עזבו את הקניות של נתניהו

התקשורת שוב רועשת ורוגשת על הוצאות מעון ראש הממשלה שנחשפו בימים האחרונים • כמו בכל הסערות הקודמות אודות "נהנתנותו של נתניהו", העיקר חסר מן הספר: דיון ענייני בתקציב מעון ראש הממשלה, שלוקח בחשבון כי מדובר במוסד רשמי שמארח גם אנשים רמי מעלה • במקום, התקשורת נטפלת לגופו של אדם ומחמיצה דיון חשוב 

מאמר בבלוג של ברק רביד על תקציב הקניות בסופר של מעון ראש הממשלה הרשמי עורר עוד סערה תקשורתית, אחת מני רבות, סביב רעבתנותה של משפחת נתניהו כביכול. הנושא חשוב מאין כמותו אבל שוב ושוב הוא נופל לפח הקטנוניות, היריבויות הפוליטיות וסתם שנאת נתניהו ישנה ורעה. אז קצת סדר.

ראשית – הנתונים. רביד משווה את תקציב הקניות ברשתות מזון של מעון ראש הממשלה הרשמי,  160 אלף ש"ח (13 אלף לחודש), להוצאה על מזון של משפחה ממוצעת בת 4 נפשות בירושלים על-פי נתוני למ"ס (יותר נכון על-פי ציטוט שלהם בכתבה ב'גלובס'), שעומדת על 28.6 אלף ש"ח (2387 לחודש).

ההשוואה לא מדויקת. קודם כל כי 160 אלף זה כולל מע"מ והסכום המקביל מהלמ"ס לא. כלומר, הסכום הנכון להשוואה הוא בערך 135.5 אלף (11 אלף לחודש). שנית, תקציב והוצאה זה לא אותו דבר. הוצאה נמדדת לאחר שהוציאו אותה, ותקציב הוא ניחוש מראש של ההוצאה – בדרך כלל הוא יהיה גדול יותר בגלל שולי בטחון (אתה לא רוצה לתקצב בחסר ולהיתקע לפני סוף השנה בלי כסף לשלם לקניות של ראש הממשלה). שלישית, ההשוואה לממוצע היא מעט דמגוגית. משפחת נתניהו היא לא משפחה ממוצעת (מבחינה כלכלית) ולא אמורה לצרוך כמו משפחה ממוצעת. רביעית, מעון ראש הממשלה הוא לא רק בית פרטי אלא מוסד ציבורי שבו נערכות פגישות, התייעצויות, מתקבלים אורחים וכו', לכן מתקצבים אותו מלכתחילה. אפשר וצריך להעלות את השאלה העקרונית "האם המדינה צריכה לתקצב את מעון ראש הממשלה", אבל אם מסכימים שהמדינה צריכה לממן את הקניות במעון ראש הממשלה אין מה להתפלא שהתקציב לא עומד על ההוצאה הממוצעת למשפחה.

חמישית, וזאת הבעיה המרכזית עם כל החגיגה סביב תקציבי ראש הממשלה, התקציב המדובר הוא לא "התקציב של משפחת נתניהו" כמו שטוענת כותרת הפוסט של רביד, אלא התקציב של מעון ראש הממשלה.

נתניהו אמנם מחמם את כיסא ראש הממשלה כבר הרבה שנים במונחים מקומיים, אבל שני המונחים אינם זהים. נתניהו הוא נתניהו וראש הממשלה הוא ראש הממשלה. התקציב נועד לראש הממשלה, לא לנתניהו. לא נתניהו קובע אותו אלא האדמיניסטרציה של משרד ראש הממשלה. בשנה האחרונה התקציב דווקא ירד, כמובא בתגובת לשכת ראש הממשלה שם, אז למה הכותרת היא לא "נתניהו הפחית את תקציב הקניות"?

כשכותבים בכותרת "התקציב של נתניהו" הופכים את זה לעניין אישי. זה לא. הציבור צריך לדעת על הכספים האלה כי אלה הכספים שלו שפקידי השלטון יכולים להעביר לכאן ולכאן, לא כי במקרה יושב שם עכשיו איש ששמו נתניהו ו'הארץ' לא משתגע עליו. כותרת כזאת וסיקור כזה מזיקים לעניין הציבורי. אם זה עוד פעם "השמאלנים נגד נתניהו" או "התקשורת העוינת נגד נתניהו" אף אחד לא יקשיב ושום דבר לא ישתנה.

ומה עם הדיון הענייני?

כאמור, אם התקציב נראה גדול מדי למישהו, עליו להסביר למה ומה גודל התקציב הנכון בעיניו. אחרת זאת דמגוגיה. לי אישית תקציב הקניות בסופר למעון הרשמי של ראש הממשלה נשמע סביר. התקציב השערורייתי, אם כבר, הוא תקציב אחזקת הבית הפרטי של נתניהו בקיסריה (318 אלף ש"ח ב-2012). נשגב מבינתי למה ראש ממשלה בישראל שמקבל משכורת לא רעה וחי, רשמית, בבית שהמדינה מתקצבת את כל הוצאותיו, לא יכול לשכור לו בית על חשבונו אם בא לו לגור דווקא בקיסריה.

שלא תבינו לא נכון, חשיבותו של הנושא עצמו לא מוטלת בספק. אם התקשורת לא תאיר ותעלה לדיון כל תקציב ותקציב – פקידי השלטון יגדילו אותם עוד ועוד. אבל המיקוד צריך להיות זה בדיוק: ידם הקלה של פקידים על כספי ציבור, לא אישיות פוליטית כזו או אחרת. כל עוד הנושא יסוקר כעוד עניין של שמאל מול ימין ה"שמאלנים" יצעקו "ביבי נהנתן", הימנים יענו בצעקות "כן? ומה עם פרס?!" וברעש שיווצר כולם ימשיכו לחגוג על חשבוננו. גם הסיקור של מעון ראש הממשלה החדש והתכנית לרכוש עבורו מטוס פרטי נופלים לאותו בור. כן נהנתן לא נהנתן. אלה שטויות. עד שמעון ראש הממשלה החדש ייבנה, סביר להניח שלא נתניהו יאייש אותו. ההחלטה בעניינים האלה צריכה להתקבל על-פי חישוב קר, האם רכישת מטוס פרטי כלכלית ומשתלמת לאוצר המדינה בטווח הארוך ולא עד כמה היא פופולרית כרגע. אבל אם אנחנו העיתונאים לא מסוגלים לסקר כך את הנושא איך נדרוש מפקידי הממשל להסתכל עליו ככה?

____________________________

והערה לסיום: כתבתו של יוסי זילברמן בערוץ 2 על הסיור שערך שר הכלכלה בנט ביום ירושלים היתה מופת של רישול ועילגות. ערוץ הבית של לבני ולפיד זנח כל יומרה להיות ערוץ חדשות מקצועי, והפיק מין משדר תעמולה מגומגם עם שיירי מסרים לעוסים מתעמולת הבחירות של כל מפלגות השמאל. בנט הוא "זאב בעור כבש", התכנית המדינית שלו "מלאה חורים" (לא כי התכנית של לבני…) ועוד ועוד. אין פלא שהשתרבבו לכתבה שלל טעויות עובדתיות, כמו התואר "ראש מועצת יש"ע" שייחס הכתב לבנט, תואר ש–א. לא קיים (התואר הוא יו"ר מועצת יש"ע); ו–ב. בנט לא אחז בו מעולם (היה מנכ"ל המועצה). לפחות את שמו אייתו כהלכה.