חותרים לבינוניות: לימודי המתמטיקה בקריסה

תלמידי ישראל ניגשו היום לבחינת הבגרות במתמטיקה, וזו, לצד דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בשבוע שעבר, מהווים הזדמנות מצוינת להציג את תמונת המצב העגומה של מלכת המדעים בישראל. בשנים האחרונות, כך נראה, נשחק ערך המצוינות במערכת החינוך בצורה שקשה לשער.

כידוע, בחינת הבגרות במתמטיקה נערכת במתכונת של שלוש רמות בחינה: 3 יחידות, 4 יחידות והקשה ביותר – 5 יחידות. החל בשנת 2006, ישנה ירידה דרמטית בכמות הניגשים לבחינה ברמת הקושי הגבוהה ביותר, כפי שניתן ללמוד מהתרשים הבא:

מדובר בירידה של 31.2% תוך שש שנים בלבד. זאת בשעה שמספר התלמידים בכיתות י"ב בתקופה זו עלה ביותר מ-5,000 תלמידים, כך שלמעשה אחוז הירידה הריאלי בכמות הניגשים לבגרות של 5 יחידות מתמטיקה גבוה אף יותר ועומד על 34.9%. בחשבון הכולל, אחוז הניגשים ל-5 יחידות במתמטיקה עומד כיום על כ-9% בלבד מבין מסיימי כיתות י"ב, ועל כ-13% בלבד מבין הנבחנים בבחינות הבגרות במתמטיקה.

תור הזהב של 3 היחידות

כאשר אחוז הניגשים ל-5 יחידות יורד באופן כה דרמטי, הציפייה היא שאחוז הניגשים ל-4 יחידות יעלה. אולם, הנתונים שמציג מבקר המדינה מלמדים כי ההפך הוא הנכון: במהלך השנים 2006-2012 אחוז הניגשים לבגרות של 4 יחידות במתמטיקה ירד בשיעור ריאלי של 9%. ממילא, מספר הניגשים לבחינת הבגרות של 3 יחידות בתקופה זו זינק באופן משמעותי, כך שנוספו לה כ-9,000 נבחנים.

האם המגמה הזו נובעת מרף גבוה יותר ומהעצמת הקושי ב-5 יחידות? מנוחה פרבר, מורה ותיקה למתמטיקה, טוענת בראיון ל'מידה' שרמת לימודי המתמטיקה לא הפכה גבוהה יותר בשנים האחרונות. לדבריה –

מה שהשתנה זה הדור, לא רמת הלימודים במתמטיקה. הילדים בדור הנוכחי רגילים לפעול בחוסר מאמץ. הכול היום אינסטנט. הם מקישים בגוגל והוא עונה להם על הכול. לימודי המתמטיקה דורשים עמל ומאמץ שתלמידים רבים כיום פשוט מחליטים לוותר עליהם. אצלי בבית הספר המצב עוד סביר, אבל אני מכירה בתי ספר רבים שמתמודדים עם תופעה של תלמידים בעלי יכולות גבוהות שמסתפקים במועט.

פרבר מוסיפה וטוענת ש"לא פעם נוצר מאבק בין ההורים לילדיהם. ההורים מבינים את החשיבות של הצלחה בלימודים להמשך ההתקדמות של הילד ומדרבנים אותו ללימודים ברמה גבוהה, אך הילדים מתקשים להסתכל קדימה. אם פעם במצבים כאלה הילדים היו מתיישרים עם הוריהם, כיום, כאשר הסמכות ההורית חלשה יותר, דווקא ההורים מתיישרים לפי הילדים".

ומה עושים במערכת החינוך בתגובה? מסתבר שבמקום להיאבק בתופעה המערכת רק מעצימה אותה. בדיוני ועדת החינוך של הכנסת שעסקה בנושא ביולי 2012, הסבירה מנכ"לית משרד החינוך דאז, דלית שטאובר, כיצד עובד המנגנון:

ילד לומד 5 יחידות מתמטיקה וממש ברגע האחרון, בשיחה שהוא עושה עם המורה, אפילו ממליצים לו לרדת ל-4 כדי למקסם את הציון שלו במקום להמשיך ולהתאמץ ולמקסם את היכולות שלו ב-5 יחידות.

שושנה פלטין, מורה שהשתתפה בדיוני הוועדה, התייחסה לתופעה זו בצורה מערכתית יותר:

…הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו זה נושא המצוינות. היום המערכת משדרת זכאות לבגרות, נקודה; … מורה אומר לי: תשמעי, אני הלכתי למנהל ואמרתי לו, במה אתה מעוניין 80% מצטיינים או 100% זכאים? התשובה שלו היתה חד משמעית – 100% זכאים. זאת אומרת, אין היום שום נקודה שאומרת למורים ולמנהלים לשאוף למצוינות. … אם יש איזה סיכוי שבעתיד התלמיד לא יצליח ב-5 יחידות, אז אומרים לו שיעשה 4 וזהו, מה הוא צריך 5 יחידות?

מערכת החינוך מקדשת אפוא את הזכאות לבגרות ומוותרת על מדדי מצוינות בסיסיים, וכך היא דוחפת את התלמידים לחיק הבינוניות. מעבר לכך, המערכת אינה מתגמלת כראוי את הניגשים ל-5 יחידות, וכך קורה שמבחינת נתוני הקבלה לאוניברסיטאות עדיף לתלמיד לקבל ציון 100 ב-4 יחידות – ובהשקעה נמוכה – מאשר לקבל ציון 70 ב-5 יחידות, ובהשקעה גבוהה הרבה יותר. הטכניון – אחד מהמוסדות הבודדים אשר אינם מוותרים על מצוינות – הבין את העניין ושינה בעצמו את חישובי הציונים, כך שעבור תלמיד המנסה להתקבל לשורותיו ציון נמוך ב-5 יחידות שווה הרבה יותר מציון גבוה ב-4 יחידות.

והפתרון הוא: הורדת רמת הבחינות.

מה שיכול ללמד היטב על הבינוניות שמתמרץ משרד החינוך היא תשובתו המפתיעה לממצאי דו"ח המבקר. כך מספר המבקר:

בתשובתו למשרד מבקר המדינה ציין משרד החינוך כי בשנים האחרונות חל שינוי בחלק משאלות בחינות הבגרות ברמה של 5 יח"ל, שכללו שאלות חשיבה הדורשות השקעה רבה יותר בלמידה. לנוכח שינוי זה "תלמידים רבים שיש ביכולתם לעמוד בהצלחה בבחינה העדיפו להתאמץ פחות ולעבור ללמוד בהיקף של 4 יח"ל. מגמה דומה חלה בקרב תלמידים שביכולתם לעמוד בהצלחה ברמה של 4 יח"ל והעדיפו לעבור ללמוד ברמת 3 יח"ל".

לאור זאת, הפיתרון שהציע משרד החינוך למבקר המדינה הוא… הורדת רמת הבחינות:

בפיקוח על הוראת המתמטיקה רואים בדאגה רבה ממצאים אלה … כיום הפיקוח על הוראת המתמטיקה נמצא בעיצומה של בניית תכנית אסטרטגית חדשה שכוללת בחינה וניתוח מחודש של מבנה השאלות … ברמות המוגברות של 4 ו-5 יח"ל. במסגרת התכנית הוקמו ועדות משנה שאחראיות על כתיבת תכנית לימודים חדשה במתמטיקה לחטיבה העליונה, שתיתן מענה הולם לכל התלמידים ותאפשר מיצוי הפוטנציאל של התלמידים.

במקום להילחם במגמת הבינוניות שפושה כיום בקרב התלמידים, משרד החינוך מחליט ליישר איתה קו. השאלה רק היכן יעצור משרד החינוך, שבלאו הכי מוריד את רמת הבחינות באופן קבוע. נראה שהמרצים באוניברסיטאות, שכבר כיום קובלים על רמת הידע הנמוכה של הסטודנטים החדשים, ייאלצו להמשיך ביתר שאת את השלמת החוסרים מכיתה י"ב של הבאים בשערי האוניברסיטה.

כאשר המערכת מציבה רף כה נמוך לתלמידים מה לנו כי נלין על שהתלמידים בוחרים להנמיך את הרף עוד יותר?