מי הטובים ומי הרעים? האם האסלאם מועיל לעולם? ומה הקשר לקומוניזם? עקיבא ביגמן עדיין מחכה לאדם שיניח את כל הקלפים על השולחן.
מי הטובים ומי הרעים? האם האסלאם מועיל לעולם? ומה הקשר לקומוניזם, טסטוסטרון וג'ימי הנדריקס? • עקיבא ביגמן עדיין מחכה לאדם שיניח את הקלפים על השולחן בצורה הברורה והחדה ביותר
מזה זמן רב שאני רוצה לשמוע נאום נחרץ ובוטה נגד האסלאם וגרורות הטרור, הנישא מפי מנהיג עולמי, כמו נאום "אימפריית הרשע" של נשיא ארה"ב רייגן, שהבהיר במילים חדות ושקולות מי הטובים ומי הרעים במערכה נגד הקומוניזם. אבל ככל שחושבים על זה, מדובר במשימה בלתי-אפשרית, שהרי למען האמת קשה לשאת נאום כזה בלי להישמע אנכרוניסטי. אימפריה? האסלאם?
כשרייגן נאם, המעצמה הסובייטית שלטה על מחצית אירופה ורוב אסיה, החזיקה ארסנל נשק קונבנציונלי וגרעיני מתקדם, מערכות ריגול מתוחכמות ורשת לוויינים מהשורה הראשונה. אי אפשר להגיד שום דבר כזה על האסלאם: "כוחות החץ" שלו הם לא יותר מחבורה של פנאטים בחליפות, שמסתובבים עם טנדרים במדבר או חפורים מתחת לאדמה; "אסטרטגיות הלחימה" שלהם מתבססות על גרילת-פח ועל הסתתרות מאחורי של נשים וילדים; והאידאולוגיה שמנחה אותו היא לא יותר מחיקוי גרוע של רעיונות פרימיטיביים מתקופת הג'אהילייה.
גם המילה "רשע" לא בדיוק מתאימה כאן. כשרייגן נאם, עדיין היה לקומוניזם קסם אינטלקטואלי. משהו בתיאוריה המתקדמת אודות שוויון ושיתופיות הציב אתגר אמתי בפני הציביליזציה המערבית, והצית את ליבותיהם של סטודנטים למדעי הרוח הלומי טסטוסטרון וריפים של ג'ימי הנדריקס. האסלאם לא יכול להציע שום דבר שמתקרב לזה. שום כמות של סמים לא תהפוך סקילת נשים לאטרקטיבית, ואין שום מידה של סקס נעורים להט"בי שיכול להפוך תאולוגיית ביזה ואונס למשהו שמתקרב בכלל לאתגר אינטלקטואלי. מלבד כמובן הסם המוכר של שנאת ישראל. אפילו לכנות זאת "רשע" או "מעשה שטן" זו הגזמה, ואינה יותר מעלבון לממלכת השאול לדורותיה. לא צריך לראות את הסרטונים מסוריה, עיראק ומרצועת עזה כדי להבין שאפילו לשטן יש קצת יותר סגנון. שלא לדבר על כבוד.
בלקסיקון המערבי עדיין לא הגו את המילים המתאימות, אבל קשה לתאר את האסלאם כפי שהוא נראה היום בלי להזדקק למונחים קליניים.
אז בעוד האוכלוסייה ה"בלתי מעורבת" בעזה מצטופפת על גגות המפקדות, ומריעה לבניה רוצחי הילדים (שנקראים בערבית "שאהיד"), חשוב לזכור דבר פשוט: האויב שלנו הוא חלול וריק, והמוטיבציות שלו מגיעות מאותו מקום בירכתי המוח שאחראי על השליטה בסוגרים ועל דחפי הליבידו. מי שמוכן לירות טיל לתוך אוטובוס ילדים או לבצע מסעות הרג בתוך קיבוצים ומרכזי אוכלוסין, כפי שתכננו בשבוע שעבר המחבלים שלגמרי במקרה נתקלו בחיילים, הוא רחוק מלהיות גיבור או אפילו גבר. הסיקור של מעשיהם שייך לערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק הרבה יותר מאשר לערוצי החדשות.
האתגר היחיד של המערב מול האסלאם הוא פנימי, ונובע מהכרסום בערכי היסוד של הציביליזציה, מעשה ידיהם של אינטלקטואלים מדרג ב' שמדברים משום מה בשם הקידמה. רק כאשר דגלי האויב מתנפנפים בעורף הלוחם, ורק כשמאמרים מלומדים על חוסר התכלית שבלחימה מלווים את הכוחות בשטח, הברבריות יכולה לפרוח באין מפריע. ביום בו המערב יתנער מכבליו ויחזור לאמונות הבסיס של הקדמה והחופש, האסלאם יקרוס כמו דיונה בגשם וייזכר יחד עם האכדים והפרעונים כתרבות שנכחדה.
עקיבא, אין כמוך. ואני מחכה לאמירה ברורה של ביבי: "המבצע ייפסק כשנביא את הבייצים של איסמעיל הנייה בשקית, וגם נשיג שרשרת עשויה מאזני בכירי החמאס בשביל שרה!"
אני מסופק אם העזתים – כקבוצה – באמת מחפשים דוקא "לירות טיל לתוך אוטובוס ילדים" או "לבצע מסעות הרג בתוך קבוצים".
גם לא הייתי מכליל וממהר להסיק שהאסלאם יקרוס וכו' כשהמערב יפסיק לאהוב את הברבריות. לפני 1000 שנה, רוב המדינות המסלמיות (שרצחו בהן לא פחות מהיום) היו נחמדות הרבה יותר מרוב המדינות ה"מערביות", בפרמטרים רבים. אף צד לא קרס אז כמו שום דבר. גם אני הייתי שמח לראות את האסלאם חוזר לממדיו ה"טבעיים" – מיתולוגיה של נוודי מדבר נידח – אבל זה בעיקר מפני שאלה השכנים שלי היום…
מאד יתכן שמה שהם רוצים זה פשוט מה שהם מכריזים בלי בושה השכם והערב – שנעוף מכאן ונפנה להם את השטח. כדי לשכנע אותנו, כמו כל אחד אחר, צריך להסביר לו כמה רע כאן. זה יכול לבוא דרך החיילים, דרך הילדים, דרך טפטוף מתמשך של רקטות, או דרך ירי לכל הכוונים בחדר האכל של קבוץ.
ההפרדה המלומדת בין טרור לגרילה נחמדה בספרים של נתניהו, אבל הערך הטקטי שלה, כמו גם ערכה המוסרי, מוטלים אצלי בספק.
בדיוק כמו שאנחנו מזהירים את תושבי בית להיא ושג'עיה להתפנות, גם העזתים מזהירים אותנו. מה ההבדל?
ולכן הדרך להלחם בהם נמדדת לפי יעילותה, והצדק אינו נמדד לפי מי רוצח יותר או פחות _במהלך_ הלחימה, אלא לפי המטרות שלשמן נלחמים – כלומר, איך מתנהלת החברה בתוך עצמה במצב שגרה. כמה רציחות מקובלות בה בלי עזרה שלנו.
מה מטרת העזתים במלחמה הזו? השמדת ישראל והשבת השטח לדאר-אל-אסלאם, כשלב מהצרך להשליט את התרבות הערבית-מסלמית על כל העולם.
מה המטרה של ישראל? לא יודע. לחיות כמו גויים אבל להמשיך לקרוא לעצמנו יהודים? סתם לחיות טוב ולשכח מהעולם? להיות מעצמה כלכלית? להיות יסוד כסא ה' בעולם? לסיים את הכבוש?
לא הבנתי את הפסקה האחרונה!
מישהו מוכן בבקשה להסביר לי למה התכוון הכותב?
אני לא הייתי מתייחס כלכך בביטול לאידאולוגיה האיסלאמית. חולנית? כן. אכזרית? כן. רשעות ונבזות? כן. אבל חייתיות אימולסיבית ואידאולוגיה חלולה – לא נראה לי. אני חושב שאתה מפספס פה משהו. ראינו די והותר טרוריסטים ותומכי טרור מוסלמים שמתהדרים בתארי דוקטור למיניהם.
לדעתי יש פה שילוב של תרבות ודת. תרבות שמעריצה אלימות וכוחניות, ודת שדוגלת ברצח ובהשלטת החליפות האסלאמית על פני כל "דאר-אל-איסלאם".
אפשר לראות שהטרור לא נמצא אצל מוסלמים שאינם ערבים (אינדונזים למשל), וגם לא אצל ערבים שאינם מוסלמים (כמו ערבים נוצרים).
לידיעתך אינדונזיה היא בין התומכות הגדולות של ארגון דאעש הקיצוני, הטפות לשנאה במסגדים שם זה דבר שבשגרה
א. אני מסכים עם הקביעה התיאורטית שאף אדם לא יוצא בתקיפות נגד תופעה או תנועה שנראית לו לא רלוונטית ולא מאיימת על סדר היום ועל השיח הדומיננטי.
ב. האסלאמיזם הטרוריסטי באמת ל א מהווה איום על השיח האינטלקטואלי בארה"ב
ג. זו סיבה מספיק טובה למה אנחנו לא שומעים נאום נלהב שכזה מפי אובמה
ד. דווקא התאווה לשמוע נאום נלהב שכזה מפי מנהיג חזק דובר מערבית רהוטה, אע"פ שאין כל צורך בזה מעוררת חשד.."אימפריית רשע" היא לא מושג אנכרוניסטי אלא מושג אינפנטילי. רק ילד קטן מחלק בחדות ובכזו פשטות את העולם לטובים ולרעחם. ואכן טוב לו בעולמו המסודר. האם שאיפה כמוסה זו לסדר עולמי והבהרת הטובים מול הרעים לא מסכירה לנו פשטנות מוסרית אצל תרבות קרובה אוחזת קלצ'ניקוב מנהרה וקסאם?
ה. אז אולי האסלאמיזם דווקא כן מאיים על החלוקה הנכונה ואנו זקוקים לנאום שיסדר את העניינים. שיסביר לכולם שאנחנו הטובים והמוסריים והמתקדמים ואלו שנגדנו הם באמת הרעים. כי הרי אנו עשויים להתבלבל ולחשוב חלילה שאנחנו רעים והאחרים טובים.
ו. ייחול חקריסת ציבילזציות לא עושה לי את זה ומזכיר לי את הייחול האסלאמי לקריסת המערב. אני דווקא שמח בריבוי הציבילזציות ורואה בריבוי יופי עושר ואינסופיות של רוח האדם. וכשפוגעים בך – אתה מתגונן, ויכול כם להתקיף כדי דשפסיקו אם זה מועיל. בשביל זה לא צריך לערוך דה-הומניזציה לתוקף ולתרבותו
מי שאיבד את האמונה בצדקת דרכו לא יוכל להתקיים לאורך זמן. אני לא שמח בכלל מריבוי ציביליזציות (או יותר נכון להגיד אידיאולוגיות) כגון: קומוניזם, נאציזם ואיסלאמיזם. אם לא נלחם על ערכי הליבראלזים, נפסיד את כל היופי שיש בתרבות המערבית הליברלית, ותאמין לי שאף אחד לא יבכה עלינו, כי ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים.