואכן, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים נערכו חפירות ברובע היהודי, ונמצא קו ביצורים מרשים ברוחבו (7 מטרים) שמתוארך לתקופתו של חזקיהו.
אך הממצא המרשים באמת היה חשיפת נקבת השילוח―שמתוארכת גם היא לימיו של חזקיהו―ומציאת שלט האבן העתיק שמספר את סיפור החציבה. בתנ"ך מתוארת באופן כללי חפירת התעלה: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה…"; אך כיצד המבצע נעשה? ובכן, לפני למעלה ממאה שנה נמצא שלט אבן נעוץ בדופן התעלה, המתעד את רגעי סיום החציבה. מהטקסט העברי העתיק מסתבר ששתי קבוצות עסקו במלאכה, משני קצות התעלה, עד שהן נפגשו ואיחדו את חפירותיהן: "[תמה] הנקִבה. וזה היה דבר הנקִבה: בעוד … הגרזן אִש אל רעוֹ ובעוד שלוש אמות להנק[ב, נשמ]ע קול אִש קֹרֵא אל רעוֹ … גרזן על [ג]רזן"; בהתחשב ביכולות ההנדסיות של תקופת בית ראשון, הדיוק בחפירת התעלה מרשים במיוחד.
5. בית התקיעה ושלט הסורג; פתחנו בהכחשת המקדש, ונסיים את החלק הזה בשני ממצאים מבית המקדש השני, המתוארכים למאה ה-1 לפנה"ס. האחד: אבן זווית גדולה ומסותתת שנמצאה מדרום לכותל המערבי, שעליה נכתב (בכתב זהה לזה של ימינו) "לבית התקיעה". האבן נפלה ממרומי כתלי הר הבית, כנראה במהלך חורבן הבית השני. מהו אותו בית תקיעה? פינה ייעודית בדרום-מערב בית המקדש, שממנה היו הכהנים תוקעים בחצוצרה בערבי שבת (בדומה לצפירות של ימינו) ובהזדמנויות אחרות.
ממצא נוסף מבית שני הוא אבן גדולה חרוטה ביוונית, המזהירה מפני כניסת גויים לבית המקדש: "נכרי לא ייכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו מיתה". השלט הזה היה אחד מני רבים (אחד נוסף נמצא במוזיאון באיסטנבול), שקבעו את הגבול האסור לכניסת גויים למתחם המקדש. גם ההיסטוריון היהודי מימי בית שני, יוסף בן-מתתיהו, תאר את השלטים הללו: "ובמחיצה הזאת נמצאו ברווחים שווים עמודים המודיעים את חוקי הטהרה, אלה בכתב יוון ואלה בכתב רומא, לאמור כי אסור לאיש נכרי לבוא אל הקודש". הוא אף תאר את תגובתו של טיטוס מחריב הבית אודותם:
"וטיטוס כעס מאוד על הדבר הזה … האם לא העמדתם בסורג את העמודים האלה אשר נחרט עליהם בכתב יווני ובכתבנו (לטינית), כי לא יהין איש זר לעבור את המחיצה הזאת?".
5 (וקצת) ממצאים בולטים מרחבי העולם;
1. מצבת מישע; בתחילת המאה ה-9 לפני הספירה, לפני כ-2,900 שנה, החל לשלוט בממלכת ישראל בית עמרי. עמרי ובנו אחאב היו מהמלכים החזקים והטובים שידעה הממלכה (למרות שנאת התנ"ך אליהם). הם קשרו בריתות עם ממלכת יהודה השכנה ועם ממלכות האזור, והביאו לשגשוג כלכלי וביטחוני. בין השאר, נלחם בית עמרי בעזרת ברית צבאית עם המעצמה האשורית בקרב קרקר, וכן שעבד את ממלכת מואב השכנה ממזרח. אולם, לאחר מותו של אחאב, החלה מואב למרוד ולפרוק את עולה של ישראל. הדבר מתואר בתנ"ך בפסוק: "וַיְהִי כְּמוֹת אַחְאָב, וַיִּפְשַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל".
לפני למעלה ממאה שנה, נמצאה ממזרח לירדן מצבת אבן מרשימה שמספרת את אותו סיפור תנ"כי אודות שעבוד מואב והמרד שניהל מלכה כנגד ישראל. למלך המואבי קראו מישע, ומכאן שמו של הממצא: מצבת מישע. בטקסט המואבי שנחרט באבן מוזכר השם "ישראל" פעמים רבות, וכן מוזכר במפורש עמרי: "עָמְרִי מֶלֶך יִשְרָאֵל, וַיְעַנוּ אֶת מֹאָב יָמִן רַבִּן (ימים רבים)". לדעת חלק מהחוקרים מופיע במצבה אף האזכור הקדום ביותר של בית דוד: "וָאֵשְבְּ (לקחתי בשבי) מִשָם אֶת אֲרִאֵל דָוִדֹה (גיבור מבית דוד?)". עוד מוזכר בטקסט שבט גד ועירו עטרות: "וְאִ(י)ש גָד יָשַב בְּאֶרֶץ עֲטָרֹת מֵעֹלָם", תיאור אשר מקביל לפסוק המקראי: "ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות…".
בית עמרי ועצמתה הצבאית של ממלכת ישראל אינם המצאה תנ"כית אפוא, ויש להם סייעתא קדומה מאוד ממקור לא יהודי.
2. האובליסק השחור והמונולית מכורח; בית עמרי היה סלבּ תקופתי, שכן הוא מופיע לא רק במצבת מישע, אלא גם במונולית מכורח מהמאה ה-9 לפנה"ס. מצבת אבן מרשימה זו, מתארת את אותו קרב קרקר בין מלך אשור (שלמנאסר השלישי) ובין ברית המלכים שמדרום לאשור ובראשם אחאב הישראלי. לפי החוקרים, אחאב הוא זה שמתואר במונולית כמלך החזק ביותר בברית: "2,000 מרכבות, 10,000 רגלי של אחאב הישראלי … נלחמתי אתם בעוצמה הנעלה שהעניק לי אשור אדוני";
גם באובליסק השחור―עמוד בן 2,800 שנה מאבן בזלת שחורה שמתאר מספר קרבות אשוריים ובכללם קרקר―מוזכר בית עמרי, הפעם יורם בן אחאב. באותו אובליסק מופיע (לפי זיהוי מקובל) גם יהוא מלך ישראל, שהשמיד את בית אחאב והרג את האחרון בשושלתו – אותו יורם. עמוד הבזלת מתאר, בכתב ובתמונות, את יהוא נכנע בפני שלמנאסר.
3. מנסרת סנחריב; חזרנו שוב אל חזקיה וסנחריב, הפעם מהצד האשורי. סנחריב היה מלכה של המעצמה האשורית (באזור עיראק ותורכיה של ימינו), שהומלך לפני כ-2,700 שנה. שנים ספורות לאחר המלכתו יצא סנחריב למסע מלחמה באזור ארץ-ישראל (שאליו התכונן חזקיה בביצורים ובחציבת הניקבה). בתום המסע כתבו סופרי סנחריב על עמודי אבן גדולים בצורת מנסרות את תיאור המלחמה, אשר מקביל במידה רבה לתיאור המקראי.
כך למשל, מוזכר בספר מלכים כי "ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה, עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם", ובמנסרת סנחריב: "ואשר לחזקיהו היהודי שלא נכנע לעולי: 46 ערים בצורות, והערים הקטנות שהיו רבות באזור … צרתי עליהן ולקחתיהן"; בתנ"ך מתואר מצור על ירושלים: "וישלח מלך אשור … אל המלך חזקיהו בחיל כבד … ויעלו ויבאו ירושלם …", וכך גם במנסרת סנחריב: "כציפור בכלוב סגרתיו בירושלים, עיר מלכותו".
אם כן, המלך חזקיהו, ירושלים, ועריה המבוצרות של ממלכת יהודה, מופיעים במפורש כבר במקור אשורי קדום מאוד. כתובת חרס עתיקה נוספת באותו עניין, נמצאה גם בתל-עזקה שביהודה.
4. כרוניקת נבוכדנצר ותעודות יהויכין; בית המקדש הראשון עמד על תילו לפי המחקר בין המאות ה-10 ל-6 לפנה"ס. בשנת 586 בערך, עלה צבאו של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, החריב את המקדש והגלה רבים מיושבי יהודה. כמתואר בתנ"ך: וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בָּא נְבוּזַרְאֲדָן … עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם … שָׂרַף בָּאֵשׁ; למרבה ההפתעה, לפני מאה שנים נמצאה כתובת חרס בבלית, המתארת בדיוק את אותו מצור ואת נצחונו של נבוכדנצר: בשנה השביעית בחודש כסלו, גייס מלך אכד (בבל) את צבאו ויצא אל ארץ חת. הוא חנה על עיר יהודה … כבש את העיר ולכד את מלכה. מינה בה מלך כלבבו. את מנחתה העשירה קיבל והעביר לבבל; גם התנ"ך מתאר בהמשך את לכידתו של מלך יהודה (יהויכין) ואת מינויו של "מלך בובה" מטעמו של נבוכדנצר, הלוא הוא המלך צדקיהו.
ממצא נדיר נוסף שממשיך את אותה הפרשייה הן ארבע תעודות מנהליות של השלטון הבבלי (592 לפנה"ס), המתארות את אחזקתו בשבי של יהויכין מלך יהודה, ומפרטות את מנות המזון שקיבל מהשלטון. בתעודות הללו מוזכר יהויכין במפורש כ"מלך יהודה": "½ (= עשירית הכר שמן) ליהויכין, מלך ארץ יהודה; ½2 קא (= כארבעה ליטר שמן) לחמשת בני מלך ארץ יהודה …".
תעודות אלו גם הן מקבילות למתואר בתנ"ך: "…נָשָׂא … מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא. וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת … וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו. וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כֹּל יְמֵי חַיָּו".
5. תבליט שער טיטוס; אם עד כה עסקנו בממצאים מעטים אודות ממלכות ישראל הקדומות, הרי שכאשר קופצים כמה מאות שנים קדימה אל תקופת בית שני (המאה ה-6 לפנה"ס – המאה ה-1 לספירה) והמלחמות עם יוון ורומא בארץ ישראל, הללו כבר הותירו אחריהן אלפי ממצאים. אחד המפורסמים שבהם הוא שער טיטוס ברומא בן 2,000 השנים, שמתאר את ניצחונו של טיטוס בנו של קיסר רומא וממשיכו בשושלת, ואת חורבנו של בית המקדש בשיאו של המרד היהודי הגדול ברומאים (הראשון מבין שלושת המרידות, שנחתמו במרד בר-כוכבא).
בשער מפוסלת תהלוכת גולים יהודים הנושאים את כלי המקדש, ביניהם בולטת מנורת הזהב המפורסמת. גם בבית הכנסת העתיק שנחשף במגדלא ליד הכנרת, הקדום לשער טיטוס במאה שנה, נמצא תבליט דומה של מנורת בית המקדש.
שושלתו של טיטוס לא הסתפקה בבניית השער, אלא גם הנפיקה לאחר כשלון המרד הגדול וחורבן הבית מטבעות רבים, שעליהם הכיתוב בלטינית: IVDEA CAPTA – המקביל ל-judea capta – היינו יהודה השבויה, לציין את נפילתם של היהודים בפני המעצמה הרומית.
אפילו מוחמד מכיר בזיקה
מיותר לציין שהממצאים הללו הם רק חלק קטן מארסנל הארכאולוגיה הארצישראלי. עליהם היה ראוי להוסיף גם את כתובת ניקנור, מצבת קבר עוזיהו מלך יהודה, לוח גזר, מכתבי לכיש ועוד ועוד.
התחלנו במוסלמים, אז ניתן את זכות המילה האחרונה גם למחולל האסלאם (מאה שביעית לספירה), מוחמד:
משה אמר לבני עמו: בני עמי, זכרו את החסד שנטה לכם אלוהים, בהקימו בכם נביאים ובעשותו אתכם למלכים, ובנותנו לכם את אשר לא נתן לאיש משוכני העולמים; בני עמי, הכנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אלוהים, ואל תיסוגו אחור פן תלכו לאבדון.
לא לגמרי מדוייק.
1. אין עדויות לפלישה של עם, מאסיבי כמו בתיאור המקראי או כמו שמתואר בכתבה, לתוך ארץ ישראל – לא נמצא פשוט. מה שכן נמצא הם עדויות של מרידות והרס של ערים – מבפנים. היו מרידות בגזר, בחצור, בעי וביריחו מבפנים, אבל לא באותו זמן. יש בין המקומות הבדלים שנעים בין 100-200 שנה כל אחד. העדויות מצביעות, ביחד עם היותה של העברית שפה כנענית, על כתבה הקדום שנבע מהכתב הפיניקי-כנעני, והדמיון המדהים שלה לשפות האזור (כמו מואבים, עמונית, אדומית, פיניקית, אוגרתית – כולן יהיו מובנות ברובן ע"י דובר העברית הישראלית המודרנית) והיותו של האלוה המרכזי ביהדות, יהוה, אל מלחמה דרום כנעני שמתועד בכתבי מצרים ובכתבים אדומיים/מדייניים – כל אלה מביאים למסקנה שהעברים/יהודים/בני ישראל הם אומה כנענית, שמבפנים השתלטה על דרום כנען וביססה זהות כנענית מחודשת כ"ישראל" (הפירוש ההיסטורי, ולא המקראי, של השם ישראל: [אלה אשר] שׁרו(סגדו/פחדו/התמודדו) לאל = אל עליון, האל הכנעני המרכזי). ההשרשה של היהדות בגלות בבל וההאדרה ההיסטורית באותה תקופה (אנחנו עם חזק וגדול שכבש מכל עמי כנען את ארץ כנען, לכן אנחנו חזקים ויש לנו אל חזק) גרמו לבידולם של העברים משאר עמי כנען (שבזמן גלות בבל, כבר נכבשו, נתערבבו והתמזגו עם עם ישראל) וקביעת זהות מובדלת של הישראלים.
2. עניין החזיר – יש דרך להסביר את זה, ומקור ההסבר הוא בתרבות ובמיתולוגיה הכנענית המוקדמת. אנשי גבל, בפיניקיה (צפון-כנען, כיום, לבנון), ע"פ פילון מגבל, נמנעו מאכילת חזיר בכל ימות השנה – שכן החזיר מסמל את אלוה המוות – מוֹת. לכן, החזיר הוא טריפה ואין לאוכלו. פעם אחת בשנה היו מקריבים חזיר, בשבעת ימי תחילת האביב, שבו האלוה בעל מת (ראו: מעגל בעל), כדי לנקום במוֹת שהרג את בעל.
3. ברכת הכהנים – לא מפתיע שנמצא ממצע כזה בירושלים, מ-600 לפנה"ס. ירושלים (או – ירושלם, שפירוש השם הוא "העיר שייסד [האלוה] שלם" – שלם הוא אלוה השקיעה הכנעני) הייתה, ב-600 לפנה"ס, לאחר חורבן ממלכת שומרון (ממלכת ישראל, "בית עמרי"), מרכז היהוויזם – בעיקר מכיוון ששם ישב המקדש הגדול ביותר ליהוה באזור. כשם שליהוה היה מקדש, גם לאלוהים אחרים היו מקדשים – באוגרית, לדוגמא, היו מקדשים לאלוהים דגון ובעל.
4. כתובת תל דן – כתובת מדהימה שנותנת לנו הצצה ליחסים של ממלכת ישראל וממלכת יהודה לארמים. הכתובת היא בארמית, לא בעברית, אבל כתובה באלף-בית הפיניקי, כפי שעברית נכתבה. הארמים טוענים שהרגו את אחאב, מלך ישראל ואת אחזיהו (שימו לב) "מבית דוד". לא כתוב "ממלכת יהודה". למה לא כתוב ממלכת יהודה? כי ממלכת יהודה הייתה אז וואסאלית של ממלכת ישראל (עד החורבן, שבו יהודה השתלטה על שטחי ממלכת ישראל). "בית דוד" לא משוייך בשום צורה כאן לממלכת ישראל, אלא למלך היהודאי, אחזיהו. היו שתי שושלות חזקות בתוך ממלכת ישראל – שושלת עמרי ("בית עמרי") ושושלת דוד ("בית דוד"). דוד, ההיסטורי, לא התנ"כי, כנראה היה נשיא חשוב וחזק בשבט יהודה, והנשיאים (ומאוחר יותר המלכים) שנבחרו ע"י שבט יהודה היו בני שושלת דוד. אין כל התייחסות לדוד כמלך על ישראל.
5. מצבת מישע – אין לי ממש משהו להגיד על זה, חוץ מזה שצריך שנייה להסתכל על המואבית – היא פשוט אותו דבר כמו עברית מקראית. המואבית היא שפה כנענית. זה רק מחזק את היותם של העברים כנענים.
זהו.
בהתחלה אתה ודומיך טענתם שכל מה שכתוב בתנ"ך זה הבל הבלים ואין שום קשר לאמת ההיסטורית. עכשיו, כשכמותן ומשקלן של העדויות והממצאים הוא כל כך גדול, שיניתם אסטרטגיה.
היה עם שנקרא ישראל, אבל המקור של עם ישראל הוא בעצם אומה כנענית.
היה שליט בשם דוד, אבל הוא היה "נשיא" ולא מלך, והיקף עוצמתו היה קטן בהרבה (סתם שאלה – כמה מצבות נמצאו שבהן כתוב שדוד היה נשיא?). בסדר, מה שתגיד. אהבתי במיוחד את כל ה"וורטים" בשקל שלך.
תמשיכו ללגלג עלינו, להגיד לנו שזהותנו היא שקר אחד גדול, הכל מיתוסים וסיפורי אגדות. ואז, עוד כמה שנים, כשהממצאים ימשיכו להצטבר, ואתם תיראו ממש אידיוטים עם התזה הקיימת, תזעפו קצת, תודו שבכל זאת אי אפשר להמשיך ככה, ותמצאו תזה מונפצת, תלושה מהמציאות ומכל ממצא הגיוני, ומאותו רגע תשאו אותה כאמת הבלתי מעורערת, בעודכם מזלזלים ומבטלים כל מי שחושב אחרת מכם.
העיקר הוא להניח שכל פרט בתנ"ך, בהיסטוריה ובזהות שלנו הוא שקר, עד שתימצא הוכחה שאינה ניתנת לערעור שבכל זאת, איזשהו פרט נכון.
למה לא להיפך? למה לא להניח שהמסורת, שאבותינו חרפו נפשם כדי לקיימה ולהעבירה לילדיהם (ואיזה אב רוצה ללמד את ילדיו שקרים?), נכונה ביסודה, עד שתימצא עדות שבאמת מפריכה אותה?
אמיר… יש לך אי הבנה בסיסית. ארכיאולוגים לא מתעסקים באמונה דתית ולא בפוליטיקה. אסור להם להניח שמה שכתוב בתנ"ך נכון וגם לא להניח שאינו נכון. בהתחשב בכך שהתנ"ך נערך אחרי מאות שנים ממועדי המסופר בו והדברים הועלו על הכתב לראשונה אחרי מאות שנים וכל כך הרבה הזדמנויות לעיוותים,שינויים, מקריים או מכוונים חייבים לחפש ראיה חיצונית לכל דבר שרשום בו. מה שאין לו ראיה חיצונית אינו נחשב לא נכון אלא בלתי מוכח.
שום אי הבנה ושום נעליים. תעשה לי טובה, כל מכחישי ההיסטוריה היהודית ממציאים תזות שמבוססות על עדויות ארכיאולוגיות במשקל נוצה.
ואם אתה חושב שארכיאולוגים הם מלאכים חסרי אג'נדה – אתה צריך להתעורר מהר מאוד מהאשליה החמימה והנעימה שלך. אין דבר כזה אדם חסר אג'נדה. כל אחד בא עם מטען ערכי מהבית, הוא יכול לנסות לנטרל את חלקו, אבל לעולם לא את כולו. אנחנו בני אדם, לא מחשבים, אין אצלנו הפרדה מוחלטת בין חלקים שונים של המוח.
דבר ראשון, אדון אמיר, מי אתה שתקבע לי מי אני? "אתה ודומיך", האם הכרנו? האם פגשת בי? לא.
התפישה המדעית עד למאה האחרונה הייתה "כל מה שכתוב בתנ"ך נכון ועכשיו צריך להשתמש בארכיאולוגיה כדי לממש את זה".
במאה האחרונה התזה השתנתה, בכך שעכשיו המבדקים הארכיאולוגיים (והלשוניים מרחבי הלבנט, כמו באוגרית, באדום, בעמון ובמואב) נבדקים באובייקטיביות ומנסים לקשר אותם להיסטוריוגרפיה התנ"כית.
אני לא מלגלג בכלל, אני מציין עובדות, תסתכל על זה איך שתסתכל. יש עובדות (שכוללות את העברית כשפה כנענית, שמוכרת ע"י כל הבלשנים והפילולוגים ככזו; את המרקם האתני של העברים שמוצאו מכנען, ולא ממסופוטמיה, כפי שרוב הגניטיקאים מאשרים; את הכתבים מכל התרבויות השונות באיזור שמצביעות בצורה ברורה על סדר היסטורי מסויים; ועוד ועוד) שלא משתמעות לשני פנים.
אין לי זלזול להיסטוריה היהודית, אני פשוט קורא למצב שבוא גם ההיסטוריה, שלא כוללת נחשים מדברים, חמורים מדברים ו"תכנון תבונתי", תיוודע לאוכלוסייה – וזה, לאט לאט, מתחיל.
בנוגע לדוד – 0 מצבות נמצאו לכך שדוד היה נשיא – אבל גם 0 מצבות נמצאו לגבי היותו של דוד "מלך". יכול להיות שהוא אפילו לא היה קיים, אבל אני הלכתי עם התיאוריה היותר מקובלת, בקרב היסטוריונים, חוקרי מקרא וארכיאולוגים, לא רבנים (שלהם פשוט אין אג'נדה), שאומרת שדוד היה מצביא רב-דרג ומשפיע שכונן את השושלת.
בוא ואספר לך איזה אב מספר שקרים לילדיו – אותו אב, או רב, שרוצה להמשיך להרוויח כסף מהרצאות וקביעת מדיניות ציבורית. בעולם העתיק – אותה כת של יהוויסטים, שאחר כך השתלטה על כל המרחב היהודאי, גם מטרתה הייתה שליטה ציבורית. פעם, דת לא שומשה רק לרוחניות. דת הייתה כלכלה, פוליטיקה, חברה וגם רוחניות. אם האל שלך היה האל המרכזי, לכוהניך היה כוח על העם, ובכך על הכלכלה. אם יש הרבה אלים, יש הרבה מוקדי שלטון והרבה בעלי כוח. אבל אז בא הרעיון המדהים הזה – מונותאיזם. יש רק מוקד שלטון אחד. ומוקד השלטון היחיד הזה נשלט ע"י היהוויסטים – עד היום.
גם אם הממצאים שהצגתי (ואני יכול להציג עוד הרבה יותר) הם "מצוצים מהאצבע" – אין ולו הוכחה אחת לסיפור התנ"כי, לתקופה של לפחות (ניתן פור) עד התנחלות השבטים. אם לי יש עדויות מעטות (שזה לא נכון) – לך אין בכלל. *אבל אלוהים*
אתה צודק. גם לארכיאולוגים וגם להיסטוריונים וגם לפילולוגים ולבלשנים וגם למזרחנים וגם לאשורולוגים וגם לאגיפטילוגים וגם לחוקרי מקרא, יש אג'נדות משלהם. אבל רוב רובם עוקבים אחרי השטיה המדעית (שאתה כנראה פעם ראשונה שומע עליה) ומנסים לשאוב מידע מן התנ"ך, ממקורות קדומים יותר ומעדויות בשטח על מקורו של עם ישראל. כמה מחוקרי המקרא, וממנהיגי התיאוריות הללו בנוגע למוצאו של עם ישראל, הם ישראל קנוהל (אדם דתי) והרב אומברטו קאסוטו. מרושעים כופרים שכמותם.
אבל אם כבר אג'נדות – לרבנים ולשלטון הדתי העתיק, כפי שציינתי, לא היו אג'נדות? לך אין אג'נדה? בוא נשמור את הצדקנות הזו לדיון אחר, בסדר?
מר ברקה, אכן כמעט כל המזרח התיכון (ואולי אף מחוצה לו) דברו שפה אחת.
אבל האם זה אומר ששפה משייכת לאתניות? בוא ננסה לבדוק…
אני יהודי-ערקי, וגם במקרה אני דובר אנגלית, האם אני בריטי? אמריקאי? קנדי? מה לידע שפה ולאוכלוסיה?
ואם כבר עסקינן בשפות. ברגע זה ביטלת שלא ביודעין את העמים הערבים, (רובם דוברי אותה שפה), את העמים הטורקים, את העם הארמני, את העם הכורדי, ועוד…
אתה ממש טועה ומטעה.
השפה לא משוייכת לאתניות בעידן המודרני. בעידן העתיק, לפני ההשפעות ההלניסטיות ושל שפות לא-עממיות ולא ממולדת מסויימת, כן מסייעים לקביעת אתניות.
אבל אתה צודק – השפה היא לא היחידה שמשפיעה – משפיעים התרבות המקומית, הזיהוי הראשוני ביותר של קבוצה מסויימת בטריטוריה מסויימת – וכן, גם גנטיקה.
שם משתמשך מציין "יהודה מיהודה!" – אמת, היהודים הם מיהודה. אבל יהודה, והיהודים, הם חלק מאומה כוללת – כנען והכנענים.
אם אתה דובר אנגלית, ממוצא אנגלי (בריטניה מורכבת מכמה לאומים ועמים, לכן אני הולך ספציפית על אנגלים), בעל תרבות אנגלית והיסטוריה אנגלית – כן, אתה אנגלי. אם אתה בעל תרבות אנגלית, בעל שפה אנגלית אך לא בעל מוצא אנגלי – אתה לא אנגלי. המוצא הוא הבסיס לכל.
בכלל לא ביטלתי שום עם. הארמנים הם קבוצה אתנית על בסיס אתני-לאומי, תרבותי, היסטורי, לשוני וכ'ו. כך גם הכורדים (למרות שנובעים מהאומה האירנית), הטורקים ועוד ועוד. הערבים, המוסלמים ספציפית, הם מאותו מקנה אתני – כערבים. ישנם לא-ערבים שחיים תחת שלטון ערבי וחיוב זהות ערבית – כמו ארמים, מארונים, קופטים. הם דוברי ערבים ובעלי היסטוריה ערבית – האם תשלול מהם את הזהות הלאומית?
1. יש עדויות לפלישות עמים לכנען – גם העבריים דרך עבר הירדן כמתואר בספר יהושע וכפי שפרופ' אדם זרטל מראה לנו עד כמה מדוייקים היו תיאורי מסעות הכיבוש בעיקר במרחב השומרון ודרום הגליל. וגם הפלישתים פחות או יותר שאותה תקופה – המאה ה-13 תחילת המאה ה-12. העובדה ששיבטי העבריים פלשו ממזרח כמסופר בספר יהושע לא מונע את העובדה שישראלים ישבו כבר בחלקים שונים בארץ ישראל מתקופות קודמות יותר.
כשאתה כותב "אין עדויות לפלישה של עם" למה אתה מתכוון? שצריך שתהיה כותרת של עיתון מאותה תקופה שתספר לך את כל הניואנסים של הפוליטיקה של אז? מדובר בתקופה שבה מסמכים נכרתו על אבן וכבר החלו לכתוב על אבן בדיו. מהמעט שנחשף עולים עובדות המאששות את הסיפור התנ"כי או אף מרחיבות אותו.
למה אתה אומר שהעברית היתה כנענית? אחר כך אתה מביא רשית גדולה של שפות אחיות דומות שאינן כנענית. אז למה רק העברית היא היא הכנענית? מדובר בצביר-שפות שנולדו מאותה שפה עתיקה אחת כנראה ב-10 אלפים לפני הספירה וככל שדובריה הפתפלגו והתפשטו במזרח הקדום נוצרו והתפתחו לשפות שונות, אבל עם בסיס מלכד רחב. כך גם העברית. אינני בטוח שהיתה בכלל שפה כנענעית, משום שלא היה עם כנען כשלעצמו אלא עמי כנען. החיתים למשל פלשו לארץ לאחר שממלכתם החיתים בתורכיה ובצפון סוריה של היום קרסה (הסיבה העיקרית לפי ארכיאולוגים והיסטוריונים היא משבר הבצורות ארוכות השנים במאות ה-15 – 12) שפתם היתה רחוקה מהשפות השמיות הצפוניות אבל סביר שאלה שהיגרו לארץ קלטו את שפות המקום. לא בהכרח שהיתה שפה כנענית אחת, אבל היה כתב כנעני ופרוטו-כנעני שבו כתבו עמי המקום את דיבריהם, כולל הישראלים.
אתה צודק שרוב אוכלוסיית העמים הקדומים בארץ שלא נהרגו המלחמות בינם לבין עצמם ובינן לבין הישראלים בסופו של דבר התבוללו אל תוך הרוב השולט הישראלי. גם חלק מהפלישתים נמוגו אל תוך ישראל ועוד עמים בסביבה, כמו המצרים. יש המצביעים על שבט דן (דנאים, דנונה היוונים) שמקורו בגויי הים כיתר הפלישתים אבל שהיה מקורב לישראל ונספג לתוך הקבוצה הגרעינית המייסדת.
2. עניין החזיר שהצגת אינו הסבר למקומו (או אי מקומו) בתרבות היהודית. יתכן שהחזיר נחשב בתקופה העתיקה יותר ע"י עם זה או אחר כאיסור אכילה וכעולה לזבח פעם בשנה, אבל עדיין זה לא מסביר את השלילה הטוטלית של חזיר בתרבות היהודית.
3. שלם לא היה אלוה כנעני אלא שושלת מנהיגים יבוסית שקרוב לודאי שקידשה את עצמה בשמו של אלוהיה. יהוה הוא אל יהודאי / עבריים במקורו אל מול האלוהים שהוא אל הישראלים. אין דימין בינהם לבין הבעל, האשתורת וכו' שהם אלילים פגניים ולא רעיוניים / אמוניים.
4. הפרשנות המרחיבה שלך שכתובת "ביתדוד" היא מיותרת ומופרכת. הכתובת רק מעידה ש"בית דוד" היתה מונח מייצג חשוב ומשמעותי, כי אחרת הארמים לא היו רושמים אותו כלל. ואם היה חשוב ומייצג ישות כלשהיא, אז לדעתך דווקא מלך הוא לא היה? לכן גם יהודה לא היתה ווסאלית של ישראל. יש לנו תיעוד תנ"כי ליחסים המורכבים בינהם כאשר ירושלים שימשה מוקד אמוני מחבר ומעת לעת מלך ישראל זה או אחר ניסה לבנות מחדש במות לאמונה המשוחררת מבית המקדש בירושלים. כלומר, אנחנו מדברים על שתי ישויות אחיות בעלות מרכיב תרבותי, אמוני ואסטרטגי אחד, עם כל המריבות וההשלמות בינהן.
5. אכן המואבית היא שפת אחות קרובה לעברית והיא נכללת בשפות כנען. העבריים כמו הפולשים החיתים, כמו היבוסים וכמו הקירגיזים כולם היו כנענים כי שכנו בארץ כנען, שמה העיברי של הארץ (במצרית: כִּנַחֻ' או כִּנַחְ'נַ). מדובר על עמי כנען במובן שאנחנו למשל אומרים "מדינות ארה"ב" שלמרות שיש להם 50 מדינות, כל אחת שונה משהו מרעותה, הרי כולם אמריקאים. כך הדבר היה בארץ ישראל היא כנען, וכל עמי כנען היו כנענים.
מר ברקה.
בשורה התחתונה מה רצונך???
אין כלום. הכל שקרים המצאות וזיוני שכל של חבורת מסוממים פגאנית שראו ככל הנראה חייזרים.
עכשיו, כאשר הבהרנו את העניין הזה.
אתה מוזמן לארוז את הישבן האתאיסטי שלך ולהגר לכל מדינה נאורה ומתקדמת אחרת ששמה את הדארוויניזם כערך חינוכי ראשון במעלה. ורוב רובה אם לא כולה אתאיסטית.
אני בטוח שתהיה מאושר עד השמיים.
כאן יש חבורה פאגנית של משהו הזוי בשם יהודים. והפרימיטיבים האלה מאמינים בכל ליבם בזכותם על הארץ הזאת.
ולשם כך מוכנים להגן עליה בכל מחיר.
הם וביניהם אני, יודעים מצוין למה הם כאן.
מה שאיני מבין, הוא מדוע אתה ושכמותך מתעקשים להישאר בסביבה הפאגנית המדממת הזאת כאשר יש לך אפשרות אחרת?
בנימין שלום
תגובתך בטח ובטח שאינה נכונה לפי דעתי ולפי המציאות בה אני חיי אבל לא על זה אגיב דווקא ישנו דבר שנימצא ממולינו ואף אחד לא מצליח לראות אותו וזה ההיתנהלות של רשות העתיקות אם ההיסטוריה היהודית תחילה אומר סליחה לכל הצופים על כך שאני מנה את התגובה לנושא טיפה שונה אך בטח מתאים לתגובות. אז כך בנושא רשות העתיקות אני אישית מאוד אוהב עתיקות ואני נהנה לראות אותם במוזיאונים ולשמוע אליהם וללמוד מהם ואני שמח מאוד שבמדינה שלנו יש רשות שאחראית לשמר ולשמור ולדאוג שיהיה לנו את היכולת ללמוד את ההיסטוריה שלנו אבל בכל הטוב הזה יש גם לא טוב והלא טוב כולו נופל על רשות העתיקות התחיל בשימור העתיקות כידוע לכל לא ניתן לייצר עתיקות מה שנילקח אי אפשר להחזיר מאוד דומה לחיים עצמם ומה קורה עם שוד העתיקות שעולה מאוד מי נותן את הדין על זה? כשהתעניינתי בנושא הבנתי שאין אפשרות לנצח את שוד העתיקות אז למה שהרשות לא תמסד את הנושא הזה? חמדנות זאת השקפתי בעיה נוספת טוב ויפה שיש לנו שימור ומוזיאונים אבל רגע מישהו מכם הלך לאחרונה למזיאון?????? אתם מבינים כמה משפחה עם ילדים צריכה לשלם בכניסה למוזיאון??? סליחה למה מה אנחנו לא משלמים מספיק מיסים? בעיה נוספת מה עם כל העתיקןות שלא מוצגות במוזיאון מה איתם? זרוקים במחסנים של רשות העתיקות נרקבים מעלים אבק קורוזיה ונעלמים מעיני הציבור למה לא לתת לציבור לקנות אותם לקבל חלק מההיסטוריה לידיים שלהם כפי שנהוג בכל העולם?????? בעיה נוספת לאחרונה בניתי בית יצא המקרה שהבית שלי היה בשטח שמוגדר כשטח עתיקות לא באמת ניתן למצוא שם עתיקות אך כך קבעו רחרים טוב אני מבחינתי אין לי בכעעיה רק מה? לרשות העתיקות יש בעיה והם חושבים שביגלל שנעסים חפירות בבניית בית חדש הם צריכים ללות את החפירה של היסודות לראות של צץ איזה אוצר חבוי אז גם עם זה אין לי בעיה הבעיה התחילה שרשות העתיקות דרשה 1050 שח בעבור נציג שלה שיבקר באתר לכל יום ביקור שלו וזה עוד לפני כן עשה לי טובה גדולה שאמר שהוא מוכן להישמש בטרקטור שלי לביצוע חפירות יזומות של הפקח ולא צריך להביא טרקטור של הרשות בעלות של 3500 שח ליום ממש עולם נהדר ממש כיךף תדמינו שאתם הולכים למינהל מקרקעי ישראל והפקידה אומרת ללכם שימו לב הכניסה לבניין היא בעלות והשיחה עם הנציגה בעלות לפי זמן שיחה כמובן או אפילו כששוטר יענה לקריאת עזרה שלנו נשלם לו כסף הריי למה לא? כל זה ועוד מראה לי שגוף שפועל ללא השגחה וללא גוף מבקר פשוט עושה כל מה שהוא רוצה וכשגוף עם יכולת וללא בקרה עושה מה שהוא רוצה אתם אנחנו האזרחים משלמים וביוקר אבל מזל שיש ברשות פקחים טובי לב שמסתפקים בטרקטור שלי שאני משלם אליו כסף בכל אופן בושה לנו שיש לנו רשות העתיקות כזאת שמנצלת אותנו ועולה לנו הרבה כסף ובושה להם סרוחים ומסריחים
לא לגמרי מדוייק. מציע שתקרא את ספרו בנושא של פרופ' נדב נאמן. ישנן עדויות ארכאולוגיות מובהקות להתיישבות חדשה באזור ההר בראשית תקופת הברזל. מציע לא לזלזל בתנ"ך כמקור הסטורי. אמנם הסתמכות מדעית עליו חייבת להעשות במשנה זהירות, אבל הוא משקף תפיסה של זרם מרכזי בעם היהודי וללא ספק מכיל תיעוד היסטורי חשוב או הד להתרחשויות הסטוריות. הארכיאולוגיה לא מוצאת ממצאים לתיאורים שבספר יהושע אודות כיבוש מהיר ואלים, אבל יש גילויים שתואמים את ספר שופטים כגון חורבן חצור. אין בכלל ספק שההתנחלות הישראלית יצרה בארץ שינוי מהיר לעומת מה שארע קודם, וסביר להניח שמי שיצר את השינוי הם לא בני המקום. אלו מסקנות טבעיות שמסיקים לגבי כל אזור אחר שבו רואים תרבות חדשה על גבי אחרת, אז למה לא לגבי ארץ ישראל. סביר מאד להניח שחלק מהאוכלוסיה הכנענית נטמע בתוך המתיישבים החדשים, בתנ"ך יש איזכורים למכביר של מי שאינם ממוצא ישראלי החי בתוך השטח הישראלי, וגם צריך לקחת בחשבון שהתנ"ך לא מגלה את הכול, ואולי גם את מה שלא נוח לו אבל זה לא אומר שצריך לשלול אותו מראש.
סיפור קצר בשם חכם קדמון אחד (שכחתי את שמו):
היה ויכוח בין שני אנשים על שתי נקודות
הראשון טען שני עורבים
השני טען שני עזים
הראשון: שני עורבים כפי שכתוב "תלתלים שחורות כעורב
השני: "עזים כפי שכתוב "שערך כעדר העזים"
הראשון: לפי גודלן הקטן ודאי עורבים!
השני: עזים שמרחוק הן נראות כקטנות
קם הראשון זרק אבן… עפו!
השני: עזים ועפו!!
………………..
זה מעציב אותי לשמוע יהודי מתנגד לתורתו בצורה כל כך קשה שאפילו גוי שכופר בצורה מוחלטת לא היה עושה אני מקווה שתיתפקח ותשוב שישראל שחטא ישראל הוא שלמרות שיהודי חוטא הוא עדין יהודי אז אני מקווה מאוד שתשוב לה' אלוקיך
אל בנימין ברקה. שושלת בית עומרי על שם המלך עומרי. היה מלך עומרי. אחאב בנו המשיך את השושלת ולכן בזמן מלכותו, ממלכת ישראל היתה ידוע גם כבית עומרי, אל עף כי עומרי כבר לא היה בחיים.
בכתובות חוץ מקראיות נמצאו עדויות לבית דוד אך לא נמצא מלך העונה על השם- מכאן נובע שדוד היה מלך עתיק יותר! הבנת? אם לא היה דוד אז על שם מי נקראת השושלת בית דוד? על שם מישהו שלא היה קיים? תחשוב קצת. כפי שהיה עומרי אז כך גם היה דוד!!
הכתב העברי הקדום לא נבע מהכתב הפיניקי. היה כתב כנעני. הכתב הפיניקי, הוא גרסא של הכתב הכנעני. כך לכתב המואבי היה גרסא משלו לכתב הכנעני. כך לכתב העברי הקדום היה גרסא משלו לכתב הכנעני. וכך הלאה..
אל בנימין. יהודה לא היתה וסלית של ישראל. בכתובת תל דן כתוב: יהורם בן אחאב מלך ישראל ואחזיהו בן יהורם מלך בית דוד. 1- כתוב מלך. 2- כפי שממלכת ישראל ידועה גם כבית עומרי, כך ממלכת יהודה היתה ידועה גם כבית דוד! היו כתובות שישראל תוארה כבית עומרי, אז מה זה אומר שהיא היתה וסלית של ממלכה כלשהי? ממש לא!! וברור שבכתובת תל דן מתוארות שתי ממלכות כי הכתובת היא מן המאה ה-9 לפנה"ס והרי ממלכת ישראל התפצלה לשתי ממלכות במאה ה-10 לפנה"ס.
האל "אל" לא היה אל רק בארץ כנען אלא שהוא חצה את גבולות כנען. אוגרית לא היתה בכנען, והיא ידועה בתרבות שדומה לתרבות של הישראלים גם באל "אל" וגם "לא תבשל בשר גדי בחלב אימו" ונראה לי שבעוד.
כן יש ממצאים על התיישבות ישראלית בכנען. הקבורה היתה שונה מן הקבורה של קודמיהם. הבתים היו שונים מן הבתים של קודמיהם. הישראלים לא עשו פסל ותמונה, הכנענים עשו. הישראלים האמינו ביהו', הכנענים לא. הישראלים נלחמו בכנענים. ויש עוד דוגמאות. אולי לפני ההתנחלות, חלקם או מרביתם היו כנענים, ואולי חלק מן הכנענים הצטרפו אליהם בהמשך לאחר שהתיישבו בארץ. ואם יש דברים שדומים ביניהם, הרי שהם חיו באותו איזור ואין מנוס שהשפיעו והושפעו מהסובבים אותם. כנ"ל לגבי כל עמי הארץ באותם ימים.
לישראלים יש מסורות מסופוטמיות. לא לחינם כתוב על אברהם שיצא מאור כשדים. מהיכן הגיע סיפור הבריאה, בעל דימיון רב לסיפור הבריאה המוספוטמי, אם עם ישראל מעולם לא הגיע משום מקום? זה מוכיח שהגיעו הנה אנשים ממסופוטמיה, התנ"ך נתן להם שמות: אברהם, יצחק, יעקב. ארכיאולוגים מצאו בארץ כלי חרס מסופוטמים, על גב ההר מצאו גביע כסף ועליו תיאור של סיפור הבריאה המסופוטמי, תיארוך בין המאות 1900-2200 לפנה"ס. לאחר שהות בכנען, עם ישראל יורד למצרים בעת בצורת. יוסף מזמין אותם. בזמן זה, יוסף דמות משפיעה במצרים. המצרים קוראים לאנשים הללו "חיקסוסים". החיקסוסים מגורשים- הנה יציאת מצרים בגרסא המצרית. עם ישראל בנידודים במדבר באיזור ארץ אדום. בתקופה זו, המצרים מונים את אחד מעמי הנודדים במדבריות ארץ אדום "שוסו של יהו". ומשם עם ישראל מגיע לכנען.
יהודה לא היתה וסלית של ישראל. בכתובת תל דן כתוב: יהורם בן אחאב מלך ישראל ואחזיהו בן יהורם מלך בית דוד. 1- כתוב מלך. 2- כפי שממלכת ישראל ידועה גם כבית עומרי, כך ממלכת יהודה היתה ידועה גם כבית דוד! היו כתובות שישראל תוארה כבית עומרי, אז מה זה אומר שהיא היתה וסלית של ממלכה כלשהי? ממש לא!! וברור שבכתובת תל דן מתוארות שתי ממלכות כי הכתובת היא מן המאה ה-9 לפנה"ס והרי ממלכת ישראל התפצלה לשתי ממלכות במאה ה-10 לפנה"ס.
האל "אל" לא היה אל רק בארץ כנען אלא שהוא חצה את גבולות כנען. אוגרית לא היתה בכנען, והיא ידועה בתרבות שדומה לתרבות של הישראלים גם באל "אל" וגם "לא תבשל בשר גדי בחלב אימו" ונראה לי שבעוד.
כן יש ממצאים על התיישבות ישראלית בכנען. הקבורה היתה שונה מן הקבורה של קודמיהם. הבתים היו שונים מן הבתים של קודמיהם. הישראלים לא עשו פסל ותמונה, הכנענים עשו. הישראלים האמינו ביהו', הכנענים לא. הישראלים נלחמו בכנענים. ויש עוד דוגמאות. אולי לפני ההתנחלות, חלקם או מרביתם היו כנענים, ואולי חלק מן הכנענים הצטרפו אליהם בהמשך לאחר שהתיישבו בארץ. ואם יש דברים שדומים ביניהם, הרי שהם חיו באותו איזור ואין מנוס שהשפיעו והושפעו מהסובבים אותם. כנ"ל לגבי כל עמי הארץ באותם ימים.
לישראלים יש מסורות מסופוטמיות. לא לחינם כתוב על אברהם שיצא מאור כשדים. מהיכן הגיע סיפור הבריאה, בעל דימיון רב לסיפור הבריאה המוספוטמי, אם עם ישראל מעולם לא הגיע משום מקום? זה מוכיח שהגיעו הנה אנשים ממסופוטמיה, התנ"ך נתן להם שמות: אברהם, יצחק, יעקב. ארכיאולוגים מצאו בארץ כלי חרס מסופוטמים, על גב ההר מצאו גביע כסף ועליו תיאור של סיפור הבריאה המסופוטמי, תיארוך בין המאות 1900-2200 לפנה"ס. לאחר שהות בכנען, עם ישראל יורד למצרים בעת בצורת. יוסף מזמין אותם. בזמן זה, יוסף דמות משפיעה במצרים. המצרים קוראים לאנשים הללו "חיקסוסים". החיקסוסים מגורשים- הנה יציאת מצרים בגרסא המצרית. עם ישראל בנידודים במדבר באיזור ארץ אדום. בתקופה זו, המצרים מונים את אחד מעמי הנודדים במדבריות ארץ אדום "שוסו של יהו". ומשם עם ישראל מגיע לכנען.
בושה חרפה וביזיון שעילג ואפיקורוס כמוך שהוא בור ועם הארץ שכמותך בלי בושה מעיז לכתוב דברי בלע הזויים כאלו .
צריך להוסיף את הבולות שנמצאו בחפירות עיר דוד הנושאים את שמות הדמויות המרכזיות שמופיעות בתנך בתקופת חורבן בית ראשון.
https://www.youtube.com/watch?v=YTdKznTA9iY
דקה 4 וקצת
בנימין ברקה, אתה מדבר על נושא אחר לגמרי, על מקורם של בני ישראל.
אתה טוען שסיפור יציאת מצרים הוא בלוף, מיתוס, שמה שאנחנו מכנים בני ישראל אלה שבטים כנענים קדומים. לעניננו זה בכלל לא משנה.
כולם מודים שהיו כאן אנשים שכינו עצמם בני ישראל, אנשים שמתוכם צמח העם היהודי.
למה הם לא אכלו חזיר? איך התפתח אצלם מונותאיזם, זאת שאלה לדיון אחר.
אני מסכים איתך לגמרי.
המזבח בהר עיבל
פרופ' אדם זרטל חשף את המזבח על הר עיבל שבנה יהושע על פי הציווי בספר דברים, המזבח נבנה באופן יחודי צורת המבנה לא היה מקובל בין עמי האיזור, והוא עומד בדרישות הלכתיות התואמות את המזבח שעמד בבית המקדש הכולל סובב ופינות ועוד.
לתשומת לב.
מגילות קומראן מתוארכות ל100 200 לפנה"ס אבל צריך לקחת את זה הרבה אחורה, מגילה שהתיחסו אליה בתקופה הנ"ל כאמת היסטורית ברור שהטקסט והתוכן הגיע אליהם מאבותיהם מאות שנה אחורה, כך שניתן לתארך את התוכן לכ500 600לפנה"ס.
תודה מאיר.
אכן התלבטתי אם להכניס את עיבל, אך החלטתי להיצמד רק לממצאים כתובים.
בכל אופן, אזכרתי אותו בעקבות הערתך בטקסט.
להוסיף על דברי המגיב בנימין ברקה, לא מעט מהמובא במאמר, שגוי.
1.
״בולטת במיוחד הראיה הזואו-ארכאולוגית מעצמות החזיר: בעוד שבאתרי יישוב לא ישראליים בארץ-ישראל ומחוצה לה נמצאו עצמות חזירים בריכוז גבוה, הרי שהדבר איננו קיים באתרים המזוהים כישראליים. היעדרן של עצמות חזיר מההתנחלויות הישראליות הקדומות, מצביע על זהותם של המתיישבים החדשים. ״
לא נכון, בממלכת יהודה כמעט שאין עדויות לאכילת חזיר, אבל בממלכת ישראל יש הרבה. הציטוט מפינקלשטיין הוא ישן מאד. מאז שהוא כתב את הדברים נערך מחקר מקיף בהרבה (בו גם הוא השתתף) שמסקנתו היא שהעדר עצמות **איננו** מצביע על זהותם של המתיישבים החדשים.
לפרטים, עיינו כאן: http://www.academia.edu/2239943/Pig_Husbandry_in_Iron_Age_Israel_and_Judah_New_Insights_Regarding_the_Origin_of_the_Taboo_
2.
״השמות התיאופוריים הישראליים―ברכיהו, ירמיהו, יחזקאל, ישראל―שמבדילים את התרבות היהודית מיתר התרבויות. בתרבות הפיניקית למשל, היה האל בעל, וממילא: חניבעל, בעלנתן, ירובעל וכד'; הממצאים בשטח בהתאם״.
לא נכון. גם בקרב הישראליים היה נפוץ התרכיב ״בעל״, כולל גם במשפחת שאול המלך ומשפחת דוד המלך ומשפחות חשובות אחרות!
הנה הרשימה: בעל (דה"א ה ה, מצאצאי ראובן; ח ל, דוֹד שאול המלך), ירבעל (שופטים ו לא-לב; גדעון הוא ירבעל, שם ז א, ח כט ופעמים רבות בס' שופטים וגם בשמו"א יב יא, עקב נצחונו על האל בעל), אשבעל בן שאול (דה"א ח לג, שם ט לט), מרי בעל או ריב בעל (שם ט מ), בעליה מנאמני דוד (שם יב ו), בעלידע (במקומות אחרים במקרא הוא מכונה 'אלידע' (שמ"ב ה טז, דה"א ג ח), כי החליף המחבר את תיבת 'בעל' בתיבת 'אל') בן דוד (שם יד ז), בעל חנן הגדרי (שם כז כח). גם הממצא הארכאולוגי מעלה תמונה דומה: בחרסי שומרון, מהמאה השמינית לפנה"ס, שכיחים השמות בעלי הרכיב "בעל".
עבודת הבעל היתה כנראה כרוכה בזנות, ולכן במספר מקומות במקרא הוא מכונה בלשון נקיה, או לעגנית, "בושת", כגון "שמתם מזבחות לַבֹּשֶׁת מזבחות לקטר לבעל" (ירמיהו יא יג), "המה באו בעל פעור וינזרו לַבֹּשֶׁת" (הושע ט י). משום כך, כפי הנראה, במספר מקומות החליף הכותב את התיבה 'בעל' בתיבה 'בושת', וכך מפיבעל הפך למְפִיבוֹשֶׁת (שמו"ב ד ד) וירובעל הפך ליְרֻבֶּשֶׁת (שם יא כ).
גם הממצא הארכאולוגי מעלה תמונה דומה: בחרסי שומרון, מהמאה השמינית לפנה"ס, שכיחים השמות בעלי הרכיב "בעל" (למ"מ ר' 'אלי קדם', עמ' 49 הע' 13).
כך שכותב המאמר, מתוך שבא להפריך נמצא מופרך.
1. אפילו אתה מסכים שבממלכת יהודה אין עצמות חזיר – והא לך הוכחה על קבוצת שבטים בעלי תודעה משותפת.
2. אתה חייב לחזור על לוגיקה בסיסית. כותב המאמר טען שיש שמות עם סיומות "אל" ו"יהו" רק בקרב בני ישראל – הוכחה לנראטיב משותף, המבדיל בין בני ישראל לעמים אחרים. הימצאות שמות בעלי תרכובת "בעל" בין בני ישראל אינה סותרת את טענתו בשום צורה, שכן הוא לא טען שתרכובת "בעל" אינה מופיעה בעם ישראל. אם אתה רוצה להפריך את טענתו, עליך להראות שהסיומות "יהו" ו"אל" אינן מבדילות את עם ישראל מהעמים האחרים, כלומר, עליך להוכיח שסיומות אלה היו נפוצות גם אצל עמים אחרים.
תודה על ההערות sum1.
1. לגבי המחקר שצירפת על חזיר: זה נראה לא רציני בעליל, רק מהמבוא של המחקר: פינקלשטיין מודה בעצמו שאין עצמות חזיר בתקופת הברזל הראשונה – היינו בתקופת ההתנחלות – בכל רחבי ישראל. בדיוק כפי שנכתב במאמר. אז מה כן הוא טוען במחקר החדש? (אגב, הציטוט שלו כלל לא ישן, הוא מ-2005, והוא התבטא באופן דומה גם לפני שנה). שאצל הפלשתים היו כפרים שלא אכלו חזיר, ושבממלכת ישראל בתקופת הברזל המאוחרת, אחרי הפיצול, היה ריכוז של עצמות חזיר בחלק מהאתרים ב*עמק יזרעאל* בלבד. פינקלשטיין עצמו מודה שאין לו נתונים על שאר שטחי ממלכת ישראל, שהשתרעה על חלקים עצומים.
2. לגבי טענתך על השמות התיאופוריים: השאלה היא מה עיקר מה טפל. הרי היה גם את חזאל מלך ארם, שזהו שם תיאופורי ישראלי. והיה כאמור במאמר עצמו את ירובעל שהיה ישראלי. ברור אפוא שהיתה זליגה ואימוץ של שמות מכאן לכאן, אך במספרים הגדולים, רוב השמות התיאופוריים היהודיים-ישראליים יופיעו עם סיומות יהואליה, ורוב השמות התיאופוריים של תרבויות אחרות יופיעו עם המרכיבים שלהם דוגמת בעל.
בועז,
1. לגבי החזיר, אתה מפספס את הנקודה. לטענתכם, ולטענת פינקלשטיין בעבר, אי-אכילת חזיר הוא מאפיין ישראלי. שאר העמים אכלו חזיר ואילו קבוצה מסויימת, היינו הישראלים, נמנעה מאכילתו. טענתם כי "היעדרן של עצמות חזיר מההתנחלויות הישראליות הקדומות, מצביע על זהותם של המתיישבים החדשים", כאילו קיים קו ברור המבדיל בין המתיישבים החדשים למקומיים.
אבל במאמר מ-2013 נטען שבתקופת הברזל I לא היה שימוש בחזיר בחלקים נרחבים בא"י, באזורים שלכולי עלמא אינם ישראליים, כולל בעמק ובשפלה. ולמעשה, בתקופת הברזל I חזיר נאכל בעיקר באזורים פלשתיים עירוניים גדולים, אך לא בשאר חלקי א"י. כלומר, בשלב זה, אי-אכילת חזיר איננה מאפיין ישראלי כלל! גם אחרים לא אכלו חזיר, לא רק הישראלים.
לאור זאת, לכל היותר ניתן לומר שאכילת חזיר היא מאפיין פלשתי, או עירוני, אבל אין כל ראיה שהעדר אכילת חזיר היא מאפיין ישראלי. [וכמובן שלאור זאת גם קשה להראות שהישראלים נמנעו מאכילת חזיר עקב ציווי המקראי, אבל זה עוד דיון…]
בכך פינקלשטיין, שכאמור השתתף במחקר החדש, למעשה חוזר בו מטענתו הישנה (גם 2005 זה ישן ביחס ל-2013, ואני לא יודע מה הוא אמר לפני שנה), שציטטתם, "אפשר שזהו הרמז היחיד שיש בידינו לזהות ספציפית ומשותפת בין תושבי הכפרים בהר שממערב לירדן; אפשר שראשוני הישראלים חדלו לאכול חזיר רק מפני שהעמים סביבם―יריביהם―אכלו אותו." המחקר החדש קורא תיגר על קביעה זו:
By reviewing the new data, we wish to question the notion that pork consumption is a way to distinguish Israelites/Canaanites from Philistines. In this essay, we demonstrate that pigs do not appear (or appear in small number) in Iron Age I Canaanite centers in the lowlands as well as in non-urban settlements within the presumed territory of the Philistine city-states.
מהמחקר גם עולה שבצפון, שבתקופת הברזל I הפכו לישראלים, יש מעט עצמות חזיר, ואילו בברזל II יש עלייה בעצמות החזיר, בעוד שבאתרים שאינם ישראלים, כמו ארמים, ופיניקים אין עצמות חזיר גם בתקופה זו.
אי לזאת, בניגוד לדבריכם, היעדרן של עצמות חזיר מההתנחלויות הישראליות הקדומות, **איננו** מצביע על זהותם של המתיישבים החדשים. עובדה היא שהן נעדרו גם באזורים אחרים, שלכולי עלמא אינם ישראליים.
מחקר אחר, שגם בו השתתף פינקלשטיין, מראה ע"ס ניתוח ד.נ.א., שבשלב ראשוני של תקופת הברזל, חזירים אירופאים הוחדרו לאזור. הסברה הסבירה ביותר היא שגויי הים, שהתישבו בשפלה בין המאה ה12 עד ראשית המאה ה10 לפנה״ס, הביאו עימם את החזירים ולכן מאז ומאילך, ניכרות טביעות ד.נ.א. אירופאיות בחזירים בישראל, עד כי בשלב מסויים הם השתלטו כליל וכל אוכלוסיית החזירים מאז ואילך היא אירופאית.
לדברי החוקרים, טביעות הד.נ.א. האירופאיות מופיעות לראשונה סביבות 900 לפנה"ס, אך כפי הנראה יש ראיות להחדרת החזיר האירופאי עוד קודם לכן, ובכל מקרה הם דנים בשאלת פער השנים שבין חדירת גויי הים לא"י לחדירת החזיר האירופאי. עיינו שם.
סיכום בעברית:
http://www.hayadan.org.il/the-pigs-in-israel-imported-from-europe-0611133/
המקור:
http://www.nature.com/srep/2013/131028/srep03035/full/srep03035.html?WT.ec_id=SREP-631-20131201
מה שרואים מכל זה הוא שתושבי א"י המקוריים, הכנעניים, והישראליים (בין אם נאמר שמקורם מחוץ לכנען בין אם נאמר שהם למעשה המשך הכנענים) לא אכלו חזיר. ואילו אוכלי החזיר העיקריים, הפלשתיים, הם המחדירים את אכילת החזיר לא"י. תמונה זו הופכת את הקערה הישנה על פיה. בעבר התמונה שהתקבלה היתה שתושבי א"י המקוריים אכלו חזיר ואילו הישראלים נבדלו מהם, אך למעשה ההפך הוא הנכון – תושבי א"י המקוריים לא אכלו חזיר ואילו ה'חוצניקים' החדשים שהגיעו, הפלשתיים, הם אלה שהביאו עימם את אכילת החזיר ואף חזירים משלהם.
2. לגבי שמות תיאופריים, אין חולק על כך שבישראל עיקר המרכיב התאופרי היה -יה, -אל, -יהו, כד', ולא בעל ואחרים. אבל שוב, א) העובדה שמרכיב ״בעל״ מופיע בישראל, אף בקרב המשפחות החשובות ביותר (לא סתם זליגה זניחה!) מורה על קשר הדוק בין ישראל לפולחן הבעל, כלומר לתרבות כנען. ב) תנ"ך מלא בתאורים נרחבים על עבודת הבעל בקרב ישראל. ג) בישראל מוצאים גם תוספות תאופוריות של אלי כנען אחרים, כגון ים, מות, ואחרים.
הנרטיב התנ"כי גורס שישראל סגדו לה', ואילו הסגידה לאלילים היתה חריגה. אבל לאור זאת שעבודת הבעל היתה קיימת בישראל מראשתו ועד קרוב לגלות בבל, והיה שימוש לא מבוטל בתוספת התאופורית "בעל" גם בקרב המשפחות החשובות ביותר, והתנ"ך גם מתאר פולחן לאלים רבים אחרים – נראה שהתמונה האמיתית הפוכה: ישראל צמחה מתוך תרבות כנען האלילית, והמאבק הישראלי המתואר בתנ"ך נגד האלילות לא היה ביסודו מאבק נגד השפעה זרה אלא להפך, מאבק להשיל את התרבות ממנה ישראל צמחה.
תודה על המאמר המעניין, האם בחנתם עדויות הקשורות ליציאת מצרים ולחציית ים סוף כפי שמופיעות לדוגמא כאן – http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=559801&order=down
בנוסף אפשר למצוא חומר רק אם מחפשים בגוגל – https://www.google.co.il/?gws_rd=cr&ei=nThrU-LSFJL2yAOwx4H4BA#q=saudi%20arabia%20mount%20sinai
ובמבט לעתיד: האם אפשר ללמוד מהממצאים הנ"ל איך לא להיות עוד אנקדוטה המסתכמת בערמת חרסים?
מאמר מעניין. תודה
תודה רבה על מאמר נהדר, בהחלט העשרתם את הידע שלי.
וגם הדיון בתגובות מבורך 🙂
במאמר לא מודגשת עובדה חשובה, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהעבירה את כל מוקדי הארכאולוגיה שלה למשרדי הארכאולוגיה של הוותיקן, המדינה היחידה שבה מרבית הארכאולוגים שונאים את היהדות ואת היהודים שבאדמתם הם חופרים, מאות אלפי ממצאים משמעותיים נעלמים ומושמדים מעיני הציבור.. מציגים לכם ממצאים בודדים ורק מתוך אילוצים כאלו ואחרים
על פי המפה שהצגתם הנגב לא היה שלנו מעולם, גם לא אשקלון, אשדוד, עזה וחלק ניכר מדרום מישור החוף. גם הגולן לא היה שלנו מעולם וגם לא הערבה. תמשיכו
זו מפה של תקופת ההתנחלות. אחרי מאתיים שנה כבשנו הכל נשמה
בנימין ברקה, לא הבנתי מה זה משנה אם המקור של היהודים כנעני או מאזור מסופוטמיה או מצריים? העובדה היא שלמעט אולי ויתכן, לא שמענו שום דבר ממך לעומת עדויות רבות שהובאו פה על כך שהיו שתי ממלכות בשם יהודה וישראל. גם אם לא נמצאה הוכחה שהסיפור על יציאת מצריים נכון, עדיין ברור שהשליטה על הארץ במשך שנים ארוכות (1500 שנה לפחות) הייתה ישראלית/יהודית עם הוכחות שבלתי ניתנות לסתירה. ניתן להתווכח על האם כל דבר בתנ"ך מדוייק במאת האחוזים או לא (ורוב הלא נשען על אין הוכחה, לא על כך שיש הוכחה חותכת הפוכה, הכוונה כמובן לדברים המציאותיים ולא לסיפורי הניסים). מה שמוכח כאן בצורה ברורה לחלוטין הוא שאבותינו שלטו פה תקופה ארוכה ולמען האמת היו העם היחיד שגם שלט וגם גר פה בו זמנית מאז שנכחדו עמי כנען.
אתה צודק, זה לא משנה.
אני ימני וציוני. אבותינו שלטו על המקום וזו מולדתנו בכל הגלויות ולנו הדרישה החד-משמעית והיחידה הלגיטימית לאדמה.
אני תומך בתיאוריה הנפוצה של המוצא הכנעני מכיוון שזה מוסיף לדרישה – שכל לא כבשו בכוח, לא רצחו ולא גנבו – אלא זה שלנו מימים ימימה.
אל בנימין. לא רצחנו ולא גנבנו. ישראל שלנו ואך ורק שלנו. ישראל היא המדינה הראשונה בהיסטוריה שקמה פה. הכנענים גם היו מתנחלים. הישראלים והכנענים והפלשתינים והאדומים והמואבים היו מתנחלים כלומר התיישבו פה. לפני כן, היו נוודים. כל הללו היו נוודים, חלק נוודים בפנים הארץ וחלקם הגיעו מבחוץ וחלקם היו שילוב של פנימיים וחיצוניים- הלו בני ישראל. כך מצד אחד יש לנו מסורת מסופוטמית ומצד שני מסורת כנענית עם תרומה משנית מצרית.
נוווו… אז מה אמרנו? אמרנו שהייתה איזו קבוצה מובחנת שלא אכלה חזיר בהר המרכזי במאות 12-11 לפנה"ס, ש"ישראל" כשם של משהו (עם? שבט?) היה קיים בסוף המאה ה-13 לפנה"ס, ושהתקיימו שתי ממלכות, אחת קצת יותר גדולה (צפון ההר המרכזי, חלק מעבר הירדן וחלקים מהעמקים ואולי הגליל ומישור החוף) במאות ה9 וה-8 לפנה"ס, ואחת קטנה יותר, במאות 8 ו-7 לפני הספירה, בעיקר כממלכת חסות אשורית ומסוף המאה ה7, במשך כעשרים שנה, בחסות בבל. כל זה, כמובן, לצד מספר ממלכות וקבוצות אתניות אחרות שהתקיימו בארץ באותו זמן, וכמובן לפני ואחרי. ריבונות בת 3500 שנה? ממלכת דוד ושלמה? כיבוש יהושע? דבר מכל אלה.
דרך אגב, לפלסטינים אין בעיה עם הנ"ל. הם טוענים שהם צאצאי הכנענים והיבוסים, ושבית המקדש פשוט לא עמד במקום המשוער. לכך רלוונטי רק ממצא אחד – כתובת החיל (הכתובת המזהירה מפני כניסת לא-יהודים אל בית המקדש). את הכתובת "לבית התקיעה להכ" [ריז?], ניתן כמובן לפרש בעוד כמה דרכים (מקום שבו תקעו בשופר, אולי לבית המקדש, אולי לכל מטרה אחרת) גם הכתוב בקוראן לא שייך לעניין. דרך אגב, הקוראן רלוונטי רק אם אנחנו מוסלמים אדוקים. דרך אגב, אם אתם מתווכחים עם ערבים כדאי שתכתבו בערבית.
קצת טעויות מביכות: לא נעים, אבל "נבי מוחמד"? זה לא עברית בדיוק, וזה לא ערבית בדיוק.
טעות נוספת: שנת 7 לנבוכדנצר היא 598 ולא 586. גם הכתוב מתייחס להגליה ולא להחרבה. התעודה על אספקה למלך יהודה השבוי ובניו לא מתייחס לכתוב בסוף ספר מלכים וירמיהו (שנת 37 לגלות יהויכין) אלא לשלושים שנה קודם לכן.
דווקא על מיקומו של בית המקדש אין ויכוח במחקר ככל הידוע לי. קבוצה קטנה של חוקרים טוענת שהמתחם הענק של היום מקורו דווקא במקדש יופיטר הקפיטוליאני ולא במקדש הורדוס, היות והוא אינו תואם את מידות המקדש המפורטות במסכת "מידות", ותכניתו תואמת מקדש אחר של יופיטר מבעלבכ. אם הם צודקים – הכותל, למשל, הוא חלק ממקדש אלילי.
אבל נחזור לטיעונים המקוריים. מה שלא נאמר הוא למשל שבחפירות "עיר דוד" לא נמצאה כלל חומה מהמאות ה-10-11 לפנה"ס ("תקופת דוד ושלמה"). כלומר, איילת מזר טוענת שמצאה חתיכת חומה, השאר חולקים. כמו כן לא נמצא בחפירות כל אזכור למלכי בית דוד (אתר הקברים המשוער התברר כמחצבה, קבר עוזיהו נושא כתובת מאוחרת). וכל שריד וזכר לארמון מפואר. ישנן הרבה חותמות, שמעידות על קיומם של פקידים. נמצאו גם לא מעט צלמיות שמעידות על מה שידוע לנו מקריאה רצינית בתנ"ך – שהיהודים והישראלים עבדו לצד האל האחד עוד כמה אלים. כמו כן התגלו מקדשים נוספים במספר גדול של מקומות, כולל מצודות ממלכתיות. הדת המונותאיסטית הממוקדת בירושלים קיבלה מעמד ממלכתי לזמן קצר בימי יאשיהו כנראה (תקופה קצרה של עצמאות בין אשור לבבל), והפכה להיות דתם של היהודים רק בתקופה הפרסית.
כתובת השילוח אינה מזכירה כלל את חזקיהו, או מלך כלשהו, ולכן ספק אם נכתבה במצוותו (נראה לכם שמלך יוותר על האזכור שלו בכתובת מונומנטלית?). רוני רייך בכלל חושב שהנקבה נחצבה חמישים שנה קודם לכן. דרך אגב, "עיר דוד" היא כנראה מתחם שהיה קיים בתך ירושלים בתקופה הפרסית (לפי האזכורים בספר נחמיה) ואולי בסוף תקופת המלוכה. ייתכן שהייחוס לדוד מאוחר, והקשר בין דוד לעיר דוד דומה לקשר בינו לבין מגדל דוד (מסורת מוסלמית, דרך אגב).
אה, כן, מזבח הר עיבל. בהנחה שזה מזבח (חלק מהחוקרים דווקא חשבו שזה מגדל שמירה): הוא מהווה עדות לקיומו של יהושע בערך כמו שקיומה של הכעבה במכה מעיד על נכונותו של הסיפור הקוראני שאברהם וישמעאל הקימו אותה. יש מזבח. יש סיפור שקשור במזבח. האם זה אומר שהסיפור אכן אמיתי?
מה אנחנו כן יודעים: שיריחו והעי לא היו קיימות בתקופה המיוחסת ליהושע. ואין שום עדויות לכיבוש ענק.
עוד דברים שהתנ"ך מספר לנו דווקא: שאול אמנם מוצג כ"מלך ישראל" אבל תחומי ממלכתו נעים בין הרצועה שבין ירושליים לרמאללה של היום, מדבר יהודה וחלק מבקעת הירדן, בייחוד המזרחי – יבש ומחניים. הוא נהרג בגלבוע. שאר ההר המרכזי, הגליל ומישור החוף – יוק. גם תחומי הענין של דוד מרוכזים באזור הזה – המלחמות העיקריות הם בעמון, בצפון עבר הירדן, ובאזור ירושלים. במרד אבשלום הוא בורח למחניים שהייתה גם בירתו של הבן האחרון של שאול. כמו כן, מספרים לנו פעם אחר פעם שהמקדש נשדד (למשל, במסע שישק, בתקופתו של רחבעם), כלומר – כבר בתקופת המקרא אוצרות המקדש שעליהם מסופר בימי שלמה לא היו קיימים.
כמובן – המספרים בתנ"ך מוגזמים (1.3 מליון גברים, כלומר כארבעה מליוני תושבים, באזור שבשיא תקופת המקרא גרו בו אולי רבע מליון), הכרוניקה מיתית (תקופת המקדש הראשון היא 420 שנה, תקופת החורבן היא 70 שנה "אז תרצה הארץ את שבתותיה", המקדש הראשון נבנה 480 שנה אחרי יציאת מצרים). כך שאין טעם להתייחס לא למספרים ולא לכרוניקה. אנחנו יודעים שמלכי יהודה נקראו "בית דוד" – אבל מתי הוא חי, על מה הוא שלט, והיכן הייתה בירתו קשה לדעת מזה.
"מצטברים אינספור עדים שכבר אינם מותירים שום מקום של ספק: עם ישראל היה
כאן כבר לפני יותר מ-3,000 שנה, כבש את כולה במרוצת הזמן, ושלט בה במצטבר
כ-1,500 שנים עד שנכבשה"
איך בדיוק הראיות המוצגות בכתבה (או כל ראייה אחרת, אני דווקא מכיר את התחום לא רע) תומכות בזה שעם ישראל שלט כאן במשך 1500 שנה במצטבר, או אפילו קרוב לזה? כל כך הרבה רוח ונפנופי ידיים שמתבססים על כל כך מעט ראיות.
פשוט מאוד עודד. יש דבר שנקרא מדינות חסות. המלך הוא מקומי והמדינה מעבירה מס למדינה השלטת. אתה הרי לא מכחיש שהיו פה מלכים ישראלים ויהודיים לאור כל הממצאים שנמצאו ומציינים את שמותיהם כפי שהופיעו בתנ"ך נכון? עם קצת הבנה היית מבין שהמדינה נשארה בריבונות ישראלית יהודית, גם בתקופות שהייתה מדינת חסות, כמו עמים אחרים בכל העולם.
כל מה שכתוב בתנך הוא אמת לאמיתה.חובת ההוכחה חלה על האחרים לא על התנך.אם עאלק המדע הקידמה הטכנולוגיה היו מחוברים לישות המדהימה שניקראת נשמה היו מבינים זאת.עוד לא היגיעו לבשלות הזו.עדיין בשלב הילדותי האינפנטילי.ממה שניראה היום.הכח האדיר הניקרא נשמה מדורדר נירצח מדי יום מועלב נעלב מושפל ומה לא.יעני קידמה.זה דרדור מטורף יקירים.אמריקה סמל הקידמה מדורדרת בטרוף.לא היה כדבר הזה בתולדות ההיסטוריה.היא ויהודיה הוציאו מהבוידם את הדבר הכי מדורדר בעולם האליליזם.מה הפלא מה הפלא. כשאתה מאמין שבאת מהקוף אז זו התוצאה.עאלק אבולוציה.אנחנו בשלב הכי אלילי פגני אווילי ודבילי בעולם.הטמטום ההבל הבעל העשתורת והקטורת שולטים בעולם.אלילי היום ואלילי המחר ועד אנה אנחנו באים.העולם כולו הפך אלילי פגני בהשפעת המיתחם אמריקה.אויה ואבויה.מי הם ביכלל שיאמרו לנו אם דוד קיים או לא.התנך הוא נצח נצח נצח.כולו הווה מיתמשך.הוא שפה מטריקסית בפני עצמה.גם הדת פה בארץ מדורדרת.כששמעתי על בירכת הכהנים לא ידעתי אם ליבכות או לצחוק.זו לא דת .וככה לא מאמינים.גם סיפור העליה להר הבית עם כבש כאילו היה נחמד אבל ניראה לי לא רלוונטי.לא חושבת שיהיו הקרבת קרבנות בעתיד.התנך לא צריך שום לגיטימציה לעצמו. לא מחוקרים מוגבלים בסיכלם ולא מאף אחד אחר.התנך הוא הנצח ביכבודו ובעצמו.לאורך כל הציוויליזציה עולמות שאבו ממנו.עמים היתפארו בו.הוא כולו מלא ברוח האל.הגיבור האחד ויחיד.ואגב זה לא האל מהישיבות.שם רוחות ,לא נושבות באמת.
קשה להתייחס ברצינות למי שכותב בעילגות אפילו בשפת אימו.
שתי הערות בתור התחלה:
1)חתמת משפט בנקודה? שים רווח בטרם תפתח משפט חדש.
2) "עלאק", "יעני" ועוד "אוצרות לשון" מסוג זה אינם חלק מהשפה העברית. מילם אלו הן חלק מהשפה הערבית המדוברת אצל התרבות הערבית שאין לה דבר וחצי דבר עם תרבותנו.
ועוד דבר, התייחסותך לאמונה העברית האצילה היא פרימיטיבית ופשטנית ורחוקה מאוד מלבטא את העומק והאמת שיצקה לתוך היהדות. אתה פשוט אחד מפשוטי העם ובתור שכזה אתה כמובן יודע הכל ובה בעת פוסל את כל מה שאינו יודע.
זה בשפה "סקלרית". בשפה "מטריקסית" היית נטחן לאבק.
בדיון כאן הייתה מחלוקת אם מוצאם של העבריים הוא ממצרים או הם חלק מעמי כנען. לדעתי, המוצא, שהיא שאלה פחות חשובה, הוא משני המקורות, ואפילו המקרא תומך בכך. הפרקים הראשונים בספר שופטים (שנקראים פחות) מספרים בבירור שבני ישראל הנכנסים לארץ התמזגו עם שבטי הכנענים שחיו כבר כאן:
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. ו וַיִּקְחוּ אֶת-בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים, וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם; וַיַּעַבְדוּ, אֶת-אֱלֹהֵיהֶם
שופטים, ג'
עצרתם לרגע וחשבתם לעצמכם מהיכן נובעים הויכוחים?
האם יש אמת היסטורית אחת?
האם הכתוב סותר את הממצאים?
האם הדיון המלומד נובע מהאידיאולוגיות האישיות של המגיבים?
כל דעה פה לוקחת את הממצאים ויוצרת תיאוריה שונה בהתאם להבנה ,לקריאה ולחקירה של כל אחד מהמגיבים.
א ב ל….מה אם לזה בדיוק התכוון המשורר???
מה דעתכם שהתנ"ך הוא אמת היסטורית על מרכיביו התקופתיים בשילוב סיפורים המיועדים לאפשר אמונה חדשה?
מה דעתכם על כך שכותב או כותבי התנ"ך היו גאונים לשמם שחיברו את הרצף ההיסטורי לכדי תאוריה רוחנית חדשנית שנועדה לשרת את מטרתם כהתרסה לתקופתם?
מה דעתכם על כך שמנהיג הקבוצה נהג לצאת למסעות בעולם העתיק והכיר הרבה מאד מנהגים ודתות שאותם שילב בתוך האמת ההיסטורית ליצירת האל העליון שהלכה למעשה כל הדתות הגדולות מכירות בו נכון להיום?
ומה דעתכם שבנוסף למסעותיו וכחלק מהם הוא היה חשוף לכתבים בספריית אלכסנדריה שנתנו לו להשלים את התמונה ההיסטורית?
ומה דעתכם על כך שכל התגליות הנומרלוגיות בתורה מצביעות על גאון מטמטי בקנה מידה עצום?
ומה דעתכם על כך שבגאונותו הוא אף גילה מרכיבים שיצרו את תורת הקבלה?
אשמח לקבל תגובה מכל כותבי ההודעות
התאוריה שלך שכותב התנ"ך יצא למסעות והכיר כתבים, נראית נכונה חלקית.
בסוגת כתיבה מסויימת נראה שהכותב ביסס את תאורי הקרבות, על הכרת השטח. כמו כן מדרשי שמות מקומות וציון שכך הוא שם המקום "עד היום הזה", מופיע רבות.
אבל בהחלט לא כל המקרא כתוב בסגנון זה.
הכרות הכותבים עם תרבויות אחרות, ברורה לדעתי. כיוון שכל תקופה בתנ"ך נכתבת ומתוארת שונה. ואפילו יש שינויים בלשון. המיתוסים אשר מובאים בתנ"ך, הינם מיתוסים אשר היו נפוצים וקדןמים בתרבויות הלבנט. כך שקיבלו מעמד אמין. מה שמעיד על כותבים רציניים ואמינים, הנמנעים מכתיבת מיתוסים לא אמינים (בעינינו כמובן כל המיתוסים שטויות).
יש הרבה אנשי רוח הטוענים כי התנ"ך נכתב על בסיס ספר או ספרים עיבריים קדומים, ואף יש הטוענים כי הוא בעיקר צינזר אותם, על מנת שיתאימו למונו תאיזם.
טענות אלו (הנובעות מביקורת המקרא), לדעתי רומנטיות ולא רציונליות בעליל.
לפי זה עם ישראל קיים מערכת כתיבה ושימור תרבותי וערכי במשך מאות שנים, לפני שהוכחה יכולת כתיבה ביהודה.
כמו כן לא סביר, מהארכאולוגיה ואף מתיאורים במקרא עצמו, שיהודה היתה בעלת יכולת כלכלית ואחידה דתית, על מנת לאפשר זאת. ממלכת ישראל לפי עדות התנ"ך עצמו, אבדה ולא שימרה מאומה (אם כי דוקא כנראה משם נלקחו רוב הסיפורים והמיתוסים וההשפעה התרבותית).
באם באמת ישראל שימרה לאורך שנים כה רבות יכולות כתיבה וביקורת היסטורית. ובכל התהפוכות והמלחמות העבירו את דת אבותיהם על המיתוסים ומשפחות האלים. הטיעון כי בתוך דור או שניים, התהפך הגלגל, וכולם עברו לשכתב במרץ את הספרים המקודשים כל כך, וזרקו את אליליהם לאש, מוזר ממש.
החוקרים הרומנטיים הללו טוענים לעם שהחליף את דתו בבת אחת כמעט, מאלים רבים וצלמים בכל מקום, לעבודת אל אחד בלתי נראה, שיש לו רק בית אחד, שגם הוא נשדד ונחרב מהר מאוד.
וכל זה מתוך תנועה פנימית וכפיה על ידי האליטה של דור אחד.
לדעתי יותר פשוט להניח או שהתנ"ך אמת (אשר עורבו בה מיתוסים ודעות אישיות).
או שהוא יצירת אמנות מאוד יחודית, אשר שאבה מהרבה מקומות, והשוותה הרבה מקורות, כולל יציאה לשטח, ונכתבה באופן מאוד רציני, ועל ידי מומחים גדולים.
השאלה היא, הרי יכולת כתיבה כזו לא היתה לפני זמן חזקיהו.
לאורך התנ"ך די ברור שהוא "עורך דין" של אלוהים. כלומר מודע לכך שישראל חטאו, ולכן יצאו לגלות בבל.
הכתיבה והעריכה והידע, הצריכו משאבים כלכליים רבים, ספרים קדומים אשר לא היתה גישה אליהם לאחר החורבן, ועוד הרבה שאלות.
אבל כל השאלות הללו קשות בצורה דומה גם לדעות הרומנטיות, שהתנ"ך היה קיים בצורה מיתולוגית מזמן.
ועליהם לא רק קשה, אלא בלתי אפשרי לכתוב כשאין לך מספיק יודעי כתיבה. ודאי לא במומחיות הנדרשת לתנ"ך.
בפרט שכמה שספר הןא יותר מוקדם בתנ"ך, בדרך כלל הוא ערוך יותר טוב ויותר הרמטי. מתקופות אלו יכלו לשרוד רק סיפורי עם על ידי משוררים וסבתות. וספרים אלו היו צריכים להיות דומים לספרי השירה או אסופת אגדות. בכל עם, עתיק או חדש, סיפורי הראשית שלו הינם בסגנון שירי ופנטסטי. תואם לגמרי את דמיוננו על סופרים הכותבים מפי משוררים וסבתות.
ארבעת הספרים הראשונים בתורה, כתובים באופן רציף ובהיר למדי. כשכן יש שירה, היא לחלוטין לא מתאימה לשירת משוררים נוודים או סבתות. להפך, היא ספרותית מאוד.
אז לדעתי או שהתנ"ך בגדול אמיתי (רק בתוספת קישוטים ספרותיים רבים). או שהוא יצירת אמנות יחודית מאוד.
אבל להניח שזו יצירת אמנות דתית, זו קצת הפרזה.
אם כן התנ"ך היה צריך להביע דעה ברורה בנושאים מסטיים, כגון מהות האל, חיים לאחר המוות, כיצד נביא נהיה נביא, וכו'. כשהתנ"ך מבטיח שכר לעושי טוב, בדרך כלל הוא מדבר על שכר ועונש לאומיים. לא אינדבדואלים.
יש בספרות התנ"ך המאוחרת, התייחסות רבה לשכר ועונש אינדבדואלי.
אלו בעצם הדילמות המתוארות בתנ"ך.
ציות מוחלט לאל, מול תנאים לא אפשריים (חובה לציית בכל מצב ותנאי).
למה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. (בסוף הצדיק מצליח ולרשע מגיע עונשו).
במקורות מאוחרים נזכרת תחיית המתים (חוץ מפסוק אחד בדניאל, כנראה כמשל).
ובעיקר, האל צודק תמיד- אבל תמיד. זה פשוט מגמתי בכל התנ"ך.
והמשמעות, תצייתו כעם יהיה לכם טוב, לא תצייתו יהיה לכם רע.
ובספר יונה דילמה לגבי נושא התשובה (האל רחום וחנון, ומקבל תשובת החוטאים. תירוץ טוב לנביא שנבואתו לא התקיימה).
קשה לכן להניח שהתנ"ך הוא ספר מיסטי דתי.
סביר יותר שהוא מתפלמס מגמתי.
You have to thank God that we have bibi & be happy that trump Is the president . Go home do homework and see what's better you Moran .
לענין השמות התיאופורים. השמות עם הקידומת או הסיומת 'יהו' מופיעים רק בתקופה מאוחרת יחסית. המלכים הראשונים ביהודה היו דוד-שלמה-רחבעם-אסא. רק אחרי מות אסא מופיע יהושפט ואחריו אחרים עם סיומת יהוויסטית. מלכי ישראל הראשונים: ירבעם-נדב-בעשא-אלה-זמרי-תבני-עמרי-אחאב. רק אחרי אחאב מופיע אחזיה כראשון בעל שם היהוויסטי , ואחריו אחרים. (אגב , שמות עם איזכור 'אל' אינם שייכים לקבוצה היהוויסטית. הישות 'אל' היתה כנענית ועתיקה הרבה יותר מ'יהוה').
לעומת זאת , הישות 'בעל' מופיעה בזמן דוד ושאול ובסיפורי השופטים – ירובעל , אשבעל ועוד, וכך גם שמות מקומות כמו בעל חצור, בעל פרצים ועוד. כלומר, מדובר בתקופה הרבה יותר קדומה. העובדות הללו תומכות בדעה כי לפני תקופת המלוכה, ובזמן המלוכה המוקדמת, פולחן הבעל היה מאוד נפוץ ומקובל, כולל מתן ביטוי לכך בשמות אנשים ומקומות. בזמנים הללו הישות 'יהוה' לא היתה מוכרת או שהיה מוכרת אך ללא נוכחות משמעותית. הנוכחות של יהוה עלתה מאוחר יותר.
יותר פרטים – בספר קיצור תולדות יהוה של ד"ר בן נון.
לגבי טענות החזיר שלך. בחייך. אנא עיין בחומר במקום לצטט 2 משפטים. פינקשלטיין מראה שיש 4 אתרים כנענים בהם לא מצאו חזיר. 4 מתוך אולי למעלה 100 אתרים. הישוב הישראלי לעומת זאת מונה 700 אתרים בהם כמעט לא מוצאים חזיר. כלומר אצל הכנענים זה 4/100 ואצל הישראלים זה 699/700. אתה באמת לא רואה שאצל אלו יש טאבו וחזיר נדיר ואצל אלו אין טבו ויש חזיר כמעט בכל אתר? אנא למד לקרוא.
גם לגבח שאר המאמר של פינקלשטיין נכתבה ביקורת קשה (ולדעתי משפילה). פאוסט כבר הראה שכל האתרים ממלכת ישראל בהם נמצא חזיר (חוץ מ1) הם אתרים של אוכלוסיה כנענית שישבה בממלכה ולא ערים ישראלים. מה זה בדיוק מלמד – שהכנענים אכלו חזיר גם במדינה לא שלהם? נו באמת. עיין לדוגמא פה-
https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=cOw7DwAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA169&ots=FY2-gjMA0Z&sig=YIe2WuM8qYwdvi9cb89WVbaK3go&redir_esc=y#v=snippet&q=Pork&f=false
אנא בדוק את השטויות שאתה כותב על מנת שלא יבוא מישהו שבאמת מכיר קצת את בחומר ויראה את האמת.
חברלהך בואו נרגע שנייה, האמת פשוטה, מכיוון שיש כתובת שמדברות על " ממלכת דויד" ו"מלך ישראל" בעצם הקייס שלנו כעם יהודי שמגיע מארץ ישראל סגור ונעול, וניצחנו את כל מבקשי רעתנו, הפלסטינאים והשמאלנים שתומכים בהם , וכל זאת למה?
כי הרי ידוע שחלק מהסיפורים בתנך הם סימבוליים, האם חווה באמת יצאה מהצלע של אדם? האם הנחש נתן לו תפוח? זה סמלי נכון? אז לכל השמאלנים עוכרי ישראל במו בנימין ברקה, מה זה משנה אם סיפור מסוים לא נכון מאלף עד תף? ברור לכל העולם מבחינה מדעית שאנחנו מגיעים מארץ ישראל , השפה שלנו מכאן, הגנים שלנו מכאן , ושמות של מקומות שמוזכרים בתנך מוזכרים גם פיזית בארכיאולוגיה העולמית, איך תגידו שמאלנים שלי שכל הסיפור מופרך? אפשר להסכים שחלק מהסיפורים לא מדויקים, ואת זה כבר ידענו
לכל הכופרים והאטאיסטים!!!
פשוט תאכלו ת'לב…..
הפסדתם… כי אי אפשר להתכחש לאמת.
אני הייתי עם אנשים מהשטחים וראיתי המון דברים שווים ומדליקים לעם היהודי מי לפני יותר מי 3000 שנה והם אמרו לי למצוא משהו שיקנה את האוצרות הא מצאו בתוך הסלעים בא באסה של המשפחה
מתי נבנה בית אנה טיכו
אני מתבונן בגופי מדי יום וכשדעתי חדה מספיק (כשטרדות יוקר המחיה והדיור לא גורמות לי להפסיק לחשוב) אני מבין שגוף כל כך מורכב לא נוצר במקרה.
אני לא בהכרח צריך הוכחות ארכיאולוגיות והמסורת החזקה מדור לדור שמעבירה את הידע התורני והמסמכים החשובים האלה שאומרים לי מה לעשות מהבוקר ועד לשינה מספיקים לי כדי לרצות להיות יהודי כשר וגאה
יש כאן שמגיבים בלי שום ידיעה היסטורית ומעלים קונספרציות. עצם העובדה שהפסוק יברכך ה וישמרך מופיע כבר במגילות קומראן בתנך שלנו. לפני 3200 שנה אומר דרשני. וכל אחד שמנסה להראות שהוא יודע שיביא בבקשה הוכחות.
לפני שישים שנה למדתי בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב. אחד המרצים ציין את שמו של חוקר גרמני שניסה לזהות את השמות הגיאוגרפיים בתנך עם מיקומם. אני לא יכולה להזכר בשמו. השם שנתקע לי מאז בראש הוא וולהאוזן אבל הסתבר לי שהוא כנראה לא עסק כנראה בזיהוי מקומות אלא בקביעת מקורות לפרקים שונים במקרא. מקורות על רקע אידיאחלוגי וכדומה
מאוד מאוד הייתי שמחה לדעת מיהו החוקר הגרמני שעסק בזיהוי האתרים
נאלצנו להבחן על מקומם של האתרים שהוא זיהה.
בבקשה, בבקשה, בבקשה, עיזרו לי לענות על השאלה מי היה אותו חוקר גרמני שניסה לקבוע מה מיקומם של המקומות המוזכרים בתנךב
בנימין רבקה , כמה חארטות !!! לכי תעשי חמוצים עדיף ….
"אהבתי" את הזלזול של האחד בשני. למה קשה לנהל דיון בצורה מכובדת, מבלי לזלזל אחד בשני? בלי התנשאות. מתי נלמד ששיסוי יוצר אצלנו ריקבון פנימי שבסוף יחסל אותנו.
מי שקורה את כול התגובות מגלה המון עקבות ברורות להימצאות העם שלנו שא"י בתקופות קדומות וחלקן אף מתחברות לכתבי התנ"ך.
הסוגיה המרכזית- זה שלא גילו ממצאים לא אומר שמה שכתוב בתנ"ך לא נכון . יש אופציה, שפשוט עדיין לא גילו ממצאים שיתכן שנמצאים בשטח.
לא האמינו שהיה בית ראשון עד שפתאום, בחפירות אקראיות (בנייה) ליד הקארדו בעיר העתיקה, גילו את החומה של בית ראשון. וכשסיימו את המיפוי, גילו שהוא חופף למה שכתוב בכתבים היהודים העתיקים.