חמאס כבר עמד בפני קריסה מוחלטת, ואז הגיעה ממשלת האחדות וביצעה בו החייאה. בינתיים, ארה"ב מברכת על המהלך שעלול להתברר כבכייה לדורות
השבוע הושבעה ממשלת האחדות הפלסטינית בין הרש"פ לארגון הטרור חמאס • למרות שהרקטות של חמאס מכוונות אל גני ילדים יהודיים, משרד החוץ של ארצות-הברית בירך על המהלך • האם הארגון שעמד בפני קריסה מוחלטת זכה כעת להחייאה שעלולה להתברר כמשגה היסטורי?
מלל אינסופי נשפך על כינונה של ממשלת האחדות הפלסטינית, שהושבעה ביום שלישי האחרון, אך דווקא הדברים החשובים ביותר שנאמרו בסוגיה נחבאו אל הכלים. "אנחנו מצפים מהנשיא עבאס (אבו-מאזן, ג"צ) לגנות ולמנוע ירי של רקטות מעזה לישראל", אמרה השבוע דוברת משרד החוץ האמריקני, ג'ן פסאקי, בתדרוך לעיתונאים − "אבל אנחנו גם מכירים במציאות כי החמאס שולט בעזה. נמשיך לעקוב אחר המצב הביטחוני באזור".
מטרת השימוש של הדוברת פסאקי במונח המכובס "מכירים במציאות", בנוגע להמשך השליטה הצבאית של חמאס בעזה גם תחת מטריית ממשלת האחדות, נועדה להעביר לישראל מסר חד וברור: אם תפגעו באינטרסים של הרשות הפלסטינית בתגובה לירי מעזה − ארצות-הברית תגנה אתכם. אפילו אבו-מאזן, שבתחילה חשש לכספי הסיוע האמריקנים בעקבות האיחוד עם החמאס, לא יכול היה לחלום על ניסוח טוב יותר, שלמעשה מנקה אותו מאחריות על טרור עתידי מכיוון הרצועה. איסמעיל הנייה, ראש הממשלה היוצא של ממשלת חמאס, הצטרף גם הוא לחגיגה, ובכנות מרשימה הצהיר כי "פיוס אינו אומר סוף לפילוג או להתנגדות". אם היינו מתרגמים את ההתרחשויות בימים האחרונים למשחק כדורגל, על הלוח באצטדיון הדמיוני של המזרח התיכון היתה מרצדת התוצאה: הפלסטינים 2 – ישראל 0.
קרש הצלה לארגון הטרור חמאס
באופן שמזכיר את הושטת היד הישראלית לאש"ף הנמוג ערב הסכמי אוסלו, ייתכן שממשלת האחדות הפלסטינית הצילה את החמאס מקריסה. בסוף דצמבר אישרה ממשלת חמאס את תקציבה הזעום לשנת 2014, שעמד על 589 מיליון דולר בלבד − שבתוכם עוד מגולמים 75 אחוז גרעון. מחצית מהתקציב מקורה בכספים שהעבירה הרשות הפלסטינית לחמאס. בחישוב גס, מדובר על ממוצע השקעה של 360 דולר בלבד בכל אחד מ-1.5 מיליון תושבי הרצועה (רק על מנת לסבר את האוזן, הרשות הפלסטינית, שמצבה הכלכלי גם הוא אינו שפיר בלשון המעטה, משקיעה בממוצע כ-5,000 דולר לתושב בגדה המערבית). בחמאס הודו כי בעקבות סגירת המנהרות ברפיח על-ידי המצרים − הנשיא החדש א-סיסי הודיע כי כריית מנהרות מסיני לעזה תיחשב לפעולת טרור − הכנסותיו קוצצו ב-460 מיליון דולר.
ניתוח תקציב החמאס לשנת 2013, שעמד על כ-900 מיליון דולר, מעלה כי מחציתו הופנה לתשלום משכורות של 42 אלף פקידי ציבור, ו-103 מיליון דולר נוספים הושקעו בתפעול משרדי ממשלה והוצאות מים וחשמל. בשטח, החמאס לא סיפק את הסחורה; לפי נתוני 'בצלם', קרוב ל-90 אחוז מהמים ברצועה אינם ראויים לשתייה, ושיעור האבטלה בקרב צעירים מתקרב ל-60 אחוזים. הביקורת של ראשי החמאס על משטר אסד בעקבות הלחימה בסוריה החלישה את המימון האיראני, וגם הכספים מקטאר, ביתו החדש של מנהיג התנועה חאלד משעל, רחוקים מלמלא את הקופה.
החמאס גילה בדרך הקשה כי עשרות אלפי הרקטות שברשותו לא היו מסוגלות להאכיל פיות רעבים או לסתום בורות מי שופכין המציפים שכונות מגורים. ראשי ארגון הטרור היו זקוקים למישהו שייקח מהם את נטל האחריות על העיסוק בעניינים מוניציפליים משמימים, כדי לשוב לכור מחצבתם − ג'יהאד נגד ישראל. "אנחנו רוצים להימנע מעיסוק בנושאים אזרחיים", התבטא לאחרונה בכיר בחמאס, "כדי לשמר ולחזק כוחנו כתנועת התנגדות". ואז הגיע אבו-מאזן, האביר על הסוס הלבן, והעניק להנייה ולחבורתו את מבוקשם.
מרבית כלי התקשורת הישראלים תיארו השבוע את אבו-מאזן כמנצח הגדול של השבוע, אך המציאות לא משתפת פעולה עם טענה זו. שני הצדדים, גם הפת"ח וגם החמאס, התחזקו כתוצאה מהמהלך. אבו-מאזן, שהמנדט שלו כיו"ר הרשות פג כבר ב-2009, נואש להיאחז בכל שבריר לגיטימציה פנים-פלסטינית, ולכן מהלך הפיוס בו נקט מחזק את מעמדו. הממשלה הקטארית כבר הודיעה כי תתרום חצי מיליארד דולר לתשלום משכורות ל-200 אלף פקידים ממשל בעזה ובגדה, וסביר כי תרומות נוספות ימשיכו לזרום בקרוב לקופת הרשות.
החמאס, מלבד החזרה לעיסוק בלעדי בטרור (כפי שהבהירה דוברת משרד החוץ האמריקני, בעולם לא מצפים מאבו-מאזן להשתלט על מערך הטילים של הזרוע הצבאית של החמאס, עז א-דין אל-קאסם) וההקלה בעול הדאגה האזרחית, מרוויח כתוצאה מהאיחוד גם עדנה בינלאומית מחודשת כשחקן לגיטימי בפוליטיקה הפלסטינית. בתמורה, הוא מוכן בינתיים לבלוע את גלולת התיאום הביטחוני עם ישראל, בהנחה מושכלת מצידו כי מערך החינוך האסלאמיסטי (ה'דעווה') ומנגנון ההסתה (החמאס ישלוט במשרד ההקדשים, האחראי לתוכן ההטפות במסגדים) שמפעיל הארגון, ישובו ביתר שאת לגדה ויטפלו גם בסוגיה זו.
האידיליה המדומה בין שני הארגונים השולטים בחברה הפלסטינית עלולה להתנפץ כשנושא הבחירות יעלה על השולחן. בקווי היסוד של הממשלה החדשה נכתב כי בתוך חצי שנה ייערכו בחירות בגדה ובעזה, לראשונה מאז 2006, אך המועד נתון לשינויים. ישראל הודיעה כי תמנע מחמאס השתתפות בבחירות עתידיות, צעד שהחמאס יברך עליו משתי סיבות − ההיסטוריה מלמדת כי מדובר כנראה באיומי סרק שיתפוגגו במהרה אל מול לחץ בינלאומי; והתנגדות הישראלית תעניק לארגון הטרור נקודות זכות רבות בקרב המצביעים. אבו-מאזן, שחש כעת חזק מספיק כדי לסייע ליריבו הפוליטי, עלול לגלות בתום ספירת הקולות כי במו ידיו, הביא את שלטון הפת"ח בגדה לקיצו.
כולם מדברים על בחירות, אף אחד לא מדבר על צדק
בעוד החמאס מדבר על בחירות, משעל והנייה יכולים לעת עתה להיות רגועים כי העולם יעמוד מנגד אל מול המשטר הדכאני שהם מנהלים בעזה. לראיה, חשבון הטוויטר הרשמי של ראש הממשלה נתניהו העלה בימים האחרונים 18 ציוצים עם תמונות של כנסיות הרוסות ואוטובוסים מתפוצצים − מעשה ידיהם של אנשי חמאס − אך אף אחד בעולם לא היה מעוניין בסחורה.
חמש שנים בדיוק מאז נאום קהיר, בו קבע אובמה כי דמוקרטיה היא בראש ובראשונה הנחלת ערכי צדק, סובלנות, פשרה וזכויות למיעוטים − ונראה שהמערב בראשות אמריקה מוכיח כי אינו מעוניין בצדק, אלא בשקט, גם אם הוא רק למראית עין. אובמה הפר מילתו מנאום קהיר, כשהעניק לגיטימציה לשלטון האסלאמיסטי באיראן, במצרים ובתוניס, וכעת הוא ושאר מנהיגי המערב רואים באהדה ממשלה פלסטינית הכוללת ארגון שמשגר טילים במכוון לגני ילדים.
השקט שהמערב מייחל לו אולי יחסוך לו כסף וחיי אדם בטווח הקצר, אך כפי שממחיש היטב ד"ר ג'ונתן שנאצר, סגן נשיא מחקר בקרן להגנה דמוקרטית, ההשלכות ארוכות הטווח של השקט עלולות להיות הרסניות. "בעקבות הסכם הפיוס", אומר ד"ר שנאצר, "גדודי עז א-דין אל-קסאם, במרחק שיחת טלפון אחת מטהרן, מסוגלים להעמיד את הממשלה הפלסטינית המאוחדת בפני עימות כולל עם ישראל. קשה להפריז בפוטנציאל הנפיצות של מציאות כזו, בדומה למודל הלבנוני עם חיזבאללה".
מענין אם ג'ן פסאקי ויתר אנשי הממשל האמריקנים "יכירו" גם במציאות הזו.
