תחקיר של 'רגבים' וערוץ 2 חשף גביית פרוטקשן במגרשי חנייה מאולתרים של בדואים בלב המדבר. את אביב לביא התחקיר הרגיז במיוחד, מעניין למה.
תחקיר של ערוץ 2 בשיתוף עמותת רגבים, חשף גביית פרוטקשן ממטיילים ישראלים שמבצעים בדואים באזור הדרום • באמצע המדבר, מגרש חנייה מאולתר ולא חוקי, ואדוני המדבר דורשים ממך כסף על הזכות להעמיד את רכבך בלב השממה • אך את העיתונאי אביב לביא התחקיר הרגיז במיוחד, בטענה שהוא לא עמד ברף ראיות מספיק – שספק אם אפילו בית המשפט היה דורש • לקראת סוף הביקורת יצא המרצע מן השק. האם אינטרסים אחרים מעניינים את לביא?
במאמר ב'עין השביעית' תקף העיתונאי אביב לביא בחריפות את תחקיר ערוץ 2 (מצורפת בהמשך) בעניין החשש ל"פרוטקשן" בנחל קינה שבנגב. בערוץ 2 טענו כי אזרח בדואי בשם מוסא אבו-עייד גובה כסף שלא כחוק ממטיילים בנחל, כשהוא (או ילדיו) רומזים למטיילים כי אם לא ישלמו – יאונה רע לרכביהם. לביא הוא עיתונאי מוערך ואחד התורמים הגדולים להעלאת המודעות לנושאי איכות הסביבה. מה רצה מערוץ 2 ובעיקר למה? הבה נראה.
טענתו הראשונה של לביא היתה כי הערוץ מיהר לחרוץ דעה על סמך ראיות מועטות (צילום במצלמה נסתרת בו תועד בנו של אבו-עייד עונה לתחקירן ששואל מה יקרה אם יחנה את רכבו מחוץ למתחם החניה בתשלום: "לא תמצא את האוטו, יש פה גנבים"). כך כותב לביא:
ההוכחה העיקרית שהוצגה בכתבה לשיטת הפעולה המאפיוזית של המשפחה הבדואית היתה שיחה שתועדה במצלמה נסתרת בין הכתב לנער שקידם את פני המטיילים. "נניח ואני שם את האוטו בחוץ ואני הולך, יכולים לפרוץ לי לאוטו, לקחת לי משהו?", שאל הכתב הישוב במכוניתו. הנער, שניכר שהוא מתקשה מאוד בעברית, השיב: "כן, מסתובבים". האם מדובר באיום מפורש של פרח עבריינות צעיר, או שמא בתיאור מפוכח של המציאות הבעייתית השוררת באזור? בחדשות 2 לא היססו ובחרו באפשרות הראשונה.
לביא בחר לפתוח את מסכת טיעוניו בטיעון הגרוע ביותר האפשרי. אין מידה רעה יותר לעיתונאי מההיתממות. בימים אלו אנו עדים לחגיגת היתממות תקשורתית של בכירי העיתונאים בישראל בעקבות הרשעתו בשוחד של ראש הממשלה לשעבר אולמרט – בעיקר העיתונאים שלחכו את פינכתו בעוז כל שנות שחיתותו. אצל אולמרט התמקדה ההיתממות בדקדוקים בדיני הראיות שהשופט רוזן, כביכול, חרג מהם, זאת בשעה שסיפורים על השחיתות של אולמרט הפכו למשל ולשנינה בירושלים כבר לפני 20 שנה. אצל לביא נוגעת ההיתממות למצב בנגב והוא מבקש מהקוראים להשעות את כל מה שהם יודעים על המציאות בנגב לטובת הספק הבלתי סביר. המציאות בנגב ידועה ותועדה אינספור פעמים (פרוטקשן, מלחמות כנופיות, התנגשויות יזומות עם צה"ל, וזה ממש על קצה המזלג), אבל כשערוץ 2 מתעד בדואי המבקש תשלום תמורת שמירה על מכוניות באמצע המדבר, בחניון לא מוסדר, על קרקע שלא שייכת לו, הוא אמור להניח שמדובר ב"תיאור של המציאות הבעייתית"? מה רוצה לביא לומר? שמשפחת אבו-עייד נרתמה למלחמה בפשיעה הבדואית הנרחבת ומזהירה מיוזמתה את המטיילים מ"המציאות הבעייתית" השוררת בשטח (ולשם כך הקימה חניון לא חוקי, שהכנסותיו לא מדווחות, על שטח שאליו פלשה)?
הלאה. לביא זועם על ערוץ 2 שראיין מטיילת ששילמה על החניון הלא חוקי ומאמינה כי מדובר בפרוטקשן:
מי שעוד הוציאה פסק דין נחרץ היתה מטיילת בשם שירה צחי, שאמרה למצלמה: "זה פרוטקשן […] מי שלא משלם יודע שכנראה כשהוא יחזור תהיה חסרה לו מערכת שמע או משהו". האם היא ניסתה את זה בעבר ונכוותה, או שמא מדובר רק בנבואת זעם? האם היא יודעת להצביע או להוכיח שמי מבני המשפחה שלהם שילמה עבור ההשגחה על המכונית היו מעורבים בגניבה או בהשחתה? מידע או הוכחות כאלה לא הובאו בכתבה, לא מטעמה ולא משום מקור אחר. במקום מידע מוצק, נותרנו עם הר גבוה של ספקולציות.
שוב, מפליא שצריך להסביר דברים כאלה לעיתונאי ותיק כמו לביא, אבל תחקיר טלויזיוני לא אמור ולא יכול לעמוד בקריטריונים של חקירת משטרה. "ספקולציה" היא מילה שניתן להדביק לכל תחקיר עיתונאי שלא הפך לתיק פלילי שבסופו הרשעה חתומה על-ידי בית משפט. גם התחקירים העיתונאיים על אולמרט בזמן כהונתו כראש עיר כללו "ספקולציות". זה בדיוק תפקידו של עיתונאי, להעריך שראש עיר שמקדם באגרסיביות פרוייקט בניה מסוים שגם זוכה להקלות תמוהות ממהנדס העיר מעורב, כנראה, בעבירות שוחד. תשומת לב רבה יותר מצד רשויות האכיפה לאותן "ספקולציות" בשנות ה-90 היו מונעות ממדינת ישראל את המבוכה שבכליאתו של ראש ממשלה לשעבר. גם אז, כאמור, היו מי שטענו ש"חסר מידע מוצק".
מעל כל זה מרחפת, כמובן, המציאות הפוליטית הטעונה: הבעלות על השטח, כמעט כמו כל שטח בנגב שבו מתגוררים תושבי הפזורה הבדואית, נמצאת במחלוקת משפטית והיסטורית בין אבו-עייד ומשפחתו לבין המדינה. אבו-עייד טוען שהשבט יושב במקום עוד מימי העותמאנים; המדינה, כידוע, אינה ממהרת לקבל את תביעות הבעלות של הבדואים על קרקעות הנגב. לפיכך, בחדשות ערוץ 2 טוענים שמדובר בפלישה לשטח ציבורי. אבל גם אם מקבלים את נקודת המוצא הזו – שכאמור שנויה מאוד במחלוקת – עדיין יש הבדל תהומי בין השתלטות על שטחי ציבור ובין טענה לפרוטקשן. ההבדל הזה נמחק כאן כלא היה.
בהמשך דבריו טוען לביא שהערוץ לא ביקש תגובה מאבו-עייד ואילו תחקיר עצמאי שלו (של לביא) העלה כי טיילים תושבי ערד מכירים את אבו-עייד וטוענים שהוא לא עוסק בפרוטקשן כלל, וגם לא רצה לגבות כסף על החנייה. לדבריהם, הוא התחיל לעשות כן רק לאחר שמטיילים הפצירו בו לעשות כן. יתכן שהדברים נכונים ואין ספק שאי בקשת תגובה היא תקלה עיתונאית מהמדרגה הראשונה, אבל לקראת סוף המאמר יוצא המרצע מן השק: הכתבה מפריעה ללביא לא כי היא לא מקצועית מספיק אלא כי היא משרתת אג'נדה:
כדאי להתעכב לרגע על העניין הזה, שבין הפוליטי (המחלוקת על הבעלות על הקרקע) לפלילי (גביית דמי חסות): הגורם שעמד מאחרי הכתבה הוא תנועת רגבים, עמותת ימין הפועלת בשנים האחרונות, במרץ וביעילות לא מבוטלת, נגד מה שאנשיה מכנים "ההשתלטות של הבדואים על אדמות הנגב". באתר של התנועה מוצגת הכתבה כ"תחקיר רגבים בחדשות 2". נציג העמותה, עמיחי יוגב, אף התראיין לכתבה, ולמרבה האירוניה אמר ש"נוח למטיילים לחנות, נוח למוסא לקבל את הכסף, ונוח למשטרה שאף אחד לא מטפל בזה". אם לכולם זה כל-כך נוח, אז אולי זו לא בדיוק מאפיה?
סוגיית גביית הכספים אינה בראש מעייניה של עמותת רגבים. המטרה שלה היא נטילת אדמות מידי הבדואים, וסיפור על דמי חסות הוא דרך מצוינת לארוז את המאבק על הקרקעות ולשווק אותו לתקשורת. הסוגיה המורכבת של הבדואים בדרום אינה מתאימה לכתבה של שתי דקות בחג. פרוטקשן, לעומת זאת, הוא כותרת מצוינת, גם במקרה שיש ספק גדול אם היא קשורה למציאות.
נכון, גביית כספים אינה בראש מעייניה של עמותת רגבים, המטרה שלה היא שמירה על האדמות שלנו מהבדואים שמשתלטים עליהן באין מפריע. היא עושה זאת, בין השאר, על-ידי העלאת הנושא למודעות הציבור, כמו בכתבה הזאת בערוץ 2. גם 'שלום עכשיו' איננה עמותה שבראש מעייניה חוקי הבנייה והתכנון, ובכל זאת היא יזמה עשרות כתבות בכל אמצעי התקשורת במשך שנות קיומה – אודות מבנים בלתי חוקיים של מתיישבים יהודיים ביו"ש – ומעולם לא שמענו את אביב לביא מתרעם על כך. מה נמצא בראש מעייניו של אביב לביא? חרדה לרמת הכתבות בערוץ 2? או שהוא מתפקד שוב כיחצ"ן בחינם של הבדואים, כמו כל כך הרבה פעמים בעבר?
כך היה כשתקף את תכנית פראוור תוך כדי השוואה מקוממת בין תושבי הכפרים הלא מוכרים לתושבי עומר ובית קמה שהם אזרחים שומרי חוק. כך היה כשתקף שוב ושוב כל תכנית בנייה ליהודים בנגב, בנימוק שאסור להקים יישובים חדשים אלא רק לעבות יישובים קיימים – נימוק שנעלם במפתיע בכל פעם שמדובר ביישובים בדואים. כך היה כשפירסם מאמר המצדיק את הרס המבנים העתיקים בגן הלאומי עבדת בידי בדואים בנימוק שהבדואים רק "מחזירים" למדינה ש"מנצלת את ערכי הטבע" לטובת "נישול הבדואים בפרט והערבים בכלל מזכויותיהם בארץ הזו". כן, הערבים בכלל, זה נכון. לא רק הבדואים זוכים לשירותי הכביסה וההלבנה של לביא, גם ערבים מראס אל-עמוד המשחיתים עמודים של בזק וערבים מאום אל-פחם המזהמים את הסביבה על-ידי שריפת פחם במפחמות לא חוקיות. אז אולי 'רגבים' לא באמת מתעניינת בסוגיית הפרוטקשן ואולי ערוץ 2 לא מרים תחקירים מספיק מבוססים (לא ניפול מהכיסא אם כך יתברר), אבל מה באמת מעניין את אביב לביא?
לביא מביא במאמר המקורי גם עדויות של תושבי ערד המכירים את מוסא אבו-עייד כאחד הפעילים באזור נגד הכריה בשדה בריר. הוא מציין שנושא "החניון" לא היה יוזמה של אבו-עייד וכי במקומות רבים ההסדר שהתקבע במקום, של השארת הרכב במתחם, היה מוכר. הוא אפילו נותן דוגמה ממסלול טיול באזור המפורסם באתר משרד החינוך.
יתכן שכולם טועים ואכן יש כאן יוזמת פרוטקשן זדונית (כן כן, אפילו משרד החינוך יכול לטעות מדי פעם). אבל למען ההגינות יש להזכיר גם את הפרט הזה, לגבי אבו-עייד.
אלא אם כן כמובן נכתב הטור הזה כדי לקדם אג'נדה אחרת, נאמר זו של עמותת רגבים…
ואף מילה כמובן על הקשר היחצ"ני בין רגבים ובין כי"ל, העומדת מאחורי תכנית כרית הפוספטים בשדה בריר. כי חס וחלילה שנכניס פה אג'נדה נוספת.
אמרת אביב לביא , אמרת שמאלן קיצוני .
כל השאר זה ברברת .
וואוו. הרעיון שאביב לביא "מוערך" לחלוטין לא מתבסס על אמיתות כתבותיו ויושרתו. אני מהנדס חשמל. כל מה שהוא כתב בנושאי אנרגיה הוא לא קשור או הפוך מהמציאות. האיש מנצל בורות כללית של הציבור (אני לא מצפה מהכתב להבין בנושאי חשמל), כדי לכתוב דברי הבל. אולי הסגנון שלו טוב, אבל איכות המידע שהוא מעביר היא תת גרועה. זוכרים את מחאת הירוקים לגבי פריסת אנטנות סלולריות צפופה? האמת ההנדסית היא הפוכה. צפיפות אנטנות גבוה מורידה (באופן דרמטי!!!) את הקרינה. וההפך גם נכון. זה משהו שידוע עוד מהמאה ה19. אבל איכשהו, אביב לביא ושות' הטיפו לצעדים שהם ההפך. באופן "מפתיע", זה הציק לחברות שנתפסו כקפיטליסטיות. קומוניסט נשאר קומוניסט. הכל תעמולה שיקרית, עם או בלי גרעין של אמת.
לאיש לא מגיע טיפת כבוד כתב סביבה.