הודו בעד ישראל: תמיכה חסרת תקדים

לא כל יום זוכים לחיבוק חם ממעצמה אזורית עולה • אל מול הגל הפרו-פלסטיני וההסתה האנטי-ישראלית הארסית ברחבי העולם מפציעה הודו בגיבוי פוליטי וציבורי חסר תקדים בישראל • מגמה זו היא ללא ספק פועל יוצא של המהפך שהתחולל לאחרונה במדינה, ובו עלה לשלטון המנהיג הימני-לאומי נרנדה מודי • קולות מעודדים ממזרח

מאז החל מבצע "צוק איתן" דחתה הממשלה ההודית המכהנת, פעם אחר פעם, את בקשותיהם של המפלגות המוסלמיות והקומוניסטיות להעלות דיון בפרלמנט בנושא "ההרג בעזה", הליך שבסופו צפוי גינוי של הפרלמנט נגד ישראל. בתגובה לכך, במהלך הדיונים החלו גורמים אנטי-ישראליים בפרלמנט להשתולל ואף יצאו בהפגנתיות מבית הנבחרים.

התמיכה ההודית בישראל לא צמחה יש מאין. את סירובה של הממשלה ההודית לדון בלחימה בעזה או להתערב בה כלל, הובילה בנחישות שרת החוץ סושמה סוארג', אשר בעבר עמדה בראש קרן ידידות הודית-ישראלית. סביר להניח כי סוארג' עשתה זאת בגיבוי, בתמיכה ואולי אף ביוזמתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי הפרו-ישראלי, עליו כבר נכתב בהרחבה ב'מידה'. מאז שנבחר מודי עברה המדינה מהפך פוליטי. ניצחונו המוחץ של קפיטליסט לאומי ובן לקסטה נמוכה, שינה בצורה ניכרת את אופי הממשל ההודי, שעד כה היה סוציאליסטי ותמך באסלאם הפוליטי. עוד מימיו כמושל גוג'ארט מודי עמל רבות על פיתוח הקשרים הכלכליים והתרבותיים בין הודו לבין ישראל.

אקטיביסטים הודים למען ישראל

האקטיביסט ההודי הפרו-ישראלי קליפורד פינטו, תושב מדינת גואה, נשמע נרגש מגודל המאורע. בשיחה עם 'מידה' הוא הסביר כי "לפני עשור, נייטרליות בנושא זה הייתה טאבו מוחלט בהודו. הקונגרס תמיד גינה את ישראל על כל פעולה. בשנות ה-80 הודו נהגה להזמין את יאסר ערפאת ולתת לו קבלת פנים מלכותית. 60 שנים של תמיכה מובהקת בלאומיות הערבית ובדגש הפלסטינית, מסתיימות לאט וביציבות. קאדוס [כבוד בהינדית – א.פ] לשרת החוץ סוארג'!". לאחרונה פתח פינטו, יחד עם קבוצת תומכי ישראל בניו דלהי, בקמפיין פרו-ישראלי ברשתות החברתיות, שהפך את התווית (האשטאג) IndiaWithIsrael# לאחד מהטרנדים החמים בפייסבוק ובטוויטר.

גם האקטיביסט ההודי טאג'ינדר באגה, פעיל במפלגתו של ראש הממשלה מודי וראש התנועה ההודית הימנית-לאומנית BSKS, אשר נאבקת בפונדמנטליזם האסלאמי, התרשם מהתפנית שעוברת המדינה והחליט לעשות מעשה. בתחילת השבוע הוא אירגן הפגנה למען ישראל בניו-דלהי, שבה השתתפו קרוב למאתיים איש. "אל מול אינספור מתקפות טרור ורקטות שמופנות כלפי אזרחים ישראליים על-ידי טרוריסטים פלסטינים, ואל מול ריבוי ההפגנות האנטי-ישראליות שמאורגנות על-ידי גופים ג'האדיסטים ברחבי העולם, החלטנו שכל ההודים הפטריוטים צריכים להפגין על-מנת להגן על בעלת בריתנו ישראל, המדינה היהודית", נכתב בהזמנה לאירוע, שנחתמה במילים: "ג'אי הינד! ["תחי הודו", בהינדית] ועם ישראל חי!".

בשיחה מיוחדת ל'מידה' סיפר באגה על רוחות השינוי שבהודו: "הממשלה החדשה לא מתפשרת על עקרונותיה למען קניית קולות [כנראה של הציבור המוסלמי – א.פ]. הם יודעים מי בעלת הברית האמיתית שלנו והם הוכיחו זאת בהחלטתם: מדובר בפעם הראשונה שבפרלמנט נדחית הצעה נגד ישראל על-ידי הממשלה. בעבר, ממשלות תמיד הראו תמיכה בפלסטינים בכדי לזכות בקולות".

באגה הוסיף כי ניתן למצוא שורשים לתמיכה בישראל גם בהיסטוריה ובתרבות ההודית: "הציבור ההודי תומך בישראל מכיוון שאנו עומדים בפני בעיה דומה של טרור. 90,000 מאנשינו מתו בשישים השנים האחרונות במלחמתנו נגד טרור והציבור מודע לכך שישראל נלחמת נגד הטרור על מנת להגן על עצמה… ישראל תמיד סייעה לנו כשהיינו במצוקה. במלחמת 1971 ובמלחמת קרגיל [שתיהן נגד פקיסטן – א.פ] ישראל תמכה בנו. כאשר מדינות כה רבות באו"ם גינו את הודו על הגרעין ישראל סירבה לעשות זאת והיא תומכת בנו בעקביות גם בסוגיה של קשמיר. מאידך, הפלסטינים תומכים בפקיסטניים בסוגיית קשמיר".

תקשורת אוהדת

התמיכה ההודית באה לידי ביטוי גם בתקשורת, כאשר הממשלה זוכה לגיבוי על עמידתה בלחצים האנטי-ישראליים. כך למשל, העיתונאי ההודי הבכיר סוופאן דסגופטה תקף בחריפות את שרי ד. ראג'א, חבר המפלגה הקומוניסטית, הפועל למען גינוי ישראל. דסגופטה טען כי אין זה כלל מעניינה של הודו להתערב בנעשה ברצועת עזה ושאין להודו שום קשרים עם חמאס, אשר נמצאת בעימות אפילו עם הגדה המערבית. דסגופטה הוסיף ושאל את ראג'א שאלה רטורית: "האם הפרלמנט ההודי הביע תנחומים כאשר נרצחו שלושת הנערים הישראלים? התשובה היא לא. האם גינינו את הירי חסר המחשבה של הרקטות כלפי אזרחים? האם הודו רק תגנה מישהו כאשר נעשים צעדים של הגנה עצמית? ועוד של אחת המדינות עמה יש לנו את הקשרים הקרובים ביותר ואינטרסים רבים משותפים? מובן כי האינטרס הלאומי הוא לא לנהוג כך".

גם אוכלוסיית יוצאי הודו בישראל , בין אם מדובר ביוצאי הודו הוותיקים ובין אם מדובר בעלייה האחרונה של "בני המנשה", גורמת ליצירת גשר בין ישראל לבין הודו וליצירת סימפטיה מצד התקשורת ההודית. לפני כמה ימים מגזין ה'טיימס אוף אינדיה' סיקר בהרחבה את עמידתם האיתנה של תושבי הדרום הישראלים ממוצא הודי אל מול ירי הרקטות של החמאס. המגזין הגדיל לעשות וכינה את דימונה ואשדוד "הודו הקטנה" בגלל האוכלוסייה ההודית הרבה שמתגוררת בה.

יש עוד מה לשפר

ישראל בהחלט יכולה להתעודד מהידידות המתהדקת עם הודו, שמהווה מעצמה כלכלית ותרבותית בצמיחה. הודו מהווה שותפה לאתגר של ישראל בהיותה ציוויליזציה המוקפת במדינות בהן כוחות טרור אסלאמיים מרימים את ראשם ומתחמשים בנשקים מפרי איזון. עם זאת, יש לצנן מעט את ההתלהבות. אתמול הצביעה הודו באו"ם בעד גינוי ישראל. נראה כי על אף שהממשלה מהדקת את היחסים הבילטרליים עם ישראל, תוך הדיפת הלחצים הפנימיים נגדה, בתחום המדיניות הבינלאומית הודו עודנה כפופה ללחצים של הלובי האנטי-ישראלי החזק באו"ם.