לקראת "מלחמת אחים" של השמאל באריות הצל ("ארצלים"), החליט רן ברץ לבוא לעזרת השמאל וכתב להם שנים-עשר עקרונות מלחמה, שבלעדיהם הארצלים יאכלו אותו חי.
המדריך נכתב בלשון נקבה, אבל מכוון לנקבות ממין זכר ונקבה גם יחד.
1. אל פחד. אל תפחדי מהארצל, ובכל מקרה אל תפגיני פחד. הארצל מריח פחד ומתעודד ממנו לעבור לשלב הבא בתכניותיו הזדוניות. קל וחומר, לעולם אל תברחי מהארצל. יש לו אינסטינקט רדיפה מפותח.
2. אף שעל. אל תוותרי לארצל על אף שעל, אף פעם. הארצל מגיע מסביבה דרווינית כוחנית ומרובת מאבקים. הוא מפרש כל נסיגה כהישג של האלימות שהפעיל, ומיד מחפש את ההישג הבא. אם הארצל יתחיל להאמין שהאלימות עובדת, הלך עלייך.
3. מנה אחת אפיים. כפי שהתנהגותו שלו עצמו מוכיחה, הארצל מבין כוח. לכן, כשהארצל תוקף יש להשיב מלחמה שערה. הוא מקלל? דחפי אותו. הוא דוחף? תני אגרוף. הוא מכה? שלפי סכין. שולף סכין? זה הזמן לר-פי-ג'י. ומה עם מידתיות את שואלת? לא נגד ארצלים. זה לא עובד עליהם.
4. לא ליוזמות שלום. אל תכריזי על רצון בפשרה, הידברות, שיחות, פיוס, שלום, דף חדש, קץ הסכסוך. לעולם אל תדברי על זכויות אדם. בסביבת הארצל התבטאויות כאלו מעידות על חולשה, והוא מיד מסלים את מעגל האלימות. עולמו של הארצל ברור: יש מישהו חזק, והוא קובע. אם את יוזמת פיוס או שיחות, הוא החזק.
5. כן למהלך קרקעי. הקרב עם הארצל יכול להיות מוכרע רק בגובה הלבן של העיניים. הארצל מחזיק עתודות ומצבורים של ערסים, קללות, יריקות, לומים וענפי עץ זית קשים. כדי להגיע אליהם אין לך ברירה אלא לבצע מהלך קרקעי ענף ויסודי.
6. לא להפסקות אש. כשהארצל מתעייף, היס"ם פתאום יופיע ויציע הפוגה. אל תסכימי. הארצל בזמן הזה נח, מפתח קללות חדשות, כותב שלטים, מגייס פעילים, נועץ מסמרים בקרשים. נצלי את ההצלחה או שהכל יתחיל מחדש.
7. לא להכיל. יגידו לך להכיל, יגידו לך שצריך לתת לאלימות לצאת החוצה, שסופגים קצת ואז נהיה יותר רגוע, שאלו קורבנות בדרך להסכם היסטורי. אל תקשיבי ואל תאמיני. הארצל אינו נחוש ואמיץ כפי שהוא מצטייר. אם הוא ייוותר ללא הישגים הוא בסוף יתייאש.
8. האינטרס: לנצח בכל מחיר. לעולם אל תאמרי, לארצל או לחברייך, שהאינטרס העמוק שלך הוא בעצם לתת לארצל מה שהוא רוצה. זה מבחינתו העידוד האולטימטיבי להמשיך. את חייבת להכריז כל הזמן שחייבים לנצח את הארצל בכל מחיר, ולהתכוון לזה.
9. ראש בראש. זכרי כל הזמן שבקרב הזה את והארצל ראש בראש. אחת מול אחד. לעולם אל תקראי להתערבות חיצונית. דעי: היס"מ איננו אובייקטיבי! הוא מזדהה עם הארצל, חושב שהוא צודק, ורק יקרוץ לו להמשיך להשתולל. הארצל מצידו יבין שאת מפחדת (ראי סעיף 1).
10. לא לפרש. מתישהו יהיה לך פיתוי להבין את הארצל. אבל גם אם נכון שדיכית פעם את הארצל עם אג'נדות קולוניאליסטיות, עדיין, הארצל לא היה חייב להיות אלים. אם תביני לליבו הוא יחשוב שלדעתך שהאלימות לגיטימית, והדבר גם ישכיח מכולם את העובדה שאם הוא היה פונה להידברות היית מסתדרת איתו יופי.
11. צד אחד אשם. זכרי שבמלחמה עם הארצל לא מוסרי לדבר על "שני הצדדים" כשווים. לא אובייקטיבי ולא הוגן לייחס לך ולארצל את אותה האשמה. שנני שוב ושוב: הצד שלך שוחר שלום, גם אם הוא חייב להגיב לאלימות הארצל. את חייבת לזכור שהצדק איתך, אחרת הארצל ינצח. אלתרמן כתב פעם משהו בדיוק על זה.
12. בלי סובלנות.יהיו אנשים, כולל חברים שלך, שייקחו את הצד של הארצל, יאשימו אותך שאת מרגיזה אותו בעצם קיומך, יקראו להתערבות של היס"מ נגדך, יקבלו כסף מתומכי ארצלים כדי להלשין עלייך, להעליל עלייך עלילות, לצטט את השקרים שלהם בפורומים בינלאומיים, ועוד. אל תהיי סובלנית כלפיהם. הם בחרו בצד הלא נכון, ועליהם לשלם מחיר בדיוק כמו הארצל.
אלו הן שתים-עשרה העצות שיעזרו לך לנצח את הארצלים. הפנימי אותן היטב ואל תשכחי: הן באות יחד, אי-אפשר לבחור רק חלק ולקוות לניצחון. בהצלחה במאבקך הצודק.
חן חן : )
לא הבנתי. באמת. אפשר פרשנות?
אם היית מבין לא היית נשאר שמאלן
לא הבנתי גם את ההודעה הזאת.
חחחח
כיף של דיון!
קשה לי להגיב על זה בצורה אחרת מ"מגעיל". הגיחוך שלך על כך שיש חבורה פשיסטית אלימה בקרבנו שפועלת לצבור פופולאריות, הוא מגעיל. אתה מגעיל אותי. לגיטימי להפוך סבל של אחרים ללגלוג, כי הם מוקצים, הם שמאל. פשוט מגעיל.
אהבתי!
יפה מאוד, למי שלא הבין, זאת הקבלה ליחסנו עם הערבים, תחליפו את הנפשות הפועלות, במקום "האריות"- חמאספת"ח ובמקום שמאלנים- ישראל…אהבתי.
רן מה נסגר איתך?