חלון הזדמנויות חד-פעמי

שילוב נדיר של נסיבות ותהליכים גיאו-אסטרטגיים ארוכים שהבשילו בשבועות האחרונים מעניקים לישראל חלון הזדמנויות נדיר להנחית על החמאס מכה בעוצמה חסרת תקדים

ראשית, מעמדה של ישראל כעוגן היחיד של דמוקרטיה ויציבות במזה"ת מבוצר היום יותר מתמיד.

מפת המזרח-התיכון, שעוצבה בהסכם סייקס-פיקו והחזיקה 98 שנים, קרסה סופית. למי שלא הספיקה מלחמת-האזרחים בסוריה על-מנת להבין זאת, הגיעו התפתחויות השבועות האחרונים בעירק, שם מוטט הארגון הפונדמנטליסטי דעא"ש את המשטר הפרו-אמריקני, תוך שהוא נוגס בשטחים אדירים של מה שהיו פעם סוריה ועירק. מנהיג דאע"ש אבו-בכר אל בגדאדי כבר הכריז על עצמו כח'ליף ובישר על הקמת חליפות חדשה.

ירדן והמשטר ההאשמי ניצבים כעת בפני איום חמור מתמיד על עצם קיומם וכפי שהסביר כאן ד"ר מרדכי קידר עצם שמו של ארגון 'דאע"ש' – מדינת האסלאם בעירק ובאל-שאם – מציב את ירדן על הכוונת, שכן 'אל-שאם' הוא בעצם מרחב הלבנט הכולל את סוריה, לבנון, ירדן וארץ-ישראל. יתר-על-כן, הכרזת החליפות החדשה מציבה איום דתי ומדיני ישיר לא רק על ירדן אלא גם סעודיה. המלך הסעודי המכונה 'שומר שני המקומות הקדושים' ניצב על הכוונת באופן אישי, וכך גם בית המלוכה ההאשמי, הטוען להיותו צאצא ישיר של הנביא מוחמד.

גם בגזרה המצרית הקלפים נטרפים. הדחת האחים המוסלמים על-ידי א-סיסי בודדה את החמאס ושמטה ממנו את הגב המדיני שהעניקו לו 'האחים המוסלמים'. מצבו של חמאס גרוע אף יותר מאשר בתקופת מובראכ, שכן ממשל א-סיסי רואה בו חלק מהאיום של האחים המוסלמים. גם התקווה לעזרה מחיזבאללה בלבנון קלושה, שכן חיזבאללה שקוע עד צוואר במלחמת האזרחים בסוריה, ויכולתו מול ישראל מדולדלת מאוד. החמאס ניצב מול ישראל כשהוא חלש, מבודד וכשגבו אל הקיר, כפי שלא היה מעולם לפני כן.

גם מבחינת היחסים עם ממשל אובמה הבעייתי, ישראל מגיעה לעימות הנוכחי במצב אופטימלי. נשיא ארה"ב נמצא כעת בשפל חסר-תקדים מבחינת מעמדו הציבורי. בסקר דעת-הקהל שפורסם בשבוע שעבר נבחר אובמה לנשיא הגרוע ביותר מאז מלחמת-העולם השנייה. בחירות אמצע הקדנציה יערכו בעוד ארבעה חודשים, ולנוכח השפל בתמיכה בו אובמה יהיה נתון ללחצים חסרי-תקדים מצד מפלגתו שלא להכעיס את דעת-הקהל היהודית והתורמים היהודים הגדולים.

הישראלים מבינים את הצורך

מבחינת דעת הקהל הישראלית נראה כי הדרישה למבצע מכריע כנגד החמאס מעולם לא הייתה נוקבת וברורה יותר. הקונצנזוס בדעת-הקהל מזכיר את ערב היציאה למבצע 'חומת מגן'. ההבלגה הארוכה, רצח הנערים, העובדה שחמאס הרשה לעצמו למסמס את הפסקת-האש אחרי 'עמוד ענן' כעבור שנה וחצי בלבד, וההפגזות הבזויות של ערים ושטחים נרחבים בישראל, מבהירים לציבור – להוציא כרגיל את השמאל הקיצוני – את הצורך בהנחתת מכה כואבת וקשה על הארגון.
התפרקות סוריה ועירק, עליית החליפות האיסלאמית, האיום על ירדן וסעודיה, חולשת חיזבאללה, האיבה שבין החמאס למצרים של א-סיסי, חולשתו הפנימית של אובמה, והקונצנזוס הפנימי בישראל יוצרים חלון הזדמנויות נדיר להנחתת מכה בעוצמה חסרת-תקדים על החמאס.

כל שנדרש כעת הוא מנהיגות.