מסוכן להיות אישה במצרים: התפוררות מוסדות השלטון והחוק דרדרה את מעמדן של הנשים במדינה לשפל חסר תקדים. האם הנשיא החדש יביא את השינוי?
לא קל להיות אישה במצרים: המספרים מלמדים ש-99.3% מכלל נשות מצרים הותקפו או הוטרדו מינית במהלך חייהן • אחרי ש'האחים המוסלמים' שיכללו את התופעה לנשק פוליטי נגד מתנגדיהם, התפוררות מוסדות השלטון והחוק במצרים הרעו עוד יותר את המצב • סרטון של תקיפת נערה בת 19 זעזע את המדינה ואת הנשיא הנבחר, שבא לבית החולים להתנצל באופן אישי • האם עידן א-סיסי יביא עמו רוח חדשה ויבשר על שינוי במעמד האישה במדינה?
מחזה לא-שגרתי באזורנו נראה בבית החולים במצרים: מנהיג ערבי, נשיא מצרים החדש עבד א-פתאח א-סיסי, מבקר סטודנטית בת 19 שהותקפה מינית על-ידי המון בכיכר תחריר, במהלך חגיגות השבעתו. התנצלותו הפומבית – "אני מתנצל בפנייך ובפני כל אישה מצרייה" – היא חסרת תקדים ממש, ויש בה כדי ללמד דבר או שניים על הנשיא הטרי ועל תפיסתו אודות המציאות המורכבת של מצרים.
על פניו, התנצלותו של א-סיסי בפני כל אישה בארצו מחויבת המציאות – שהרי תופעת ההטרדות והתקיפות המיניות במצרים הלכה ותפחה לכדי ממדי מגפה מאז הפלתו של הנשיא מובארק בראשית 2011. על-פי סקר של האו"ם משנת 2013, 99.3% מכלל הנשים במצרים סבלו מסוג כלשהו של הטרדה מינית בבית, ברחוב או בעבודה – בטווח שבין הטרדה מילולית לאונס. תופעה זו, החוצה מגזרים, מעמדות ואזורים גיאוגרפיים, לא פסחה על תיירות ואזרחיות זרות ואף פרצה לתודעת העולם כאשר כתבת סי.בי.אס לארה לוגן הותקפה בברוטליות במשך כחצי שעה וכמעט קורקפה על-ידי המון משולהב בכיכר תחריר, במהלך החגיגות ההמוניות לאחר התפטרותו של חוסני מובארק בפברואר 2011.
תופעת ההטרדות המיניות איננה זרה כלל לחברה המצרית הפטריארכלית, וכך גם השימוש בה ככלי נשק פוליטי. בתקופת שלטונו של מובארק עשה המשטר שימוש בכנופיות בריונים-להשכרה להכאת גברים ולהטרדה ותקיפה מינית של נשים שהפגינו נגדו. המקרה המפורסם ביותר התרחש כאשר המשטר שיסה את כנופיות הבריונים במפגינות ואף בעיתונאיות שכיסו את ההפגנות נגד הרפורמות החוקתיות הפרו-ממשלתיות שנחקקו ב-2005. לאחר נפילתו של מובארק, ובמיוחד מאז עליית 'האחים המוסלמים' לשלטון, ניתן ליחס את העלייה החדה בשיעור מקרי ההטרדה המינית (48.9% על פי סקר האו"ם) למספר גורמים: התפוררות השלטון האוטוריטרי והתרופפות שלטון החוק, טקטיקה מכוונת והאווירה והיחס לנשים בזירה הציבורי.
אונס ככלי נשק
במהלך תקופת נשיאותו של מוחמד מורסי עשו 'האחים המוסלמים' שימוש שיטתי בטקטיקה זו להטרדה, תקיפה מינית והפחדה של נשים שהפגינו נגד שלטונו. אחד המקרים הבולטים התרחש, על-פי עדויות נשים שהותקפו, במהלך הפגנות ההמונים בדצמבר 2012 נגד הצווים הנשיאותיים שריכזו בידי הנשיא סמכויות חסרות תקדים, ונגד טיוטת החוקה החדשה שנוסחה על-ידי האסיפה החוקתית הפרו-איסלמיסטית.
במהלך ההפגנות ההמוניות נגד שלטונו של מורסי ב-30 ליוני 2013 נעשה שימוש רחב-היקף בטקטיקת התקיפה המינית על מנת להניע מפגינות מלהגיע לכיכר תחריר, לעיתים תוך כדי העלמת עין של המשטרה. 'האחים המוסלמים' אף טפלו את האשמה במפגינים עצמם, על מנת להוציא את דיבתם רעה. אישים מתוך הממשל ופוסקי הלכה אסלאמיסטים תרמו רבות ליצירת אווירה ציבורית של האשמת קורבנות התקיפות בתקיפתן, ואף העלילו עלילות בתקשורת המצרית על התנהגות מינית בלתי-נאותה על בנות משפחתם של מתנגדיהם הפוליטיים. הקרבנות הואשמו בכך שרצו את התקיפות ונהנו מהן, וההפגנות ההמוניות בכיכרות כונו "זנות מאורגנת". יש לציין שבחברה המצרית המסורתית הפגיעה היא כפולה ומכופלת: מעבר לפגיעה הפיזית והטראומה הנפשית, נפגע כבודן של נפגעות התקיפה ובני משפחותיהן, וכך גם במקרים של הנשים עליהן טפלו עלילות.
התקיפות המיניות המאורגנות העידו על ההידרדרות הכללית במצב זכויות האישה בתקופת שלטונו של מוחמד מורסי. 'האחים המוסלמים' ניסו לבטל חוקים מתקדמים שנחקקו בתקופת מובארק ואף קבעו כי אמנת האו"ם לחיסול האלימות נגד נשים היא "בלתי-אסלאמית", בכך שהיא קוראת להענקת זכויות לנשים לתבוע את בעליהן באשמת אונס או הטרדה. 'האחים' התנגדו לרעיון השוויון בין נשים לגברים בדיני ירושה, להוצאת סמכות הגירושין מהבעלים והעברתה לבתי המשפט, לחלוקת רכוש לאחר גירושין, ליוזמות שיתירו למוסלמיות להתחתן עם לא-מוסלמי וליוזמות נגד פוליגמיה. כמו-כן, 'האחים' תמכו במילת נשים והציגו אותה כחובה דתית, החלו בתהליך של הפרדה מגדרית במקומות ציבוריים, ומנעו מנשים ייצוג הולם במפלגת השלטון, 'מפלגת החירות והצדק', בפרלמנט ובאסיפה החוקתית. ואכן, באותה תקופה ייצוג הנשים בפרלמנט צנח מ-10% תחת מובארק ל-3%. דוגמה מובהקת נוספת בגידול במספר חטיפות הנשים והנערות הנוצריות-קופטית, המרת דתן בכפייה לאסלאם והשאתן בכפייה. על-פי הדיווחים, החטיפות מן הסוג הזה מתבצעות על-ידי מנגנון מאורגן של פעילים ושייחים סלפים, אנשי עסקים מוסלמים ואנשי רשויות החוק שחוטפים ומוכרים אותן למרבה במחיר.
אזהרה: תמונות קשות לצפייה
א-סיסי יביא את השינוי?
על-פי 'המרכז המצרי לזכויות האישה', תחת ידו של א-סיסי כבר ניכר שיפור דרמטי בזכויות האישה במגוון תחומי החיים. עובדה זו באה לידי ביטוי בהבדל שבין החוקה מ-2012 (שנחקקה תחת שלטון 'האחים') לחוקה החדשה מדצמבר 2013. כך למשל, לראשונה, לנשים הוענק הזכות לאזרחות מלאה, כלומר, אזרחותו של כל ילוד מצרי תיקבע על-פי אזרחות האב והאם. זאת, בניגוד למצב ששרר עד אותה תקופה, שבו אימהות מצריות שהתחתנו עם אזרחים זרים נתקלו בקשיים עצומים בהעברת האזרחות לילדיהן. כמו כן, החוקה מטילה על המדינה את האחריות להגעה לשוויון זכויות אזרחיות, חברתיות, כלכליות ופוליטיות בין נשים וגברים, ובכלל זה ייצוג הולם בגופים ייצוגיים, הזכות להחזיק במשרות ציבוריות כולל בדרגות הבכירות ביותר ובמערכת המשפט, מניעת אלימות נגד נשים, ומתן זכות לבנות להשתתף בהחלטה על חינוכן. בניגוד לתקופת שלטונו של מורסי, החוקה מאשרת את מחויבות המדינה לאמנות זכויות אדם בינ"ל שאותן אשררה, ובכללן אמנות לזכויות האישה.
אל לנו לחשוב שנשיאה הנכנס של מצרים הוא פמיניסט מוצהר, אביר זכויות האישה – כלל וכלל לא. חשוב לזכור שמדובר באותו א-סיסי שהגן בזמנו על "נוהל בדיקות הבתולין" של כוחות הצבא, בתקופת שלטון "המועצה העליונה של הכוחות המזויינים". לאחר מפלת מובארק, ביצעו אנשי צבא את הנוהל לעצורות בכיכר תחריר על מנת "להגן מפני תלונות על אונס על-ידי אנשי כוחות הביטחון במהלך מעצרן". סיסי אמנם התחייב שהבדיקות יפסקו, אך נשים עדיין הותקפו בתקופת שלטון המועצה, אותה מועצה שמינתה גברים בלבד לוועדת הטיוטה לשינויים חוקתיים ב-2011. סיסי, המודע לכוחם של ההמונים במצרים, מודע גם שיעור הגבוה של אזרחיות מצרים שהצביעו בעדו בבחירות האחרונות ולחשיבות השמירה על דימויו הציבורי ודימוי ממשלתו החדשה. מודעות זו, בשילוב הזעזוע הציבורי העמוק בעקבות העלאת הסרטון המתאר את תקיפת הסטודנטית לרשת, תרמה רבות להתנצלותו ולהתחייבותו למגר את התופעה.
הנשיא הזמני היוצא, עאדלי מנסור, חוקק בימיו האחרונים בתפקיד חוק המגדיר לראשונה הטרדה מינית כפשע שעונשו עד 5 שנות מאסר וקנס של כ-7000 דולר, ופעילי זכויות נשים טענו שמדובר בצעד מבורך, אך בלתי-מספק בהעדר יישום קפדני. המשטרה עצרה 9 חשודים בביצוע הטרדות מיניות במהלך חגיגות ההשבעה בכיכר תחריר, אך לא ברור כמה מהם קשורים למקרה הסטודנטית – לפחות 5 נשים אחרות דיווחו שעברו תקיפה מינית במהלך העצרת.
כפי שכתב לא מזמן ד"ר מרדכי קידר באתר זה, מצרים של היום תחת נשיאה החדש רחוקה מההוויה הדמוקרטית-ליברלית המכבדת ומגנה על זכויות הפרט וגופם של אזרחיה, משני המינים. היציבות לה מייחלים המוני המצרים תבוא, בטווח הנראה לעין, על חשבון הוויה זו. ולמרות כל זאת, גם אם משיקולים פופוליסטיים גרידא, נפל דבר במדינה הערבית הגדולה בתבל ויש להמתין ולראות אם מדובר בניצני השינוי לו מייחלות עשרות מיליוני נשות מצרים.
